רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
< רש"י מנוקד על התורה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת בראשית[עריכה]

פרק א[עריכה]


(א) בְּרֵאשִׁית – אָמַר רַבִּי יִצְחָק: לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב,א), שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּה יִשְׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית? מִשּׁוּם: "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם" (תהלים קיא,ו). שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל: לִסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם! הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִיא, הוּא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו. בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ.
בְּרֵאשִׁית בָּרָא – אֵין הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמֵר אֶלָּא דָּרְשֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת "רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח,כב), וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ "רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה" (ירמיהו ב,ג). וְאִם בָּאתָ לְפָרְשׁוֹ כִּפְשׁוּטוֹ, כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ: "בְּרֵאשִׁית בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר". וְלֹא בָא הַמִּקְרָא לְהוֹרוֹת סֵדֶר הַבְּרִיאָה לוֹמַר שֶׁאֵלּוּ קָדְמוּ, שֶׁאִם בָּא לְהוֹרוֹת כָּךְ הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב: "בָּרִאשׁוֹנָה בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם...". שֶׁאֵין לְךָ "רֵאשִׁית" בַּמִּקְרָא שֶׁאֵינוֹ דָּבוּק לַתֵּיבָה שֶל אַחֲרָיו, כְּמוֹ: "בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִים" (שם כז,א), "רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ" (בראשית י,י), "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ" (דברים יח,ד). אַף כַּאן אַתָּה אוֹמֵר: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים...", כְּמוֹ "בְּרֵאשִׁית בְּרוֹא". וְדוֹמֶה לוֹ: "תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ" (הושע א,ב), כְּלוֹמַר: תְּחִלַּת דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהוֹשֵׁעַ, "וַיֹּאמֶר ה' אֶל הוֹשֵׁעַ..." (שם). וְאִם תֹּאמַר לְהוֹרוֹת בָּא שֶׁאֵלּוּ תְּחִלָּה נִבְרְאוּ, וּפֵרוּשׁוֹ "בְּרֵאשִׁית הַכֹּל בָּרָא אֵלּוּ", וְיֵשׁ לְךְ מִקְרָאוֹת שֶׁמְּקַצְּרִים לְשׁוֹנָם וּמְמַעֲטִים תֵּיבָה אַחַת, כְּמוֹ "כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי" (איוב ג,ט) וְלֹא פֵרַשׁ מִי הַסּוֹגֵר, וּכְמוֹ "יִשָּׂא אֶת חֵיל דַּמֶּשֶׂק" (ישעיהו ח,ד) וְלֹא פֵרַשׁ מִי יִשָּׂאֶנּוּ, וּכְמוֹ "אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים" (עמוס ו,יב) וְלֹא פֵרַשׁ "אִם יַחֲרוֹשׁ אָדָם בַּבְּקָרִים", וּכְמוֹ "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית" (ישעיהו מו,י) וְלֹא פֵרַשׁ "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית דָּבָר אַחֲרִית דָּבָר" – אִם כֵּן תְּמַהּ עַל עַצְמְךָ שֶׁהֲרֵי הַמַּיִם קָדְמוּ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (להלן פסוק ב), וַעֲדַיִין לֹא גִלָּה הַמִּקְרָא בְּרִיאַת הַמַּיִם מָתַי הָיְתָה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁקָּדְמוּ הַמַּיִם לָאָרֶץ, וְעוֹד שֶׁהַשָּׁמַיִם מֵאֵשׁ וּמַיִם נִבְרְאוּ (ראו להלן רש"י על פסוק ח). עַל כָּרְחֲךָ לֹא לִמֵּד הַמִּקְרָא סֵדֶר הַמּוּקְדָמִים וְהַמְאוּחָרִים כְּלוּם.
בָּרָא אֱלֹהִים – וְלֹא נֶאֱמַר "בָּרָא ה'", שֶׁבַּתְּחִלָּה עָלָה בְמַחֲשָׁבָה לִבְרֹאתוֹ בְּמִדַּת הַדִּין. רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, וְהִקְדִּים מִדַּת רַחֲמִים וְשִׁתְּפָהּ לְמִדַּת הַדִּין. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (להלן ב,ד).


(ב) תֹהוּ וָבֹהוּ – "תֹּהוּ" לָשׁוֹן תֵּמַהּ וְשִׁמָּמוֹן, שֶׁאָדָם תּוֹהֶה וּמִשְׁתּוֹמֵם עַל "בֹּהוּ" שֶׁבָּהּ.
תֹּהוּ – אישטורדישו"ןestordison = עילפון, הלם, מבוכה.
הערה: ראה אוצר הלעזים 549 (על עירובין ס"ח ע"א ד"ה תונבא) ועוד.
בְּלַעַ"ז.
בֹּהוּ – לְשׁוֹן רֵקוּת וְצָדוּ (ע"פ לשון אונקלוס "צָדְיָא וְרֵיקָנְיָא").
עַל פְּנֵי תְהוֹם – עַל פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁעַל הָאָרֶץ.
וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת – כִּסֵּא הַכָּבוֹד עוֹמֵד בָּאֲוִיר וּמְרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם בְּרוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבְמַאֲמָרוֹ, כְּיוֹנָה הַמְרַחֶפֶת עַל הַקֵּן. אקוביטי"רacoveter = לכסות. בְּלַעַ"ז.


(ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל – אַף בָּזֶה אָנוּ צְרִיכִין לְדִבְרֵי אַגָּדָה: רָאָהוּ שֶׁאֵינוֹ כְדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ רְשָׁעִים, וְהִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. (על-פי בבלי חגיגה, דף יב עמ' א)
וּלְפִי פְשׁוּטוֹ כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ: רָאָהוּ כִּי טוֹב, וְאֵין נָאֶה לוֹ וְלַחֹשֶׁךְ שֶׁיִּהְיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְקָבַע לָזֶה תְּחוּמוֹ בַּיּוֹם וְלָזֶה תְּחוּמוֹ בַּלַּיְלָה.


(ה) יוֹם אֶחָד – לְפִי סֵדֶר לְשׁוֹן הַפָּרָשָׁה הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "יוֹם רִאשׁוֹן", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּשְׁאָר הַיָּמִים "שֵׁנִי", "שְׁלִישִׁי", "רְבִיעִי". לָמָּה כָּתַב "אֶחָד"? לְפִי שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים עַד יוֹם שֵׁנִי. כָּךְ מְפוֹרָשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (ג,ח).


(ו) יְהִי רָקִיעַ – יֶחֱזַק הָרָקִיעַ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם בְּיוֹם רִאשׁוֹן עֲדַיִין לַחִים הָיוּ, וְקָרְשׁוּ בַּשֵּׁנִי מִגַּעֲרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאָמְרוֹ "יְהִי רָקִיעַ". וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב (איוב כו,יא): "עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ" – כָּל יוֹם רִאשׁוֹן; וּבְשֵׁנִי "וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ" (שם), כְּאָדָם שֶׁמִּשְׁתּוֹמֵם וְעוֹמֵד מִגַּעֲרַת הַמְאַיֵּם עָלָיו.
בְּתוֹךְ הַמָּיִם – בְּאֶמְצַע הַמַּיִם. שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לָרָקִיעַ כְּמוֹ בֵּין הָרָקִיעַ לַמַּיִם שֶׁעַל הָאָרֶץ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהֵם תְּלוּיִם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.


(ז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ – תִּקְּנוֹ עַל עָמְדוֹ וְהִיא עֲשִׂיָּתוֹ, כְּמוֹ "וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ" (דברים כא,יב).
מֵעַל לָרָקִיעַ – "עַל הָרָקִיעַ" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "מֵעַל לָרָקִיעַ", לְפִי שֶׁהֵן תְּלוּיִן בָּאֲוִיר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר "כִּי טוֹב" בְּיוֹם שֵׁנִי? לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה נִגְמָר מְלֶאכֶת הַמַּיִם עַד יוֹם שְׁלִישִׁי וַהֲרֵי הִתְחִיל בָּהּ בַּשֵּׁנִי, וְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר אֵינוֹ בְּמִלּוּאוֹ וְטוּבוֹ. וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּיִם וְהִתְחִיל וְגָמַר מְלָאכָה אַחֶרֶת, כָּפַל בּוֹ "כִּי טוֹב" שְׁתֵּי פְעָמִים (להלן פסוק י; פסוק יב), אַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת יוֹם הַשֵּׁנִי וְאַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַיּוֹם.


(ח) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם – שָׂא מַיִם, שָׁם מַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁעֵרְבָן זֶה בָזֶה וְעָשָׂה מֵהֶם שָׁמַיִם (בראשית רבה ד,ז).


(ט) יִקָּווּ הַמַּיִם – שֶׁהָיוּ שְׁטוּחִין עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, וְהִקְוָם בָּאוֹקְיָנוֹס, הוּא הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל הַיַּמִּים.


(י) קָרָא יַמִּים – וַהֲלֹא יָם אֶחָד הוּא? אֶלָּא אֵינוֹ דוֹמֶה טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מִן הַיָּם בְּעַכּוֹ לְטַעַם דָּג הָעוֹלֶה מִן הַיָּם בְּאַסְפַּמְיָא.


(יא) תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב – לֹא "דֶּשֶׁא" לְשׁוֹן "עֵשֶׂב", וְלֹא "עֵשֶׂב" לְשׁוֹן "דֶּשֶׁא". וְלֹא הָיָה לְשׁוֹן הַמִּקְרָא לוֹמַר "תַּעֲשִׂיב הָאָרֶץ", שֶׁמִּינֵי דְשָׁאִין מְחֻלָּקִין, כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ נִקְרָא "עֵשֶׂב פְּלוֹנִי". וְאֵין לָשׁוֹן לַמְדַבֵּר לוֹמַר "דֶּשֶׁא פְּלוֹנִי", שֶׁלְּשׁוֹן "דֶּשֶׁא" הוּא לְבִישַׁת הָאָרֶץ בַּעֲשָׂבִים כְּשֶׁהִיא מִתְמַלֵּאת בִּדְשָׁאִים.
תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ – תִּתְמַלֵּא וְתִתְכַּסֶּה לְבוּשׁ עֲשָׂבִים. בְּלָשׁוֹן לַעַ"ז נִקְרָא דֶּשֶׁא אירבידי"ץerbediz = מעשב, מכלול העשבים. כֻּלָּן בְּעִרְבּוּבְיָא, וְכָל שֹׁרֶשׁ לְעַצְמוֹ נִקְרָא "עֵשֶׂב".
מַזְרִיעַ זֶרַע – שֶׁיְּגַדֵּל בּוֹ זַרְעוֹ, לִזְרוֹעַ מִמֶּנּוּ בְּמָקוֹם אַחֵר.
עֵץ פְּרִי – שֶׁיְּהֵא טַעַם הָעֵץ כְּטַעַם הַפְּרִי. וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵּן, אֶלָּא "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ... עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי" וְלֹא הָעֵץ פְּרִי. לְפִיכָךְ כְּשֶׁנִּתְקַלֵּל אָדָם עַל עֲוֹנוֹ נִפְקְדָה גַּם הִיא עַל עֲוֹנָהּ וְנִתְקַלְּלָה.
אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ – הֵן גַּרְעִינֵי כָּל פְּרִי, שֶׁמֵּהֶן הָאִילָן צוֹמֵחַ כְּשֶׁנּוֹטְעִין אוֹתוֹ.


(יב) וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ... – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר "לְמִינֵהוּ" בִּדְשָׁאִין בְּצִוּוּיֵיהֶן, שָׁמְעוּ שֶׁנִּצְטַוּוּ הָאִילָנוֹת עַל כָּךְ, וְנָשְׂאוּ קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָן, כִּדְמְפוֹרָשׁ בָּאַגָּדָה בִּשְׁחִיטַת חֻלִּין (חולין ס' ע"א).‏[1]


(יד) יְהִי מְאֹרֹת... – מִיּוֹם רִאשׁוֹן נִבְרְאוּ, וּבָרְבִיעִי צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהִתָּלוֹת בָּרָקִיעַ. וְכֵן כָּל תּוֹלְדוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ נִבְרְאוּ מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִקְבַּע בַּיּוֹם שֶׁנִּגְזַר עָלָיו. הוּא שֶׁכָּתוּב: "אֵת הַשָּׁמַיִם" – לְרַבּוֹת תּוֹלְדוֹתֵיהֶם, "וְאֵת הָאָרֶץ" – לְרַבּוֹת תּוֹלְדוֹתֶיהָ.
יְהִי מְאֹרֹת – חָסֵר וָי"ו כְּתִיב, עַל שֶׁהוּא יוֹם מְאֵרָה לִפּוֹל אַסְכָּרָה בַּתִּינוֹקוֹת. הוּא שֶׁשָּׁנִינוּ (תענית כ"ז ע"ב): בָּרְבִיעִי הָיוּ מִתְעַנִּים עַל אַסְכָּרָה שֶׁלֹּא תִפּוֹל בַּתִּינוֹקוֹת.
לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה – מִשֶּׁנִּגְנַז הָאוֹר הָרִאשׁוֹן. אֲבָל בְּשִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית שִׁמְּשׁוּ הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ הָרִאשׁוֹנִים יַחַד, בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה.
וְהָיוּ לְאֹתֹת – כְּשֶׁהַמְּאוֹרוֹת לוֹקִין סִימָן רַע הוּא לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו י,ב): "וּמֵאוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ" – בַּעֲשׂוֹתְכֶם רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין אַתֶּם צְרִיכִין לִדְאוֹג מִן הַפֻּרְעָנוּת.
וּלְמוֹעֲדִים – עַל שֵׁם הֶעָתִיד, שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהִצְטַוּוֹת עַל הַמּוֹעֲדוֹת, וְהֵם נִמְנִים לְמוֹלַד הַלְּבָנָה.
וּלְיָמִים – שִׁמּוּשׁ הַחַמָּה חֲצִי יוֹם וְשִׁמּוּשׁ הַלְּבָנָה חֶצְיוֹ, הֲרֵי יוֹם שָׁלֵם.
וְשָׁנִים – לְסוֹף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יָמִים יִגְמְרוּ מַהֲלַכְתָּם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת הַמְּשָׁרְתִים אוֹתָם, וְהִיא שָׁנָה. וְחוֹזְרִים וּמַתְחִילִים פַּעַם שְׁנִיָּה לְסַבֵּב בַּגַּלְגַּל כְּמַהֲלָכָן הָרִאשׁוֹן.


(טו) וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת – עוֹד זֹאת יְשַׁמְּשׁוּ: שֶׁיָּאִירוּ לָעוֹלָם.


(טז) הַמְּאֹרֹת הַגְּדוֹלִים – שָׁוִים נִבְרְאוּ, וְנִתְמַעֲטָה הַלְּבָנָה עַל שֶׁקִּטְרְגָה וְאָמְרָה: אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד.
וְאֵת הַכּוֹכָבִים – עַל יְדֵי שֶׁמִּעֵט אֶת הַלְּבָנָה, הִרְבָּה צְבָאֶיהָ לְהָפִיס דַּעְתָּהּ.


(כ) נֶפֶשׁ חַיָּה – שֶׁיְּהֵא בָּהּ חַיּוּת.
שֶׁרֶץ – כָּל דָּבָר חַי שֶׁאֵינוֹ גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ קָרוּי "שֶׁרֶץ": בָּעוֹף כְּגוֹן זְבוּבִים, בַּשְּׁקָצִים כְּגוֹן נְמָלִים וְחִפּוּשִׁים וְתוֹלָעִים, וּבַבְּרִיּוֹת כְּגוֹן חֹלֶד וְעַכְבָּר וְחוֹמֶט וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וְכָל הַדָּגִים.


(כא) הַתַּנִּינִם – דָּגִים גְּדוֹלִים שֶׁבַּיָּם. וּבְדִבְרֵי אַגָּדָה (בבא בתרא ע"ד ע"ב) הוּא לִוְיָתָן וּבֶן זוּגוֹ שֶׁבְּרָאָם זָכָר וּנְקֵבָה, וְהָרַג אֶת הַנְּקֵבָה וּמְלָחָהּ לַצַּדִּיקִים לְעָתִיד לָבֹא, שֶׁאִם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ לֹא יִתְקַיֵּים הָעוֹלָם בִּפְנֵיהֶם.
נֶפֶשׁ הַחַיָּה – נֶפֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חַיּוּת.


(כב) וַיְבָרֶךְ אוֹתָם – לְפִי שֶׁמְּחַסְּרִים אוֹתָם וְצָדִין מֵהֶם וְאוֹכְלִין אוֹתָם, הוּצְרְכוּ לִבְרָכָה. וְאַף הַחַיּוֹת הוּצְרְכוּ לִבְרָכָה, אֶלָּא מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ שֶׁעָתִיד לְקַלְּלָהּ – לְכָךְ לֹא בֵרְכָן, שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בִּכְלָל.
פְּרוּ – לְשׁוֹן פְּרִי, כְּלוֹמַר: "עֲשׂוּ פֵּרוֹת".
וּרְבוּ – אִם לֹא אָמַר אֶלָּא "פְּרוּ" הָיָה אֶחָד מוֹלִיד אֶחָד וְלֹא יוֹתֵר, וּבָא "וּרְבוּ" שֶׁאֶחָד מוֹלִיד הַרְבֵּה.


(כד) תּוֹצֵא הָאָרֶץ – הוּא שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהַכֹּל נִבְרָא מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְלֹא הוּצְרְכוּ אֶלָּא לְהוֹצִיאָם.
נֶפֶשׁ חַיָּה – שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חַיּוּת.
וָרֶמֶשׂ – הֵם שְׁרָצִים שֶׁהֵם נְמוּכִים וְרוֹמְשִׂים עַל הָאָרֶץ, וְנִרְאִים כְּאִלּוּ נִגְרָרִים שֶׁאֵין הִלּוּכָן נִכָּר. כָּל לְשׁוֹן "רֶמֶשׂ" וְ"שֶׁרֶץ" בִּלְשׁוֹנֵנוּ קונמוברי"שconmovres = רוחשים.
הערה: בשום אופן אין לקבל את פירושו של ברנדין conbres, "אפעים". לפנינו צורה קשורה עם הפועל conmovre (ראה אוצר הלעזים 914 על ביצה ל"ד ע"א ד"ה מגיס), המצביע על תנועה פנימית, בלתי-נראית לעין, אלא שקשה לזהות את הצורה הדקדוקית, אולי קונמוביאור"ש conmoveors?
בְּלַעַ"ז.


(כה) וַיַּעַשׂ – תִּקְּנָם בְּצִבְיוֹנָם וּבְקוֹמָתָן.


(כו) נַעֲשֶׂה אָדָם – עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָמַדְנוּ מִכַּאן: לְפִי שֶׁאָדָם בִּדְמוּת הַמַּלְאָכִים וְיִתְקַנְּאוּ בוֹ, לְפִיכָךְ נִמְלַךְ בָּהֶם. וּכְשֶׁהוּא דָּן אֶת הַמְּלָכִים הוּא נִמְלָךְ בְּפַמַּלְיָא שֶׁלּוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַחְאָב שֶׁאָמַר לוֹ מִיכָה (מל"א כב,יט): "רָאִיתִי אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ". וְכִי יֵשׁ יָמִין וּשְׂמֹאל לְפָנָיו? אֶלָּא אֵלּוּ מַיְמִינִים לִזְכוּת, וְאֵלּוּ מַשְׂמְאִילִים לְחוֹבָה. וְכֵן (דניאל ד,יד): "בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא, וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָּא", אַף כַּאן בְּפַמַּלְיָא שֶׁלּוֹ נָטַל רְשׁוּת. אָמַר לָהֶם: יֵשׁ בָּעֶלְיוֹנִים כִּדְמוּתִי, אִם אֵין כִּדְמוּתִי בַּתַּחְתּוֹנִים הֲרֵי יֵשׁ קִנְאָה בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
נַעֲשֶׂה אָדָם – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סִיְּיעוּהוּ בִּיצִירָתוֹ, וְיֵשׁ מָקוֹם לַמִּנִּים לִרְדּוֹת, לֹא נִמְנַע הַכָּתוּב מִלְּלַמֵּד דֶּרֶךְ אֶרֶץ וּמִדַּת עֲנָוָה, שֶׁיְּהֵא הַגָּדוֹל נִמְלָךְ וְנוֹטֵל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן. וְאִם כָּתַב: "אֶעֱשֶׂה אָדָם" – לֹא לָמַדְנוּ שֶׁיְּהֵא מְדַבֵּר עִם בֵּית דִּינוֹ אֶלָּא עִם עַצְמוֹ. וּתְשׁוּבַת הַמִּינִים כָּתַב בְּצִדּוֹ: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (פסוק הבא), וְלֹא כָּתַב "וַיִּבְרְאוּ".
בְּצַלְמֵנוּ – בִּדְפוּס שֶׁלָּנוּ.
כִּדְמוּתֵנוּ – לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל.
וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם – יֵשׁ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה לְשׁוֹן "רִדּוּי" וּלְשׁוֹן "יְרִידָה": זָכָה – רוֹדֶה בַחַיּוֹת וּבַבְּהֵמוֹת, לֹא זָכָה – נַעֲשֶׂה יָרוּד לִפְנֵיהֶם וְהַחַיָּה מוֹשֶׁלֶת בּוֹ.


(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ – בִּדְפוּס הֶעָשׂוּי לוֹ, שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בְמַאֲמָר וְהוּא נִבְרָא בְיָדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט,ה): "וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה". נַעֲשֶׂה בְּחוֹתָם כְּמַטְבֵּעַ הָעֲשׂוּיָה עַל יְדֵי רוֹשֶׁם, שֶׁקּוֹרִין קוי"ןcoin = מטבע (הצורה הטבועה באסימון).
הערה: בדרך כלל, המלה מציינת את החרט, שבו טובעים את המטבע.
בְּלַעַ"ז, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב לח,יד): "תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם".
בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אוֹתוֹ – פֵּרַשׁ לְךָ שֶׁאוֹתוֹ צֶלֶם הַמְּתֻקָּן לוֹ, צֶלֶם דְּיוּקָן יוֹצְרוֹ הוּא.
זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם – וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (ב,כא): "וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו...". מִדְרַשׁ אַגָּדָה (בראשית רבה ח,א) שֶׁבְּרָאוֹ שְׁנֵי פַרְצוּפִים בִּבְרִיאָה רִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ חִלְּקוֹ. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: כַּאן הוֹדִיעֲךָ שֶׁנִּבְרְאוּ שְׁנֵיהֶם בַּשִּׁשִּׁי, וְלֹא פֵירַשׁ לְךָ כֵּיצַד בְּרִיָּיתָן, וּפֵירַשׁ לְךָ בְּמָקוֹם אַחֵר.


(כח) וְכִבְשֻׁהָ – חָסֵר וָי"ו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַזָּכָר כּוֹבֵשׁ אֶת הַנְּקֵבָה, שֶׁלֹּא תְהֵא יַצְאָנִית. וְעוֹד לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָאִישׁ שֶׁדַּרְכּוֹ לִכְבּוֹשׁ מְצֻוֶּוה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְלֹא הָאִשָּׁה.


(כט-ל) לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ – הִשְׁוָה לָהֶם בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת לְמַאֲכָל, וְלֹא הִרְשָׁה לָאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ לְהָמִית בְּרִיָּה וְלֶאֱכוֹל בָּשָׂר, אַךְ כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב יֹאכְלוּ יַחַד כֻּלָּם. וּכְשֶׁבָּאוּ בְנֵי נֹחַ הִתִּיר לָהֶם בָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט,ג): "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי...", "כְּיֶרֶק עֵשֶׂב" שֶׁהִתַּרְתִּי לְאָדָם הָרִאשׁוֹן "נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל".


(לא) יוֹם הַשִּׁשִּׁי – הוֹסִיף הֵ"א בַּשִּׁשִּׁי בִגְמַר מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, לוֹמַר שֶׁהִתְנָה עִמָּהֶם עַל מְנָת שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: "יוֹם הַשִּׁשִּׁי" – כֻּלָּם תְּלוּיִם וְעוֹמְדִים עַד יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הוּא שִׁשִּׁי בְּסִיוָן הַמּוּכָן לְמַתַּן תּוֹרָה. [שֶׁבְּיוֹם שִׁשִּׁי בְּסִיוָן שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה נִתְחַזְּקוּ כָּל יְצִירַת בְּרֵאשִׁית, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ נִבְרָא הָעוֹלָם עַתָּה, וְזֶהוּ "יוֹם הַשִּׁשִּׁי" בְּהֵ"א, שֶׁאוֹתוֹ יוֹם שִׁשִּׁי בְּסִיוָן.]

פרק ב[עריכה]


(ב) וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עִתָּיו וּרְגָעָיו – צָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹדֵעַ עִתָּיו וּרְגָעָיו – נִכְנַס בּוֹ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְנִרְאָה כְאִלּוּ כִּלָּה בוֹ בַיּוֹם. דָּבָר אַחֵר: מַה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר? מְנוּחָה. בָּאת שַׁבָּת בָּאת מְנוּחָה, כָּלְתָה וְנִגְמְרָה הַמְּלָאכָה.


(ג) וַיְבָרֶךְ וַיְקַדֵּשׁ – בֵּרְכוֹ בַּמָּן, שֶׁכָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ הָיָה יוֹרֵד לָהֶם עֹמֶר לַגֻּלְגֹלֶת, וּבַשִּׁשִּׁי לֶחֶם מִשְׁנֶה. וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן, שֶׁלֹּא יֵרֵד כְּלָל בַּשַּׁבָּת. וְהַמִּקְרָא כָּתוּב עַל הֶעָתִיד.
אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת – הַמְּלָאכָה שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת בַּשַּׁבָּת, כָּפַל וַעֲשָׂאָה בַּשִּׁשִּׁי, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (יא,ט).


(ד) אֵלֶּה – הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה.
תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' – לִמֶּדְךָ שֶׁכֻּלָּם נִבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן. דָּבָר אַחֵר: "בְּהִבָּרְאָם" – בְּהֵ"א בְּרָאָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כו,ד): "בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים", בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַשֵּׁם יָצַר שְׁנֵי עוֹלָמִים. וְלִמֶּדְךָ כַאן שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּהֵ"א, רָמַז שֶׁיֵּרְדוּ הָרְשָׁעִים לְמַטָּה לִרְאוֹת שַׁחַת, כְּהֵ"א זֹאת שֶׁסְּתוּמָה מִכָּל צְדָדִים וּפְתוּחָה לְמַטָּה לָרֶדֶת דֶּרֶךְ שָׁם.


(ה) טֶרֶם יִהְיֶה בָּאָרֶץ – כָּל "טֶרֶם" שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן "עַד לֹא" הוּא. וְאֵינוֹ לָשׁוֹן "קוֹדֶם", וְאֵינוֹ נִפְעָל לוֹמַר "הִטְרִים" כַּאֲשֶׁר יֵאָמֵר "הִקְדִּים". וְזֶה מוֹכִיחַ, וְעוֹד אַחֵר (שמות ט,ל): "כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן" – עֲדַיִין לֹא תִירְאוּן. וְאַף זֶה תְּפָרֵשׁ: עֲדַיִין לֹא הָיָה בָאָרֶץ כְּשֶׁנִּגְמְרָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם בַּשִּׁשִּׁי קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא אָדָם. "וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח" – עֲדַיִן לֹא צָמַח. וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁכָּתוּב (לעיל א,יב): "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ" – לֹא יָצְאוּ, אֶלָּא עַל פֶּתַח הַקַּרְקַע עָמְדוּ עַד יוֹם שִׁשִּׁי.
כִּי לֹא הִמְטִיר – וּמַאי טַעֲמָא "לֹא הִמְטִיר"? לְפִי שֶׁ"אָדָם אַיִן לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה", וְאֵין מַכִּיר בְּטוֹבָתָם שֶׁל גְּשָׁמִים. וּכְשֶׁבָּא אָדָם וְיָדַע שֶׁהֵם צוֹרֶךְ לָעוֹלָם, הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן וְיָרְדוּ, וְצָמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים.
ה' אֱלֹהִים – ה' הוּא שְׁמוֹ, אֱלֹהִים שֶׁהוּא שַׁלִּיט וְשׁוֹפֵט עַל כָּל. וְכֵן פֵּרוּש זֶה בְּכָל מָקוֹם לְפִי פְשׁוּטוֹ: ה' שֶׁהוּא אֱלֹהִים.


(ו) וְאֵד יַעֲלֶה – לְעִנְיַין בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם הֶעֱלָה הַתְּהוֹם וְהִשְׁקָה העֲנָנִים לִשְׁרוֹת הֶעָפָר וְנִבְרָא אָדָם. כְּגַבָּל זֶה שֶׁנּוֹתֵן מַיִם וְאַחַר כָּךְ לָשׁ אֶת הָעִסָּה, אַף כַּאן "וְהִשְׁקָה" וְאַחַר כָּךְ "וַיִּיצֶר".


(ז) וַיִּיצֶר – שְׁתֵּי יְצִירוֹת, יְצִירָה לָעוֹלָם הַזֶּה וִיצִירָה לִתְחִיַּית הַמֵּתִים. אֲבָל בַּבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ עוֹמֶדֶת לַדִּין לֹא נִכְתַּב בִּיצִירָתָהּ שְׁנֵי יוּדִי"ן.
עָפָר מִן הָאֲדָמָה – צָבַר עֲפָרוֹ מִכָּל הָאֲדָמָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיָּמוּת – שָׁם תְּהֵא קוֹלַטְתּוֹ לִקְבוּרָה. דָּבָר אַחֵר: נָטַל עֲפָרוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות כ,כא): "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי" – הַלְוַאי תִּהְיֶה לוֹ כַפָּרָה וְיוּכַל לַעֲמוֹד.
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו – עֲשָׂאוֹ מִן הַתַּחְתּוֹנִים וּמִן הָעֶלְיוֹנִים: גּוף מִן הַתַּחְתּוֹנִים וּנְשָׁמָה מִן הָעֶלְיוֹנִים. לְפִי שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בַּשֵּׁנִי בָּרָא רָקִיעַ לָעֶלְיוֹנִים, בַּשְּׁלִישִׁי "תֵּרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" לַתַּחְתּוֹנִים, בָּרְבִיעִי בָּרָא מְאוֹרוֹת לָעֶלְיוֹנִים, בַּחֲמִישִׁי "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם" לַתַּחְתּוֹנִים – הֻזְקַק בַּשִּׁשִּׁי לִבְראוֹת בּוֹ בָעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, וְאִם לַאו יֵשׁ קִנְאָה בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁיִּהְיוּ אֵלּוּ רַבִּים עַל אֵלּוּ בִּבְרִיאַת יוֹם אֶחָד.
לְנֶפֶשׁ חַיָּה – אַף בְּהֵמָה וְחַיָּה נִקְרְאוּ "נֶפֶשׁ חַיָּה", אַךְ זוֹ שֶׁל אָדָם חַיָּה שֶׁבְּכוּלָּן, שֶׁנִּתּוֹסַף בּוֹ דֵּעָה וְדִבּוּר.


(ח) מִקֶּדֶם – בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל עֵדֶן נָטַע אֶת הַגַּן. וְאִם תֹּאמַר: הֲרֵי כְּבָר כָּתַב "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם..." (לעיל א,כז)? רָאִיתִי בַּבָּרַיְיתָא שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת, וְזוֹ אַחַת מֵהֶן: כְּלָל שֶׁלְּאַחֲרָיו מַעֲשֶׂה – הוּא פְּרָטוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" זֶהוּ כְּלָל: סָתַם בְּרִיאָתוֹ מֵהֵיכָן וְסָתַם מַעֲשָׂיו. חָזַר וּפֵירַשׁ "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים...", וַיַּצְמַח לוֹ גַּן עֵדֶן, וַיַּנִּיחֵהוּ בְּגַן עֵדֶן, וַיַּפֵּל עָלָיו תַּרְדֵמָה – הַשּׁוֹמֵעַ סָבוּר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה אַחֵר, וְאֵינוֹ אֶלָּא פְרָטוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. וְכֵן אֵצֶל הַבְּהֵמָה חָזַר וְכָתַב (להלן פסוק יט): "וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה", כְּדֵי לְפָרֵשׁ "וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם" לִקְרוֹת שֵׁם, וּלְלַמֵּד עַל הָעוֹפוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָרְקָק (ראו רש"י להלן ב,יט).


(ט) וַיַּצְמַח – לְעִנְיַן הַגָּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
בְּתוֹךְ הַגָּן – בְּאֶמְצַע הַגָּן.


(יא) פִּישׁוֹן – הוּא נִילוּס נְהַר מִצְרַיִם, וְעַל שֵׁם שֶׁמֵּימָיו מִתְבָּרְכִין וְעוֹלִין וּמַשְׁקִין אֶת הָאָרֶץ נִקְרָא "פִּישׁוֹן", כְּמוֹ (חבקוק א,ח): "וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו". דָּבָר אַחֵר: "פִּישׁוֹן" – שֶׁהוּא מְגַדֵּל פִּשְׁתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר אֵצֶל מִצְרַיִם (ישעיהו יט,ט): "וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים".


(יג) גִּיחוֹן – שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה. וְהֶמְיָיתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד, כְּמוֹ (שמות כא,כח): "וְכִי יִגַּח" – שֶׁמְּנַגֵּחַ וְהוֹלֵךְ וְהוֹמֶה.


(יד) חִדֶּקֶל – שֶׁמֵּימָיו חַדִּין וְקַלִּין.
פְּרָת – שֶׁמֵּימָיו פָּרִין וְרָבִין וּמַבְרִין אֶת הָאָדָם.
כּוּשׁ וְאַשּׁוּר – עֲדַיִין לֹא הָיוּ, וְכָתַב הַמִּקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד.
קִדְמַת אַשּׁוּר – לְמִזְרָחָהּ שֶׁל אַשּׁוּר.
הוּא פְרָת – הֶחָשׁוּב עַל כֻּלָּם, הַנִּזְכָּר עַל שֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.


(טו) וַיִּקַּח – לְקָחוֹ בִּדְבָרִים נָאִים וּפִתָּהוּ לִיכָּנֵס (בראשית רבה טז).


(יח) לֹא טוֹב הֱיוֹת... – שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת הֵן: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעֶלְיוֹנִים יָחִיד וְאֵין לוֹ זוּג, וְזֶה בַּתַּחְתּוֹנִים יָחִיד וְאֵין לוֹ זוּג.
עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ – זָכָה "עֵזֶר", לֹא זָכָה "כְּנֶגְדּוֹ" לְהִלָּחֵם.


(יט) וַיִּצֶר מִן הָאֲדָמָה – הִיא יְצִירָה הִיא עֲשִׂיָּיה הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה (א,כה): "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ...". אֶלָּא בָּא וּפֵרַשׁ שֶׁהָעוֹפוֹת נִבְרְאוּ מִן הָרְקָק: לְפִי שֶׁאָמַר לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם נִבְרְאוּ, וְכַאן אָמַר מִן הָאֲדָמָה נִבְרְאוּ (חולין כז,ב). וְעוֹד לִמֶּדְךָ כַּאן שֶׁבִּשְׁעַת יְצִירָתוֹ מִיָּד בּוֹ בַיּוֹם הֱבִיאָם אֶל הָאָדָם לִקְרוֹת לָהֶם שֵׁם. וּבְדִבְרֵי אַגָּדָה (בראשית רבה יז,ד): יְצִירָה זוֹ לְשׁוֹן רִדּוּי וְכִבּוּשׁ, כְּמוֹ (דברים כ,יט): "כִּי תָצוּר אֶל עִיר" – שֶׁכְּבָשָׁן תַּחַת יָדוֹ שֶׁל אָדָם.
וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה... – סָרְסֵהוּ וּפָרְשֵׁהוּ: "כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם שֵׁם, הוּא שְׁמוֹ" לְעוֹלָם.


(כ-כא) וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר... וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה – כְּשֶׁהֱבִיאָן, הֱבִיאָן לְפָנָיו כָּל מִין וָמִין זָכָר וּנְקֵבָה. אָמַר: לְכֻלָּם יֵשׁ בֶּן זוּג, וְלִי אֵין בֶּן זוּג? מִיָּד "וַיַּפֵּל" (בראשית רבה יז).
מִצַּלְעוֹתָיו – מִסְּטָרָיו, כְּמוֹ (שמות כו,כ): "וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן". זֶה שֶׁאָמְרוּ (ברכות ס"א ע"א; עירובין י"ח ע"א): שְׁנֵי פַרְצוּפִים נִבְרְאוּ.
וַיִּסְגֹּר – מְקוֹם הַחֲתָךְ.
וַיִּישָׁן וַיִּקַּח – שֶׁלֹּא יִרְאֶה חֲתִיכַת הַבָּשָׂר שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְרֵאת וְתִתְבַּזֶּה עָלָיו (עירובין שם).


(כב) וַיִּבֶן – כְּבִנְיָן, רְחָבָה מִלְּמַטָּה וּקְצָרָה מִלְמַעְלָה לְקַבֵּל הַוָּלָד, כְּאוֹצָר שֶׁל חִטִּים שֶׁהוּא רָחָב מִלְּמַטָּה וְקָצָר מִלְמַעְלָה שֶׁלֹּא יַכְבִּיד מַשָּׂאוֹ עַל קִירוֹתָיו.
וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע לְאִשָּׁה – לִהְיוֹת אִשָּׁה, כְּמוֹ (שופטים ח,כז): "וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִּדְעוֹן לְאֵפוֹד" – לִהְיוֹת אֵפוֹד.


(כג) זֹאת הַפַּעַם – מְלַמֵּד שֶׁבָּא אָדָם עַל כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ בָּהֶם (יבמות ס"ג ע"א).
לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ... – לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן. מִכַּאן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (בראשית רבה יח,ו).


(כד) עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת כֵּן, לֶאֱסוֹר עַל בְּנֵי נֹחַ עֲרָיוֹת (סנהדרין נ"ז ע"ב).
לְבָשָׂר אֶחָד – הַוָּלָד נוֹצָר עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה בְּשָׂרָם אֶחָד.


(כה) וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ – שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים דֶּרֶךְ צְנִיעוּת לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרָע. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנָה בוֹ דֵּעָה לִקְרוֹת שֵׁמוֹת, לֹא נִתַּן בּוֹ יֵצֶר הָרָע עַד אָכְלוֹ מִן הָעֵץ, וְנִכְנַס בּוֹ יֵצֶר הָרָע וְיָדַע מַה בֵּין טוֹב לְרָע.

פרק ג[עריכה]


(א) וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם – מַה עִנְיָן זֶה לְכַאן? הָיָה לוֹ לִסְמוֹךְ "וַיַּעַשׂ לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם" (להלן פסוק כא). אֶלָּא לִמֶּדְךָ מֵאֵיזוֹ עֵצָה קָפַץ הַנָּחָשׁ עֲלֵיהֶם: רָאָה אוֹתָם עֲרֻמִּים וַעוֹסְקִים בְּתַשְׁמִישׁ לְעֵין כֹּל וְנִתְאַוָּה לָהּ.
עָרוּם מִכֹּל – לְפִי עָרְמָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ הָיְתָה מַפָּלָתוֹ: "עָרוּם מִכֹּל" (כאן), "אָרוּר מִכֹּל" (להלן פסוק יד; בראשית רבה יט,א).
אַף כִּי אָמַר... – שֶׁמָּא אָמַר לָכֶם "לֹא תֹּאכְלוּ מִכֹּל..."? וְאַף עַל פִּי שֶׁרָאָה אוֹתָם אוֹכְלִים מִשְּׁאָר פֵּרוֹת, הִרְבָּה עָלֶיהָ דְבָרִים כְּדֵי שֶׁתְּשִׁיבֶנּוּ, וְיָבֹא לְדַבֵּר בְּאוֹתוֹ הָעֵץ.


(ג) וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ – הוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי, לְפִיכָךְ בָּאָה לִידֵי גֵּרָעוֹן. הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל,ו): "אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו".


(ד) לֹא מוֹת תְּמוּתוּן – דְּחָפָהּ עַד שֶׁנָּגְעָה בוֹ, אָמַר לָהּ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מִיתָה בִנְגִיעָה, כָּךְ אֵין מִיתָה בַאֲכִילָה (בראשית רבה יט,ג).


(ה) כִּי יוֹדֵעַ – כָּל אֻמָּן שׂוֹנֵא אֶת בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹ: מִן הָעֵץ אָכַל וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם (בראשית רבה יט,ד).
וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים – יוֹצְרֵי עוֹלָמוֹת.


(ו) וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה – רָאֲתָה דְּבָרָיו שֶׁל נָחָשׁ וְהָנְאוּ לָהּ וְהֶאֱמִינַתּוּ (בראשית רבה יט,ג).
כִּי טוֹב הָעֵץ – לִהְיוֹת כֵּאלֹהִים.
וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם – כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהּ: "וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם".
וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל – כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהּ: "יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע".
וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ – שֶׁלֹּא תָמוּת הִיא, וְיִחְיֶה הוּא וְיִשָּׂא אַחֶרֶת.
גַּם – לְרַבּוֹת בְּהֵמָה וְחַיָּה.


(ז) וַתִּפָּקַחְנָה... – לְעִנְיַן הַחָכְמָה דִּבֶּר הַכָּתוּב, וְלֹא לְעִנְיַן רְאִיָּה מַמָּשׁ, וְסוֹף הַמִּקְרָא מוֹכִיחַ.
וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּים הֵם – אַף הַסּוּמָא יוֹדֵעַ כְּשֶׁהוּא עָרוֹם? אֶלָּא מַהוּ "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּים הֵם"? מִצְוָה אַחַת הָיְתָה בְּיָדָם וְנִתְעַרְטְלוּ הֵימֶנָּה (בראשית רבה יט,ו).
עֲלֵה תְאֵנָה – הוּא הָעֵץ שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ: בַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, אֲבָל שְׁאָר הָעֵצִים מְנָעוּם מִלִּטּוֹל עֲלֵיהֶם. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִתְפַּרְסֵם הָעֵץ? שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לְהוֹנוֹת בְּרִיָּה, שֶׁלֹּא יַכְלִימוּהָ וְיֹאמְרוּ: זֶהוּ שֶׁלָּקָה הָעוֹלָם עַל יָדוֹ. מִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (וירא יד).


(ח) וַיִּשְׁמְעוּ – יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה רַבִּים, וּכְבָר סִדְּרוּם רַבּוֹתֵינוּ עַל מְכוֹנָם בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה וּבִשְׁאָר מִדְרָשׁוֹת. וַאֲנִי לֹא בָאתִי אֶלָּא לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, וּלְאַגָּדָה הַמְיַשֶּׁבֶת דִּבְרֵי הַמִּקְרָא דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו.
וַיִּשְׁמְעוּ – מַה שָּׁמְעוּ? שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן.
לְרוּחַ הַיּוֹם – לְאוֹתוֹ רוּחַ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה לְשָׁם, וְזוֹ הִיא מַעֲרָבִית, שֶׁלִּפְנוֹת עֶרֶב חַמָּה בַּמַּעֲרָב, וְהֵם סָרְחוּ בַּעֲשִׂירִית.


(ט) אַיֶּכָּה – יוֹדֵעַ הָיָה הֵיכָן הוּא, אֶלָּא לִכָּנֵס עִמּוֹ בִּדְבָרִים, שֶׁלֹּא יְהֵא נִבְהָל לְהָשִׁיב אִם יַעֲנִישֵׁהוּ פִּתְאוֹם (בראשית רבה יט,יא). וְכֵן בְּקַיִן אָמַר לוֹ "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" (להלן ד,ט), וְכֵן בְּבִלְעָם "מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ" (במדבר כב,ט), לִכָּנֵס עִמָּהֶם בִּדְבָרִים. וְכֵן בְּחִזְקִיָּהוּ בִּשְׁלוּחֵי מְרוֹדַךְ בַּלְאֲדָן (ישעיהו לט,ג).


(יא) מִי הִגִּיד לְךָ – מֵאַיִן לְךָ לָדַעַת מַה בּוֹשֶׁת יֵשׁ בָּעוֹמֵד עָרוֹם?
הֲמִן הָעֵץ – בִּתְמִיָּה.


(יב) אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי – כַּאן כָּפַר בַּטּוֹבָה.


(יג) הִשִּׁיאֲנִי – הִטְעַנִי, כְּמוֹ (דה"ב לב,טו): "אַל יַשִּׁיא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ".


(יד) כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת – מִכַּאן שֶׁאֵין מְהַפְּכִים בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֵסִית. שֶׁאִלּוּ שְׁאָלוֹ לָמָה עָשִׂיתָ זֹאת, הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב: "דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד, דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין?" (סנהדרין כ"ט ע"א).
מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה – אִם מִבְּהֵמָה נִתְקַלֵּל, מֵחַיָּה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? הֶעֱמִידוּ רַבּוֹתֵינוּ מִדְרָשׁ זֶה בְּמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת (ח' ע"א): לְלַמֵּד שֶׁיְּמֵי עִבּוּרוֹ שֶׁל נָחָשׁ שֶׁבַע שָׁנִים.
עַל גְּחוֹנְךָ תֵלֵךְ – רַגְלַיִם הָיוּ לוֹ וְנִקְצָצוּ.


(טו) וְאֵיבָה אָשִׁית – אַתָּה לֹא נִתְכַּוַּונְתָּ אֶלָּא שֶׁיָּמוּת אָדָם כְּשֶׁיֹּאכַל הוּא תְּחִלָּה וְתִשָּׂא אֶת חַוָּה, וְלֹא בָאתָ לְדַבֵּר אֶל חַוָּה תְּחִלָּה אֶלָּא לְפִי שֶׁהַנָּשִׁים דַּעְתָּן קַלּוֹת לְהִתְפַּתּוֹת, וְיוֹדְעוֹת לְפַתּוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶן, לְפִיכָךְ "וְאֵיבָה אָשִׁית".
יְשׁוּפְךָ –  יְכַתֶּתְךָ, כְּמוֹ (דברים ט,כא): "וָאֶכּוֹת אוֹתוֹ", וְתַרְגּוּמוֹ "וְשַׁפִית יָתֵיהּ".
וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב – לֹא יְהֵא לְךָ קוֹמָה וְתִשְּׁכֶנּוּ בַּעֲקֵבוֹ, וְאַף מִשָּׁם תְּמִיתֶנּוּ. וּלְשׁוֹן "תְּשׁוּפֶנּוּ" כְּמוֹ "נָשַׁף בָּהֶם" (ישעיהו מ,כד), כֶּשְׁהַנָּחָשׁ בָּא לִנְשׁוֹךְ הוּא נוֹשֵׁף כְּמִין שְׁרִיקָה, וּלְפִי שֶׁהַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן כָּתַב לְשׁוֹן "נְשִׁיפָה" בִּשְׁנֵיהֶם.


(טז) עִצְּבוֹנֵךְ – זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים (עירובין ק' ע"ב).
וְהֵרֹנֵךְ – זֶה צַעַר הָעִבּוּר.
בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים – זֶה צַעַר הַלֵּדָה.
וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ – לְתַשְׁמִישׁ. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין לָךְ מֵצַח לְתוֹבְעוֹ בַּפֶּה, אֶלָּא "הוּא יִמְשׁוֹל בָּךְ" – הַכֹּל מִמֶּנּוּ וְלֹא מִמֵּךְ.
תְּשׁוּקָתֵךְ – תַּאֲוָתֵךְ, כְּמוֹ (ישעיהו כט,ח): "וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה".


(יז) אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ – מַעֲלֶה לְךָ דְּבָרִים אֲרוּרִים, כְּגוֹן: זְבוּבִים, פַּרְעוֹשִׁים וּנְמָלִים. מָשָׁל לַיּוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְהַבְּרִיּוֹת מְקַלְלוֹת שָׁדַיִם שֶׁיָּנַק מֵהֶם.


(יח) וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ – הָאָרֶץ. כְּשֶׁתִּזְרָעֶנָּה מִינֵי זְרָעִים – תַּצְמִיחַ קוֹץ וְדַרְדַּר, קוּנְדָּס וְעַכָּבִיּוֹת, וְהֵן נֶאֱכָלִים עַל יְדֵי תִקּוּן (ביצה ל"ד ע"א).
וְאָכַלְתָּ אֵת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה – וּמַה קְלָלָה הִיא זוֹ? וַהֲלֹא בַּבְּרָכָה נֶאֱמַר לוֹ (לעיל א,כט): "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זוֹרֵעַ זֶרַע..."? אֶלָּא מָה אָמוּר כָּאן בְּרֹאשׁ הָעִנְיָן: "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", וְאַחַר הָעִצָּבוֹן "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ" – כְּשֶׁתִּזְרָעֶנָּה קִטְנִית אוֹ יַרְקוֹת גִּנָּה, הִיא תַצְמִיחַ לְךָ קוֹצִים וְדַרְדַּרִים וּשְׁאָר עִשְׂבֵי שָׂדֶה, וְעַל כָּרְחֲךָ תֹּאכְלֵם.


(יט) בְּזֵעַת אַפֶּיךָ – לְאַחַר שֶׁתִּטְרַח בּוֹ הַרְבֵּה.


(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם – חָזַר הַכָּתוּב לְעִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן (לעיל ב,כ): "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת". וְלֹא הִפְסִיק אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁעַל יְדֵי קְרִיאַת שֵׁמוֹת נִזְדַוְּגָה לוֹ חַוָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ", לְפִיכָךְ "וַיַּפֵּל תַּרְדֵּמָה". וְעַל יְדֵי שֶׁכָּתַב "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרֻמִּים" סָמַךְ לוֹ פַּרְשַׁת הַנָּחָשׁ, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁרָאָה עֶרְוָתָהּ וְרָאָה אוֹתָם עֲסוּקִים בְּתַשְׁמִישׁ נִתְאַוָּה לָהּ, וּבָא עֲלֵיהֶם בְּמַחֲשָׁבָה וּבְמִרְמָה.
חַוָּה – נוֹפֵל עַל לְשׁוֹן "חַיָּה" שֶׁמְּחַיָּה אֶת וְלָדוֹתֶיהָ. כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר (קהלת ב,כב): "מֶה הֹוֶה לָאָדָם" בִּלְשׁוֹן "הָיָה".


(כא) כָּתְנוֹת עוֹר – יֵשׁ דִּבְרֵי אַגָּדָה אוֹמְרִים: חֲלָקִים כְּצִפּוֹרֶן הָיוּ מְדֻבָּקִים עַל עוֹרָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: דָּבָר הַבָּא מִן הָעוֹר, כְּגוֹן צֶמֶר הָאַרְנָבִים שֶׁהוּא רַךְ וְחַם, וְעָשָׂה לָהֶם כָּתְנוֹת מִמֶּנּוּ.


(כב) הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ – הֲרֵי הוּא יָחִיד בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יָחִיד בָּעֶלְיוֹנִים. וּמַה הִיא יְחִידוּתוֹ? "לָדַעַת טוֹב וָרָע", מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבְּהֵמָה וָחַיָּה.
וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ – וּמִשֶׁיִּחְיֶה לְעוֹלָם הֲרֵי הוּא קָרוֹב לְהַטְעוֹת הַבְּרִיּוֹת אַחֲרָיו וְלוֹמַר אַף הוּא אֱלוֹהַּ. וְיֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, אֲבָל אֵין מְיֻשָּׁבִין עַל פְּשׁוּטוֹ.


(כד) מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן – בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל גַּן עֵדֶן, חוּץ לַגָּן.
אֶת הַכְּרוּבִים – מַלְאֲכֵי חַבָּלָה.
הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת – וְלָהּ לַהַט לְאַיֵּם עָלָיו מִלִּכָּנֵס עוֹד לַגָּן. תַּרְגּוּם "לַהַט", "שְׁנַן". והוּא כְּמוֹ "שְׁלַף שְׁנָנָא" בְּסַנְהֶדְרִין (פ"ב ע"א), וּבִלְשׁוֹן לַעַ"ז למ"אlame = להב.. וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ, וַאֲנִי אֵינִי בָא אֶלָּא לִפְשׁוּטוֹ.

פרק ד[עריכה]


(א-ב) וְהָאָדָם יָדַע – כְּבָר קוֹדֶם הָעִנְיָן שֶׁל מַעְלָה, קוֹדֶם שֶׁחָטָא וְנִטְרַד מִגַּן עֵדֶן, וְכֵן הַהֵרָיוֹן וְהַלֵּידָה. שֶׁאִם כָּתַב: "וַיֵּדַע אָדָם" – נִשְׁמָע שֶׁלְּאַחַר שֶׁנִּטְרַד הָיוּ לוֹ בָּנִים.
קַיִן – עַל שֵׁם "קָנִיתִי".
אֶת ה' – כְּמוֹ: עִם ה'. כְּשֶׁבָּרָא אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי, הוּא לְבַדּוֹ בְּרָאָנוּ, אֲבָל בָּזֶה שֻׁתָּפִים אָנוּ עִמּוֹ (נידה ל"א ע"א).
אֶת קַיִן... אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל – שָׁלֹשׁ "אֶתִים" רִבּוּיִים הֵם, מְלַמֵּד שֶׁתְּאוֹמָה נוֹלְדָה עִם קַיִן, וְעִם הֶבֶל נוֹלְדוּ שְׁתַּיִם. לְכָךְ נֶאֱמַר "וַתֹּסֶף" (בראשית רבה כב,ג).
רֹעֵה צֹאן – לְפִי שֶׁנִּתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה, פֵּרַשׁ לוֹ מֵעֲבוֹדָתָהּ.


(ג) מִפְּרִי הָאֲדָמָה – מִן הַגָּרוּעַ. וְיֵשׁ אַגָּדָה שֶׁאוֹמֶרֶת: זֶרַע פִּשְׁתָּן הָיָה (תנחומא בראשית ט). [דָּבָר אַחֵר: "מִפְּרִי" – מֵאֵיזֶה שֶׁבָּא לְיָדוֹ, לֹא טוֹב וְלֹא מֻבְחָר.]


(ד) וַיִּשַׁע – וַיִּפֶן. וְכֵן (פסוק הבא): "וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" – לֹא פָנָה. וְכֵן (שמות ה,ט): "וְאַל יִשְׁעוּ" – אַל יִפְנוּ. וְכֵן (איוב יד,ו): "שְׁעֵה מֵעָלָיו" – פְּנֵה מֵעָלָיו.
וַיִּשַׁע – יָרְדָה אֵשׁ וְלִחֲכָה מִנְחָתוֹ.


(ז) הֲלֹא אִם תֵּיטִיב – כְּתַרְגּוּמוֹ פֵּרוּשׁוֹ ("הֲלָא אִם תּוֹטֵיב עוּבָדָךְ יִשְׁתְּבֵיק לָךְ").
לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ – לְפֶתַח קִבְרְךָ חֶטְאֲךָ שָׁמוּר.
וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ – שֶׁל חַטָּאת, הוּא יֵצֶר הָרָע, תָּמִיד שׁוֹקֵק וּמִתְאַוֶּה לְהַכְשִׁילְךָ.
וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ – אִם תִּרְצֶה תִּתְגַּבֵּר עָלָיו.


(ח) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל – נִכְנַס עִמּוֹ בְּדִבְרֵי רִיב וּמַצָּה לְהִתְעוֹלֵל עָלָיו לְהָרְגוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, אַךְ זֶה יִשּׁוּבוֹ שֶׁל מִקְרָא.


(ט) אֵי הֶבֶל אָחִיךָ – לְהִכָּנֵס עִמּוֹ בְּדִבְרֵי נַחַת, אוּלַי יָשׁוּב וְיֹאמַר: אֲנִי הֲרַגְתִּיו וְחָטָאתִי לְךָ.
לֹא יָדַעְתִּי – נַעֲשָׂה כְגוֹנֵב דַּעַת הָעֶלְיוֹנָה.
הֲשׁוֹמֵר אָחִי – לְשׁוֹן תֵּימַהּ הוּא. וְכֵן כָּל הֵ"א הַנְּקוּדָה בַּחֲטָף פַּתָּח.


(י) דְּמֵי אָחִיךָ – דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר: שֶׁעָשָׂה בוֹ פְּצָעִים הַרְבֵּה, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נַפְשׁוֹ יוֹצְאָה (סנהדרין ל"ז ע"ב).


(יא-יב) אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה – יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּתְקַלְּלָה הִיא כְּבָר בַּעֲוֹנָהּ (ראה רש"י לעיל א,יא), וְגַם בָּזוֹ הוֹסִיפָה לַחֲטוֹא: "אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ...". וְהִנְנִי מוֹסִיף לָהּ קְלָלָה אֶצְלְךָ: "לֹא תּוֹסֶף תֵּת כֹּחָהּ".
נָע וָנָד – אֵין לְךָ רְשׁוּת לָדוּר בְּמָקוֹם אֶחָד.


(יג) גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא – בִּתְמִיָּה: אַתָּה טוֹעֵן עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וַעֲוֹנִי אִי אֶפְשָׁר לִטְעוֹן? (בראשית רבה כב).


(טו) לָכֵן כָּל הוֹרֵג קַיִן – זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת שֶׁקִּצְּרוּ דִּבְרֵיהֶם וְרָמְזוּ וְלֹא פֵרְשׁוּ. "לָכֵן כָּל הוֹרֵג קַיִן" לְשׁוֹן גְּעָרָה: כֹּה יֵעָשֶׂה לוֹ, כָּךְ וְכָךְ עָנְשׁוֹ, וְלֹא פֵרַשׁ עָנְשׁוֹ.
שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם – אֵינִי רוֹצֶה לְהִנָּקֵם מִקַּיִן עַכְשָׁו, לְסוֹף שִׁבְעָה דוֹרוֹת אֲנִי נוֹקֵם נִקְמָתִי מִמֶּנּוּ, שֶׁיַּעֲמוֹד לֶמֶךְ מִבְּנֵי בָּנָיו וְיַהַרְגֵהוּ. וְסוֹף הַמִּקְרָא שֶׁאָמַר "שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם", וְהִיא נִקְמַת הֶבֶל מִקַּיִן, לִמְּדָנוּ שֶׁתְּחִלַּת מִקְרָא לְשׁוֹן גְּעָרָה הִיא, שֶׁלֹּא תְּהֵא בְרִיָּה מַזִּיקָתּוּ. וְכַיּוֹצֵא בוֹ (שמ"ב ה,ח): "וַיֹּאמֶר דָּוִד כָּל מַכֵּה יְבוּסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר" – וְלֹא פֵרַשׁ מַה יֵעָשֶׂה לוֹ. אֲבָל דִּבֶּר הַכָּתוּב בְּרֶמֶז: "כָּל מַכֵּה יְבוּסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר", וְיִקְרַב אֶל הַשַּׁעַר וְיִכְבְּשֶׁנּוּ, "וְאֶת הָעִוְרִים...", וְגַם אוֹתָם יַכֶּה עַל אֲשֶׁר אָמְרוּ "הָעִוֵּר וְהַפִּסֵּחַ לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת" – הַמַּכֶּה אֶת אֵלּוּ אֲנִי אֶעֱשֶׂנּוּ רֹאשׁ וְשָׂר. כַּאן קִצֵּר דְּבָרָיו, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (דה"א יא,ו) פֵּרַשׁ: "יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר".
וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת – חָקַק לוֹ אוֹת מִשְּׁמוֹ בְּמִצְחוֹ. [סְפָרִים אֲחֵרִים, דָּבָר אָחֵר: "כָּל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי" – הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת. אֲבָל בְּנֵי אָדָם עֲדַיִין לֹא הָיוּ שֶׁיִּירָא מֵהֶם, רַק אָבִיו וְאִמּוֹ, וּמֵהֶם לֹא הָיָה יָרֵא שֶׁיַּהַרְגוּהוּ. אֶלָּא אָמַר: עַד עַכְשָׁיו הָיָה פַּחְדָּתִי עַל כָּל הַחַיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (להלן ט,ב): "וּמוֹרַאֲכֶם...". וְעַכְשָׁיו בִּשְׁבִיל עָוֹן זֶה לֹא יִירְאוּ מִמֶּנִּי הַחַיּוֹת וְיַהַרְגוּנִי. מִיָּד: "וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת" – הֶחֱזִיר אֶת מוֹרָאוֹ עַל הַחַיּוֹת.]


(טז) וַיֵּצֵא קַיִן – יָצָא בְּהַכְנָעָה כְּגוֹנֵב דַּעַת הָעֶלְיוֹנָה.
בְּאֶרֶץ נוֹד – בָּאָרֶץ שֶׁכָּל הַגּוֹלִים נָדִים שָׁם.
קִדְמַת עֵדֶן – שָׁם גָּלָה אָבִיו כְּשֶׁגּוֹרַשׁ מִגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל ג,כד): "וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן" אֶת שְׁמִירַת דֶּרֶךְ מְבוֹא הַגָּן, שֶׁיֵּשׁ לִלְמוֹד שֶׁהָיָה אָדָם שָׁם. וּמָצִינוּ רוּחַ מִזְרָחִית קוֹלֶטֶת בְּכָל מָקוֹם אֶת הָרוֹצְחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד,מא): "אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה... מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ". דָּבָר אַחֵר: "בְּאֶרֶץ נוֹד" – כָּל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ הָיְתָה הָאָרֶץ מִזְדַּעְזְעָה תַּחְתָּיו, וְהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים: "סוּרוּ מֵעָלָיו, זֶהוּ שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו".


(יז) וַיְהִי קַיִן בּוֹנֶה עִיר, וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר לְזֵכֶר בְּנוֹ חֲנוֹךְ.


(יח) וְעִירָד יָלַד – יֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּזָכָר "הוֹלִיד", וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "יָלַד". שֶׁהַלֵּדָה מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת: לֵידַת הָאִשָּׁה ניישטר"אneistre = להיוולד (גם ללדת). בְּלַעַ"ז, וּזְרִיעַת תּוֹלְדוֹת הָאִישׁ איניינדרי"רenjendrer = להוליד.
הערה: הלע"ז מופיע פעמיים בפסקה.
בְּלַעַ"ז. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "הוֹלִיד" בִּלְשׁוֹן הִפְעִיל, מְדַבֵּר בְּלֵידַת הָאִשָּׁה: "פְּלוֹנִי הוֹלִיד אֶת אִשְׁתּוֹ בֵּן אוֹ בַּת". כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "יָלַד" מְדַבֵּר בִּזְרִיעַת הָאִישׁ.


(יט) וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ – לֹא הָיָה לוֹ לְפָרֵשׁ כָּל זֶה, אֶלָּא לְלַמְּדֵנוּ מִסּוֹף הָעִנְיָן, שֶׁקִּיֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַבְטָחָתוֹ שֶׁאָמַר: "שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קַיִן". עָמַד לֶמֶךְ לְאַחַר שֶׁהוֹלִיד בָּנִים וְעָשָׂה דּוֹר שְׁבִיעִי, וְהָרַג אֶת קַיִן, זֶהוּ שֶׁאָמַר: "כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי..." (להלן פסוק כג).
שְׁתֵּי נָשִׁים – כָּךְ הָיָה דַּרְכָּן שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל: אַחַת לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה וְאַחַת לְתַשְׁמִישׁ. זוֹ שֶׁהִיא לְתַשְׁמִישׁ מַשְׁקָהּ כּוֹס שֶׁל עִקָּרִין כְּדֵי שֶׁתֵּעָקֵר, וּמְקֻשֶּׁטֶת כְּכַלָּה וּמַאֲכִילָהּ מַעֲדַנִּים, וַחֲבֶרְתָּהּ נְזוּפָה וַאֲבֵלָה כְאַלְמָנָה. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרַשׁ אִיּוֹב (כד,כא): "רוֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד, וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב", כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּאַגָּדַת "חֵלֶק" (ראה גם בראשית רבה כג).
עָדָה – הִיא שֶׁל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְעַל שֵׁם שֶׁמְּגֻנָּה עָלָיו וּמוּסֶרֶת מֵאֶצְלוֹ: "עָדָה" תַּרְגּוּם שֶׁל "סוּרָה".
צִלָּה – הִיא שֶׁל תַּשְׁמִישׁ, עַל שֵׁם שֶׁיּוֹשֶׁבֶת תָּמִיד בְּצִלּוֹ. דִּבְרֵי אַגָּדָה הֵם בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (כג,ב).


(כ-כא) אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה – הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן לְרוֹעֵי בְּהֵמוֹת בַּמִּדְבָּרוֹת, יוֹשֵׁב אֹהָלִים חֹדֶשׁ כַּאן וְחֹדֶשׁ כַּאן בִּשְׁבִיל מִרְעֵה צֹאנוֹ. וּכְשֶׁכָּלֶה הַמִּרְעֶה בְּמָקוֹם זֶה, הוֹלֵךְ וְתוֹקֵעַ אָהֳלוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (בראשית רבה כג,ג): בּוֹנֶה בָתִּים לַעֲבוֹדָה זָרָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (יחזקאל ח,ג): "סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמִּקְנֶה". וְכֵן אָחִיו
תּוֹפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב – לְזַמֵּר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.


(כב) תּוּבַל קַיִן – תּוֹבֵל אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל קַיִן, "תּוּבָל" לְשׁוֹן "תַּבְלִין": תִּבֵּל וְהִתְקִין אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל קַיִן לַעֲשׂוֹת כְּלֵי זַיִין לָרוֹצְחִים.
לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל – מְחַדֵּד אֻמָּנוּת נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל, כְּמוֹ (איוב טז,ט): "יִלְטוֹשׁ עֵינָיו לִי". "חוֹרֵשׁ" אֵינוֹ לְשׁוֹן פֹּעֶל, אֶלָּא לְשׁוֹן פּוֹעֵל, שֶׁהֲרֵי נָקוּד קָמַץ קָטָן וְטַעֲמוֹ לְמַטָּה, כְּלוֹמַר: מְחַדֵּד וּמְצַחְצֵחַ כָּל כְּלֵי אֻמָּנוּת נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל.
נַעֲמָה – הִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל נֹחַ.


(כג) שְׁמַעַן קוֹלִי – שֶׁהָיוּ נָשָׁיו פּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ מִתַּשְׁמִישׁ, לְפִי שֶׁהָרַג אֶת קַיִן וְאֶת תּוּבַל קַיִן בְּנוֹ. שֶׁהָיָה לֶמֶךְ סוּמָא וְתוּבַל קַיִן מוֹשְׁכוֹ, וְרָאָה אֶת קַיִן וְנִדְמָה לוֹ כְּחַיָּה, וְאָמַר לְאָבִיו לִמְשׁוֹךְ בַּקֶּשֶׁת, וַהֲרָגוֹ. וְכֵיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁהוּא קַיִן זְקֵנוֹ, הִכָּה כַּף אֶל כַּף וְסָפַק אֶת בְּנוֹ בֵּינֵיהֶם וַהֲרָגוֹ. וְהָיוּ נָשָׁיו פּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְפַיְּסָן: "שְׁמַעַן קוֹלִי" – לְהִשָּׁמַע לִי לְתַשְׁמִישׁ. וְכִי "אִישׁ" אֲשֶׁר "הָרַגְתִּי", "לְפִצְעִי" הוּא נֶהֱרַג? וְכִי אֲנִי פְצַעְתִּיו מֵזִיד, שֶׁיְּהֵא הַפֶּצַע קָרוּי עַל שְׁמִי? "וְיֶלֶד" אֲשֶׁר הָרַגְתִּי, "לְחַבֻּרָתִי" נֶהֱרַג? כְּלוֹמַר: עַל יְדֵי חַבּוּרָתִי? בִּתְמִיָּה, וַהֲלֹא שׁוֹגֵג אֲנִי וְלֹא מֵזִיד! לֹא זֶהוּ פִּצְעִי וְלֹא זֶהוּ חַבּוּרָתִי. "פֶּצַע" – מַכַּת חֶרֶב אוֹ חֵץ, נברידור"אnavredure = פצע.
הערה: בדפוסים "מקאדורה", שהוא ודאי שיבוש. ואולי יש ליישב מציידור"א maciedure (מעיכה) וראה גם להלן (בראשית מ"ט, ה') שם רש"י מביא את המלה היוונית מכייר"א ("סיף").
בְּלַעַ"ז.


(כד) כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן – קַיִן שֶׁהָרַג מֵזִיד נִתְלָה לוֹ עַד שִׁבְעָה דוֹרוֹת, אֲנִי שֶׁהָרַגְתִּי שׁוֹגֵג לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּתָּלֶה לִי שְׁבִיעִיּוֹת הַרְבֵּה?
שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה – לְשׁוֹן רִבּוּי שְׁבִיעִיּוֹת אָחַז לוֹ, כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (בראשית יא). וּמִדְרַשׁ בְּרֵאשִׁית רַבָּה (כג): לֹא הָרַג לֶמֶךְ כְּלוּם, וְנָשָׁיו פּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ מִשֶּׁקִיְּמוּ פְּרִיָה וּרְבִיָּה, לְפִי שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה לְכַלּוֹת זַרְעוֹ שֶׁל קַיִן לְאַחַר שִׁבְעָה דוֹרוֹת. אָמְרוּ: מָה אָנוּ יוֹלְדוֹת לַבֶּהָלָה? לְמָחָר הַמַּבּוּל בָּא וְשׁוֹטֵף אֶת הַכֹּל! וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן: "וְכִי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי"? וְכִי אֲנִי הָרַגְתִּי אֶת הֶבֶל, שֶׁהָיָה אִישׁ בְּקוֹמָה וְיֶלֶד בַּשָּׁנִים, שֶׁיְּהֵא זַרְעִי כָּלֶה בְּאוֹתוֹ עָוֹן? וּמַה קַּיִן שֶׁהָרַג נִתְלָה לוֹ שִׁבְעָה דוֹרוֹת, אֲנִי שֶׁלֹּא הָרַגְתִּי לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּתְלוּ לִי שְׁבִיעִיּוֹת הַרְבֵּה? וְזֶה קַל וָחֹמֶר שֶׁל שְׁטוּת, אִם כֵּן אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹבֶה אֶת חוֹבוֹ וּמְקַיֵּם אֶת דְּבָרוֹ.


(כה) וַיֵּדַע אָדָם... – בָּא לוֹ לֶמֶךְ אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְקָבַל עַל נָשָׁיו, אָמַר לָהֶם: וְכִי עֲלֵיכֶם לְדַקְדֵּק עַל גְּזֵירָתוֹ שֶׁל מָקוֹם? אַתֶּם עֲשׂוּ מִצְוַתְכֶם וְהוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ! אָמְרוּ לוֹ: קְשׁוֹט עַצְמְךָ תְּחִלָּה, וַהֲלֹא פָּרַשְׁתָּ מֵאִשְׁתְּךָ זֶה מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה מִשֶּׁנִּקְנְסָה מִיתָה עַל יָדְךָ. מִיָּד "וַיֵּדַע אָדָם...". וּמַהוּ "עוֹד"? לִלְמוֹד שֶׁנִּתּוֹסְפָה לוֹ תַּאֲוָה עַל תַּאֲוָתוֹ (בראשית רבה כג,ד-ה).


(כו) אָז הוּחַל – לְשׁוֹן חֻלִּין: לִקְרֹא אֶת שְׁמוֹת הָאָדָם וְאֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לַעֲשׂוֹתָן אֱלִילִים וְלִקְרוֹתָן אֶלֹהוּת.

פרק ה[עריכה]


(א) זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם – זוֹ הִיא סְפִירַת תּוֹלְדוֹת אָדָם, וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ רַבִּים.
בְּיוֹם בְּרֹא... – מַגִּיד שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הוֹלִיד (בראשית רבה כד).


(ג) שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה – עַד כַּאן פָּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה.


(כב) וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ – צַדִּיק הָיָה וְקַל בְּדַעְתּוֹ לָשׁוּב לְהַרְשִׁיעַ, לְפִיכָךְ מִהֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְסִלְּקוֹ וֶהֱמִיתוֹ קוֹדֶם זְמַנּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁשִּׁנָּה הַכָּתוּב בְּמִיתָתוֹ לִכְתּוֹב "וְאֵינֶנּוּ" – בָּעוֹלָם לְמַלֹּאת שְׁנוֹתָיו.


(כד) כִּי לָקַח אוֹתוֹ – לִפְנֵי זְמַנּוֹ, כְּמוֹ "הִנְנִי לוֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ" (יחזקאל כד,טז).


(כח) וַיּוֹלֶד בֵּן – שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְנָה הָעוֹלָם.


(כט) זֶה יְנַחֲמֵנוּ – יַנַּח מִמֶּנּוּ אֶת עִצְּבוֹן יָדֵינוּ. עַד שֶׁלֹּא בָא נֹחַ לֹא הָיָה לָהֶם כְּלֵי מַחֲרֵישָׁה, וְהוּא הֵכִין לָהֶם. וְהָיְתָה הָאָרֶץ מוֹצִיאָה קוֹצִים וְדַרְדָּרִים כְּשֶׁזּוֹרְעִים חִטִּים מִקִּלְלָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבִימֵי נֹחַ נָחָה. וְזֶהוּ "יְנַחֲמֵנוּ". וְאִם לֹא תְפָרְשֵׁהוּ כָּךְ אֵין טַעַם הַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַשֵּׁם, וְאַתָּה צָרִיךְ לִקְרוֹת שְׁמוֹ "מְנַחֵם".


(לב) בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה – אָמַר רַבִּי יוּדָן: מַה טַּעַם כָּל הַדּוֹרוֹת הוֹלִידוּ לְמֵאָה שָׁנָה וְזֶה לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם רְשָׁעִים הֵם יֹאבְדוּ בַמַּיִם וְרַע לְצַדִּיק זֶה, וְאִם צַדִּיקִים הֵם אַטְרִיחַ עָלָיו לַעֲשׂוֹת תֵּיבוֹת הַרְבֵּה. כָּבַשׁ אֶת מַעְיָינוֹ וְלֹא הוֹלִיד עַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא יֶפֶת הַגָּדוֹל שֶׁבְּבָנָיו רָאוּי לְעֹנָשִׁין לִפְנֵי הַמַּבּוּל. דִּכְתִיב (ישעיהו סה,כ): "כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת" – רָאוּי לְעֹנֶשׁ לֶעָתִיד; וְכֵן לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה.
אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת – וַהֲלֹא יֶפֶת הַגָּדוֹל הוּא? אֶלָּא בַּתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת שֶׁהוּא צַדִּיק, וְנוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל, וְשֶׁאַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ וְכוּ' (בראשית רבה כו,ג).

פרק ו (1)[עריכה]


(ב) בְּנֵי הָאֱלֹהִים – בְּנֵי הַשָּׂרִים וְהַשּׁוֹפְטִים. דָּבָר אַחֵר: "בְּנֵי הָאֱלֹהִים" הֵם הַשָּׂרִים הַהוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם, אַף הֵם הָיוּ מִתְעָרְבִים בָּהֶם. כָּל "אֱלֹהִים" שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן מָרוּת, וְזֶה יוֹכִיחַ: "וְאַתָּה תִּהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים" (שמות ד,טז), "רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים" (שם ז,א).
כִּי טֹבֹת הֵנָּה – אָמַר רַבִּי יוּדָן: "טֹבֹת" כְּתִיב, כְּשֶׁהָיוּ מְטִיבִין אוֹתָהּ מְקֻשֶּׁטֶת לִכָּנֵס לַחֻפָּה, הָיָה גָּדוֹל נִכְנָס וּבוֹעֲלָהּ תְּחִלָּה (בראשית רבה כו).
מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ – אַף בְּעוּלַת בַּעַל, אַף הַזָּכָר וְהַבְּהֵמָה.


(ג) לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם – לֹא יִתְרַעֵם וְיָרִיב רוּחִי עָלַי בִּשְׁבִיל הָאָדָם.
לְעֹלָם – לְאוֹרֶךְ יָמִים. הִנֵּה רוּחִי נִדּוֹן בְּקִרְבִּי אִם לְהַשְׁחִית וְאִם לְרַחֵם, לֹא יִהְיֶה מָדוֹן זֶה בְרוּחִי "לְעוֹלָם", כְּלוֹמַר לְאוֹרֶךְ יָמִים.
בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר – כְּמוֹ "בְּשֶׁגַּם", כְּלוֹמַר: בִּשְׁבִיל שֶׁגַּם זֹאת בּוֹ, שֶׁהוּא בָּשָׂר וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ נִכְנָע לְפָנַי, וּמָה אִם יִהְיֶה אֵשׁ אוֹ דָּבָר קָשֶׁה? כַּיּוֹצֵא בוֹ (שופטים ה,ז): "עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה", כְּמוֹ "שֶׁקַּמְתִּי". וְכֵן (שם ו,ז): "שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי", כְּמוֹ "שֶׁאַתָּה". אַף "בְּשַׁגַּם" כְּמוֹ "בְּשֶׁגַּם".
וְהָיוּ יָמָיו... – עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אַאֲרִיךְ לָהֶם אַפִּי, וְאִם לֹא יָשׁוּבוּ אָבִיא עֲלֵיהֶם מַבּוּל. וְאִם תֹּאמַר: מִשֶּׁנּוֹלַד יֶפֶת עַד הַמַּבּוּל אֵינוֹ אֶלָא מֵאָה שָׁנָה? אֵין מֻקְדָם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה (פסחים ו' ע"ב), כְּבָר הָיְתָה הַגְּזֵירָה גְּזוּרָה עֶשְׂרִים שָׁנָה קוֹדֶם שֶׁהוֹלִיד נֹחַ תּוֹלָדוֹת, וְכֵן מָצִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם. יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה רַבִּים בְּ"לֹא יָדוֹן", אֲבָל זֶה הוּא צִחְצוּחַ פְּשׁוּטוֹ.


(ד) הַנְּפִלִּים – עַל שֵׁם שֶׁנָּפְלוּ וְהִפִּילוּ אֶת הָעוֹלָם (בראשית רבה כו). וּבְלָשׁוֹן עִבְרִית לְשׁוֹן "עֲנָקִים" הוּא.
בַּיָּמִים הָהֵם – בִּימֵי דּוֹר אֱנוֹשׁ וּבְנֵי קַיִן.
וְגַם אַחֲרֵי כֵן – אַף עַל פִּי שֶׁרָאוּ בְּאָבְדָן שֶׁל דּוֹר אֱנוֹשׁ, שֶׁעָלָה אוֹקְיָינוֹס וְהֵצִיף שְׁלִישׁ הָעוֹלָם, לֹא נִכְנַע דּוֹר הַמַּבּוּל לִלְמוֹד מֵהֶם.
אֲשֶׁר יָבֹאוּ – הָיוּ יוֹלְדוֹת עֲנָקִים כְּמוֹתָם.
הַגִּבּוֹרִים – לִמְרוֹד בַּמָּקוֹם.
אַנְשֵׁי הַשֵּׁם – אוֹתָן שֶׁנִּקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת: עִירָד, מְחוּיָאֵל, מְתוּשָׁאֵל, שֶׁנִּקְּבוּ עַל שֵׁם אָבְדָן שֶׁנִּמּוֹחוּ וְהֻתְּשׁוּ. דָּבָר אַחֵר: אַנְשֵׁי שִׁמָּמוֹן, שֶׁשִּׁמְּמוּ אֶת הָעוֹלָם.


(ו) וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה – נֶחָמָה הָיְתָה לְפָנָיו שֶׁבְּרָאוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁאִלּוּ הָיָה מִן הָעֶלְיוֹנִים הָיָה מַמְרִידָן (בראשית רבה כז,ד).
וַיִּתְעַצֵּב – הָאָדָם "אֶל לִבּוֹ" שֶׁל מָקוֹם: עָלָה בְמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם לְהַעֲצִיבוֹ, זֶהוּ תַּרְגוּם אוּנְקְלוּס ("וַאֲמַר בְּמֵימְרֵיהּ לְמִתְבַּר תֻּקְפְהוֹן כִּרְעוּתֵיהּ"). דָּבָר אַחֵר: "וַיִּנָּחֶם" – נֶהֶפְכָה מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם מִמִּדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה לְפָנָיו מַה לַּעֲשׂוֹת בָּאָדָם שֶׁעָשָׂה בָּאָרֶץ. וְכֵן כָּל לְשׁוֹן "נִחוּם" שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן "נִמְלָךְ מַה לַּעֲשׂוֹת": "וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם" (במדבר כג,יט), "וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם" (דברים לב,לו), "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה" (שמות לב,יד), "נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי" (שמ"א טו,יא) – כֻּלָּם לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת הֵם.
וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ – נִתְאַבֵּל עַל אָבְדַן מַעֲשֵׂה יָדָיו, כְּמוֹ (שמ"ב יט,ג): "נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ".
וְזוֹ כָּתַבְתִּי לִתְשׁוּבַת הַמִּינִים: גּוֹי אֶחָד שֶׁשָּׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אָמַר לוֹ: אֵין אַתֶּם מוֹדִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וְהָא כְּתִיב "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ"? אָמַר לוֹ: נוֹלַד לְךָ בֵּן זָכָר מִיָּמֶיךָ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וּמֶה עָשִׂיתָ? אָמַר לוֹ: שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי אֶת הַכֹּל. אָמַר לוֹ: וְלֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹפוֹ לָמוּת? אָמַר לוֹ: בִּשְׁעַת חֶדְוָתָא – חֶדְוָתָא, בִּשְׁעַת אֶבְלָא – אֶבְלָא. אָמַר לוֹ: כָּךְ מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַף עַל פִּי שֶׁגָּלוּי לְפָנָיו שֶׁסּוֹפָן לַחֲטוֹא וּלְאַבְּדָן, לֹא נִמְנַע מִלְּבָרְאָן בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים הָעֲתִידִים לַעֲמוֹד מֵהֶם.


(ז) וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם – הוּא עָפָר, וְאָבִיא עָלָיו מַיִם וְאֶמְחֶה אוֹתוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר לָשׁוֹן "מִחוּי".
מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה – אַף הֵם הִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם. דָּבָר אַחֵר: הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם, וְכֵיוָן שֶׁהוּא כָּלֶה מַה צֹּרֶךְ בְּאֵלּוּ?
כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם – חָשַׁבְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת עַל אֲשֶׁר עֲשִׂיתִים.

פרשת נח[עריכה]

פרק ו (2)[עריכה]


(ט) אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק – הוֹאִיל וְהִזְכִּירוֹ סִפֵּר בְּשִׁבְחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י,ז): "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה". דָּבָר אַחֵר: לִמֶּדְךָ שֶׁעִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים.
בְּדֹרֹתָיו – יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לְשֶׁבַח: כָּל שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה בְדוֹר צַדִּיקִים הָיָה צַדִּיק יוֹתֵר. וְיֵשׁ שֶׁדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לִגְנַאי: לְפִי דוֹרוֹ הָיָה צַדִּיק, וְאִלּוּ הָיָה בְדוֹרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לֹא הָיָה נֶחֱשָׁב לִכְלוּם (סנהדרין ק"ח ע"א).
אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ – וּבְאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר (להלן כד,מ): "אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו". נֹחַ הָיָה צָרִיךְ סַעַד לְתָמְכוֹ, אֲבָל אַבְרָהָם הָיָה מִתְחַזֵּק וּמְהַלֵּךְ בְּצִדְקוֹ מֵאֵלָיו.
הִתְהַלֶּךְ – לְשׁוֹן עָבָר. וְזֶהוּ שִׁמּוֹּשָהּ שֶׁל לָמֶ"ד בְּלָשׁוֹן כָּבֵד, מְשַׁמֶּשֶׁת לְהַבָּא וּלְשֶׁעָבַר בְּלָשׁוֹן אֶחָד: "קוּם הִתְהַלֵּךְ" (להלן יג,יד) לְהַבָּא, "הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" לְשֶׁעָבַר. "הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ" (שמ"א יב,יט) לְהַבָּא, "וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה" (מל"א ח,מב) לְשׁוֹן עָבַר אֶלָּא שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשׁוֹ הוֹפְכוֹ לְהַבָּא.


(יא) וַתִּשָּׁחֵת – לְשׁוֹן עֶרְוָה וַעֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ: "פֶּן תַּשְׁחִיתוּן" (דברים ד,טז) "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר..." (להלן פסוק יב).
וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס – גֶּזֶל.


(יב) כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר – אֲפִלּוּ בְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף נִזְקָקִין לְשֶׁאֵינָן מִינָן.


(יג) קֵץ כָּל בָּשָׂר – כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְנוּת וַעֲבוֹדָה זָרָה, אַנְדְרוֹלוֹמוּסְיָא בָּאָה לָעוֹלָם וְהוֹרֶגֶת טוֹבִים וְרָעִים.
כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס – לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַגֶּזֶל.
אֶת הָאָרֶץ – כְּמוֹ "מִן הָאָרֶץ". וְדוֹמֶה לוֹ: "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר" (שמות ט,כט), מִן הָעִיר; "חָלָה אֶת רַגְלָיו" (מל"א טו,כג), מִן רַגְלָיו. דָּבָר אַחֵר: "אֶת הָאָרֶץ" – עִם הָאָרֶץ, שֶׁאַף שְׁלֹשָׁה טְפָחִים שֶׁל עֹמֶק הַמַּחֲרֵישָׁה נִמּוֹחוּ וְנִטַּשְׁטְּשׁוּ.


(יד) עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת – הַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו, וְלָמָה הִטְרִיחוֹ בְּבִנְיָן זֶה? כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל עוֹסֵק בָּהּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: מַה זֹּאת לְךָ? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם! אוּלַי יָשׁוּבוּ.
עֲצֵי גֹפֶר – כָּךְ שְׁמוֹ. וְלָמָּה מִמִּין זֶה? עַל שֵׁם גָּפְרִית, שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם לִמָּחוֹת בּוֹ.
קִנִּים – מְדוֹרִים מְדוֹרִים לְכָל בְּהֵמָה וְחַיָּה.
בַּכֹּפֶר – "זֶפֶת" בְלָשׁוֹן אֲרַמִּי, וּמָצִינוּ בַּתַּלְמוּד "כֻּפְרָא". בְּתֵיבָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ הַמַּיִם תָּשִׁים, דַּיָּהּ בַּחוֹמֶר מִבִּפְנִים וְזֶפֶת מִבַּחוּץ. וְעוֹד: כְּדֵי שֶׁלֹּא יָרִיחַ אוֹתוֹ צַדִּיק רֵיחַ רַע שֶׁל זֶפֶת. אֲבָל כַּאן מִפְּנֵי חוֹזֶק הַמַּיִם זִפְּתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ.


(טז) צֹהַר – יֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹבָה הַמְּאִירָה לָהֶם (בראשית רבה לא).
וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה – כִּסּוּיָהּ מְשֻׁפָּע וְעוֹלֶה עַד שֶׁהוּא קָצָר מִלְּמַעְלָה וְעוֹמֵד עַל אַמָּה, כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ הַמַּיִם לְמַטָּה מִכַּאן וּמִכַּאן.
בְּצִדָּהּ תָּשִׂים – שֶׁלֹּא יִפְּלוּ הַגְּשָׁמִים בָּהּ.
תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים – שָׁלֹשׁ עֲלִיּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ: עֶלְיוֹנִים לָאָדָם, אֶמְצָעִים לְמָדוֹר, תַּחְתִּיִּים לְזֶבֶל.


(יז) וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא – הִנְנִי מוּכָן לְהַסְכִּים עִם אוֹתָם שֶׁזֵּרְזוּנִי וְאָמְרוּ לְפָנַי כְּבָר: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ" (תהלים ח,ה).
מַבּוּל – שֶׁבִּלָּה אֶת הַכֹּל, שֶׁבִּלְבֵּל אֶת הַכֹּל, שֶׁהוֹבִיל אֶת הַכֹּל מִן הַגָּבוֹהַּ לַנָּמוּךְ. וְזֶהוּ לְשׁוֹן אוּנְקְלוּס שֶׁתִּרְגֵּם "טוֹפָנָא": שֶׁהֵצִיף אֶת הַכֹּל וֶהֱבִיאָהּ לְבָבֶל שֶׁהִיא עֲמוּקָה. לְכָךְ נִקְרֵאת "שִׁנְעָר", שֶׁנִּנְעֲרוּ שָׁם כָּל מֵתֵי מַבּוּל.


(יח) וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי – בְּרִית הָיָה צָרִיךְ עַל הַפֵּירוֹת שֶׁלֹּא יֵרָקְבוּ וְיֵעָפְשׁוּ, וְשֶׁלֹּא יַהַרְגוּהוּ רְשָׁעִים שֶׁבַּדּוֹר.
אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ – הָאֲנָשִׁים לְבָד וְהַנָּשִׁים לְבָד, מִכַּאן שֶׁנֶּאֶסְרוּ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.


(יט) וּמִכָּל הָחַי – אֲפִלּוּ שֵׁדִים.
שְׁנַיִם מִכֹּל – מִן הַפָּחוּת שֶׁבָּהֶם לֹא פָחֲתוּ מִשְּׁנַיִם, אֶחָד זָכָר וְאֶחָד נְקֵבָה.


(כ) מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ – אוֹתָן שֶׁדָּבְקוּ בְמִינֵיהֶם וְלֹא הִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם. וּמֵאֲלֵיהֶם בָּאוּ, וְכָל שֶׁהַתֵּיבָה קוֹלַטְתּוֹ הִכְנִיס.


(כב) וַיַּעַשׂ נֹחַ – זֶה בִּנְיַן הַתֵּיבָה.

פרק ז[עריכה]


(א) רָאִיתִי צַדִּיק – וְלֹא נֶאֱמַר "צַדִּיק תָּמִים", מִכַּאן שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו (בראשית רבה לב,ד; עירובין י"ח ע"א).


(ב) הַטְּהוֹרָה – הָעֲתִידָה לִהְיוֹת טְהוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. לָמַדְנוּ שֶׁלָּמַד נֹחַ תּוֹרָה.
שִׁבְעָה שִׁבְעָה – זָכָר וּנְקֵבָה, כְּדֵי שֶׁיַּקְרִיב מֵהֶם קָרְבָּן בְּצֵאתוֹ.


(ג) גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם... – בִּטְהוֹרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְלָמַד סָתוּם מִן הַמְּפוֹרָשׁ.


(ד) כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה – אֵלּוּ שֶׁבַע יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק, שֶׁחָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹדוֹ וְעִכֵּב אֶת הַפֻּרְעָנוּת. צֵא וַחֲשׁוֹב שְׁנוֹתָיו שֶׁל מְתוּשֶׁלַח, וְתִמְצָא שֶׁהֵם כָּלִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ.
כִּי לְיָמִים עוֹד – מַהוּ "עוֹד"? זְמַן אַחַר זְמַן זֶה, נוֹסָף עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.
אַרְבָּעִים יוֹם – כְּנֶגֶד יְצִירַת הַוָּלָד, שֶׁקִּלְקְלוּ לְהַטְרִיחַ לְיוֹצְרָם לָצוּר צוּרַת מַמְזֵרִים.


(ה) וַיַּעַשׂ נֹחַ – זֶה בִיאָתוֹ לַתֵּיבָה.


(ז) נֹחַ וּבָנָיו – הָאֲנָשִׁים לְבָד וְהַנָּשִׁים לְבָד, לְפִי שֶׁנֶּאֶסְרוּ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלָם שָׁרוּי בְּצַעַר.
מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל – אַף נֹחַ מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה הָיָה, מַאֲמִין וְאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁיָּבֹא הַמַּבּוּל, וְלֹא נִכְנַס לַתֵּיבָה עַד שֶׁדְּחָקוּהוּ הַמַּיִם.


(ט) שְׁנַיִם שְׁנַיִם – כֻּלָּם הֻשְׁווּ בְּמִנְיָן זֶה: מִן הַפָּחוּת הָיוּ שְׁנַיִם.
בָּאוּ אֶל נֹחַ – מֵאֲלֵיהֶן.


(יא) בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה מַרְחֶשְׁוָן. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זֶה אִיָּר (ראש השנה י"א ע"ב).
נִבְקְעוּ – לְהוֹצִיא מֵימֵיהֶן.
תְּהוֹם רַבָּה – מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה: הֵם חָטְאוּ בְּ"רַבָּה רָעַת הָאָדָם" (לעיל ו,ה) וְלָקוּ בִּ"תְהוֹם רַבָּה".


(יב) וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ – וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וַיְהִי הַמַּבּוּל" (פסוק יז)? אֶלָּא כְּשֶׁהוֹרִידָן – הוֹרִידָן בְּרַחֲמִים, שֶׁאִם יַחְזְרוּ יִהְיוּ גִּשְׁמֵי בְרָכָה. כְּשֶׁלֹּא חָזְרוּ הָיוּ לְמַבּוּל.
אַרְבָּעִים יוֹם... – אֵין יוֹם רִאשׁוֹן מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁאֵין לֵילוֹ עִמּוֹ, שֶׁהֲרֵי כְתִיב: "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְּעוּ כָּל מַעְיְנוֹת" (לעיל פסוק יא). נִמְצְאוּ אַרְבָּעִים יוֹם כָּלִים בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בְּכִסְלֵו לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהֶחֳדָשִׁים נִמְנִין כְּסִדְרָן אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר מִמַּרְחֶשְׁוָן וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה מִכִּסְלֵו.


(יג) בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה – לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ בְנֵי דוֹרוֹ אוֹמְרִים: אִלּוּ אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ נִכְנָס לַתֵּיבָה, אָנוּ שׁוֹבְרִין אוֹתָהּ וְהוֹרְגִין אוֹתוֹ! אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי מַכְנִיסוֹ לְעֵינֵי כֻלָּם, וְנִרְאֶה דְּבַר מִי יָקוּם.


(יד) צִפּוֹר כָּל כָּנָף – דָּבוּק הוּא, צִפּוֹר שֶׁל כָּל מִין כָּנָף, לְרַבּוֹת חֲגָבִים. ["כָּנָף" לְשׁוֹן נוֹצָה, כְּמוֹ "וְשִׁסַּע אוֹתוֹ בִכְנָפָיו" (ויקרא א,יז), שֶׁאֲפִלּוּ נוֹצָתָהּ עוֹלָה. אַף כַּאן צִפּוֹר כָּל מִין מַרְאִית נוֹצָה.]


(טז) וַיִּסְגּוֹר ה' בַּעֲדוֹ – הֵגֵן עָלָיו שֶׁלֹּא שִׁבְּרוּהוּ: הִקִּיף הַתֵּיבָה דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת וְהָיוּ הוֹרְגִים בָּהֶם. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: סָגַר כְּנֶגְדּוֹ מִן הַמַּיִם. וְכֵן כָּל "בְּעַד" שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן "כְּנֶגֶד" הוּא: "בְּעַד כָּל רֶחֶם" (בראשית כ,יח), "בַּעֲדֵךְ וּבְעַד בָּנַיִךְ" (מל"ב ד,ד), "עוֹר בְּעַד עוֹר" (איוב ב,ד), "מָגֵן בַּעֲדִי" (תהלים ג,ד), "הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ" (שמ"א יב,יט) – כְּנֶגֶד עֲבָדֶיךָ.


(יז) וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ – מְשֻׁקַּעַת הָיְתָה בַמַּיִם אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, כִּסְפִינָה טְעוּנָה הַמְּשֻׁקַּעַת מִקְצָתָהּ בַּמַּיִם. וּמִקְרָאוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ יוֹכִיחוּ.


(יח) וַיִּגְבְּרוּ – מֵאֲלֵיהֶן.


(כ) חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה – לְמַעְלָה שֶׁל גּוֹבַהּ כָּל הֶהָרִים, לְאַחַר שֶׁהוּשְׁווּ הַמַּיִם לְרָאשֵׁי הֶהָרִים.


(כב) נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים – נְשָׁמָה שֶׁל רוּחַ חַיִּים.
אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה – וְלֹא דָּגִים שֶׁבַּיָּם (סנהדרין ק"ח ע"א).


(כג) וַיִּמַח – לְשׁוֹן "וַיִּפְעַל" הוּא, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן "וַיִּפָּעֵל", וְהוּא מִגִּזְרת "וַיִּפֶן", "וַיִּבֶן". כָּל תֵּיבָה שֶׁסּוֹפָהּ הֵ"א, כְּגוֹן בָּנָה, מָחָה, קָנָה, כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן וָי"ו יוּ"ד בְּרֹאשָׁהּ – נָקוּד בְּחִירִק תַּחַת הַיּוּ"ד.
אַךְ נֹחַ – לְבַד נֹחַ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (בראשית רבה לב ותנחומא נח ט): גּוֹנֵחַ וְכוֹהֶה דָּם מִטּוֹרַח הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִחֵר מְזוֹנוֹת לָאֲרִי וְהִכִּישׁוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר (משלי יא,לא): "הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם".

פרק ח[עריכה]


(א) וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים – זֶה הַשֵּׁם מִדַּת הַדִּין הוּא, וְנֶהֶפְכָה לְמִדַּת רַחֲמִים עַל יְדֵי תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים. וְרִשְׁעָתָן שֶׁל רְשָׁעִים הוֹפֶכֶת מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל ו,ה-ז): "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם... וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה" – וְהוּא שֵׁם מִדַּת הָרַחֲמִים.
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ... – מַה זָּכַר לָהֶם לַבְּהֵמוֹת? זְכוּת שֶׁלֹּא הִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם קוֹדֶם לָכֵן, וְשֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ בַּתֵּבָה.
וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ – רוּחַ תַּנְחוּמִין וַהֲנָחָה עָבְרָה לְפָנָיו.
עַל הָאָרֶץ – עַל עִסְקֵי הָאָרֶץ.
וַיָּשֹׁכּוּ – כְּמוֹ: "כְּשׁוֹךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ" (אסתר ב,א), לְשׁוֹן הֲנָחַת חֵמָה.


(ב) וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנוֹת – כְּשֶׁנִּפְתְּחוּ כְּתִיב "כָּל מַעְיְנוֹת" (לעיל ז,א) וְכַאן אֵין כְּתִיב "כָּל", לְפִי שֶׁנִּשְׁתַּיְּירוּ מֵהֶם אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צוֹרֶךְ לָעוֹלָם, כְּגוֹן חֲמֵי טְבֶרְיָא וְכַיּוֹצֵא בָהֶן.
וַיִּכָּלֵא – וַיִּמָּנַע, כְּמוֹ "לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ" (תהלים מ, יב) "לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ" (לקמן כג,ו).


(ג) מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם – הִתְחִילוּ לַחֲסוֹר, וְהוּא אֶחָד בְּסִיוָן. כֵּיצַד? בְּעֶשְׁרִים וְשִׁבְעָה בְּכִסְלֵו פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה מִכִּסְלֵו וְעֶשְׁרִים וְתִשְׁעָה מִטֵּבֵת – הֲרֵי שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם. וּשְׁבָט וַאֲדָר וְנִיסָן וְאִיָּר מֵאָה וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר – הֲרֵי מֵאָה וַחֲמִשִּׁים.


(ד) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי – סִיוָן, וְהוּא שְׁבִיעִי לְכִסְלֵו שֶׁבּוֹ פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים.
בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם – מִכַּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיְתָה הַתֵּיבָה מְשֻׁקַּעַת בַּמַּיִם אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב (פסוק הבא): "בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים" – זֶה אָב שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לְמַרְחֶשְׁוָן לִירִידַת גְּשָׁמִים. וְהֵם הָיוּ גְבוֹהִים עַל הֶהָרִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְחָסְרוּ מִיּוֹם אֶחָד בְּסִיוָן עַד אֶחָד בְּאָב חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לְשִׁשִּׁים יוֹם – הֲרֵי אַמָּה לְאַרְבָּעָה יָמִים. נִמְצָא שֶׁבְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּסִיוָן לֹא חָסְרוּ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת, וְנָחָה הַתֵּיבָה לְיוֹם הַמָּחֳרָת. לָמַדְתָּ שֶׁהָיְתָה מְשֻׁקַּעַת אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה בַּמַּיִם שֶׁעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים.


(ה) בָּעֲשִׂירִי... נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים – זֶה אָב, שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לְמַרְחֶשְׁוָן שֶׁהִתְחִיל הַגֶּשֶׁם. וְאִם תֹּאמַר הוּא אֱלוּל, וַעֲשִׂירִי לְכִסְלֵו שֶׁפָּסַק הַגֶּשֶׁם, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה אוֹמֵר "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" סִיוָן וְהוּא שְׁבִיעִי לְהַפְסָקָה – אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, עַל כָּרְחֲךָ שְׁבִיעִי אִי אַתָּה מוֹנֶה אֶלָּא לְהַפְסָקָה, שֶׁהֲרֵי לֹא כָלוּ אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל יְרִידַת גְּשָׁמִים, וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שֶׁל תִּגְבּוֹרֶת הַמַּיִם עַד אֶחָד בְּסִיוָן. וְאִם אַתָּה אוֹמֵר שְׁבִיעִי לִירִידָה – אֵין זֶה סִיוָן. וְהָעֲשִׂירִי אִי אֶפְשָׁר לִמְנוֹת אֶלָּא לִירִידָה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר לְהַפְסָקָה וְהוּא אֱלוּל, אִי אַתָּה מוֹצֵא "בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ" (להלן פסוק יג), שֶׁהֲרֵי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם מִשֶּׁנִּרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים שִׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב, וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם הוֹחִיל בִּשְׁלִיחוּת הַיּוֹנָה – הֲרֵי שִׁשִּׁים יוֹם מִשֶּׁנִּרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים עַד שֶׁחָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְאִם תֹּאמַר בֶּאֱלוּל נִרְאוּ, נִמְצָא שֶׁחָרְבוּ בְּמַרְחֶשְׁוָן, וְהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ "רִאשׁוֹן", וְאֵין זֶה אֶלָּא תִּשְׁרֵי שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לִבְרִיאַת עוֹלָם, וּלְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוּא נִיסָן.


(ו) מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם – מִשֶּׁנִּרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.
אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה – לַצֹּהַר, וְלֹא זֶה פֶּתַח הַתֵּיבָה הֶעָשׂוּי לְבִיאָה וִיצִיאָה.


(ז) יָצוֹא וָשׁוֹב – הוֹלֵךְ וּמַקִּיף סְבִיבוֹת הַתֵּיבָה. וְלֹא הָלַךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, שֶׁהָיָה חוֹשְׁדוֹ עַל בַּת זוּגוֹ, וּכְמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּאַגָּדַת "חֵלֶק" (סנהדרין ק"ח ע"ב).‏[2]
עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם – פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ. אֲבָל מִדְרָשׁ אַגָּדָה (בראשית רבה לג,ה): מוּכָן הָיָה הָעוֹרֵב לִשְׁלִיחוּת אַחֶרֶת בַּעֲצִירַת גְּשָׁמִים בִּימֵי אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מל"א יז,ו): "וְהָעוֹרְבִים מֵבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר".


(ח) וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה – לְסוֹף ֹשִבְעָה יָמִים, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב (להלן פסוק י): "וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעָה יָמִים אֲחֵרִים", מִכְּלָל זֶה אַתָּה לָמֵד שֶׁאַף בָּרִאשׁוֹנָה הוֹחִיל שִׁבְעָה יָמִים.
וַיְשַׁלַּח – אֵין זֶה לְשׁוֹן שְׁלִיחוּת אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁלּוּחַ: שִׁלְּחָהּ לָלֶכֶת לְדַרְכָּהּ, וּבָזוֹ יִרְאֶה "אִם קַלּוּ הַמַּיִם", שֶׁאִם תִּמְצָא מָנוֹחַ לֹא תָשׁוּב אֵלָיו.


(י) וַיָּחֶל – לְשׁוֹן הַמְתָּנָה. וְכֵן: "לִי שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ" (איוב כט,כא), וְהַרְבֵה יֵשׁ בַּמִּקְרָא.


(יא) טָרָף בְּפִיהָ – אוֹמֵר אֲנִי שֶׁזָּכָר הָיָה, לָכֵן קוֹרְאוֹ פְעָמִים לְשׁוֹן זָכָר וּפְעָמִים לְשׁוֹן נְקֵבָה. לְפִי שֶׁכָּל "יוֹנָה" שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמוֹ: "כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רוֹחֲצוֹת" (שה"ש ה,יב), "כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת כֻּלָּם הוֹמוֹת" (יחזקאל ז,טז), וּכְמוֹ "כַּיּוֹנָה פּוֹתָה" (הושע ז,יא).
טָרָף – חָטַף. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (עירובין י"ח ע"ב): לְשׁוֹן מָזוֹן. וְדָרְשׁוּ "בְּפִיהָ" לְשׁוֹן מַאֲמָר, אָמְרָה: יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוּרִין כַּזַּיִת בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא מְתוּקִין כַּדְּבַשׁ בִּידִי בָּשָׂר וָדָם.


(יב) וַיִּיָּחֶל – הוּא לְשׁוֹן "וַיָּחֶל" (לעיל פסוק י), אֶלָּא שֶׁזֶּה לְשׁוֹן "וַיִּפְעַל" וְזֶה לְשׁוֹן "וַיִּתְפַּעֵל": "וַיָּחֶל" – וַיַּמְתֵּן, "וַיִּיָּחֶל" – וַיִּתְמַתֵּן.


(יג) בָּרִאשׁוֹן – לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוּא תִּשְׁרֵי, וּלְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוּא נִיסָן (ראש השנה י"א ע"ב).
חָרְבוּ – נַעֲשָׂה כְּמִין טִיט, שֶׁקָּרְמוּ פָּנֶיהָ שֶׁל מַעְלָה.


(יד) בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים – יְרִידָתָן בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר, אֵלּוּ אַחַד עָשָׂר יָמִים שֶׁהַחַמָּה יְתֵרָה עַל הַלְּבָנָה, שֶׁמִּשְׁפַּט דּוֹר הַמַּבּוּל שָׁנָה תְמִימָה הָיָה.
יָבְשָׁה – נַעֲשָׂה גָּרִיד כְּהִלְכָתָהּ.


(טז) אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ... – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, כַּאן הִתִּיר לָהֶם תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.


(יז) הַוְצֵא – "הוֹצֵא" כְּתִיב, "הַיְצֵא" קְרִי. "הַיְצֵא" – אֱמוֹר לָהֶם שֶׁיֵּצְאוּ. "הוֹצֵא" – אִם אֵינָם רוֹצִים לָצֵאת הוֹצִיאֵם אַתָּה.
וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ – וְלֹא בַּתֵּיבָה, מַגִּיד שֶׁאַף הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף נֶאֶסְרוּ בַּתַּשְׁמִישׁ.


(יט) לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם – קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם עַל מְנָת לִדָּבֵק בְּמִינָן.


(כ) מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה – אָמַר: לֹא צִוָּה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַכְנִיס מֵאֵלּוּ שֶׁבַע שֶׁבַע, אֶלָּא כְּדֵי לְהַקְרִיב קָרְבָּן מֵהֶם (בראשית רבה לד,ט).


(כא) מִנְּעֻרָיו – "מִנְּעֻרָיו" כְּתִיב, מִשֶּׁנִּנְעַר לָצֵאת מִמְּעֵי אִמּוֹ נִתַּן בּוֹ יֵצֶר הָרַע.
לֹא אֹסִף, וְלֹא אֹסִף – כָּפַל הַדָּבָר לִשְׁבוּעָה. הוּא שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נד,ט): "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבוֹר מֵי נֹחַ", וְלֹא מָצִינוּ בָּהּ שְׁבוּעָה אֶלָּא זוֹ שֶׁכָּפַל דְּבָרָיו, וְהִיא שְׁבוּעָה. וְכֵן דָּרְשׁוּ חֲכָמִים בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת (ל"ו ע"א).‏[3]


(כב) עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ... לֹא יִשְׁבֹּתוּ – שֵׁשׁ עִתִּים הַלָּלוּ, שְׁנֵי חֳדָשִׁים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ: חֲצִי תִשְׁרֵי וּמַרְחֶשְׁוָן וַחֲצִי כִסְלֵו זֶרַע, חֲצִי כִסְלֵו וְטֵבֵת וַחֲצִי שְׁבָט קוֹר וְכוּ' (בבא מציעא ק"ו ע"ב).‏[4]
קוֹר – קָשֶׁה מֵחֹרֶף.
וָחֹרֶף – עֵת זֶרַע שְׂעוֹרִים וְקִטְנִית הַחֲרִיפִין לְהִתְבַּשֵּׁל מַהֵר, וְהוּא חֲצִי שְׁבָט וַאֲדָר וַחֲצִי נִיסָן.
קָצִיר – חֲצִי נִיסָן וְאִיָּר וַחֲצִי סִיוָן.
קַיִץ – חֲצִי סִיוָן תָּמוּז וַחֲצִי אָב. הוּא זְמַן לְקִיטַת תְּאֵנִים וּזְמַן שֶׁמְּיַבְּשִׁים אוֹתָן בַּשָּׂדוֹת, וּשְׁמוֹ קַיִץ כְּמוֹ: "וְהַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכוֹל הַנְּעָרִים" (שמ"ב טז,ב).
חוֹם – הוּא סוֹף יְמוֹת הַחַמָּה, חֲצִי אָב וֶאֱלוּל וַחֲצִי תִּשְׁרֵי, שֶׁהָעוֹלָם חַם בְּיוֹתֵר. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף כ"ט ע"א): שִׁלְהֵי קַיְיטָא קָשֵׁי מִקַּיְיטָא.
וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ – מִכְּלָל שֶׁשָּׁבְתוּ כָל יְמוֹת הַמַּבּוּל, שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ הַמַּזָּלוֹת, וְלֹא נִכַּר בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה (בראשית רבה לד,יא).
לֹא יִשְׁבֹּתוּ – לֹא יִפְסְקוּ כָּל אֵלֶּה מִלְּהִתְנַהֵג כְּסִדְרָן.

פרק ט[עריכה]


(ב) וְחִתְּכֶם – וְאֵימַתְכֶם, כְּמוֹ "תִּרְאוּ חֲתַת" (איוב ו,כא). וְאַגָּדָה (שבת קנ"א ע"ב): לְשׁוֹן חַיּוּת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁתִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי – אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מִן הָעַכְבָּרִים. עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מֵת – צָרִיךְ לְֹשָמְרוֹ מִן הָעַכְבָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה". אֵימָתַי יִהְיֶה מוֹרַאֲכֶם עַל הַחַיּוֹת? כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם חַיִּים.


(ג) לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה – שֶׁלֹּא הִרְשֵׁיתִי לְאָדָם הָרִאשׁוֹן בָּשָׂר אֶלָּא יֶרֶק עֵשֶׂב, וְלָכֶם "כְּיֶרֶק עֵשֶׂב" שֶׁהִפְקַרְתִּי לְאָדָם הָרִאשׁוֹן "נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל" (סנהדרין נ"ט ע"ב).


(ד) בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ – אָסַר לָהֶם אֵבֶר מִן הַחַי, כְּלוֹמַר: כָּל זְמַן שֶׁנַּפְשׁוֹ בּוֹ – לֹא תֹאכְלוּ הַבָּשָׂר.
בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ – בְּעוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ.
בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ לֹא תֹאכֵלוּ – הֲרֵי אֵבֶר מִן הַחַי, וְאַף "בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ" – הֲרֵי דָּם מִן הַחַי.


(ה) וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם – אַף עַל פִּי שֶׁהִתַּרְתִּי לָכֶם נְטִילַת נְשָׁמָה בַּבְּהֵמָה, "אֶת דִּמְכֶם אֶדְרוֹשׁ" מֵהַשּׁוֹפֵךְ דַּם עַצְמוֹ.
לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם – אַף הַחוֹנֵק עַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא מִמֶּנּוּ דָּם.
מִיַּד כָּל חַיָּה – לְפִי שֶׁחָטְאוּ דּוֹר הַמַּבּוּל, וְהוּפְקְרוּ לְמַאֲכַל חַיּוֹת רָעוֹת לִשְׁלוֹט בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" (תהלים מט,כא), לְפִיכָךְ הוּצְרַךְ לְהַזְהִיר עֲלֵיהֶן אֶת הַחַיּוֹת.
וּמִיַּד הָאָדָם – מִיַּד הַהוֹרֵג בְּמֵזִיד וְאֵין עֵדִים, אֲנִי אֶדְרוֹשׁ.
מִיַּד אִישׁ אָחִיו – מִיַּד שֶׁהוּא אוֹהֵב לוֹ כְּאָח, וַהֲרָגוֹ שׁוֹגֵג – אֲנִי אֶדְרוֹשׁ, אִם לֹא יְגַלֶּה וִיבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנוֹ לִמָּחֵל, שֶׁאַף הַשּׁוֹגֵג צָרִיךְ כַּפָּרָה. וְאִם אֵין עֵדִים לְחַיְּבוֹ גָּלוּת וְהוּא אֵינוֹ נִכְנָע, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ "וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ" (שמות כא,יג) בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת (י' ע"ב): הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמְּנָן לְפוּנְדָּק אֶחָד וְכוּ'.‏[5]


(ו) בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ – אִם יֵשׁ עֵדִים הֲמִיתוּהוּ אַתֶּם. לָמָּה? "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים...".
עָשָׂה אֶת הָאָדָם – זֶה מִקְרָא חָסֵר, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת: "עָשָׂה הָעוֹשֶׂה אֶת הָאָדָם". וְכֵן הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא.


(ז) וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ – לְפִי פְשׁוּטוֹ: הָרִאשׁוֹנָה לִבְרָכָה, וְכַאן לְצִוּוּי. וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ: לְהַקִּישׁ מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה לְשׁוֹפֵךְ דָּמִים (בראשית רבה לד,יד).


(ט) וַאֲנִי הִנְנִי – מַסְכִּים אֲנִי עִמְּךָ. שֶׁהָיָה נֹחַ דּוֹאֵג לַעֲסוֹק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה עַד שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא לְשַׁחֵת הָעוֹלָם עוֹד, וְכֵן עָשָׂה. וּבָאַחֲרוֹנָה אָמַר לוֹ: הִנְנִי מַסְכִּים לַעֲשׂוֹת קִיּוּם וְחִזּוּק בְּרִית לְהַבְטָחָתִי, וְאֶתֵּן לְךָ אוֹת.


(י) חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם – הֵם הַמִּתְהַלְּכִים עִם הַבְּרִיּוֹת.
מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה – לְהָבִיא שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים.
חַיַּת הָאָרֶץ – לְהָבִיא הַמַּזִּיקִין, שֶׁאֵינָן בִּכְלַל "הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם", שֶׁאֵין הִלּוּכָן עִם הַבְּרִיּוֹת.


(יא) וַהֲקִמֹתִי – אֶעֱשֶׂה קִיּוּם לִבְרִיתִי. וּמַהוּ קִיּוּמוֹ? אוֹת הַקֶּשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם וְהוֹלֵךְ.


(יב) לְדֹרֹת עוֹלָם – נִכְתָּב חָסֵר, שֶׁיֵּשׁ דּוֹרוֹת שֶׁלֹּא הוּצְרְכוּ לְאוֹת לְפִי שֶׁצַּדִּיקִים גְּמוּרִים הָיוּ, כְּמוֹ דּוֹרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי (בראשית רבה לה,ב).


(יד) בְּעַנְנִי עָנָן – כְּשֶׁתַּעֲלֶה בְּמַחֲשָׁבָה לְפָנַי לְהָבִיא חֹשֶׁךְ וַאֲבַדּוֹן לָעוֹלָם.


(טז) בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה – בֵּין מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַעְלָה וּבֵינֵיכֶם, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתּוֹב: "בֵּינִי וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה". אֶלָּא זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ: כְּשֶׁתָּבֹא מִדַּת הַדִּין לְקַטְרֵג עֲלֵיכֶם לְחַיֵּיב אֶתְכֶם, אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָאוֹת וְנִזְכָּר.


(יז) זֹאת אוֹת הַבְּרִית – הֶרְאָהוּ הַקֶּשֶׁת וְאָמַר לוֹ: הֲרֵי הָאוֹת שֶׁאָמַרְתִּי.


(יח) וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן – לָמָה הוּצְרַךְ לוֹמַר כַּאן? לְפִי שֶׁהַפַּרְשָׁה עֲסוּקָה וּבָאָה בְּשִׁכְרוּתוֹ שֶׁל נֹחַ, שֶׁקִּלְקֵל בָּהּ חָם וְעַל יָדוֹ נִתְקַלֵּל כְּנַעַן, וַעֲדַיִין לֹא כָתַב תּוֹלְדוֹת חָם וְלֹא יָדַעְנוּ שֶׁכְּנַעַן בְּנוֹ. לְפִיכָךְ הוּצְרַךְ לוֹמַר כַּאן: "וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן".


(כ) וַיָּחֶל – עָשָׂה עַצְמוֹ חֻלִּין, שֶׁהָיָה לוֹ לַעֲסוֹק תְּחִלָּה בִּנְטִיעָה אַחֶרֶת (בראשית רבה לו,ג).
אִישׁ הָאֲדָמָה – אֲדוֹנֵי הָאֲדָמָה, כְּמוֹ: "אִישׁ נָעֳמִי" (רות א,ג).
וַיִּטַּע כָּרֶם – כְּשֶׁנִּכְנַס לַתֵּיבָה הִכְנִיס עִמּוֹ זְמוֹרוֹת וְיִחוּרֵי תְּאֵנִים (בראשית רבה שם).


(כא) אָהָלֹה – "אָהֳלָה" כְּתִיב, רֶמֶז לְעֶשֶׂר שְׁבָטִים שֶׁנִּקְרְאוּ עַל שֵׁם שׁוֹמְרוֹן שֶׁנִּקְרֵאת "אָהֳלָה", שֶׁגָּלוּ עַל עִסְקֵי הַיַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ו,ו): "הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן".
וַיִּתְגַּל – לְשׁוֹן וַיִּתְפַּעֵל.


(כב) וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן – יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים: כְּנַעַן רָאָה וְהִגִּיד לְאָבִיו. לְכָךְ הוּזְכַּר עַל הַדָּבָר וְנִתְקַלֵּל (בראשית רבה לו,ז).
וַיַּרְא אֵת עֶרְוַת אָבִיו – יֵשׁ אוֹמְרִים סֵרְסוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים רְבָעוֹ (סנהדרין ע' ע"א).


(כג) וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת – אֵין כְּתִיב "וַיִּקְחוּ" אֶלָּא "וַיִּקַּח": לִמֵּד עַל שֵׁם שֶׁנִּתְאַמֵּץ בַּמִּצְוָה יוֹתֵר מִיֶּפֶת, לְכָךְ זָכוּ בָנָיו לְטַלִּית שֶׁל צִיצִית. וְיֶפֶת זָכָה לִקְבוּרָה לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֶמַר (יחזקאל לט,יא): "אֶתֵּן לְגוֹג מָקוֹם שָׁם קֶבֶר". וְחָם שֶׁבִּזָּה אֶת אָבִיו, נֶאֱמַר בְּזַרְעוֹ: "כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפֵי שֵׁת..." (ישעיהו כ,ד).
וּפְנֵיהֶם אֲחוֹרַנִּית – לָמָּה נֶאֱמַר פַּעַם שְׁנִיָּיה? מְלַמֵּד שֶׁכְּשֶׁקָּרְבוּ אֶצְלוֹ וְהוּצְרְכוּ לַהֲפוֹךְ עַצְמָם לְכַסּוֹתוֹ, הָפְכוּ פְּנֵיהֶם אֲחוֹרַנִּית.


(כד) בְּנוֹ הַקָּטָן – הַפָּסוּל וְהַבָּזוּי, כְּמוֹ: "הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי בָּאָדָם" (ירמיהו מט,טו).


(כה) אָרוּר כְּנָעַן – אַתָּה גָּרַמְתָּ לִי שֶׁלֹּא אוֹלִיד בֵּן רְבִיעִי אַחֵר לְשַׁמְּשֵׁנִי, אָרוּר בִּנְךָ רְבִיעִי לִהְיוֹת מְשַׁמֵּשׁ אֶת זַרְעָם שֶׁל אֵלּוּ הַגְּדוֹלִים, שֶׁהֻטַּל עֲלֵיהֶם טוֹרַח עֲבוֹדָתִי מֵעַתָּה. וּמָה רָאָה חָם שֶׁסֵּרְסוֹ? אָמַר לָהֶם לְאֶחָיו: אָדָם הָרִאשׁוֹן שְׁנֵי בָנִים הָיוּ לוֹ, וְהָרַג זֶה אֶת זֶה בִּשְׁבִיל יְרֻשַּׁת הָעוֹלָם, וְאָבִינוּ יֵשׁ לוֹ שָׁלֹשׁ בָּנִים וְעוֹדֶנּוּ מְבַקֵּשׁ בֵּן רְבִיעִי!


(כו) בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם – שֶׁעָתִיד לִשְׁמוֹר הַבְטָחָתוֹ לְזַרְעוֹ, לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן.
וִיהִי לָהֶם כְנַעַן לְמַס עוֹבֵד.


(כז) יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת – מְתֻרְגָּם "יַפְתֵּי": יַרְחִיב.
וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם – יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. וּמִדְרַשׁ חֲכָמִים (יומא י' ע"א): אַף עַל פִּי שֶׁ"יַּפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת", שֶׁבָּנָה כּוֹרֶשׁ שֶׁהָיָה מִבְּנֵי יֶפֶת בַּיִת שֵׁנִי – לֹא שָׁרְתָה בוֹ שְׁכִינָה. וְהֵיכָן שָׁרְתָה? בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה, שֶׁהָיָה מִבְּנֵי שֵׁם.
וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ – אַף מִשֶּׁיִּגְלוּ בְּנֵי שֵׁם, יִמָּכְרוּ לָהֶם עֲבָדִים מִבְּנֵי כְנַעַן.

פרק י[עריכה]


(ב) וְתִירָס – זוֹ פָּרָס (בראשית רבה לז).


(ח) לִהְיוֹת גִּבּוֹר – לְהַמְרִיד כָּל הָעוֹלָם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲצַת דּוֹר הַפַּלָּגָה.


(ט) גִּבּוֹר צַיִד – צָד דַּעְתָּן שֶׁל בְּרִיּוֹת בְּפִיו, וּמַטְעָן לִמְרוֹד בַּמָּקוֹם.
לִפְנֵי ה' – מִתְכַּוֵּן לְהַקְנִיטוֹ עַל פָּנָיו.
עַל כֵּן יֵאָמַר – עַל כָּל אָדָם מַרְשִׁיעַ בְּעַזּוּת פָּנִים, יוֹדֵעַ רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרוֹד בּוֹ, יֵאָמַר: זֶה כְּנִמְרוֹד גִּבּוֹר צַיִד.


(יא) מִן הָאָרֶץ... – כֵּיוָן שֶׁרָאָה אַשּׁוּר אֶת בָּנָיו שׁוֹמְעִין לְנִמְרוֹד, וּמוֹרְדִין בַּמָּקוֹם לִבְנוֹת הַמִּגְדָּל, יָצָא מִתּוֹכָם.


(יב) הָעִיר הַגְּדוֹלָה – הִיא נִינְוֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ג,ג): "וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים".


(יג) לְהָבִים – שֶׁפְּנֵיהֶם דּוֹמִים לְלַהַב.


(יד) וְאֶת פַּתְרֻסִים וְאֶת כַּסְלוּחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים – מִשְּׁנֵיהֶם יָצְאוּ, שֶׁהָיוּ פַּתְרֻסִים וְכַסְלוּחִים מַחֲלִיפִין מִשְׁכַּב נְשׁוֹתֵיהֶם אֵלּוּ לָאֵלּוּ, וְיָצְאוּ מֵהֶם פְּלִשְׁתִּים.


(יח) וְאַחַר נָפֹצוּ – מֵאֵלֶּה נָפוֹצוּ מִשְׁפָּחוֹת הַרְבֵּה.


(יט) גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי – סוֹף אַרְצוֹ. כָּל "גְּבוּל" לְשׁוֹן סוֹף וְקָצֶה.
בֹּאֲכָה – שֵׁם דָּבָר. וְלִי נִרְאֶה: כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, גְּבוּל זֶה מַגִּיעַ עַד אֲשֶׁר תָּבֹא לְמָקוֹם פְּלוֹנִי.


(כ) לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם – אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ לִלְשׁוֹנוֹת וַאֲרָצוֹת, כֻּלָּם בְּנֵי חָם הֵם.


(כא) אֲבִי כָל בְּנֵי עֵבֶר הַנָּהָר, הָיָה שֵׁם.
אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל – אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶפֶת הַגָּדוֹל אִם שֵׁם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה... שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל" (להלן יא,י) הֱוֵי אוֹמֵר יֶפֶת הַגָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה נֹחַ כְּשֶׁהִתְחִיל לְהוֹלִיד, וְהַמַּבּוּל הָיָה בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, נִמְצָא שֶׁהַגָּדוֹל בְּבָנָיו הָיָה בֶּן מֵאָה שָׁנָה. וְשֵׁם לֹא הִגִּיעַ לְמֵאָה עַד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל.
אֲחִי יֶפֶת – וְלֹא אֲחִי חָם? שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵיהֶם כִּבְּדוּ אֶת אֲבִיהֶם, וְזֶה בִּזָּהוּ.


(כה) נִפְלְגָה – נִתְבַּלְבְּלוּ הַלְּשׁוֹנוֹת, וְנָפוֹצוּ מִן הַבִּקְעָה, וְנִתְפַּלְּגוּ בְּכָל הָעוֹלָם. לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה עֵבֶר נָבִיא, שֶׁקָּרָא שֵׁם בְּנוֹ עַל שֵׁם הֶעָתִיד. וְשָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם שֶׁבְּסוֹף יָמָיו נִתְפַּלְּגוּ, שֶׁאִם תֹּאמַר בִּתְחִלַּת יָמָיו, הֲרֵי יָקְטָן אָחִיו צָעִיר מִמֶּנּוּ וְהוֹלִיד כַּמָּה מִשְׁפָּחוֹת קוֹדֶם לָכֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָקְטָן יָלַד..." (להלן פסוק כו), וְאַחַר כָּךְ "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ..." (להלן יא,א). וְאִם תֹּאמַר בְּאֶמְצַע יָמָיו? לֹא בָא הַכָּתוּב לִסְתּוֹם אֶלָּא לְפָרֵשׁ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבִּשְׁנַת מוֹת פֶּלֶג נִתְפַּלְּגוּ.


(כו) וְיָקְטָן – שֶׁהָיָה עָנָיו וּמַקְטִין עַצְמוֹ, לְכָךְ זָכָה לְהַעֲמִיד כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַלָּלוּ.
חֲצַרְמָוֶת – עַל שֵׁם מְקוֹמוֹ, דִּבְרֵי אַגָּדָה (בראשית רבה לז,ח).

פרק יא[עריכה]


(א) שָׂפָה אֶחָת – לְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ.
וּדְבָרִים אֲחָדִים – בָּאוּ בְעֵצָה אַחַת וְאָמְרוּ: לֹא כָּל הֵימֶנּוּ שֶׁיָּבוֹר לוֹ אֶת הָעֶלְיוֹנִים, נַעֲלֶה לָרָקִיעַ וְנַעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה! דָּבָר אַחֵר: עַל יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: "וּדְבָרִים אֲחָדִים", אָמְרוּ: אַחַת לְאֶלֶף וְשֵׁש מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנִים הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה בִּימֵי הַמַּבּוּל. בֹּאוּ וְנַעֲשֶׂה לוֹ סָמוֹכוֹת (בראשית רבה לח,ו).


(ב) בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם, כְּדִכְתִיב לְמַעְלָה (י,ל): "וַיְהִי מוֹשָׁבָם... הַר הַקֶּדֶם". וְנָסְעוּ מִשָּׁם לָתוּר לָהֶם מָקוֹם לְהַחֲזִיק אֶת כֻּלָּם, וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא שִׁנְעָר.


(ג) אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ – אֻמָּה לְאֻמָּה: מִצְרַיִם לְכוּשׁ, וְכוּשׁ לְפוּט, וּפוּט לִכְנַעַן.
הָבָה – הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם. כָּל "הָבָה" לְשׁוֹן הַזְמָנָה הוּא, שֶׁמְּכִינִים עַצְמָן וּמִתְחַבְּרִים לִמְלָאכָה אוֹ לְעֵצָה אוֹ לְמַשָּׂא. "הָבָה" – הַזְמִינוּ, אפרייליי"רapareilier = להיכון. בְּלַעַז.
לְבֵנִים – שֶׁאֵין אֲבָנִים בְּבָבֶל, שֶׁהִיא בִקְעָה.
וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה – כָּךְ עוֹשִׂין הַלְּבֵנִים, שֶׁקּוֹרִים טיול"שtiules = רעפים. בְּלַעַז: שׂוֹרְפִים אוֹתָם בַּכִּבְשָׁן.
לַחֹמֶר – לָטוּחַ הַקִּיר.


(ד) פֶּן נָפוּץ – שֶׁלֹּא יָבִיא עָלֵינוּ שׁוּם מַכָּה לַהֲפִיצֵנוּ מִכָּאן.


(ה) וַיֵּרֶד ה' לִרְאוֹת – לֹא הוּצְרַךְ לְכָךְ, אֶלָּא בָא לְלַמֵּד לַדַּיָּנִים שֶׁלֹּא יַרְשִׁיעוּ הַנִּדּוֹן עַד שֶׁיִּרְאוּ וְיָבִינוּ. מִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (נח יח).
בְּנֵי הָאָדָם – אֶלָּא בְּנֵי מִי, שֶׁמָּא בְּנֵי חֲמוֹרִים וּגְמַלִּים? אֶלָּא בְּנֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּפָה אֶת הַטּוֹבָה וְאָמַר "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (לעיל ג,יב), אַף אֵלּוּ כָפוּ בַּטּוֹבָה לִמְרוֹד בְּמִי שֶׁהִשְׁפִּיעָם טוֹבָה וּמִלְּטָם מִן הַמַּבּוּל.


(ו) הֵן עַם אֶחָד – כָּל טוֹבָה זוֹ יֵשׁ עִמָּהֶן, שֶׁעַם אֶחָד הֵם וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְדָבָר זֶה הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת.
הַחִלָּם – כְּמוֹ "אָמְרָם", "עֲשׂוֹתָם" – לְהַתְחִיל הֵם לַעֲשׂוֹת.
לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם... לַעֲשׂוֹת – בִּתְמִיהָה. "יִבָּצֵר" לְשׁוֹן "מְנִיעָה" כְּתַרְגּוּמוֹ ("יִתְמְנַע"), וְדוֹמֶה לוֹ "יִבְצוֹר רוּחַ נְגִידִים" (תהלים עו,יג).


(ז) הָבָה נֵרְדָה – בְּבֵית דִּינוֹ נִמְלַךְ מֵעַנְוְתָנוּתוֹ יְתֵרָה.
הָבָה – מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: הֵם אָמְרוּ "הָבָה נִבְנֶה", וְהוּא כְנֶגְדָּם מָדַד וְאָמַר "הָבָה נֵרְדָה".
וְנָבְלָה – וּנְבַלְבֵּל. נוּ"ן מְשַׁמֵּשׁ בְּלְשׁוֹן רַבִּים, וְהֵ"א אַחֲרוֹנָה יְתֵרָה כְהֵ"א שֶׁל "נֵרְדָה".
לֹא יִשְׁמְעוּ – זֶה שׁוֹאֵל לְבֵנָה, וְזֶה מֵבִיא טִיט. וְזֶה עוֹמֵד עָלָיו וּפוֹצֵעַ אֶת מוֹחוֹ.


(ח) וַיָּפֶץ ה' אוֹתָם מִשָּׁם – בָּעוֹלָם הַזֶּה (סנהדרין ק"ז ע"ב). מַה שֶּׁאָמְרוּ "פֶּן נָפוּץ" (לעיל פסוק ד) נִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה "מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ" (משלי י,כד).


(ט) וּמִשָּׁם הֱפִיצָם – לִמֵּד שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְכִי אֵיזוֹ קָשָׁה, שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל אוֹ שֶׁל דּוֹר הַפַּלָּגָה? אֵלּוּ לֹא פָשְׁטוּ יָד בָּעִיקָּר, וְאֵלּוּ פָשְׁטוּ יָד בָּעִקָּר לְהִלֵָּחם בּוֹ; וְאֵלּוּ נִשְׁטְפוּ, וְאֵלּוּ לֹא נֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם? אֶלָּא שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ גַּזְלָנִים וְהָיְתָה מְרִיבָה בֵינֵיהֶם, לְכָךְ נֶאֶבְדוּ. וְאֵלּוּ הָיוּ נוֹהֲגִים אַהֲבָה וְרֵעוּת בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" – לָמַדְתָּ שֶׁשָּׂנאוּי הַמַּחֲלֹקֶת וְגָדוֹל הַשָּׁלוֹם.


(י) שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה – כְּשֶׁהוֹלִיד אֶת אַרְפַּכְשַׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל.


(כח) עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו – בְּחַיֵּי אָבִיו. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (בראשית רבה לח,יג): יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעַל יְדֵי אָבִיו מֵת, שֶׁקָּבַל תֶּרַח עַל אַבְרָם בְּנוֹ לִפְנֵי נִמְרוֹד עַל שֶׁכִּתֵּת אֶת צְלָמָיו, וְהִשְׁלִיכוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ. וְהָרָן יוֹשֵׁב וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: אִם אַבְרָם נוֹצֵחַ אֲנִי מִשֶּׁלּוֹ, וְאִם נִמְרוֹד נוֹצֵחַ אֲנִי מִשֶּׁלּוֹ. וּכְשֶׁנִּצַּל אַבְרָם אָמְרוּ לוֹ לְהָרָן: מִשֶּׁל מִי אַתָּה? אָמַר לָהֶם הָרָן: מִשֶּׁל אַבְרָם אֲנִי! הִשְׁלִיכוּהוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִשְׂרַף, וְזֶהוּ "אוּר כַּשְׂדִים". וּמְנַחֵם פֵּרַשׁ "אוּר" – בִּקְעָה. וְכֵן "בָּאוּרִים כַּבְּדוּ ה'" (ישעיהו כד,טו), וְכֵן "מְאוּרַת צִפְעוֹנִי" (שם יא,ח): כָּל חוֹר וּבֶקַע עָמוֹק קָרוּי "אוּר".


(כט) יִסְכָּה – זוֹ שָׂרָה, עַל שֵׁם שֶׁסּוֹכָה בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ, וְשֶׁהַכֹּל סוֹכִין בְּיָפְיָהּ. וְעוֹד: "יִסְכָּה" לְשׁוֹן נְסִיכוּת, כְּמוֹ "שָׂרָה" לְשׁוֹן שְׂרָרָה.


(לא) וַיֵּצְאוּ אִתָּם – וַיֵּצְאוּ תֶּרַח וְאַבְרָם עִם לוֹט וְשָׂרַי.


(לב) וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן – לְאַחַר שֶׁיָּצָא אַבְרָם מֵחָרָן וּבָא לְאֶרֶץ כְּנַעַן, וְהָיָה שָׁם יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב (לקמן יב,ד): "וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן", וְתֶרַח בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה הָיָה כְּשֶׁנּוֹלַד אַבְרָם, הֲרֵי מֵאָה אַרְבָּעִים וַחֲמֵּשׁ לְתֶרַח. כְּשֶׁיָּצָא אַבְרָם מֵחָרָן, עֲדַיִין נִשְׁאֲרוּ מִשְּׁנוֹתָיו הַרְבֵּה. וְלָמָה הִקְדִּים הַכָּתוּב מִיתָתוֹ שֶׁל תֶּרַח לִיצִיאָתוֹ שֶׁל אַבְרָם? שֶׁלֹּא יְהֵא הַדָּבָר מְפוּרְסָם לַכֹּל, וְיֹאמְרוּ: לֹא קִיֵּם אַבְרָם אֶת כְּבוֹד אָבִיו, שֶׁהִנִּיחוֹ זָקֵן וְהָלַךְ לוֹ. לְפִיכָךְ קְרָאוֹ הַכָּתוּב "מֵת", שֶׁהָרְשָׁעִים אַף בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִם מֵתִים, וְהַצַּדִּיקִים אַף בְּמִיתָתָן קְרוּיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמ"ב כג,כ) "וּבְנָיָהו בֶּן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי".
[בְּחָרָן – הַנּוּ"ן הֲפוּכָה, לוֹמַר לְךָ: עַד אַבְרָם חֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם בָּעוֹלָם.]

פרשת לך־לך[עריכה]

פרק יב[עריכה]


(א) לֶךְ לְךָ – לְהַנָּאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, וְשָׁם אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, כַּאן אִי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנִים. וְעוֹד: שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם.


(ב) וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל – לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ גּוֹרֶמֶת לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַמָּמוֹן, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם. לְכָךְ הֻזְקַק לְשָׁלֹשׁ בְרָכוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל הַבָּנִים וְעַל הַמָּמוֹן וְעַל הַשֵּׁם.
וַאֲבָרְכֶךָ – בְּמָמוֹן (בראשית רבה לט,יא).
וֶהְיֵה בְּרָכָה – הַבְּרָכוֹת נְתוּנוֹת בְּיָדְךָ. עַד עַכְשָׁו הָיוּ בְיָדִי: בֵּרַכְתִּי לְאָדָם וְנֹחַ, וּמֵעַכְשָׁו אַתָּה תְבָרֵךְ אֶת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ (בראשית רבה לט,יא). דָּבָר אַחֵר: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" – זֶה שֶׁאוֹמְרִים "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם". "וַאֲבָרְכֶךָ" – זֶה שֶׁאוֹמְרִים "אֱלֹהֵי יִצְחָק". "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" – זֶה שֶׁאוֹמְרִים "אֱלֹהֵי יַעֲקֹב". יָכוֹל יִהְיוּ חוֹתְמִין בְּכֻלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וֶהְיֵה בְּרָכָה" – בְּךָ חוֹתְמִין וְלֹא בָהֶם (פסחים קי"ז ע"ב).
מֵאַרְצְךָ – וַהֲלֹא כְבָר יָצָא מִשָּׁם עִם אָבִיו וּבָא עַד חָרָן? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ: הִתְרַחֵק עוֹד מִשָּׁם וְצֵא מִבֵּית אָבִיךָ.
אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ – לֹא גִלָּה לוֹ הָאָרֶץ מִיָּד כְּדֵי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו, וְלָתֵת לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר. כַּיּוֹצֵא בוֹ (להלן כב,ב): "אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק". כַּיּוֹצֵא בוֹ (שם): "עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אוֹמַר אֵלֶיךָ". וְכַיּוֹצֵא בוֹ (יונה ג,ב): "וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דּוֹבֵר אֵלֶיךָ" (בראשית רבה לט,ט).


(ג) וְנִבְרְכוּ בְךָ – יֵשׁ אַגָּדוֹת רַבּוֹת, וְזֶהוּ פְּשׁוּטוֹ: אָדָם אוֹמֵר לִבְנוֹ "תְּהֵא כְּאַבְרָהָם", וְכֵן כָּל "וְנִבְרְכוּ בְךָ" שֶׁבַּמִּקְרָא. וְזֶה מוֹכִיחַ: "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (להלן מח,כ).


(ה) אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן – שֶׁהִכְנִיסוּם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה: אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים, וְשָֹרָה מְגַיֶּרֶת הַנָּשִׁים. וּמַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוּם (בראשית רבה לט,יד; שם פד,ד; סנהדרין צ"ט ע"ב). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁקָּנוּ לָהֶם, כְּמוֹ: "עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה" (להלן לא,א), "וְיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה חָיִל" (במדבר כד,יח) – לְשׁוֹן קוֹנֶה וְכוֹנֵס.


(ו) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ – נִכְנַס לְתוֹכָהּ.
עַד מְקוֹם שְׁכֶם – לְהִתְפַּלֵּל עַל בְּנֵי יַעֲקֹב, כְּשֶׁיָּבֹאוּ לְהִלָּחֵם בִּשְׁכֶם (בראשית רבה לט,טו).
אֵלוֹן מוֹרֶה – הוּא שְׁכֶם. הֶרְאָהוּ הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל, שֶׁשָּׁם קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה (סוטה ל"ב ע"א).
וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ – הָיָה הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם. שֶׁבְּחֶלְקוֹ שֶׁל שֵׁם נָפְלָה כְּשֶׁחִלֵּק נֹחַ אֶת הָאָרֶץ לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן יד,יח): "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם". לְפִיכָךְ: "וַיֹּאמֶר אֶל אַבְרָם לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (להלן פסוק ז) – עָתִיד אֲנִי לְהַחֲזִירָהּ לְבָנֶיךָ שֶׁהֵם מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם.


(ז) וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ – עַל בְּשׂוֹרַת הַזֶּרַע וְעַל בְּשׂוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (בראשית רבה לט,טז).


(ח) וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם – אָהֳלוֹ.
מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל – בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל בֵּית אֵל. נִמְצֵאת בֵּית אֵל בְּמַעֲרָבוֹ, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּית אֵל מִיָּם".
אָהֳלֹה – "אָהֳלָהּ" כְּתִיב: בַּתְּחִלָּה נָטָה אֶת אֹהֶל אִשְׁתּוֹ, וְאַחַר כַּךְ אֶת שֶׁלּוֹ (בראשית רבה לט,טו).
וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ – נִתְנַבֵּא שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְהִכָּשֵׁל שָׁם עַל עֲוֹן עָכָן, וְהִתְפַּלֵּל שָׁם עֲלֵיהֶם (בראשית רבה לט,טז).


(ט) הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ – לִפְרָקִים: יוֹשֵׁב כַּאן חֹדֶשׁ אוֹ יוֹתֵר, וְנוֹסֵעַ מִשָּׁם וְנוֹטֶה אָהֳלוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכָל מַסָּעָיו "הַנֶּגְבָּה": לָלֶכֶת לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהִיא לְצַד יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה שֶׁנְּטָלוֹ בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁהִיא נַחֲלָתוֹ (בראשית רבה לט).


(י) רָעָב בָּאָרֶץ – בְּאוֹתָהּ הָאָרֶץ לְבַדָּהּ, לְנַסּוֹתוֹ אִם יְהַרְהֵר אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר לוֹ לָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וְעַכְשָׁו מַשִּׂיאוֹ לָצֵאת מִמֶנָּה.


(יא) הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי – מִדְרַשׁ אַגָּדָה: עַד עַכְשָׁו לֹא הִכִּיר בָּהּ מִתּוֹךְ צְנִיעוּת שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם, וְעַכְשָׁו הִכִּיר בָּהּ עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה. דָּבָר אַחֵר: מִנְהַג הָעוֹלָם שֶׁעַל יְדֵי טוֹרַח הַדֶּרֶךְ אָדָם מִתְבַּזֶּה, וְזֹאת עָמְדָה בְּיָפְיָהּ (בראשית רבה מ,ד). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: "הִנֵּה נָא" – הִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁיֵּשׁ לִדְאוֹג עַל יָפְיֵךְ. "יָדַעְתִּי" זֶה יָמִים רַבִּים כִּי "יְפַת מַרְאֶה אָתְּ", וְעַכְשָׁו אָנוּ בָאִים בֵּין אֲנָשִׁים שְׁחוֹרִים וּמְכוֹעָרִים אֲחֵיהֶם שֶׁל כּוּשִׁים, וְלֹא הוּרְגְּלוּ בְאִשָּׁה יָפָה. וְדוֹמֶה לוֹ: "הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא" (להלן יט,ב).


(יג) לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ – יִתְּנוּ לִי מַתָּנוֹת.


(יד) וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה – הָיָה לוֹ לוֹמַר "כְּבוֹאָם מִצְרָיְמָה"? אֶלָּא לִמֵּד שֶׁהִטְמִין אוֹתָהּ בְּתֵבָה, וְעַל יְדֵי שֶׁתָּבְעוּ אֶת הַמֶּכֶס פָּתְחוּ וְרָאוּ אוֹתָהּ (בראשית רבה מ,ו).


(טו) וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה – הִלְלוּהָ בֵינֵיהֶם, לוֹמַר: הֲגוּנָה זוֹ לַמֶּלֶךְ.


(טז) וּלְאַבְרָם הֵיטִיב פַּרְעֹה בַּעֲבוּרָהּ.


(יז) וַיְנַגַּע ה'... – בְּמַכַּת רָאֲתָן לָקָה, שֶׁהַתַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לוֹ (בראשית רבה מא,ב).
[וְאֶת בֵּיתוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְעַל אֲנָשׁ בֵּיתֵיהּ". וּמִדְרָשׁוֹ: לְרַבּוֹת כְּתָלָיו וְעַמּוּדָיו וְכֵלָיו.]
עַל דְּבַר שָׂרַי – עַל פִּי דִּבּוּרָהּ: אוֹמֶרֶת לַמַּלְאָךְ "הַךְ" וְהוּא מַכֶּה (בראשית רבה מא,ב).


(יט) קַח וָלֵךְ – לֹא כַאֲבִימֶלֶךְ שֶׁאָמַר לוֹ: "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ" (להלן כ,טו). אֶלָּא אָמַר לוֹ: לֵךְ וְאַל תַּעֲמוֹד! שֶׁהַמִּצְרִים שְׁטוּפֵי זִמָּה הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג,כ): "וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם".


(כ) וַיְצַו עָלָיו – עַל אוֹדוֹתָיו, לְשַׁלְּחוֹ וּלְשָׁמְרוֹ.
וַיְשַׁלְּחוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְאַלְוִיאוּ".

פרק יג[עריכה]


(א) וַיַּעַל אַבְרָם... הַנֶּגְבָּה – לָבֹא לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (לעיל יב,ט): "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה", לְהַר הַמּוֹרִיָּה. וּמִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן, מִדָּרוֹם לְצָפוֹן הוּא מְהַלֵּךְ, שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמּוֹכִיחַ בַּמַּסָּעוֹת וּבִגְבוּלֵי הָאָרֶץ.


(ב) כָּבֵד מְאֹד – טָעוּן מַשָּׂאוֹת.


(ג) וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו – כְּשֶׁחָזַר מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה הוֹלֵךְ וְלָן בַּאֲכְסַנְיוֹת שֶׁלָּן בָּהֶם בַּהֲלִיכָתוֹ לְמִצְרַיִם. לִמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם מֵאֲכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ (ערכין ט"ז ע"ב). דָּבָר אַחֵר: בַּחֲזָרָתוֹ פָרַע הַקָּפוֹתָיו (בראשית רבה מא,ג).
מִנֶּגֶב – אֶרֶץ מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן.


(ד) אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה – וַאֲשֶׁר "קָרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה'". וְגַם יֵשׁ לוֹמַר: "וַיִּקְרָא שָׁם" עַכְשָׁיו "בְּשֵׁם ה'".


הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם – מִי גָּרַם שֶׁהָיָה לוֹ זֹאת? הֲלִיכָתוֹ עִם אַבְרָם (בראשית רבה מא,ד; בבא קמא צ"ג ע"א).


(ו) וְלֹא נָשָׂא אֹתָם – לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לְמִקְנֵיהֶם. וְלָשׁוֹן קָצָר הוּא וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף עָלָיו, כְּמוֹ: "וְלֹא נָשָׂא אוֹתָם מִרְעֵה הָאָרֶץ". לְפִיכָךְ כָּתַב "וְלֹא נָשָׂא" בִּלְשׁוֹן זָכָר.


(ז) וַיְהִי רִיב – לְפִי שֶׁהָיוּ רוֹעִים שֶׁל לוֹט רְשָׁעִים, וּמַרְעִים בְּהֶמְתָּם בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים, וְרוֹעֵי אַבְרָם מוֹכִיחִים אוֹתָם עַל הַגֶּזֶל. וְהֵם אוֹמְרִים: נִתְּנָה הָאָרֶץ לְאַבְרָם, וְלוֹ אֵין יוֹרֵשׁ, וְלוֹט יוֹרְשׁוֹ וְאֵין זֶה גֶּזֶל. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ" – וְלֹא זָכָה בָהּ אַבְרָם עֲדַיִין (בראשית רבה מא,ו).


(ח) אֲנָשִׁים אַחִים – קְרוֹבִים. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: דּוֹמִין בִּקְלַסְתֵּר פָּנִים (בראשית רבה מא,ז).


(ט) אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה – בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּשֵׁב לֹא אֶתְרַחֵק מִמְּךָ, וְאֶעֱמוֹד לְךָ לְמָגֵן וּלְעֵזֶר. וְסוֹף דָּבָר הוּצְרַךְ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן יד,יד): "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו...".
וְאֵימִנָה – אַיְמִין אֶת עַצְמִי, כְּמוֹ "וְאַשְׂמְאִילָה" – אַשְׂמְאִיל אֶת עַצְמִי. וְאִם תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לִנָּקֵד "וְאַיְמִינָה"? כָּךְ מָצִינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (שמ"ב יד,יט): "אִם אִשׁ לְהֵמִין", וְאֵין נָקוּד "לְהַיְמִין".


(י) כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה – אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם.
לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדוֹם וְאֶת עֲמוֹרָה – הָיָה אוֹתוֹ מִישׁוֹר כְּגַן ה' לָאִילָנוֹת, כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לִזְרָעִים (בראשית רבה מא,ז).
בֹּאֲכָה צֹעַר – עַד צֹעַר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרְשָׁהּ לִגְנַאי: עַל שֶׁהָיוּ שְׁטוּפֵי זִמָּה בָּחַר לוֹ לוֹט בִּשְׁכוּנָתָם (בראשית רבה מא,ז; הוריות י' ע"ב).


(יא) כִּכַּר – מִישׁוֹר, כְּתַרְגּוּמוֹ ("מֵישַׁר").
מִקֶּדֶם – נָסַע מֵאֵצֶל אַבְרָם, וְהָלַךְ לוֹ לְמַעֲרָבוֹ שֶׁל אַבְרָם, נִמְצָא נוֹסֵעַ מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הִסִּיעַ עַצְמוֹ מִקַּדְּמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמַר: אִי אֶפְשִׁי לֹא בְאַבְרָם וְלֹא בֵאלֹהָיו (בראשית רבה מא,ז).


(יב) וַיֶּאֱהַל – נָטָה אֹהָלִים לְרוֹעָיו וּלְמִקְנֵהוּ "עַד סְדוֹם".


(יג) וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים – וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנַע לוֹט מִלִּשְׁכּוֹן עִמָּהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכַּאן (יומא ל"ח ע"ב): "שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" (משלי י,ז).
רָעִים – בְּגוּפָם.
וְחַטָּאִים – בְּמָמוֹנָם.
לַה' מְאֹד – יוֹדְעִים רִבּוֹנָם וּמִתְכַּוְּנִים לִמְרוֹד בּוֹ (סנהדרין ק"ט ע"א).


(יד) אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט – כָּל זְמַן שֶׁהָרָשָׁע עִמּוֹ הָיָה הַדִּבּוּר פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ.


(טז) [וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ – שֶׁיְּהוּ מְפֻזָּרִין בְּכָל הָעוֹלָם כְּעָפָר הַמְפֻזָּר. וְעוֹד: שֶׁאִם אֵין עָפָר אֵין בָּעוֹלָם אִילָנוֹת וּתְבוּאָה, כָּךְ אִם אֵין יִשְׂרָאֵל אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן כב,יח; כו,ד): "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ". אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ מְשׁוּלִין כְּחוֹל שֶׁמַּקְהֶה שִׁנֵּי הַכֹּל, כָּךְ יִפְּלוּ וְיִקְהוּ כָּל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן מט,י): "וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים".]
אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ – כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶעָפָר לְהִמָּנוֹת, כָּךְ זַרְעֲךָ לֹא יִמָּנֶה.


(יח) [וַיֶּאֱהַל אַבְרָם – שֶׁחָזַר לְאִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד פֵּרַשׁ מִמֶּנָּה, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ" חָזַר לָהּ.]
מַמְרֵא – שֵׁם אָדָם (בראשית רבה מב,ח).
[בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא – שֶׁמָרַד בַּעֲבוֹדָה זָרָה.]
[אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן – שֶׁחִבֵּר אֶת עַצְמוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.]

פרק יד[עריכה]


(א) אַמְרָפֶל – הוּא נִמְרוֹד, שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם: פּוֹל לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ (עירובין נ"ג ע"א).
מֶלֶךְ גּוֹיִם – מָקוֹם יֵשׁ שֶׁשְׁמוֹ "גּוֹיִם", עַל שֵׁם שֶׁנִּתְקַבְּצוּ שָׁמָּה מִכַּמָּה אֻמּוֹת וּמְקוֹמוֹת, וְהִמְלִיכוּ אִישׁ עֲלֵיהֶם וּשְׁמוֹ תִּדְעָל (בראשית רבה מב,ד).


(ב) בֶּרַע – רַע לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת.
בִּרְשַׁע – שֶׁנִּתְעַלֶּה בְרֶשַׁע.
שִׁנְאָב – שׂוֹנֵא אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
שֶׁמְאֵבֶר – שָׂם אֵבֶר לָעוּף וְלִקְפּוֹץ וְלִמְרוֹד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בֶּלַע – שֵׁם הָעִיר (בראשית רבה מב,ה).


(ג) עֵמֶק הַשִּׂדִּים – כָּךְ שְׁמוֹ, עַל שֵׁם שֶהָיוּ בוֹ שָׂדוֹת הַרְבֵּה (כתרגומו "מֵישַׁר חַקְלַיָּא").
הוּא יָם הַמֶּלַח – לְאַחַר זְמַן נִמְשַׁךְ הַיָּם לְתוֹכוֹ וְנַעֲשָׂה יָם הַמֶּלַח. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אוֹמֵר שֶׁנִּתְבַּקְּעוּ הַצּוּרִים סְבִיבוֹתָיו, וְנִמְשְׁכוּ יְאוֹרִים לְתוֹכוֹ (בראשית רבה מב,ה).


(ד) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ חֲמִשָּׁה מְלָכִים הַלָּלוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר.


(ה) וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה – לְמִרְדָן בָּא כְדָרְלָעֹמֶר – לְפִי שֶׁהוּא הָיָה בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה נִכְנַס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה (בראשית רבה מב,ה).
וְהַמְּלָכִים... – אֵלֶּה שְׁלֹשָׁה מְלָכִים.
זוּזִים – הֵם זַמְזֻמִּים (דברים יב,כ).


(ו) בְּהַרְרָם – בָּהָר שֶׁלָּהֶם.
אֵיל פָּארָן – כְּתַרְגּוּמוֹ: "מֵישַׁר פָּארָן". וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁאֵין "אֵיל" לְשׁוֹן "מִישׁוֹר", אֶלָּא מִישׁוֹר שֶׁל פָּארָן "אֵיל" שְׁמוֹ, וְשֶׁל מַמְרֵא "אֵלוֹנֵי" שְׁמוֹ, וְשֶׁל יַרְדֵּן "כִּכָּר" שְׁמוֹ, וְשֶׁל שִׁטִּים "אָבֵל" שְׁמוֹ: "אָבֵל הַשִּׁטִּים" (במדבר לג,מט). וְכֵן "בַּעַל גָּד" (יהושע יא,יז) "בַּעַל" שְׁמוֹ. וְכֻלָּם מְתוּרְגָּמִין "מֵישָׁר", וְכָל אֶחָד שְׁמוֹ עָלָיו.
עַל הַמִּדְבָּר – אֵצֶל הַמִּדְבָּר, כְּמוֹ: "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" (במדבר ב,כ).


(ז) עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ – עַל שֵׁם הֶעָתִיד, שֶׁעֲתִידִין מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְהִשָּׁפֵט שָׁם עַל עִסְקֵי אוֹתוֹ הָעַיִן, וְהֵם מֵי מְרִיבָה. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגְּמוֹ כִּפְשׁוּטוֹ ("מֵישַׁר פִּלּוּג דִּינָא"), מָקוֹם שֶׁהָיוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה מִתְקַבְּצִים שָׁם לְכָל מִשְׁפָּט.
שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי – עֲדַיִין לֹא נוֹלַד עֲמָלֵק, וְנִקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד (בראשית רבה מב,ז).
בְּחַצְצֹן תָּמָר – הוּא עֵין גֶּדִי, מִקְרָא מָלֵא בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דה"ב כ,ב) בִּיהוֹשָׁפָט.


(ט) אַרְבָּעָה מְלָכִים... – וְאַף עַל פִּי כֵן נָצְּחוּ הַמּוּעָטִים. לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁגִּבּוֹרִים הָיוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנַע אַבְרָהָם מִלִּרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם.


(י) בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר – בְּאֵרוֹת הַרְבֵּה הָיוּ שָׁם, שֶׁנּוֹטְלִין מִשָּׁם אֲדָמָה לְטִיט שֶׁל בִּנְיָן. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁהָיָה הַטִּיט מוּגְבָּל בָּהֶם, וְנַעֲשָׂה נֵס לְמֶלֶךְ סְדוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם. לְפִי שֶׁהָיוּ בָאֻמּוֹת מִקְצָתָן שֶׁלֹּא הָיוּ מַאֲמִינִין שֶׁנִּצַּל אַבְרָהָם מֵאוּר כַּשְׂדִים מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא זֶה מִן הַחֵמָר הֶאֱמִינוּ בְאַבְרָם לְמַפְרֵעַ (בראשית רבה מב,ז).
הֶרָה נָּסוּ – לְהַר נָסוּ. "הֶרָה" כְּמוֹ "לְהַר", כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ הִטִּיל לָהּ הֵ"א בְּסוֹפָהּ. וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּין "הֶרָה" לְ"הָהָרָה": שֶׁהֵ"א שֶׁבְּסוֹף הַתֵּיבָה עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹם לָמֶ"ד שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, אֲבָל אֵינָהּ עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹם לָמֶ"ד וּנְקוּדָה פַּתָּח תַּחְתֶּיהָ. וַהֲרֵי "הֶרָה" כְּמוֹ "לְהַר" אוֹ כְּמוֹ "אֶל הַר", וְאֵינוֹ מְפָרֵשׁ לְאֵיזֶה הַר, אֶלָּא שֶׁכָּל אֶחָד נָס בַּאֲשֶׁר מָצָא הַר תְּחִלָּה. וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן הֵ"א בְרֹאשָׁהּ לִכְתּוֹב "הָהָרָה" אוֹ "הַמִּדְבָּרָה", פִּתְרוֹנוֹ כְּמוֹ "אֶל הָהָר" אוֹ כְּמוֹ "לְהָהָר", וּמַשְמַע לְאוֹתוֹ הָר הַיָּדוּעַ וּמְפוֹרָשׁ בַּפָּרָשָׁה.


(יב) וְהוּא יוֹשֵׁב בִּסְדוֹם – מִי גָּרַם לוֹ זֹאת? יְשִׁיבָתוֹ בִּסְדוֹם (בראשית רבה מב,ז).


(יג) וַיָּבֹא הַפָּלִיט – לְפִי פְשׁוּטוֹ זֶה עוֹג שֶׁפָּלַט מִן הַמִּלְחָמָה, וְהוּא שֶׁכָּתוּב "כִּי רַק עוֹג נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים" (דברים ג,יא). וְזֶהוּ "נִשְׁאַר", שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵירָיו כְּשֶׁהִכּוּ הָרְפָאִים בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם, תַּנְחוּמָא (חֻקת כה). וּמִדְרַשׁ בְּרֵאשִׁית רַבָּה (מב,ח): זֶה עוֹג שֶׁפָּלַט מִדּוֹר הַמַּבּוּל. וְזֶהוּ "מִיֶּתֶר הָרְפָאִים", שֶׁנֶּאֱמַר: "הַנְּפִילִים הָיוּ בָאָרֶץ..." (לעיל ו,ד). וּמִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּהָרֵג אַבְרָם וְיִשָּׂא אֶת שָׂרָה.
הָעִבְרִי – שֶׁבָּא מֵעֵבֶר הַנָּהָר (מב,ח).
בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם – שֶׁכָּרְתוּ עִמּוֹ בְּרִית. [דָּבָר אַחֵר: שֶׁהִשִּׂיאוּ לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר.]


(יד) וַיָּרֶק – כְּתַרְגּוּמוֹ "וְזָרֵיז", ארמי"רarmer = לצייד בנשק.
הערה: חסר בדפוסים הרגילים, אבל נמצא בכתבי־היד ובדפוס הראשון.
בלע"ז. וְכֵן (ויקרא כו,לג): "וַהֲרִיקוֹתִי אַחֲרֵיכֶם חֶרֶב" – אֶזְדַּיֵּן בְּחַרְבִּי עֲלֵיכֶם. וְכֵן "אָרִיק חַרְבִּי" (שמות טו,ט), וְכֵן "וְהָרֵק חֲנִית וּסְגוֹר" (תהלים לה,ג).
חֲנִיכָיו – "חֲנִיכוֹ" כְּתִיב, זֶה אֱלִיעֶזֶר שֶׁחִנְּכוֹ לְמִצְוֹת. וְהוּא לְשׁוֹן הַתְחָלַת כְּנִיסַת הָאָדָם אוֹ כְּלִי לָאֻמָּנוּת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמוֹד בָּהּ. וְכֵן: "חֲנוֹךְ לַנַּעַר" (משלי כב,ו), "חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ" (במדבר ז,י), "חֲנֻכַּת הַבַּיִת" (תהלים ל,א). וּבְלַעַ"ז קוֹרִין לוֹ איניציי"רinicier = לחנוך.
הערה: רש"י אינו מתרגם את "חניכיו" אלא את הפועל שבשורשו. דרמססטר־ברנדין מפענחים: אנציניי"ר ancinier, שהיה צריך להיות אינשיניי"ר ensenier ("ללמד"), אולם אין בכתבי־היד השי"ן המתבקשת (s). גם יש ב-incinier שני המובנים של "לחנוך" ו"לחנך". כתבי־יד אחדים כנראה כותבים אישטריני"ר estrener "להשתמש בפעם הראשונה".
.
שְׁמוֹנָה עָשָׂר... – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ הָיָה, וְהוּא מִנְיַן גִּימַטְרִיָּא שֶׁל שְׁמוֹ (בראשית רבה מג,ב; נדרים ל"ב ע"א).
עַד דָּן – שָׁם תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, שֶׁרָאָה שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְהַעֲמִיד שָׁם עֵגֶל (סנהדרין צ"ו ע"א).


(טו) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם – לְפִי פְשׁוּטוֹ סָרֵס הַמִּקְרָא: "וַיֵּחָלֵק הוּא וַעֲבָדָיו עֲלֵיהֶם לַיְלָה", כְּדֶרֶךְ הָרוֹדְפִים שֶׁמִּתְפַּלְּגִים אַחַר הַנִּרְדָפִים כְּשֶׁבּוֹרְחִין זֶה לְכַאן וְזֶה לְכַאן.
לַיְלָה – כְּלוֹמַר: אַחַר שֶׁחָשְׁכָה לֹא נִמְנַע מִלְּרָדְפָם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁנֶּחְלַק הַלַּיְלָה, וּבְחֶצְיוֹ הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, וְחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי נִשְׁמַר וּבָא לוֹ לַחֲצוֹת לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם (בראשית רבה מג,ג).
עַד חוֹבָה – אֵין מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ "חוֹבָה". וְדָן קוֹרֵא "חוֹבָה", עַל שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת שָׁם.


(יז) עֵמֶק שָׁוֵה – כָּךְ שְׁמוֹ, כְּתַרְגּוּמוֹ "לְמֵישַׁר מְפֻנַּא" – פָּנוּי מֵאִילָנוֹת וּמִכָּל מִכְשׁוֹל.
עֵמֶק הַמֶּלֶךְ – "בֵּית רֵיסָא דְּמַלְכָּא" (אונקלוס), בֵּית רִיס אֶחָד שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים קָנִים, שֶׁהָיָה מְיוּחָד לַמֶּלֶךְ לְצַחֵק שָׁם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עֵמֶק שֶׁהוּשְׁווּ שָׁם כָּל הָאֻמּוֹת וְהִמְלִיכוּ אֶת אַבְרָם עֲלֵיהֶם לִנְשִׂיא אֱלֹהִים וּלְקָצִין (בראשית רבה מג,ג).


(יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק – מִדְרַשׁ אַגָּדָה: הוּא שֵׁם בֶּן נֹחַ (נדרים ל"ב ע"ב).
לֶחֶם וָיָיִן – כָּךְ עוֹשִׂים לִיגִיעֵי מִלְחָמָה. וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ עָלָיו עַל שֶׁהָרַג אֶת בָּנָיו. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: רָמַז לוֹ עַל הַמְּנָחוֹת וְעַל הַנְּסָכִים שֶׁיַּקְרִיבוּ שָׁם בָּנָיו (בראשית רבה מג,ג).


(יט) קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ – כְּמוֹ "עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קטו,טו), עַל יְדֵי עֲשִׂיָּתָן קְנָאָן לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ.


(כ) אֲשֶׁר מִגֵּן – אֲשֶׁר הִסְגִּיר, וְכֵן "אַמַּגֶנְךָ יִשְׂרָאֵל" (הושע יא,ח).
וַיִּתֶּן לוֹ אַבְרָם מַעֲשֵׂר מִכֹּל אֲשֶׁר לוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה כֹהֵן (בראשית רבה מג,ח).


(כא) תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ – מִן הַשְּׁבִי שֶׁלִּי שֶׁהִצַּלְתָּ, הַחֲזֵר לִי הַגּוּפִים לְבַדָּם.


(כב) הֲרִמֹתִי יָדִי – לְשׁוֹן שְׁבוּעָה: מֵרִים אֲנִי אֶת יָדִי לְאֵל עֶלְיוֹן. וְכֵן (להלן כב,טז): "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי" – נִשְׁבַּע אֲנִי. וְכֵן (להלן כג,יג): "נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי" – נוֹתֵן אֲנִי לְךָ כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קָחֵהוּ מִמֶּנִּי.


(כג) אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל – אֲעַכֵּב לְעַצְמִי מִן הַשֶּׁבִי.
וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ – וְאִם תֹּאמַר לָתֵת לִי שָׂכָר מִבֵּית גְּנָזֶיךָ לֹא אֶקָּח.
וְלֹא תֹאמַר... – שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַנִי לְעַשְּׁרֵנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל יב,ב): "וַאֲבָרֶכְךָ...".


(כד) הַנְּעָרִים – עֲבָדַי "אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי", וְעוֹד "עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא...". אַף עַל פִּי שֶׁעֲבָדַי נִכְנְסוּ לַמִּלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר "הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם" (לעיל פסוק טו), וְעָנֵר וַחֲבֵרָיו יָשְׁבוּ עַל הַכֵּלִים לִשְׁמוֹר, אֲפִלּוּ הָכִי "הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם". וּמִמֶּנּוּ לָמַד דָּוִד, שֶׁאָמַר (שמ"א ל,כד): "כְּחֵלֶק הַיּוֹרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיּוֹשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלוֹקוּ". וּלְכָךְ נֶאֱמַר (שמ"א ל כה): "וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂימֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט", וְלֹא נֶאֱמַר "וָהָלְאָה" לְפִי שֶׁכְּבָר נִתַּן הַחוֹק בִּימֵי אַבְרָהָם (בראשית רבה מג,ט).

פרק טו[עריכה]


(א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "אַחַר" – סָמוּךְ, "אַחֲרֵי" – מֻפְלָג (בראשית רבה מד,ה). "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" – אַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס זֶה שֶׁהָרַג אֶת הַמְּלָכִים, וְהָיָה דּוֹאֵג וְאוֹמֵר: שֶׁמָּא קִבַּלְתִּי שָׂכָר עַל כָּל צִדְקוֹתַי? לְכָךְ אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: "אַל תִּירָא אַבְרָם".
אָנֹכִי מָגֵן לָךְ – מִן הָעוֹנֶשׁ, שֶׁלֹּא תֵעָנֵשׁ עַל כָּל אוֹתָן נְפָשׁוֹת שֶׁהָרַגְתָּ. וּמַה שֶּׁאַתָּה דוֹאֵג עַל קִבּוּל שְׂכָרְךָ – "שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד" (בראשית רבה מד,ה).


(ב) הוֹלֵךְ עֲרִירִי – מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ לְשׁוֹן "יוֹרֵשׁ", וְחִבֵּר לוֹ "עֵר וְעוֹנָה" (מלאכי ב,יב). "עֲרִירִי" – בְּלֹא יוֹרֵשׁ, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר (איוב לא,יב): "וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְּשָׁרֵשׁ" – תְּעַקֵּר שָׁרָשֶׁיהָ, כָּךְ לְשׁוֹן "עֲרִירִי" חֲסַר בָּנִים, וּבְלַעַ"ז דישאנפנטי"ץdesanfantez = חסר־ילדים.
הערה: האל"ף מציינת מעין התחלת מילה, כי היה ברור לכותבים הרכב המילה: des- קידומת השלילה, ו-enfant "ילד". הסיומת ב-z היא לשון רבים או לשון יחיד ביחסת הנושא.
. וְלִי נִרְאֶה "עֵר וְעוֹנָה" מִגִּזְרַת "וְלִבִּי עֵר" (שיר השירים ה,ב), וַ"עֲרִירִי" לְשׁוֹן חוּרְבָּן. וְכֵן "עָרוּ עָרוּ" (תהלים קלז,ז), וְכֵן "עָרוֹת יְסוֹד" (חבקוק ג,יג), וְכֵן "עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר" (ירמיהו נא,נח), וְכֵן "כִּי אַרְזָה עֵרָה" (צפניה ב,יד).
וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי – כְּתַרְגּוּמוֹ ("וּבַר פַּרְנָסָא הָדֵין דִּבְבֵּיתִי"), שֶׁכָּל בֵּיתִי נִזּוֹן עַל פִּיו. כְּמוֹ (להלן מא,מ): "וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק" – אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁלִּי. וְאִלּוּ הָיָה לִי בֵן, הָיָה בְנִי מְמֻנֶּה עַל שֶׁלִּי.
דַּמֶּשֶׂק – לְפִי הַתַּרְגּוּם מִדַּמֶּשֶׂק הָיָה ("דְּמַשְׂקָאָה"). וּלְפִי מִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁרָדַף הַמְּלָכִים עַד דַּמֶּשֶׂק (בראשית רבה מד,ה). וּבַתַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ דָּרְשׁוּ נוֹטְרִיקוֹן: "דּוֹלֶה וּמַשְׁקֶה" מִתּוֹרַת רַבּוֹ לַאֲחֵרִים (יומא כ"ח ע"ב).


(ג) הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע – וּמַה תּוֹעֶלֶת בְּכָל אֲשֶׁר תִּתֵּן לִי?


(ה) וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ הַחוּצָה – לְפִי פְשׁוּטוֹ: הוֹצִיאוֹ מֵאָהֳלוֹ לַחוּץ לִרְאוֹת הַכּוֹכָבִים. וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, שֶׁרָאִיתָ בַּמַּזָּלוֹת שֶׁאֵינְךָ עָתִיד לְהַעֲמִיד בֵּן. אַבְרָם אֵין לוֹ בֵן, אֲבָל אַבְרָהָם יֵשׁ לוֹ בֵן. שָׂרַי לֹא תֵלֵד, אֲבָל שָׂרָה תֵלֵד. אֲנִי קוֹרֵא לָכֶם שֵׁם אַחֵר וְיִשְׁתַּנֶּה הַמַּזָּל (בראשית רבה מד,י; נדרים ל"ב ע"א). דָּבָר אַחֵר: הוֹצִיאוֹ מֵחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהִגְבִּיהוֹ לְמַעְלָה מִן הַכּוֹכָבִים. וְזֶהוּ לְשׁוֹן "הַבָּטָה", מִלְמַעְלָה לְמַטָּה (בראשית רבה מד,יב).


(ו) וְהֶאֱמִן בַּה' – לֹא שָׁאַל לוֹ אוֹת עַל זֹאת. אֲבָל עַל יְרוּשַּׁת הָאָרֶץ שָׁאַל לוֹ אוֹת, וְאָמַר לוֹ "בַּמָּה אֵדַע" (להלן פסוק ח).
וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲשָׁבָהּ לְאַבְרָם לִזְכוּת וְלִצְדָקָה עַל הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִין בּוֹ. דָּבָר אַחֵר: "בַּמָּה אֵדַע" – לֹא שָׁאַל לוֹ אוֹת, אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: הוֹדִיעֵנִי בְּאֵיזֶה זְכוּת יִתְקַיְּמוּ בָהּ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת (בראשית רבה מד,יד; תענית כ"ז ע"ב).


(ט) עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת – שְׁלֹשָׁה עֲגָלִים, רֶמֶז לִֹשְלֹשָה פָרִים: פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה.
וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת – רֶמֶז לַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים, וּשְׂעִירֵי מוּסָפִין שֶׁל מוֹעֵד, וּשְׂעִיר חַטָּאת יָחִיד.
וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ – אָשָׁם וַדַּאי, וְאָשָׁם תָּלוּי, וְכִבְשָׂה שֶׁל חַטַּאת יָחִיד.
וְתוֹר וְגוֹזָל – תּוֹר וּבֶן יוֹנָה (בראשית רבה מד,יד).


(י) וַיְבַתֵּר אֹתָם – חִלֵּק כָּל אֶחָד לִשְׁנֵי חֲלָקִים. וְאֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ: לְפִי שֶׁהָיָה כוֹרֵת בְּרִית עִמּוֹ לִשְׁמוֹר הַבְטָחָתוֹ לְהוֹרִישׁ לְבָנָיו אֶת הָאָרֶץ, כְּדִכְתִיב (להלן פסוק יח): "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר...", וְדֶרֶךְ כּוֹרְתֵי בְרִית לְחַלֵּק בְּהֵמָה וְלַעֲבוֹר בֵּין בְּתָרֶיהָ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו לד,יט): "הָעוֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל" – אַף כַּאן "תַּנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים" (להלן פסוק יז), הוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל שְׁכִינָה שֶׁהִיא אֵשׁ.
וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר – לְפִי שֶׁהָאֻמּוֹת נִמְשְׁלוּ לְפָרִים וְאֵילִים וּשְׂעִירִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כב,יג): "סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים...", וְאוֹמֵר (דניאל ח,כ): "הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס", וְאוֹמֵר (שם כא): "וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן". וְיִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לִבְנֵי יוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב,יד): "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע". לְפִיכָךְ בָּתַר הַבְּהֵמוֹת, רֶמֶז שֶׁיִּהְיוּ הָאֻמּוֹת כָּלִין וְהוֹלְכִים. "וְאֶת הַצִּפּוֹר לֹא בָתָר", רֶמֶז שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל קַיָּמִין לְעוֹלָם.


(יא) הָעַיִט – הוּא עוֹף, עַל שֵׁם שֶׁהוּא עָט וְשׁוֹאֵף אֶל הַנְּבֵלוֹת לָטוּשׁ עֲלֵי אוֹכֶל, כְּמוֹ (שמ"א טו,יט): "וַתַּעַט אֶל הַשָּׁלָל".
עַל הַפְּגָרִים – "הַפְּגָרִים" מְתַרְגְּמִינָן "פַּגְלַיָּא", אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהוּרְגְּלוּ לְתַרְגֵּם "אִישׁ בִּתְרוֹ" – "וִיהַב פַּלְגַיָּא", נִתְחַלֵּף לָהֶם תֵּיבַת "פַּגְלַיָּא" לְ"פַלְגַיָּא" וְתִרְגְּמוּ "הַפְּגָרִים" – "פַּלְגַיָּא". וְכָל הַמְּתַרְגֵּם כֵּן טוֹעֶה, לְפִי שֶׁאֵין לְהַקִּישׁ "בְּתָרִים" לִ"פְגָרִים", שֶׁ"בְּתָרִים" תַּרְגּומוּ "פַּלְגַיָּא", וּ"פְגָרִים" תַּרְגוּמוֹ "פַּגְלַיָּא" לְשׁוֹן פִּגּוּל, כְּמוֹ (ויקרא יט,ז): "פִּגּוּל הוּא", לְשׁוֹן "פֶּגֶר".
וַיַּשֵּׁב – לְשׁוֹן נְשִׁיבָה וְהַפְרָחָה, כְּמוֹ (תהלים קמז,יח): "יַשֵּׁב רוּחוֹ". רֶמֶז שֶׁיָּבֹא דָּוִד בֶּן יִשַּׁי לְכַלּוֹתָם, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.


(יב) וְהִנֵּה אֵימָה... – רֶמֶז לְצָרוֹת וְחֹשֶׁךְ שֶׁל גָּלֻיּוֹת.


(יג) כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ – מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. כֵּיצַד? יִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה כְּשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב כְּשֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם אָמַר (להלן מז,ט): "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה", הֲרֵי מֵאָה וְתִשְׁעִים. וּבְמִצְרַיִם הָיוּ מָאתַיִם וָעֶשֶׂר כְּמִנְיַן "רְד"וּ", הֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְאִם תֹּאמַר בְּמִצְרַיִם הָיוּ אַרְבַּע מֵאוֹת, הֲרֵי קְהָת מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם הָיָה, צֵא וַחֲשׁוֹב שְׁנוֹתָיו שֶׁל קְהָת וְשֶׁל עַמְרָם וּשְׁמוֹנִים שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהָיָה כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וְאַתָּה צָרִיךְ לְהוֹצִיא מֵהֶן כָּל הַשָּׁנִים שֶׁחַי קְהָת אַחַר לֵידַת עַמְרָם, וְשֶׁחַי עַמְרָם אַחַר לֵידַת מֹשֶׁה (סדר עולם רבה פרק ג).
בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם – וְלֹא נֶאֱמַר "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" אֶלָּא "לֹא לָהֶם": וּמִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק "וַיָּגָר אַבְרָהָם..." (להלן כא,לד), וּבְיִצְחָק "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת" (להלן כו,ג), "וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם" (תהלים קה,כג), "לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ" (להלן מז,ד).


(יד) וְגַם אֶת הַגּוֹי – "וְגַם" לְרַבּוֹת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁאַף הֵם כָּלִים עַל שֶׁשִּׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל (בראשית רבה מד,יט).
דָּן אָנֹכִי – בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת (בראשית רבה מד,כ).
בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל – בְּמָמוֹן גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב,לו): "וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם" (ברכות ט' ע"א-ע"ב).


(טו) וְאַתָּה תָּבֹא – וְלֹא תִרְאֶה כָּל אֵלֶּה.
אֶל אֲבוֹתֶיךָ – אָבִיו עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְהוּא מְבַשְּׂרוֹ שֶׁיָּבֹא אֵלָיו? לִמֶּדְךָ שֶׁעָשָׂה תֶרַח תְּשׁוּבָה (בראשית רבה לח,יב).
תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה – בִּשְּׂרוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּיָמָיו, וְלֹא יֵצֵא עֵשָׂו לְתַרְבּוּת רָעָה בְּיָמָיו. וּלְפִיכָךְ מֵת חָמֵשׁ שָׁנִים קוֹדֶם זְמַנּוֹ, וּבוֹ בַיּוֹם מָרַד עֵשָׂו (שם סג,יב).


(טז) וְדוֹר רְבִיעִי – לְאַחַר שֶׁיִּגְלוּ לְמִצְרַיִם יִהְיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, וְהָרְבִיעִי יָשׁוּבוּ לָאָרֶץ הַזֹּאת, לְפִי שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ וְכָרַת בְּרִית זוֹ, כְּדִכְתִיב (לעיל פסוק ז): "לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ". וְכֵן הָיָה: יַעֲקֹב יָרַד לְמִצְרַיִם, צֵא וַחֲשׁוֹב דּוֹרוֹתָיו: יְהוּדָה פֶּרֶץ וְחֶצְרוֹן, וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן מִבָּאֵי הָאָרֶץ הָיָה (סוטה י"א ע"ב).
כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי – לִהְיוֹת מִשְׁתַּלֵּחַ מֵאַרְצוֹ עַד אוֹתוֹ זְמַן, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מֵאֻמָּה עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כז,ח): "בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה" (סוטה ט' ע"א).


(יז) וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה – כְּמוֹ: "וַיְהִי הֵם מֵרִיקִים שַׂקֵּיהֶם" (להלן מב,לה), "וַיְהִי הֵם קוֹבְרִים אִישׁ" (מל"ב יג,כא). כְּלוֹמַר: וַיְהִי דָּבָר זֶה.
הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה – שָׁקְעָה.
וַעֲלָטָה הָיָה – חָשַׁךְ הַיּוֹם.
וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן... – רָמַז לוֹ שֶׁיִּפְּלוּ הַמַּלְכֻיּוֹת בְּגֵּיהִנֹּם.
בָּאָה – טַעֲמוֹ לְמַעְלָה, לְכָךְ הוּא מְבוֹאָר שֶׁבָּאָה כְבָר. וְאִם הָיָה טַעֲמוֹ לְמַטָּה בָאַלֶ"ף, הָיָה מְבוֹאָר כְּשֶׁהִיא שׁוֹקַעַת. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, שֶׁהֲרֵי כְּבָר כְּתִיב "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבֹא" (לעיל פסוק יב), וְהַעֲבָרַת תַּנּוּר עָשָׁן לְאַחַר מִכַּאן הָיְתָה, נִמְצָא שֶׁכְּבָר שָׁקְעָה. וְזֶה חִלּוּק בְּכָל תֵּיבָה לְשׁוֹן נְקֵבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, כְּמוֹ: בָּא, קָם, שָׁב – כְּשֶׁהַטַּעַם לְמַעְלָה לְשׁוֹן עָבַר הוּא, כְּגוֹן זֶה וּכְגוֹן: "וְרָחֵל בָּאָה" (להלן כט,ט), "קָמָה אֲלֻמָּתִי" (להלן לז,ז), "הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ" (רות א,טו). וּכְשֶׁהַטַּעַם לְמַטָּה הוּא לְשׁוֹן הוֹוֶה, דָּבָר שֶׁנַּעֲשֶׂה עַכְשָׁיו וְהוֹלֵךְ, כְּמוֹ: "בָּאָה עִם הַצֹּאן" (להלן כט,ו), "בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" (אסתר ב,יד).


(יח) לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי – אֲמִירָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ הִיא עֲשׂוּיָה (בראשית רבה מד,כב).
הַנָּהָר הַגָּדוֹל – לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹרְאֵהוּ "גָּדוֹל", אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְאוּחָר בְּאַרְבָּעָה נְהָרוֹת הַיּוֹצְאִים מֵעֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל ב,יד): "וְהַנָהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת". מְשַׁל הֶדְיוֹט: "עֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ" (שבועות מ"ז ע"ב), "הִדָּבֵק לְשַׁחֲוָר וְיִשְׁתַּחֲווּ לָךְ" (ספרי דברים ו).


(יט) אֶת הַקֵּינִי – עֶשֶׂר אֻמּוֹת יֵשׁ כַּאן, וְלֹא נָתַן לָהֶם אֶלָּא שִׁבְעָה גוֹיִם? וְהַשְּׁלֹשָׁה אֱדוֹם וּמוֹאָב וְעַמּוֹן, וְהֵם "קֵינִי קְנִזִּי קַדְמֹנִי", עֲתִידִים לִהְיוֹת יְרוּשָּׁה לֶעָתִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו יא,יד): "אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם" (בראשית רבה מד,כג).


(כ) וְאֶת הָרְפָאִים – אֶרֶץ עוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (דברים ג,יג): "הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים".

פרק טז[עריכה]


(א) שִׁפְחָה מִצְרִית – בַּת פַּרְעֹה הָיְתָה. כְּשֶׁרָאָה נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשָׂרָה, אָמַר: מוּטָב שֶׁתְּהֵא בִתִּי שִׁפְחָה בְּבַיִת זֶה וְלֹא גְּבִירָה בְּבַיִת אַחֵר (בראשית רבה מה,א).


(ב) אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה – לִמֵּד עַל מִי שֶׁאֵין לוֹ בָנִים, שֶׁאֵינוֹ בָּנוּי אֶלָּא הָרוּס (בראשית רבה מה,ב).
אִבָּנֶה מִמֶּנָּה – בִּזְכוּת שֶׁאַכְנִיס צָרָתִי לְתוֹךְ בֵּיתִי [כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי" (להלן ל,יח)].
לְקוֹל שָׂרָי – לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּהּ (בראשית רבה מה,ב).


(ג) וַתִּקַּח שָׂרַי – לְקָחַתָּה בִּדְבָרִים: אַשְׁרַיִךְ שֶׁזָּכִית לִדָּבֵק בְּגוּף קָדוֹשׁ כָּזֶה (בראשית רבה מה,ג).
מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים – מוֹעֵד הַקָּבוּעַ לְאִשָּׁה שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה לְבַעֲלָהּ, חַיָּב לִשָּׂא אַחֶרֶת (יבמות ס"ד ע"א; בראשית רבה מה,ג).
לְשֶׁבֶת אַבְרָם... – מַגִּיד שֶׁאֵין יְשִׁיבַת חוּצָה לָאָרֶץ עוֹלָה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (לעיל יב,ב) עַד שֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (יבמות ס"ד ע"א; בראשית רבה מה,ג).


(ד) וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר – מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה (בראשית רבה מה,ד).
וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ – אָמְרָה: שָׂרָה זוֹ אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ. מַרְאָה עַצְמָהּ כְּאִלּוּ הִיא צַדֶּקֶת, וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, שֶׁלֹּא זָכְתָה לְהֵרָיוֹן כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, וַאֲנִי נִתְעַבַּרְתִּי מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה (בראשית רבה מה,ד).


(ה) חֲמָסִי עָלֶיךָ – חָמָס הֶעָשׂוּי לִי, עָלֶיךָ אֲנִי מַטִּילָה הָעוֹנֶשׁ. כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי" (לעיל טו,ב) לֹא הִתְפַּלַּלְתָּ אֶלָּא עָלֶיךָ, וְהָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל עַל שְׁנֵינוּ, וְהָיִיתִי אֲנִי נִפְקֶדֶת עִמָּךְ. וְעוֹד: דְּבָרֶיךָ אַתָּה חוֹמֵס מִמֶּנִּי, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ בִּזְיוֹנִי וְשׁוֹתֵק (בראשית רבה מה,ה).
אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי... בֵּינִי וּבֵינֶיךָ – כָּל "בֵּינְךָ" שֶׁבַּמִּקְרָא חָסֵר וְזֶה מָלֵא. קְרִי בֵיהּ "וּבֵינַיִךְ", שֶׁהִכְנִיסָה עַיִן הָרָע בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל הָגָר וְהִפִּילָה עוּבָּרָהּ. הוּא שֶׁהַמַּלְאָךְ אוֹמֵר לְהָגָר: "הִנָּךְ הָרָה" (להלן פסוק יא), וַהֲלֹא כְבָר הָרְתָה, וְהוּא מְבַשֵּׂר לָהּ שֶׁתַּהַר? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִפִּילָה הֵרָיוֹן הָרִאשׁוֹן (בראשית רבה מה,ה).


(ו) וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי – הָיְתָה מְשַׁעְבֶּדֶת בָּהּ בְּקוֹשִׁי (בראשית רבה מה,ו).


(ח) אֵי מִזֶּה בָאת – מֵהֵיכָן בָּאת? יוֹדֵעַ הָיָה, אֶלָּא לִתֵּן לָהּ פֶּתַח לִכָּנֵס עִמָּהּ בִּדְבָרִים. וּלְֹשוֹן "אֵי מִזֶּה": "אַיֵּה" הַמָּקוֹם שֶׁתֹּאמַר עָלָיו "מִזֶּה" אֲנִי בָאָה.

(ט)
(ט) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה'... – עַל כָּל אֲמִירָה הָיָה שָׁלוּחַ לָהּ מַלְאָךְ אַחֵר, לְכָךְ נֶאֱמַר "מַלְאָךְ" בְּכָל אֲמִירָה וַאֲמִירָה (בראשית רבה מה,ז).


(יא) הִנָּךְ הָרָה – כְּשֶׁתָּשׁוּבִי תַּהֲרִי, כְּמוֹ "הִנָּךְ הָרָה" דְּאֵשֶׁת מָנוֹחַ (שופטים יג,ה).
וְיֹלַדְתְּ בֵּן – כְּמוֹ "וְיוֹלֶדֶת". וְדוֹמֶה לוֹ: "יוֹשַׁבְתְּ בַּלְּבָנוֹן מְקֻנַּנְתְּ בָּאֲרָזִים" (ירמיהו כב,כג).
וְקָרָאת שְׁמוֹ – צִוּוּי הוּא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר לַזָּכָר "וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק" (להלן יז,יט).


(יב) פֶּרֶא אָדָם – אוֹהֵב מִדְבָּרוֹת לָצוּד חַיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רוֹבֶה קַשָּׁת" (להלן כא,כ).
יָדוֹ בַכֹּל – לִסְטִים (בראשית רבה מה,ט).
וְיַד כֹּל בּוֹ – הַכֹּל שׂוֹנְאִין אוֹתוֹ וּמִתְגָּרִין בּוֹ.
וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכּוֹן – שֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ גָּדוֹל.


(יג) אַתָּה אֵל רֳאִי – נָקוּד חֲטָף קָמַץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר: "אֱלוֹהַּ הָרְאִיָּה", שֶׁרוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן שֶׁל עֲלוּבִין (בראשית רבה מה,י). [דָּבָר אַחֵר: "אַתָּה אֵל רֳאִי" – מַשְׁמָע שֶׁהוּא רוֹאֶה הַכֹּל, וְאֵין שׁוּם דָּבָר רוֹאֶה אוֹתוֹ.]
הֲגַם הֲלֹם – לְשׁוֹן תֵּימַהּ: וְכִי סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁאַף הֲלוֹם בַּמִּדְבָּרוֹת רָאִיתִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, "אַחֲרֵי רוֹאִי" אוֹתָם בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָם, שֶׁשָּׁם הָיִיתִי רְגִילָה לִרְאוֹת מַלְאָכִים? וְתֵדַע שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לִרְאוֹתָם, שֶׁהֲרֵי מָנוֹחַ רָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ פַּעַם אַחַת וְאָמַר "מוֹת נָמוּת" (שופטים יג,כב), וְזוֹ רָאֲתָה אַרְבָּעָה זֶה אַחַר זֶה וְלֹא חָרְדָה (בראשית רבה מה,ז).


(יד) בְּאֵר לַחַי רוֹאִי – כְּתַרְגּוּמוֹ ("בֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתַּחְזִי עֲלַהּ").


(טו) וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם... – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע אַבְרָם דִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ שֶׁאָמַר "וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל" (לעיל פסוק יא), שָׁרְתָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ עָלָיו וּקְרָאוֹ "יִשְׁמָעֵאל".


(טז) וְאַבְרָם בֶּן שְׁמוֹנִים... – לְשִׁבְחוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל נִכְתַּב, לְהוֹדִיעַ שֶׁהָיָה בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁנִּמּוֹל וְלֹא עִכֵּב.

פרק יז[עריכה]


(א) אֲנִי אֵל שַׁדַּי – אֲנִי הוּא שֶיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹהוּתִי לְכָל בְּרִיָּה, לְפִיכָךְ "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי" וְאֶהְיֶה לְךָ לֶאֱלוֹהַּ וּלְפַטְרוֹן. וְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא בַמִּקְרָא, פֵּרוּשׁוֹ כָּךְ: "דַּי שֶׁלּוֹ", וְהַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן (בראשית רבה מו,ג).
הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי – כְּתַרְגּוּמוֹ: "פְּלַח קֳדָמַי", הִדָּבֵק בַּעֲבוֹדָתִי.
וֶהְיֵה תָמִים – אַף זֶה צִוּוּי אַחַר צִוּוּי: הֱיֵה שָׁלֵם בְּכָל נִסְיוֹנוֹתַי. וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי" בְּמִצְוַת מִילָה, וּבַדָּבָר הַזֶּה תִּהְיֶה תָמִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָעָרְלָה בְךָ אַתָּה בַּעַל מוּם לְפָנַי (בראשית רבה מו,ג). דָּבָר אַחֵר: "וֶהְיֵה תָמִים" – עַכְשָׁו אַתָּה חָסֵר חֲמִשָּׁה אֵבָרִים: שְׁתֵּי עֵינַיִם, שְׁתֵּי אָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה. מוֹסִיף אֲנִי אוֹת עַל שִׁמְךָ וְיִהְיוּ מִנְיַן אוֹתִיּוֹתֶיךָ מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה כְּמִנְיַן אֵיבָרֶיךָ (נדרים ל"ב ע"ב).


(ב) וְאֶתְּנָה בְרִיתִי – בְּרִית שֶׁל אַהֲבָה, וּבְרִית הָאָרֶץ לְהוֹרִישָׁה לְךָ עַל יְדֵי מִצְוָה זוֹ.


(ג) וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו – מִמּוֹרָא הַשְּׁכִינָה: שֶׁעַד שֶׁלֹּא מָל לֹא הָיָה בוֹ כֹחַ לַעֲמוֹד וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִצֶּבֶת עָלָיו. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּבִלְעָם (במדבר כד,ד): "נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם". בִּבְרַיְיתָא דְּרַבִּי אֶלִיעֶזֶר (פדר"א כ"ט).


(ה) כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם – לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן שֶׁל שְׁמוֹ (בראשית רבה מו,ז). וְרֵי"שׁ שֶׁהָיְתָה בוֹ בַּתְּחִלָּה, שֶׁלֹּא הָיָה אָב אֶלָּא לַאֲרָם שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ (ברכות י"ג ע"א), וְעַכְשָׁיו אָב לְכָל הָעוֹלָם – לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. שֶׁאַף יוֹ"ד שֶׁל "שָׂרַי" נִתְרַעֲמָה עַל הַשְּׁכִינָה עַד שֶׁהוֹסִיפָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג,טז): "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ" (בראשית רבה מז א; סנהדרין ק"ז ע"א).


(ו) וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם – יִשְׂרָאֵל וֶאֱדוֹם. שֶׁהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל כְּבָר הָיָה לוֹ, וְלֹא הָיָה מְבַשְּׂרוֹ עָלָיו.


(ז) וַהֲקִמוֹתִי אֶת בְּרִיתִי – וּמַה הִיא הַבְּרִית? "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים".


(ח) לַאֲחֻזַּת עוֹלָם – וְשָׁם אֶהֱיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים (בראשית רבה מו,ט). אֲבָל בֶּן יִשְׂרָאֵל הַדָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ (כתובות ק"י ע"ב).


(ט) וְאַתָּה – וָא"ו זוֹ מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן: "אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ" (לעיל פסוק ד), וְאַתָּה הֱוֵי זָהִיר לְשָׁמְרוֹ. וּמַה הִיא שְׁמִירָתוֹ? "זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ... הִמּוֹל לָכֶם..." (פסוק הבא).


(י) בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם... – אוֹתָם שֶׁל עַכְשָׁיו.
וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ – הָעֲתִידִין לְהִוָּלֵד אַחֲרֶיךָ.
הִמּוֹל – כְּמוֹ "לְהִמּוֹל". כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר "עֲשׂוֹת" כְּמוֹ "לַעֲשׂוֹת".


(יא) וּנְמַלְתֶּם – כְּמוֹ "וּמַלְתֶּם", וְהַנּוּ"ן בּוֹ יְתֵירָה לַיְסוֹד הַנּוֹפֵל לִפְרָקִים, כְּמוֹ נוּ"ן שֶׁל "נוֹשֵׁךְ" וְנוּ"ן שֶׁל "נוֹשֵׂא". "וּנְמַלְתֶּם" כְּמוֹ "וּנְשָֹאתֶם" (להלן מה,יט), אֲבָל "יִמּוֹל" לְשׁוֹן יִפָּעֵל, כְּמוֹ "יֵעָשֶׂה", "יֵאָכֵל".


(יב) יְלִיד בָּיִת – שֶׁיְּלָדַתּוּ הַשִּׁפְחָה בַּבַּיִת.
וּמִקְנַת כֶּסֶף – שֶׁקְּנָאוֹ מִשֶּׁנּוֹלַד.


(יג) הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ – כַּאן כָּפַל עָלָיו. וְלֹא אָמַר לִשְׁמוֹנָה יָמִים, לְלַמֶּדְךָ שֶׁיֵּשׁ יְלִיד בַּיִת נִמּוֹל לְאֶחַָד, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קל"ה ע"ב).‏[6]


(יד) וְעָרֵל זָכָר – כַּאן לִמֵּד שֶׁהַמִּילָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהוּא נִכָּר בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה (שבת ק"ח ע"א).
אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל – מִשֶּׁיַּגִּיעַ לִכְלַל עוֹנָשִׁין "וְנִכְרְתָה". אֲבָל אָבִיו אֵין עָנוּשׁ עָלָיו כָּרֵת, אֲבָל עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה.
וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ – הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּמֵת קוֹדֶם זְמַנּוֹ.


(טו) לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי – דְּמַשְׁמַע "שָׂרַי", לִי וְלֹא לַאֲחֵרִים. "כִּי שָׂרָה" סְתָם "שְׁמָהּ", שֶׁתְּהֵא שָׂרָה עַל כֹּל (ברכות י"ג ע"א).


(טז) וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ – וּמַה הִיא הַבְּרָכָה? שֶׁחָזְרָה לְנַעֲרוּתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן יח,יב): "הָיְתָה לִי עֶדְנָה" (בראשית רבה מז,ב).
וּבֵרַכְתִּיהָ – בַּהֲנָקַת שָׁדַיִם, כְּשֶׁנִּצְרְכָה לְכָךְ בְּיוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁל יִצְחָק. שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִים עֲלֵיהֶם שֶׁהֵבִיאוּ אֲסוּפִי מִן הַשּׁוּק וְאוֹמְרִים "בְּנֵנוּ הוּא". וְהֵבִיאָה כָל אַחַת בְּנָהּ עִמָּהּ וּמֵנִקְתָהּ לֹא הֵבִיאָה, וְהִיא הֵנִיקָה אֶת כֻּלָּם. הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (להלן כא,ז): "הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה". בְּרֵאשִׁית רַבָּה רְמָזוֹ בְּמִקְצָת (נג,ט).


(יז) וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק – זֶה תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס לְשׁוֹן שִׂמְחָה: "וַחְדִּי", וְשֶׁל שָׂרָה (להלן יח,יב) לְשׁוֹן מָחוֹךְ ("וְחַיֵּיכַת"). לָמַדְתָּ שֶׁאַבְרָהָם הֶאֱמִין וְשָׂמַח, וְשָׂרָה לֹא הֶאֱמִינָה וְלִגְלְגָה, וְזֶהוּ שֶׁהִקְפִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שָׂרָה (להלן יח יג) וְלֹא הִקְפִּיד עַל אַבְרָהָם.
הַלְּבֶן – יֵשׁ תְּמִיהוֹת שֶׁהֵן קַיָּמוֹת, כְּמוֹ "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי" (שמ"א ב,כז), "הֲרוֹאֶה אַתָּה" (שמ"ב טו,כז). אַף זוֹ הִיא קַיֶּמֶת, וְכָךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: הֲנַעֲשֶׂה חֶסֶד זֶה לְאַחֵר, מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לִי?
וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה – הָיְתָה כְדַאי לֵילֵד. וְאַף עַל פִּי שֶׁדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מוֹלִידִין בְּנֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, בִּימֵי אַבְרָהָם נִתְמַעֲטוּ הַשָּׁנִים כְּבָר, וּבָא תַּשּׁוּת כֹּחַ לָעוֹלָם. צֵא וּלְמַד מֵעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, שֶׁמִּהֲרוּ תוֹלְדוֹתֵיהֶן בְּנֵי שִׁשִּׁים וּבְנֵי שִׁבְעִים.


(יח) לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה – הַלְוַאי שֶׁיִּחְיֶה יִשְׁמָעֵאל, אֵינִי כְּדַאי לְקַבֵּל מַתַּן שָׂכָר כָּזֶה (בראשית רבה מז,ד).
יִחְיֶה לְפָנֶיךָ – יִחְיֶה בְיִרְאָתְךָ, כְּמוֹ "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי" (לעיל פסוק א), "פְּלַח קֳדָמַי" (אונקלוס).


(יט) אֲבָל – לְשׁוֹן אֲמִתַּת דְּבָרִים (אונקלוס: "בְּקוּשְׁטָא"). וְכֵן: "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ" (להלן מב,כא), "אֲבָל בֵּן אֵין לָהּ" (מל"ב ד,יד).
וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק – עַל שֵׁם הַצְּחוֹק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל שֵׁם עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, וְתִשְׁעִים שָׁנָה שֶׁל שָׂרָה, וּשְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁנִּמּוֹל, וּמֵאָה שָׁנָה שֶׁל אַבְרָהָם (בראשית רבה נג,ז).
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר כְּתִיב "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמוֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ..." (לעיל פסוק ט)? אֶלָּא לְפִי שֶׁאוֹמֵר "וַהֲקִימוֹתִי..." (לעיל פסוק ז), יָכוֹל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה בִּכְלַל הַקִּיּוּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ" – וְלֹא עִם אֲחֵרִים. "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק" (להלן פסוק כא), לָמָּה נֶאֱמַר? אֶלָּא לִמֵּד שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ מִבֶּטֶן (שבת קל"ז ע"ב). דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אַבָּא: מִכַּאן אַתָּה לָמֵד קַל וָחֹמֶר בֶּן הַגְּבִירָה מִבֶּן הָאָמָה. כְּתִיב "הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אוֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ" (להלן פסוק כ), זֶה יִשְׁמָעֵאל, וְקַל וָחֹמֶר "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק" (בראשית רבה מז,ה).
אֶת בְּרִיתִי – בְּרִית הַמִּילָה תְּהֵא מְסוּרָה לְזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק.


(כ) שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים – כַּעֲנָנִים יִכְלוּ. כְּמוֹ (משלי כה,יד): "נְשִׂיאִים וְרוּחַ" (בראשית רבה מז,ה).


(כב) מֵעַל אַבְרָהָם – לָשׁוֹן נְקִיָּה הוּא כְּלַפֵּי שְׁכִינָה. וְלִמְּדָנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם (בראשית רבה מז ו).


(כג) בְּעֶצֶם הַיּוֹם – בּוֹ בַיּוֹם שֶׁנִּצְטַוֶּוה, בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. לֹא נִתְיָרֵא לֹא מִן הַגּוֹיִם וְלֹא מִן הַלֵּצָנִים, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹיְבָיו וּבְנֵי דוֹרוֹ אוֹמְרִים: אִלּוּ רְאִינוּהוּ לֹא הִנַּחְנוּהוּ לָמוּל וּלְקַיֵּם מִצְוָתוֹ שֶׁל מָקוֹם (בראשית רבה מז,ט).
וַיָּמָל – לְשׁוֹן וַיִּפְעַל.


(כד) בְּהִמֹּלוֹ – בְּהִפָּעֲלוֹ, כְּמוֹ "בְּהִבָּרְאָם" (לעיל ב,ד). [נָטַל אַבְרָהָם סַכִּין וְאָחַז בְּעָרְלָתוֹ, וְרָצָה לַחְתּוֹךְ, וְהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁהָיָה זָקֵן. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? שָׁלַח יָדוֹ וְאָחַז עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט,ח): "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית" – "לוֹ" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "עִמּוֹ" (מט,ב).]


(כה) בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ – בְּאַבְרָהָם לֹא נֶאֱמַר "אֵת", לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה חָסֵר אֶלָּא חִתּוּךְ בָּשָׂר, שֶׁכְּבָר נִתְמַעֵךְ עַל יְדֵי תַּשְׁמִישׁ. אֲבָל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה יֶלֶד הוּזְקַק לַחֲתּוֹךְ עָרְלָה וְלִפְרוֹעַ הַמִּילָה, לְכָךְ נֶאֱמַר בּוֹ "אֵת" (בראשית רבה מז,ח).


(כו) בְּעֶצֶם הַיּוֹם – שֶׁמָּלְאוּ לְאַבְרָהָם תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים, "נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ".

פרשת וירא[עריכה]

פרק יח[עריכה]


(א) וַיֵּרָא אֵלָיו – לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: יוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ הָיָה, וּבָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ (בבא מציעא פ"ו ע"ב).
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה, לְפִיכָךְ נִגְלָה עָלָיו בְּחֶלְקוֹ (בראשית רבה מב,ח).
יֹשֵׁב – "יָשַׁב" כְּתִיב. בִּקֵּשׁ לַעֲמוֹד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שֵׁב וַאֲנִי אֶעֱמוֹד. וְאַתָּה סִימָן לְבָנֶיךָ, שֶׁעָתִיד אֲנִי לְהִתְיַצֵּב בַּעֲדַת הַדַּיָּינִים וְהֵן יוֹשְׁבִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב,א): "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל".
פֶּתַח הָאֹהֶל – לִרְאוֹת אִם יֵשׁ עוֹבֵר וָשָׁב, וְיַכְנִיסֵם בְּבֵיתוֹ.
כְּחֹם הַיּוֹם – הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחוֹ בְּאוֹרְחִים. וּלְפִי שֶׁרָאָהוּ מִצְטַעֵר שֶׁלֹּא הָיוּ אוֹרְחִים בָּאִים, הֵבִיא הַמַּלְאָכִים עָלָיו בִּדְמוּת אֲנָשִׁים (בבא מציעא פ"ו ע"ב).


(ב) וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים – אֶחָד לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה, וְאֶחָד לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם, וְאֶחָד לְרַפֹּאת אֶת אַבְרָהָם, שֶׁאֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחֻיּוֹת (בראשית רבה נ,ב). תֵּדַע לְךָ, שֶׁכֵּן כָּל הַפָּרָשָׁה הוּא מַזְכִּירָן בִּלְשׁוֹן רַבִּים: "וַיֹּאכְלוּ" (להלן פסוק ח), "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו" (פסוק ט). וּבַבְּשׂוֹרָה נֶאֱמַר (פסוק י): "וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ". וּבַהֲפִיכַת סְדוֹם הוּא אוֹמֵר (להלן יט,כא-כב): "כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר", "לְבִלְתִּי הָפְכִּי". וּרְפָאֵל שֶׁרִפֵּא אֶת אַבְרָהָם הָלַךְ מִשָּׁם לְהַצִּיל אֶת לוֹט, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (להלן יט,יז): "וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אוֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ", לָמַדְתָּ שֶׁהָאֶחָד הָיָה מַצִּיל (בבא מציעא פ"ו ע"ב).
נִצָּבִים עָלָיו – לְפָנָיו [כְּמוֹ "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" (במדבר ב,כ)], אֲבָל לָשׁוֹן נְקִיָּה הוּא כְּלַפֵּי הַמַּלְאָכִים.
וַיַּרְא – מַהוּ "וַיַּרְא", "וַיַּרְא" שְׁתֵּי פְעָמִים? הָרִאשׁוֹן כְּמַשְׁמָעוֹ, וְהַשֵּׁנִי לְשׁוֹן הֲבָנָה: נִסְתַּכֵּל שֶׁהָיוּ נִצָּבִים בְּמָקוֹם אֶחָד, וְהֵבִין שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים לְהַטְרִיחוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִים הָיוּ שֶׁיֵּצֵא לִקְרָאתָם, עָמְדוּ בִמְקוֹמָם לִכְבוֹדוֹ, לְהַרְאוֹתוֹ שֶׁלֹּא רָצוּ לְהַטְרִיחוֹ, וְקָדַם הוּא וְרָץ לִקְרָאתָם. בְּבָבָא מְצִיעָא (פ"ו ע"ב): כְּתִיב "נִצָּבִים עָלָיו" וּכְתִיב "וַיָּרָץ לִקְרָאתָם"? כַּד חָזְיוּהוּ דַּהֲוָה שָׁרֵי וְאָסַר – פֵּרְשׁוּ הֵימֶנּוּ. מִיָּד "וַיָּרָץ לִקְרָאתָם".


(ג) וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא... – לַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם אָמַר. וּקְרָאָם כֻּלָּם אֲדוֹנִים, וְלַגָּדוֹל אָמַר "אַל נָא תַעֲבוֹר", וְכֵיוָן שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר הוּא – יַעַמְדוּ חֲבֵרָיו עִמּוֹ. וּבְלָשׁוֹן זֶה הוּא חוֹל (שבועות ל"ה ע"ב). דָּבָר אַחֵר: קוֹדֶשׁ הוּא, וְהָיָה אוֹמֵר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיָּרוּץ וְיַכְנִיס אֶת הָאוֹרְחִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב אַחַר "וַיָּרָץ לִקְרָאתָם", הָאֲמִירָה קוֹדֶם לָכֵן הָיְתָה. וְדֶרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי אֵצֶל "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָּאָדָם" (לעיל ו,ג) שֶׁנִּכְתָּב אַחַר "וַיּוֹלֶד נֹחַ" (ה,לב), וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלָּא שֶׁהָיְתָה הַגְּזֵירָה קוֹדֶם לְלֵידָה עֶשְׂרִים שָׁנָה. וּשְׁתֵּי הַלְּשׁוֹנוֹת בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (מח,י).


(ד) יֻקַּח נָא – עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁלֵּם לְבָנָיו עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ,יא): "וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע" (בבא מציעא פ"ו ע"ב).
וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם – כַּסָּבוּר שֶׁהֵם עַרְבִיִּים שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים לַאֲבַק רַגְלֵיהֶם, וְהִקְפִּיד שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס עֲבוֹדָה זָרָה לְבֵיתוֹ. אֲבָל לוֹט שֶׁלֹּא הִקְפִּיד, הִקְדִּים לִינָה לִרְחִיצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן יט,ב): "וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם".
תַּחַת הָעֵץ – תַּחַת הָאִילָן (ע"פ אונקלוס "תְּחוֹת אִילָנָא").


(ה) וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם – בַּתּוֹרָה, בַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ דְּפִתָּא סַעַדְתָּא דְּלִבָּא. בַּתּוֹרָה: "וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם". בַּנְּבִיאִים (שופטים יט,ה): "סְעָד לִבְּךָ פַּת לֶחֶם". בַּכְּתוּבִים (תהלים קד,טו): "וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד". אָמַר רַבִּי חָמָא: "לְבַבְכֶם" אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא "לִבְּכֶם", מַגִּיד שֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בְּמַלְאָכִים (בראשית רבה מח,יא).
אַחַר תַּעֲבֹרוּ – אַחַר כֵּן תֵּלְכוּ.
כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם – כִּי הַדָּבָר הַזֶּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, מֵאַחַר שֶׁעֲבַרְתֶּם עָלַי לִכְבוֹדִי.
כִּי עַל כֵּן – כְּמוֹ "עַל אֲשֶׁר". וְכֵן כָּל "כִּי עַל כֵּן" שֶׁבַּמִּקְרָא: "כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קוֹרָתִי" (להלן יט,ח), "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ" (להלן לג י), "כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ" (להלן לח,כו), "כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ" (במדבר י,לא).


(ו) קֶמַח סֹלֶת – סֹלֶת לְעֻגוֹת, קֶמַח לַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִים, לְכַסּוֹת אֶת הַקְּדֵרָה לִשְׁאוֹב אֶת הַזּוּהֲמָא (בבא מציעא פו,ב).


(ז) בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב – שְׁלוֹשָׁה פָרִים הָיוּ, כְּדֵי לְהַאֲכִילָן שָׁלוֹשׁ לְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל (בבא מציעא פ"ז ע"א).
אֶל הַנַּעַר – זֶה יִשְׁמָעֵאל, לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת (בראשית רבה מח,יג).


(ח) וַיִּקַּח חֶמְאָה... – וְלֶחֶם לֹא הֵבִיא, לְפִי שֶׁפֵּרְסָה שָׂרָה נִדָּה שֶחָזַר לָהּ אוֹרַח כַּנָּשִׁים אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְנִטְמֵאת הָעִסָּה (בראשית רבה מח,יד; בבא מציעא פ"ז ע"א).
חֶמְאָה – שֻׁמַּן הֶחָלָב שֶׁקּוֹלְטִין מֵעַל פָּנָיו.
וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה – אֲשֶׁר תִּקֵּן. קַמָּא קַמָּא שֶׁתִּקֵּן אַמְטִי וְאַיְיתִי קַמַּיְהוּ.
וַיֹּאכֵלוּ – נִרְאוּ כְּמוֹ שֶׁאָכְלוּ. מִכַּאן שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם מִן הַמִּנְהָג (בבא מציעא פ"ו ע"ב).


(ט) וַיֹּאמְרוּ אֵׄלָיׄוׄ – נָקוּד עַל אי"ו שֶׁבְּ"אֵלָיו". וְתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁכְּתָב רַבָּה עַל הַנְּקוּדָה אַתָּה דּוֹרֵשׁ הַכְּתָב. וְכַאן הַנְּקוּדָה רַבָּה עַל הַכְּתָב, אַתָּה דּוֹרֵשׁ הַנְּקוּדָה: שֶׁאַף לְשָׂרָה שָׁאֲלוּ "אַיּוֹ אַבְרָהָם". לִמְּדָנוּ שֶׁיִשְׁאַל אָדָם בְּאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ, לָאִישׁ עַל הָאִשָּׁה וְלָאִשָּׁה עַל הָאִישׁ (בראשית רבה מח,טו). בְּבָבָא מְצִיעָא אוֹמְרִים (פ"ז ע"א): יוֹדְעִין הָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שָׂרָה אִמֵּנוּ הֵיכָן הָיְתָה, אֶלָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁצְּנוּעָה הָיְתָה כְּדֵי לְחַבְּבָהּ עַל בַּעֲלָהּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כְּדֵי לְשַׁגֵּר לָהּ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה.
הִנֵּה בָאֹהֶל – צְנוּעָה הִיא.


(י) [כָּעֵת חַיָּה – כָּעֵת הַזֹּאת לְשָׁנָה הַבָּאָה. וּפֶסַח הָיָה וּלְפֶסַח הַבָּא נוֹלַד יִצְחָק, מִדְּלָא קָרִינָן "כְּעֵת" אֶלָּא "כָּעֵת".]
[כָּעֵת חַיָּה – כָּעֵת הַזֹּאת שֶׁתְּהֵא חַיָּה לָכֶם, שֶׁתִּהְיוּ כֻּלְּכֶם שְׁלֵמִים וְקַיָּמִים.]
שׁוֹב אָשׁוּב – לֹא בִשְּׂרוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו, אֶלָּא בִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ. כְּמוֹ: "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה" (לעיל טז,י), וְהוּא אֵין בְּיָדוֹ לְהַרְבּוֹת, אֶלָּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם. אַף כַּאן בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ כֵּן.
[אֱלִישָׁע אָמַר לַשּׁוּנַמִית (מל"ב ד,טז): "לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חוֹבֶקֶת בֵּן. וַתֹּאמֶר: אַל אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ" – אוֹתָן הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּשְּׂרוּ אֶת שָׂרָה אָמְרוּ "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב"! אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע: אוֹתָם הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם אָמְרוּ "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב" (להלן פסוק יד), אֲבָל אֲנִי בָשָׂר וָדָם שֶׁהַיּוֹם חַי וּמָחָר מֵת. בֵּין חַי וּבֵין מֵת – "לַמּוֹעֵד הַזֶּה..." (בראשית רבה נג,ב)].
וְהוּא אַחֲרָיו – הַפֶּתַח הָיָה אַחַר הַמַּלְאָךְ.


(יא) חָדַל לִהְיוֹת – פָּסַק מִמֶּנָּהּ (בראשית רבה מח,טז).
אוֹרַח כַּנָּשִׁים – אוֹרַח נִדּוּת.


(יב) בְּקִרְבָּהּ – מִסְתַּכֶּלֶת בְּמֵעֶיהָ וְאָמְרָה: אֶפְשָׁר הַקְּרָבַיִם הַלָּלוּ טְעוּנִין וָלָד? הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ שֶׁצָּמְקוּ מוֹשְׁכִין חָלָב? תַּנְחוּמָא (שופטים יח).
עֶדְנָה – צִחְצוּחַ בָּשָׂר (ב"מ פז ע"א), וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה "מַשִּׁיר אֶת הַשֵּׂעָר וּמְעַדֵּן אֶת הַבָּשָׂר" (מנחות פ"ו ע"א). דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן "עִדָּן", זְמַן וֶסֶת נִדּוּת (בראשית רבה מח,יז).


(יג) הַאַף אֻמְנָם – הֲגַם אֱמֶת אֵלֵד?
וַאֲנִי זָקַנְתִּי – שִׁנָּה הַכָּתוּב מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי הִיא אָמְרָה "וַאדֹנִי זָקֵן" (פ"ז ע"א; בראשית רבה מח,יח).


(יד) הֲיִפָּלֵא – כְּתַרְגּוּמוֹ: "הֲיִתְכַּסֵּי". וְכִי שׁוּם דָּבָר מוּפְלָא וּמוּפְרָד וּמְכֻסֶּה מִמֶּנִּי מִלַּעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי?
לַמּוֹעֵד – לְאוֹתוֹ מוֹעֵד הַמְּיוּחָד שֶׁקָּבַעְתִּי לְךָ אֶתְמוֹל: "לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (לעיל יז,כא).


(טו) כִּי יָרֵאָה... כִּי צָחָקְתְּ – הָרִאשׁוֹן מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן "דְּהָא", שֶׁנּוֹתֵן טַעַם לַדָּבָר: "וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה" לְפִי שֶׁ"יָּרֵאָה". וְהַשֵּׁנִי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְֹשוֹן "אֶלָּא": "וַיֹּאמֶר לֹא" כִדְבָרֵךְ הוּא אֶלָּא "צָחָקְתְּ". שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת: "אִי", "דִּילְמָא", "אֶלָּא", "דְּהָא" (ראש השנה ג' ע"א).


(טז) וַיַּשְׁקִפוּ – כָּל "הַשְׁקָפָה" שֶׁבַּמִּקְרָא לְרָעָה, חוּץ מֵ"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ" (דברים כו,טו), שֶׁגָּדוֹל כֹּחַ מַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁהוֹפֵךְ מִדַּת הָרוֹגֶז לְרַחֲמִים.
לְשַׁלְּחָם – לְלַוּוֹתָם, כְּסָבוּר אוֹרְחִים הֵם.


(יז) הַמְכַסֶּה אֲנִי – בִּתְמִיָּה.
אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה – בִּסְדוֹם. לֹא יָפֶה לִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ: אֲנִי נָתַתִּי לוֹ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, וַחֲמִשָּׁה כְּרַכִּין הַלָּלוּ שֶׁלּוֹ הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר "גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן... בֹּאֲכָה סְדוֹמָה וַעֲמוֹרָה..." (לעיל י,יט). קָרָאתִי אוֹתוֹ אַבְרָהָם, "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם" (לעיל יז,ה), וְאַשְׁמִיד אֶת הַבָּנִים וְלֹא אוֹדִיעַ לָאָב שֶׁהוּא אוֹהֲבִי (בראשית רבה מט,ב)?


(יח) וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה – מִדְרַשׁ אַגָּדָה: "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י,ז), הוֹאִיל וְהִזְכִּירוֹ בֵּרְכוֹ (יומא ל"ח ע"ב; בראשית רבה מט,א). וּפְשׁוּטוֹ: וְכִי מִמֶּנּוּ אֲנִי מַעְלִים? וַהֲרֵי הוּא חָבִיב לְפָנַי לִהְיוֹת "לְגוֹי גָּדוֹל" וּלְהִתְבָּרֵךְ בּוֹ "כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ"!


(יט) כִּי יְדַעְתִּיו – לְשׁוֹן חִבָּה. כְּמוֹ: "מוֹדַע לְאִישָׁהּ" (רות ב,א), "הֲלֹא בֹעַז מוֹדַעְתָּנוּ" (רות ג,ב), "וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם" (שמות לג,יז). וְאָמְנָם עִקַּר לְשוֹן כֻּלָּם אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן יְדִיעָה, שֶׁהַמְחַבֵּב אֶת הָאָדָם מְקָרְבוֹ אֶצְלוֹ וְיוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ. וְלָמָּה "יְדַעְתִּיו"? "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה", לְפִי שֶׁהוּא מְצַוֶּה אֶת בָּנָיו עָלַי לִשְׁמוֹר דְּרָכָי. וְאִם תְּפָרְשֵׁהוּ כְּתַרְגּוּמוֹ ("אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמַי בְּדִיל דִּיפַקֵּיד יָת בְּנוֹהִי..."): "יוֹדֵעַ אֲנִי בוֹ שֶׁיְּצַוֶּה אֶת בָּנָיו...", אֵין "לְמַעַן" נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן.
יְצַוֶּה – לְשׁוֹן הוֹוֶה כְּמוֹ (איוב א,ה): "כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב".
לְמַעַן הָבִיא – כָּךְ הוּא מְצַוֶּה לְבָנָיו: "שִׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' כְּדֵי שֶׁיָּבִיא ה' עַל אַבְרָהָם...". "עַל בֵּית אַבְרָהָם" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "עַל אַבְרָהָם", לָמַדְנוּ: כָּל הַמַּעֲמִיד בֵּן צַדִּיק כְּאִלּוּ אֵינוֹ מֵת (בראשית רבה מט,ד).


(כ) וַיֹּאמֶר ה' – אֶל אַבְרָהָם, שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר, שֶׁלֹּא יְכַסֶּה מִמֶּנּוּ.
כִּי רָבָּה – כָּל "רַבָּה" שֶׁבַּמִּקְרָא הַטַּעַם לְמַטָּה בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁהֵן מְתֻרְגָּמִין "גְּדוֹלָה" אוֹ "גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת". אֲבָל זֶה טַעֲמוֹ לְמַעְלָה בָּרֵי"שׁ לְפִי שֶׁמְּתוּרְגָּם "גָּדְלָה" כְּבָר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה" (לעיל טו,יז), "הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ" (רות א,טו).


(כא) אֵרְדָה נָּא – לִמֵּד לַדַּיָּנִים שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא בִרְאִיָּה, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת הַפַּלָּגָה (לעיל יא,ה). דָּבָר אַחֵר: "אֵרְדָה נָּא" – לְסוֹף מַעֲשֵׂיהֶם.
הַכְּצַעֲקָתָה – שֶׁל מְדִינָה.
הַבָּאָה אֵלָי עָשׂוּ – וְכֵן עוֹמְדִים בְּמִרְדָם, "כָּלָה" אֲנִי עוֹשֶׂה בָּהֶם. "וְאִם לֹא" יַעַמְדוּ בְמִרְדָּם "אֵדְעָה" מָה אֶעֱשֶׂה לְהִפָּרַע מֵהֶן בְּיִסּוּרִין, וְלֹא אֲכַלֶּה אוֹתָן (בראשית רבה מט,ו). וְכַיּוֹצֵא בוֹ מָצִינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר: "וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ" (שמות לג,ה). וּלְפִיכָךְ יֵשׁ הֶפְסֵק נְקוּדַּת פְּסִיק בֵּין "עָשׂוּ" לְ"כָּלָה", כְּדֵי לְהַפְרִיד תֵּיבָה מֵחֲבֶרְתָּהּ. וְרַבּוֹתֵנוּ דָּרְשׁוּ: "הַכְּצַעֲקָתָהּ" – צַעֲקַת רִיבָה אַחַת שֶׁהֲרָגוּהָ בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה עַל שֶׁנָּתְנָה מָזוֹן לְעָנִי, כִּמְפוֹרָשׁ בְּ"חֵלֶק" (סנהדרין ק"ט ע"ב).


(כב) וַיִּפְנוּ מִשָּׁם – מִמָּקוֹם שֶׁאַבְרָהָם לִוָּם שָׁם.
וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד לִפְנֵי ה' – וַהֲלֹא לֹא הָלַךְ לַעֲמוֹד לְפָנָיו? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: "זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רָבָּה", וְהָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "וַה' עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד עַל אַבְרָהָם"? אֶלָּא תִּקּוּן סוֹפְרִים הוּא זֶה [אֲשֶׁר הָפְכוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ לִכְתּוֹב כֵּן] (בראשית רבה מט,ז).


(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם – מָצִינוּ הַגָּשָׁה לְמִלְחָמָה: "וַיִּגַּשׁ יוֹאָב..." (דה"א יט,יד); הַגָּשָׁה לְפִיּוּס: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" (להלן מד,יח); וְהַגָּשָׁה לִתְפִלָּה: "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא" (מל"א יח,לו). וּלְכָל אֵלֶּה נִכְנַס אַבְרָהָם: לְדַבֵּר קָשׁוֹת, וּלְפִיּוּס, וְלִתְפִלָּה (בראשית רבה מט,ח).
הַאַף תִּסְפֶּה – הֲגַם תִּסְפֶּה? וּלְתַרְגּוּם שֶׁל אוּנְקְלוּס שֶׁתִּרְגְּמוֹ לְשׁוֹן רוֹגֶז ("הֲבִרְגַז תְּשֵׁיצֵי זַכָּאָה עִם חַיָּיבָא"), כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: "הַאַף" יַשִּׂיאֲךָ שֶׁתִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?


(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים – עֲשָׂרָה צַדִּיקִים לְכָל כְּרַךְ וּכְרַךְ, כִּי חֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת יֵשׁ. וְאִם תֹּאמַר: לֹא יַצִּילוּ הַצַּדִּיקִים אֶת הָרְשָׁעִים, לָמָּה תָּמִית הַצַדִּיקִים (בראשית רבה מט,ח)?


(כה) חָלִילָה לְּךָ – חוּלִין הוּא לְךָ, יֹאמְרוּ: כָּךְ הוּא אֻמָּנוּתוֹ, שׁוֹטֵף הַכֹּל צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים, כָּךְ עָשִׂיתָ לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפַּלָּגָה!
כַּדָּבָר הַזֶּה – לֹא הוּא וְלֹא כַיּוֹצֵא בוֹ (בראשית רבה מט,ט).
חָלִילָה לָּךְ – לָעוֹלָם הַבָּא.
הֲשׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ – נָקוּד בַּחֲטַ"ף פַּתָּח הֵ"א שֶׁל "הֲשֹׁפֵט", לְשׁוֹן תְּמִיָּה: וְכִי מִי שֶׁהוּא שׁוֹפֵט לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפַּט אֱמֶת (בראשית רבה מט,ט)?


(כו) אִם אֶמְצָא בִסְדוֹם... לְכָל הַמָּקוֹם – לְכָל הַכְּרַכִּים. וּלְפִי שֶׁסְּדוֹם הָיְתָה מֶטְרוֹפּוֹלִין וַחֲשׁוּבָה מִכֻּלָּם, תָּלָה בָהּ הַכָּתוּב.


(כז) הוֹאַלְתִּי – רָצִיתִי, כְּמוֹ (שמות ב,כא): "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה".
וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר – וּכְבָר הָיִיתִי רָאוּי לִהְיוֹת עָפָר עַל יְדֵי הַמְּלָכִים, וְאֵפֶר עַל יְדֵי נִמְרוֹד, לוּלֵי רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר עָמְדוּ לִי (בראשית רבה מט,יא).


(כח) הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה – וַהֲלֹא הֵן תִּשְׁעָה לְכָל כְּרַךְ, וְאַתָּה צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם תִּצְטָרֵף עִמָּהֶם (בראשית רבה מט,ט).


(כט) אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים – וְיִמָּלְטוּ אַרְבָּעָה הַכְּרַכִּים. וְכֵן שְׁלֹשִׁים יַצִּילוּ שְׁלֹשָה מֵהֶם, אוֹ עֶשְׂרִים יַצִּילוּ שְׁנַיִם מֵהֶם, אוֹ עֲשָׂרָה יַצִּילוּ אֶחָד מֵהֶם.


(לא) הוֹאַלְתִּי – רָצִיתִי, כְּמוֹ (שמות ב,כא): "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה".


(לב) אוּלַי יִמָצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה – עַל הַפָּחוּת לֹא בִּקֵּשׁ. אָמַר: דּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ שְׁמוֹנָה, נֹחַ וּבָנָיו וּנְשֵׁיהֶם, וְלֹא הִצִּילוּ עַל דּוֹרָם. וְעַל תִּשְׁעָה עַל יְדֵי צֵרוּף כְּבָר בִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא (בראשית רבה מט,יג).


(לג) וַיֵּלֶךְ ה'... – כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק הַסָּנֵיגוֹר הָלַךְ לוֹ הַדַּיָּן.
וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקוֹמוֹ – נִסְתַּלֵּק הַדַּיָּן נִסְתַּלֵּק הַסָּנֵיגוֹר, וְהַקָּטֵגוֹר מְקַטְרֵג. וּלְפִיכָךְ (פסוק הבא): "וַיָּבוֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדוֹמָה" – לְהַשְׁחִית.

פרק יט[עריכה]


(א) שְׁנֵי – [אֶחָד לְהַשְׁחִית אֶת סְדוֹם, וְאֶחָד לְהַצִּיל אֶת לוֹט וְהוּא אוֹתוֹ שֶׁבָּא לְרַפְּאוֹת אַבְרָהָם,] וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּא לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה: כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ נִסְתַּלֵּק לוֹ (בראשית רבה נ,ב).
הַמַּלְאָכִים – וּלְהַלָּן (לעיל יח,ב) קְרָאָם "אֲנָשִׁים"? כְּשֶׁהָיְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם קְרָאָם "אֲנָשִׁים". דָּבָר אַחֵר: אֵצֶל אַבְרָהָם שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל וְהָיוּ הַמַּלְאָכִים תְּדִירִין אֶצְלוֹ כַּאֲנָשִׁים, קְרָאָם "אֲנָשִׁים". וְאֵצֶל לוֹט קְרָאָם "מַלְאָכִים" (בראשית רבה נ,ב).
בָּעֶרֶב – וְכִי כָל כָּךְ שָׁהוּ הַמַּלְאָכִים מֵחֶבְרוֹן לִסְדוֹם? אֶלָּא מַלְאֲכֵי רַחֲמִים הָיוּ, וּמַמְתִּינִים שֶׁמָּא יוּכַל אַבְרָהָם לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סַנֵּיגוֹרְיָא (בראשית רבה נ,א).
וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדוֹם – "יָשַׁב" כְּתִיב, אוֹתוֹ הַיּוֹם מִנּוּהוּ שׁוֹפֵט עֲלֵיהֶם (בראשית רבה נ,ג).
וַיַּרְא לוֹט... – מִבֵּית אַבְרָהָם לָמַד לְחַזֵּר עַל הָאוֹרְחִים (בראשית רבה נ,ד).


(ב) הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי – הִנֵּה נָא אַתֶּם אֲדוֹנִים לִי אַחַר שֶׁעֲבַרְתֶּם עָלַי. דָּבָר אַחֵר: "הִנֶּה נָּא" – צְרִיכִים אַתֶּם לָתֵת לֵב עַל הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בָּכֶם. וְזוֹ הִיא עֵצָה נְכוֹנָה: סוּרוּ נָא – עַקְּמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְבֵיתִי דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן, שֶׁלֹּא יַכִּירוּ שֶׁאַתֶּם נִכְנָסִין שָׁם, לְכָךְ נֶאֱמַר "סוּרוּ" (בראשית רבה נ,ד).
[וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם – וְכִי דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לָלוּן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ רוֹחֵץ? וְעוֹד: שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם אָמַר לָהֶם תְּחִלָּה "וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם" (לעיל יח,ד)? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹט: אִם כְּשֶׁיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם וְיִרְאוּ שֶׁכְּבָר רָחֲצוּ רַגְלֵיהֶם, יַעֲלִילוּ עָלַי וְיֹאמְרוּ: כְּבָר עָבְרוּ שְׁנֵי יָמִים אוֹ שְׁלוֹשָׁה שֶׁבָּאוּ לְבֵיתְךָ וְלֹא הוֹדַעְתָּנוּ! לְפִיכָךְ אָמַר: מוּטָב שֶׁיִּתְעַכְּבוּ כַאן בַּאֲבַק רַגְלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ נִרְאִין כְּמוֹ שֶׁבָּאוּ עַכְשָׁיו. לְפִיכָךְ אָמַר "לִינוּ" תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ "רַחֲצוּ".]
וַיֹּאמְרוּ לֹּא – וּלְאַבְרָהָם אָמְרוּ "כֵּן תַּעֲשֶׂה" (לעיל יח ה): מִכַּאן שֶׁמְּסָרְבִין לַקָּטָן וְאֵין מְסָרְבִין לַגָּדוֹל (בבא מציעא פ"ז ע"א; בראשית רבה נ,ד).
כִּי בָרְחוֹב נָלִין – הֲרֵי "כִי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא", שֶׁאָמְרוּ: לֹא נָסוּר אֶל בֵּיתְךָ אֶלָּא בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר נָלִין.


(ג) וַיָּסֻרוּ אֵלָיו – עִקְּמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְצַד בֵּיתוֹ (בראשית רבה נ,ד).
וּמַצּוֹת אָפָה – פֶּסַח הָיָה (בראשית רבה מח,יב).


(ד) טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדוֹם – כַּךְ נִדְרַשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ,ה): "טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר" הָיוּ בְּפִיהֶם שֶׁל מַלְאָכִים, שֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים לְלוֹט מַה טִּיבָם וּמַעֲשֵׂיהֶם? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: רֻבָּם רְשָׁעִים. עוֹדָם מְדַבְּרִים בָּהֶם, וְ"אַנְשֵׁי סְדוֹם...". וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: "וְאַנְשֵׁי הָעִיר" אַנְשֵׁי רֶשַׁע "נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת". עַל שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים נִקְרָאִים אַנְשֵׁי "סְדוֹם", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים וְחַטָּאִים" (לעיל יג,יג).
כָּל הָעָם מִקָּצֶה – מִקְצֵה הָעִיר עַד הַקָּצֶה, שֶׁאֵין אֶחָד מוֹחֶה בְיָדָם, שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיק אֶחָד אֵין בָּהֶם (בראשית רבה נ,ה).


(ה) וְנֵדְעָה אוֹתָם – בְּמִשְׁכַּב זָכָר, כְּמוֹ (להלן פסוק ח): "אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ" (בראשית רבה נ,ה).


(ח) הָאֵל – כְּמוֹ "הָאֵלֶּה".
כִּי עַל כֵּן בָּאוּ – כִּי הַטּוֹבָה הַזֹּאת תַּעֲשׂוּ לִכְבוֹדִי, עַל אֲשֶׁר "בָּאוּ בְּצֵל קוֹרָתִי". תַּרְגּוּם: "בִּטְלַל שָׁרִיתִי", תַּרְגּוּם שֶׁל "קוֹרָה" – "שָׁרִיתָא".


(ט) וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ הָלְאָה – [קְרַב לְהָלְאָה (לפי התרגום "קְרַב לְהַלְאָה"), כְּלוֹמַר: הִתְקָרֵב לַצְּדָדִין וְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. וְכֵן כָּל "הָלְאָה" שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן רִחוּק, כְּמוֹ: "זְרֵה הָלְאָה" (במדבר יז,ב), "הִנֵּה הַחֵצִי מִמְּךָ וָהָלְאָה" (שמ"א כ,כב; כ,כז). "גֶּשׁ הָלְאָה" – הִמָּשֵׁךְ לְהַלָּן, בִּלְשׁוֹן לַעַז טריטידנו"שtrete de nos = התרחק מעלינו.
הערה: לעז זה נמצא בתוספת לפירוש רש"י ואינו מובא באוצר הלעזים; את פירושו השלמנו מתוך גרינברג.
. וּדְבַר נְזִיפָה הוּא, לוֹמַר: אֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁין לְךָ! וְדוֹמֶה לוֹ (ישעיהו סה,ה): "קְרַב אֵלֶיךָ אַל תִּגַּשׁ בִּי". וְכֵן (ישעיהו מט,כ): "גְּשָׁה לִּי וְאֵשֵׁבָה" – הִמָּשֵׁךְ לַצְּדָדִין בַּעֲבוּרִי וְאֵשֵׁב אֶצְלְךָ. אַתָּה מֵלִיץ עַל הָאוֹרְחִים, אֵיךְ מְלָאֲךָ לִבְּךָ?] עַל שֶׁאָמַר לָהֶם עַל הַבָּנוֹת אָמְרוּ לוֹ: גֶּשׁ הָלְאָה – לְשׁוֹן נַחַת. וְעַל שֶׁהָיָה מֵלִיץ עַל הָאוֹרְחִים: הָאֶחָד בָּא לָגוּר – אָדָם נָכְרִי יְחִידִי אַתָּה בֵינֵינוּ, שֶׁבָּאתָ לָגוּר, וַיִּשְׁפּוֹט שָׁפוֹט – וְנַעֲשֵׂיתָ מוֹכִיחַ אוֹתָנוּ?
הַדָּלֶת – הִיא הַסּוֹבֶבֶת לִנְעוֹל וְלִפְתּוֹחַ.


(יא) פֶּתַח – הוּא הֶחָלָל שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין.
בַּסַּנְוֵרִים – מַכַּת עִוָּרוֹן.
מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל – הַקְּטַנִּים הִתְחִילוּ בָעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק ד): "מִנַּעַר וְעַד זָקֵן". לְפִיכָךְ הִתְחִילָה הַפּוּרְעָנוּת מֵהֶם (בראשית רבה נ,ח).


(יב) עוֹד מִי לְךָ פֹה – פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: מִי יֵשׁ לְךָ עוֹד בָּעִיר הַזֹּאת חוּץ מֵאִשְׁתְּךָ וּבְנוֹתֶיךָ שֶׁבַּבָּיִת.
חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ – וְאִם יֵשׁ לְךָ חָתָן אוֹ בָּנִים וּבָנוֹת, "הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם".
וּבָנֶיךָ – בְּנֵי בְנוֹתֶיךָ הַנְּשׂוּאוֹת. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "עוֹד" – מֵאַחַר שֶׁעוֹשִׂין נְבָלָה כָזֹאת, "מִי לְךָ" פִּתְחוֹן פֶּה לְלַמֵּד סַנֵּיגוֹרְיָא עֲלֵיהֶם? שֶׁכָּל הַלַּיְלָה הָיָה מֵלִיץ עֲלֵיהֶם טוֹבוֹת. קְרֵי בֵיהּ: "מִי לְךָ פֶה".


(יד) חֲתָנָיו – שְׁתֵּי בָנוֹת נְשׂוּאוֹת הָיוּ לוֹ בָּעִיר.
לֹקְחֵי בְנוֹתָיו – שֶׁאוֹתָן שֶׁבַּבַּיִת אֲרוּסוֹת לָהֶם (בראשית רבה נ,ט).


(טו) וַיָּאִיצוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וּדְחִיקוּ", מִהֲרוּהוּ.
הַנִּמְצָאוֹת – הַמְּזֻמָּנוֹת לְךָ בַּבַּיִת לְהַצִּילָם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ, וְזֶה יִשּׁוּבוֹ שֶׁל מִקְרָא.
תִּסָּפֶה – תִּהְיֶה כָלֶה. "עַד תּוֹם כָּל הַדּוֹר" מְתוּרְגָּם "עַד דְּסָף כָּל דָּרָא" (דברים ב,יד).


(טז) וַיִּתְמַהְמָהּ – כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת מָמוֹנוֹ (בראשית רבה נ,יא).
וַיַּחֲזִיקוּ – אֶחָד מֵהֶם הָיָה שָׁלִיחַ לְהַצִּילוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַהֲפוֹךְ אֶת סְדוֹם. לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט", וְלֹא נֶאֱמַר "וַיֹּאמְרוּ" (בראשית רבה נ,יא).


(יז) הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ – דַּיֶּךָ לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת, אַל תָּחוֹס עַל הַמָּמוֹן.
אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ – אַתָּה הִרְשַׁעְתָּ עִמָּהֶם, וּבִזְכוּת אַבְרָהָם אַתָּה נִצָּל. אֵינְךָ כְּדַאי לִרְאוֹת בְּפוּרְעָנוּתָם וְאַתָּה נִצָּל (בראשית רבה נ,יא).
בְּכָל הַכִּכָּר – כִּכַּר הַיַּרְדֵּן.
הָהָרָה הִמָּלֵט – אֵצֶל אַבְרָהָם בְּרַח, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּהָר, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל יב,ח): "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה". וְאַף עַכְשָׁיו הָיָה יוֹשֵׁב שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל יג,ג): "עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה". וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב "וַיֶּאֱהַל אַבְרָם..." (לעיל יג,יח), אֹהָלִים הַרְבֵּה הָיוּ לוֹ וְנִמְשְׁכוּ עַד חֶבְרוֹן.
הִמָּלֵט – לְשׁוֹן הַשְׁמָטָה, וְכֵן כָּל "הַמְלָטָה" שֶׁבַּמִּקְרָא אישמוציי"רesmucier = להיחבא, להינצל. בְּלַעַ"ז. וְכֵן: "וְהִמְלִיטָה זָכָר" (ישעיהו סו,ז), שֶׁנִּשְׁמַט הָעֻבָּר מִן הָרֶחֶם; "כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה" (תהלים קכד,ז); "לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא" (ישעיהו מו,ב), לְהַשְׁמִיט מַשָּׂא הָרְעִי שֶׁבְּנִקְבֵיהֶם.


(יח) אַל נָא אֲדֹנָי – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (שבועות ל"ה ע"ב) שֶׁשֵּׁם זֶה קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי" – מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיּוֹת. וְתַרְגּוּמוֹ: "בְּבָעוּ כְעַן יְיָ".
אַל נָא – אַל תֹּאמְרוּ אֵלַי לְהִמָּלֵט הָהָרָה. נָא – לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.


(יט) פֶּן תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה – כְּשֶׁהָיִיתִי אֵצֶל אַנְשֵׁי סְדוֹם, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַעֲשַׂי וּמַעֲשֵׂי בְנֵי הָעִיר, וְהָיִיתִי נִרְאֶה צַדִּיק וּכְדַאי לְהִנָּצֵל. וּכְשֶׁאָבֹא אֵצֶל צַדִּיק אֲנִי כְרָשָׁע. וְכֵן אָמְרָה הַצָּרְפִית לְאֵלִיָּהוּ (מל"א יז,יח): "בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי" – עַד שֶׁלֹּא בָאתָ אֶצְלִי הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַעֲשַׂי וּמַעֲשֵׂי עַמִּי, וַאֲנִי צַדֶּקֶת בֵּינֵיהֶם. וּמִשֶּׁבָּאתָ אֶצְלִי, לְפִי מַעֲשֶׂיךָ אֲנִי רְשָׁעָה (בראשית רבה נ,יא).


(כ) הָעִיר הַזֹּאת קְרוֹבָה – קְרוֹבָה יְשִׁיבָתָהּ, נִתְיַשְּׁבָה מִקָּרוֹב, לְפִיכָךְ לֹא נִתְמַלְּאָה סְאָתָהּ עֲדַיִין (שבת י' ע"ב). וּמַה הִיא קְרִיבָתָהּ? מִדּוֹר הַפַּלָּגָה, שֶׁנִּתְפַּלְּגוּ הָאֲנָשִׁים וְהִתְחִילוּ לְהִתְיַשֵּׁב אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ. וְהִיא הָיְתָה בִּשְׁנַת מוֹת פֶּלֶג, וּמִשָּׁם עַד כַּאן חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, שֶׁפֶּלֶג מֵת בִּשְׁנָת אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה לְאַבְרָהָם. כֵּיצַד? פֶּלֶג חַי אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת רְעוּ מָאתַיִם וָתֵשַׁע שָׁנָה, צֵא מֵהֶם שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּים כְּשֶׁנּוֹלַד שְׂרוּג, וּמִשְּׂרוּג עַד שֶׁנּוֹלַד נָחוֹר שְׁלוֹשִׁים, הֲרֵי שִׁשִּׁים וּשְׁתַּים. וּמִנָּחוֹר עַד שֶׁנּוֹלָד תֶּרַח עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, הֲרֵי תִשְׁעִים וְאַחַת. וּמִשָּׁם עַד שֶׁנּוֹלַד אַבְרָהָם שִׁבְעִים, הֲרֵי מֵאָה שִׁשִּׁים וְאַחַת. תֵּן לָהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה, הֲרֵי מָאתַיִם וָתֵשַׁע. וְאוֹתָהּ שָׁנָה הָיְתָה שְׁנַת הַפַּלָּגָה. וּכְשֶׁנֶּחְרְבָה סְדוֹם הָיָה אַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, הֲרֵי מִדּוֹר הַפַּלָּגָה עַד כַּאן חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וְצוֹעַר אֵחֲרָה יְשִׁיבָתָהּ אַחֲרֵי יְשִׁיבַת סְדוֹם וְחַבְרוֹתֶיהָ שָׁנָה אַחַת, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "אִמָּלְטָה נָּא" – "נָא" בְּגִימַטְרִיָּא חֲמִשִּׁים וְאַחַת.
הֲלֹא מִצְעָר הִוא – וַהֲלֹא עֲוֹנוֹתֶיהָ מוּעָטִין, וְיָכוֹל אַתָּה לְהַנִּיחָהּ וּתְחִי נַפְשִׁי בָּהּ, זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: הֲלֹא עִיר קְטַנָּה הִיא וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעַט, אֵין לְךָ לְהַקְפִּיד אִם תַּנִּיחֶנָּה "וּתְחִי נַפְשִׁי" בָּהּ.


(כא) גַּם לַדָּבָר הַזֶּה – לֹא דַּיֶּךָ שֶׁאַתָּה נִצָּל, אֶלָּא אַף כָּל הָעִיר אַצִּיל בִּגְלָלֶךָ.
הָפְכִּי – "הוֹפֵךְ אֲנִי", כְּמוֹ "עַד בּוֹאִי" (להלן מח,ה), "אַחֲרֵי רוֹאִי" (לעיל טז,יג), "מִדֵּי דַּבְּרִי בּוֹ" (ירמיהו לא,יט).


(כב) כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת – זֶה עָנְשָׁן שֶׁל מַלְאָכִים, עַל שֶׁאָמְרוּ "כִּי מַשְׁחִיתִים אֲנַחְנוּ" (לעיל פסוק יג), וְתָלוּ הַדָּבָר בְּעַצְמָן. לְפִיכָךְ לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁהוּזְקְקוּ לוֹמַר שֶׁאֵין הַדָּבָר בִּרְשׁוּתָן (בראשית רבה נ,ט).
כִּי לֹא אוּכַל – לְשׁוֹן יָחִיד. מִכַּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָאֶחָד הוֹפֵךְ וְהָאֶחָד מַצִּיל, שֶׁאֵין שְׁתֵּי מַלְאָכִים נִשְׁלָחִים לְדָבָר אֶחָד.
עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הָעִיר צוֹעַר – עַל שֵׁם "וְהִיא מִצְעָר".


(כד) וַה' הִמְטִיר – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וַה'" – הוּא וּבֵית דִּינוֹ (בראשית רבה נא,ב).
הִמְטִיר עַל סְדוֹם – בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק טו): "וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה" – שָׁעָה שֶׁהַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת בָּרָקִיעַ עִם הַחַמָּה. לְפִי שֶׁהָיוּ מֵהֶם עוֹבְדִין לַחַמָּה וּמֵהֶם לַלְּבָנָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אֶפָּרַע מֵהֶם בַּיּוֹם, יִהְיוּ עוֹבְדֵי לְבָנָה אוֹמְרִים: אִלּוּ הָיָה בַלַּיְלָה שֶׁהַלְּבָנָה מוֹשֶׁלֶת – לֹא הָיִינוּ חֲרֵבִין. וְאִם אֶפָּרַע מֵהֶם בַּלַּיְלָה, יִהְיוּ עוֹבְדֵי הַחַמָּה אוֹמְרִים: אִלּוּ הָיָה בַיּוֹם כְּשֶׁהַחַמָּה מוֹשֶׁלֶת – לֹא הָיִינוּ חֲרֵבִין. לְכָךְ כְּתִיב "וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה", וְנִפְרַע מֵהֶם בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה וְהַלְּבָנָה מוֹשְׁלִים (בראשית רבה נ,יב).
הִמְטִיר... גָּפְרִית וָאֵשׁ – בַּתְּחִלָּה מָטָר, וְנַעֲשָׂה גָּפְרִית וָאֵשׁ.
מֵאֵת ה' – דֶּרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, כְּמוֹ (לעיל ד,כג): "נְשֵׁי לֶמֶךְ", וְלֹא אָמַר "נָשַׁי". וְכֵן אָמַר דָּוִד (מל"א א,לג): "קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדוֹנֵיכֶם", וְלֹא אָמַר 'עֲבָדַי". וְכֵן אָמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ "בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ" (אסתר ח,ח), וְלֹא אָמַר "בִּשְׁמִי". אַף כַּאן אָמַר "מֵאֵת ה'", וְלֹא אָמַר "מֵאִתּוֹ" (סנהדרין ל"ח ע"ב; בראשית רבה נא,יב).
מִן הַשָּׁמַיִם – הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לו,לא): "כִּי בָם יָדִין עַמִּים...". כְּשֶׁבָּא לְיַסֵּר הַבְּרִיּוֹת, מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִסְדוֹם. וּכְשֶׁבָּא לְהוֹרִיד הַמָּן – מִן הַשָּׁמַיִם (שמות טז,ד): "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם".


(כה) וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים... – אַרְבַּעְתָּם יוֹשְׁבוֹת בְּסֶלַע אֶחָד, וַהֲפָכָן מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח,ט): "בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ...".


(כו) וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו – מֵאַחֲרָיו שֶׁל לוֹט.
וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח – בְּמֶלַח חָטְאָה וּבְמֶלַח לָקְתָה. אָמַר לָהּ: תְּנִי מְעַט מֶלַח לָאוֹרְחִים הַלָּלוּ! אָמְרָה לוֹ: אַף הַמִּנְהָג הָרָע הַזֶּה אַתָּה בָא לְהַנְהִיג בַּמָּקוֹם הַזֶּה (בראשית רבה נ,ד)?!


(כח) קִיטוֹר – תִּימוּר שֶׁל עָשָׁן, טורקאtorche = לפיד, אבוקה. בְּלַעַ"ז.
כִּבְשָׁן – חֲפִירָה שֶׁשּׂוֹרְפִין בָּהּ אֶת הָאֲבָנִים לְסִיד, וְכֵן כָּל "כִּבְשָׁן" שֶׁבַּתּוֹרָה.


(כט) וַיִּזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם – מַהוּ זְכִירָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם עַל לוֹט? נִזְכַּר שֶׁהָיָה לוֹט יוֹדֵעַ שֶׁשָּׂרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וְשָׁמַע שֶׁאָמַר אַבְרָהָם בְּמִצְרַיִם עַל שָׂרָה "אֲחוֹתִי הִיא" (לעיל יב,יט), וְלֹא גִלָּה הַדָּבָר שֶׁהָיָה חָס עָלָיו. לְפִיכָךְ חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו (בראשית רבה נא,ו).


(ל) כִּי יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר – לְפִי שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה לִסְדוֹם.


(לא) אָבִינוּ זָקֵן – וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי? שֶׁמָּא יָמוּת אוֹ יִפְסוֹק מֵהוֹלִיד.
וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ – סְבוּרוֹת הָיוּ שֶׁכָּל הָעוֹלָם נֶחֱרַב כְּמוֹ בְּדוֹר הַמַּבּוּל (בראשית רבה נא,ח) .


(לג) וַתַּשְׁקֶיןָ... – יַיִן נִזְדַּמֵּן לָהֶן בַּמְּעָרָה, לְהוֹצִיא מֵהֶן ֹשְתֵּי אֻמּוֹת.
וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ – וּבַצְּעִירָה כְּתִיב (להלן פסוק לה): "וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ"? צְעִירָה, לְפִי שֶׁלֹּא פָתְחָה בִזְנוּת אֶלָּא אֲחוֹתָהּ לִמְּדַתָּהּ, חִסֵּךְ עָלֶיהָ הַכָּתוּב וְלֹא פֵרַשׁ גְּנוּתָהּ. אֲבָל בְּכִירָה שֶׁפָּתְחָה בִזְנוּת פִּרְסְמָהּ הַכָּתוּב בִּמְפוֹרָשׁ. וּבְקוּׄמָהּ שֶׁל בְּכִירָה נָקוּד, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ לֹא נִכְתָּב. לוֹמַר שֶׁבְּקוּמָהּ יָדַע, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִשְׁמַר לֵיל שֵׁנִי מִלִּשְׁתּוֹת (נזיר כ"ג ע"א). [אָמַר רַבִּי לֵוִי: כָּל מִי שֶׁהוּא לָהוּט אַחַר בּוּלְמוּס שֶׁל עֲרָיוֹת, לְסוֹף מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִבְּשָׂרוֹ (בראשית רבה נא,ט).]


(לו) וַתַּהֲרֶיןָ... – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה, אֵלּוּ שָׁלְטוּ בְעַצְמָן וְהוּצִיאוּ עֶרְוָתָן לַחוּץ, וְנִתְעַבְּרוּ מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה (בראשית רבה נא,ט).


(לז) מוֹאָב – זוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה צְנוּעָה פֵּרְשָׁה שֶׁמֵּאָבִיהָ הוּא, אֲבָל צְעִירָה קְרָאַתּוּ בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה. וְקִבְּלָהּ שָׂכָר בִּימֵי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בִּבְנֵי עַמּוֹן (דברים ב,יט): "וְאַל תִּתְגָּר בָּם" – כְּלָל. וּבְמוֹאָב לֹא הִזְהִיר אֶלָּא שֶׁלֹּא יִלָּחֵם בָּם, אֲבָל לְצַעֲרָן הִתִּיר לוֹ (בבא קמא ל"ח ע"ב; בראשית רבה נא,יא).

פרק כ[עריכה]


(א) וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם – כְּשֶׁרָאָה שֶׁחָרְבוּ הַכְּרַכִּים וּפָסְקוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, נָסַע לוֹ מִשָּׁם (בראשית רבה נב,ג). דָּבָר אַחֵר: לְהִתְרַחֵק מִלּוֹט, שֶׁיָּצָא עָלָיו שֵׁם רָע שֶׁבָּא עַל בְּנוֹתָיו (בראשית רבה נב,ד).


(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם – כַּאן לֹא נָטַל רְשׁוּת, אֶלָּא עַל כָּרְחָהּ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָהּ, לְפִי שֶׁכְּבָר לֻקְּחָה לְבֵית פַּרְעֹה עַל יְדֵי כֵן (בראשית רבה נב,ד).
אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ – עַל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שמ"א ד,כא): "אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן... וְאֶל חָמִיהָ", שְׁנֵיהֶם בִּלְשׁוֹן "עַל".


(ד) לֹא קָרַב אֵלֶיהָ – הַמַּלְאָךְ מְנָעוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק ו): "לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגּוֹעַ אֵלֶיהָ".
הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרוֹג – אַף אִם הוּא צַדִּיק תַּהַרְגֶנּוּ?! שֶׁמָּא כָךְ דַּרְכְּךָ לְאַבֵּד הָאֻמּוֹת חִנָּם? כָּךְ עָשִׂיתָ לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפַּלָּגָה. אַף אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהֲרַגְתָּם עַל לֹא דָבָר, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לְהָרְגֵנִי!


(ה) גַם הִוא – לְרַבּוֹת עֲבָדִים וְגַמָּלִים וְחַמָּרִים שֶׁלָּהּ, אֶת כֻּלָּם שָׁאַלְתִּי וְאָמְרוּ לִי: "אָחִיהָ הוּא".
בְּתָם לְבָבִי – שֶׁלֹּא דִמִּיתִי לַחֲטוֹא.
וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי – נָקִי אֲנִי מִן הַחֵטְא, שֶׁלֹּא נָגַעְתִּי בָּהּ (בראשית רבה נב,ו).


(ו) יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ... – אֱמֶת שֶׁלֹּא דִמִּיתָ מִתְּחִלָּה לַחְטוֹא, אֲבָל נִקְיוֹן כַּפַּיִם אֵין כַּאן.
לֹא נְתַתִּיךָ – לֹא מִמְּךָ הוּא שֶׁלֹּא נָגַעְתָּ בָּהּ, אֶלָּא חָשַׂכְתִּי אֲנִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹא וְלֹא נָתַתִּי לְךָ כֹּחַ. וְכֵן (להלן לא,ז): "וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים". וְכֵן (שופטים טו,א): "וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא".


(ז) הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ – וְאַל תְּהֵא סָבוּר שֶׁמָּא תִּתְגַנֶּה בְעֵינָיו וְלֹא יְקַבְּלֶנָּה, אוֹ יִשְׂנָאֲךָ וְלֹא יִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ. [אָמַר לוֹ אֲבִימֶלֶךְ: וּמִי מְפַיְּסוֹ שֶׁלֹּא נָגַעְתִּי בָּהּ? אָמַר לוֹ:] כִּי נָבִיא הוּא – וְיוֹדֵעַ שֶׁלֹּא נָגַעְתָּ בָּהּ, לְפִיכָךְ: "וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדְךָ" (בראשית רבה נב,ח; בבא קמא צ"ב ע"א).


(ט) מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ – מַכָּה אֲשֶׁר לֹא הוּרְגְּלָה לָבֹא עַל בְּרִיָּה בָּאָה לָנוּ עַל יָדְךָ: עֲצִירַת כָּל נְקָבִים שֶׁל זֶרַע, וְשֶׁל קְטַנִּים, וּרְעִי, וְאָזְנַיִם, וְחוֹטֶם (בראשית רבה נב,ח; בבא קמא צ"ב ע"א).


(יא) רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים – אַכְסְנַאי שֶׁבָּא לָעִיר, עַל עִסְקֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ? אוֹ עַל עִסְקֵי אִשְׁתּוֹ שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: "אִשְׁתְּךָ הִיא אוֹ אֲחוֹתְךָ הִיא" (בבא קמא צ"ב ע"א)?


(יב) אֲחוֹתִי בַת אָבִי הִיא – וּבַת אָב מֻתֶּרֶת לְבֶן נֹחַ, שֶׁאֵין אַבְהוּת לְגוֹי. וּכְדֵי לְאַמֵּת דְּבָרָיו הֱשִׁיבָם כֵּן. וְאִם תֹּאמַר: וַהֲלֹא בַּת אָחִיו הָיְתָה? בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים, וַהֲרֵי הִיא בִתּוֹ שֶׁל תֶּרַח. וְכָךְ הוּא אוֹמֵר לְלוֹט (לעיל יג,ח): "כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ".
אַךְ לֹא בַת אִמִּי – הָרָן מֵאֵם אַחֶרֶת הָיָה.


(יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אוֹתִי... – אוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם מַה שֶּׁתִּרְגֵּם ("וַהֲוָה כַּד טְעוֹ עַמְמַיָּא בָּתַר עוּבָדֵי יְדֵיהוֹן, יָתִי קָרֵיב יְיָ לְדַחְלְתֵיהּ מִבֵּית אַבָּא"). וְיֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ עוֹד דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו: כְּשֶׁהוֹצִיאָנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבֵּית אָבִי לִהְיוֹת מְשׁוֹטֵט וָנָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, יָדַעְתִּי שֶׁאֶעֱבוֹר בִּמְקוֹם רְשָׁעִים, וָאוֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ.
כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ – לְשׁוֹן רַבִּים. וְאַל תִּתְמַהּ, כִּי הַרְבֵּה מְקוֹמוֹת לְשׁוֹן אֱלֹהוּת וּלְשׁוֹן מָרוּת קָרוּי בִּלְשׁוֹן רַבִּים: "אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים" (שב"ב ז,כג), "אֱלֹהִים חַיִּים" (דברים ה,כג), "אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים" (יהושע כד,יט); וְכָל לְשׁוֹן "אֱלֹהִים" לְשׁוֹן רַבִּים. וְכֵן: "וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף" (להלן לט,כ), "וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים" (דברים י,יז), "אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ" (להלן מב,לג). וְכֵן: "בְּעָלָיו עִמּוֹ" (שמות כב,יד), "וְהוּעַד בִּבְעָלָיו" (שמות כא,כט). וְאִם תֹּאמַר: מַהוּ לְשׁוֹן "הִתְעוּ"? כָּל הַגּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב קָרוּי "תּוֹעֶה", כְּמוֹ: "וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע" (להלן כא,יד), "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד" (תהלים קיט,קעו), "יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל" (איוב לח,מא), יֵצְאוּ וְיִתְעוּ לְבַקֵּשׁ אָכְלָם.
אִמְרִי לִי – עָלַי (לפי התרגום "אֵימַרִי עֲלַי אֲחִי הוּא"). וְכֵן (להלן כו,ז): "וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ", עַל אִשְׁתּוֹ. וְכֵן (שמות יד,ג): "וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל", כְּמוֹ "עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"; "פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ" (שופטים ט,נד).


(יד) וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם – כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּיֵּס וְיִתְפַּלֵּל עָלָיו.


(טו) הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ – אֲבָל פַּרְעֹה אָמַר לוֹ (לעיל יב,יט): "הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ" לְפִי שֶׁנִּתְיָרֵא, שֶׁהַמִּצְרִים שְׁטוּפֵי זִמָּה.


(טז) וּלְשָׂרָה אָמַר – אֲבִימֶלֶךְ לִכְבוֹדָהּ, כְּדֵי לְפַיְּסָהּ: הִנֵּה עָשִׂיתִי לָךְ כָּבוֹד זֶה, "נָתַתִּי" מָמוֹן "לְאָחִיךְ" שֶׁאָמַרְתְּ עָלָיו "אָחִי הוּא". הִנֵּה הַמָּמוֹן וְהַכָּבוֹד הַזֶּה לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ – יְכַסּוּ עֵינֵיהֶם שֶׁלֹּא יְקִלּוּךְ. שֶׁאִלּוּ הֲשִׁיבוֹתִיךְ רֵיקָנִית יֵשׁ לָהֶם לוֹמַר: לְאַחַר שֶׁנִּתְעַלֵּל בָּהּ הֶחֱזִירָהּ. עַכְשָׁיו שֶׁהוּצְרַכְתִּי לְבַזְבֵּז מָמוֹן וּלְפַיְּסֵךְ, יוֹדְעִים יִהְיוּ שֶׁעַל כָּרְחִי הֲשִׁיבוֹתִיךְ וְעַל יְדֵי נֵס.
וְאֵת כֹּל – וְעִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם.
וְנֹכָחַת – יְהִי לָךְ פִּתְחוֹן פֶּה לְהִתְוַכֵּחַ וּלְהַרְאוֹת דְּבָרִים נִכָּרִים הַלָּלוּ. וּלְֹשוֹן "הוֹכָחָה" בְּכָל מָקוֹם – בֵּרוּר דְּבָרִים, וּבְלַעַ"ז אישפרובי"רesprover = לבחון.. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם בְּפָנִים אֲחֵרִים ("הָא הוּא לִיךְ כְּסוּת דִּיקָר, חֲלָף דִּשְׁלַחִית דְּבַרְתִּיךְ, וַחֲזֵית יָתִיךְ וְיָת כֹּל דְּעִמִּיךְ"), וּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא כָּךְ הוּא נוֹפֵל עַל הַתַּרְגּוּם: "הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת" שֶׁל כָּבוֹד עַל "הָעֵינַיִם" שֶׁלִּי שֶׁשָּׁלְטוּ בָךְ וּבְכָל אֲשֶׁר אִתָּךְ. וְעַל כֵּן תִּרְגְּמוֹ: "וַחֲזֵית יָתִיךְ וְיָת כֹּל דְּעִמִּיךְ". וְיֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, אֲבָל יִשּׁוּב לְֹשוֹן הַמִּקְרָא פֵּרַשְׁתִּי.


(יז) וַיֵּלֵדוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְאִתְרְוַחוּ", נִפְתְּחוּ נִקְבֵיהֶם וְהוֹצִיאוּ, וְהִיא "לֵידָה" שֶׁלָּהֶם.


(יח) בְּעַד כָּל רֶחֶם – כְּנֶגֶד כָּל פֶּתַח.
עַל דְּבַר שָׂרָה – עַל פִּי דִבּוּרָהּ שֶׁל שָׂרָה (בראשית רבה נב,יג).


פרק כא[עריכה]


(א) וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה... – סָמַךְ פָּרָשָׁה זוֹ לְכָאן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵירוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָבָר, הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה. שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כ,יז): "וַיִּתְפַּלֵּל...", וּסְמִיךְ לֵיהּ "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה" – שֶׁפְּקָדָהּ כְּבָר קוֹדֶם שֶׁרִפָּא אֶת אֲבִימֶלֶךְ (בבא קמא צ"ב ע"א).
פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר – בְּהֵרָיוֹן. כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר – בְּלֵידָה. וְהֵיכָן הוּא אֲמִירָה, וְהֵיכָן הוּא דִּבּוּר? אֲמִירָה (לעיל יז,יט): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ...". דִּבּוּר (לעיל טו,א): "הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם" בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְשָׁם נֶאֱמַר "לֹא יִירָשְׁךָ זֶה..." (טו,ד), וְהֵבִיא הַיּוֹרֵשׁ מִשָּׂרָה.
וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר – לְאַבְרָהָם.


(ב) [בֵּן לִזְקֻנָיו – שֶׁהָיָה זִיו אִקּוּנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ (בראשית רבה נג,ו).]
לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ – "דְּמַלֵיל יָתֵיהּ", אֶת הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר וְקָבַע כְּשֶׁאָמַר לוֹ: "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ" (לעיל יח,יד). שָׂרַט לוֹ שְׂרִיטָה בַכּוֹתֶל, אָמַר לוֹ: כְּשֶׁתַּגִּיעַ חַמָּה לִשְׂרִיטָה זוֹ בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת – תֵּלֵד.
[לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר – רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי חָמָא, רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁנּוֹלַד לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: מִבֵּיתוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ הוּא. וְרַבִּי חָמָא אוֹמֵר: לְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים.]


(ו) יִצֲחַק לִי – יִשְׂמַח עָלַי (לפי התרגום "יִחְדֵּי לִי"). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הַרְבֵּה עֲקָרוֹת נִפְקְדוּ עִמָּהּ, הַרְבֵּה חוֹלִים נִתְרַפְּאוּ בוֹ בַיּוֹם, הַרְבֵּה תְפִלּוֹת נַעֲנוּ עִמָּהּ, וְרֹב שְׂחוֹק הָיָה בָּעוֹלָם (בראשית רבה נג,ח).


(ז) מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם – לְשׁוֹן שֶׁבַח וַחֲשִׁיבוּת, [כְּמוֹ "מִי פָעַל וְעָשָׂה" (ישעיהו מא,ד), "מִי בָרָא אֵלֶּה" (ישעיהו מ,כו)]: רְאוּ מִי הוּא וְכַמָּה הוּא גָּדוֹל, שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ וּמַבְטִיחַ וְעוֹשֶׂה.
מִלֵּל – שִׁנָּה הַכָּתוּב וְלֹא אָמַר "דִּבֶּר". גִּימַטְרִיָּא שֶׁלּוֹ מֵאָה, כְּלוֹמַר: לְסוֹף מֵאָה לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה (בראשית רבה נג,ט). וּמַהוּ "בָנִים" לְשׁוֹן רַבִּים? בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרוֹת: לֹא יָלְדָה שָׂרָה, אֶלָּא אֲסוּפִי הֵבִיאָה מִן הַשּׁוּק (בבא מציעא פ"ז ע"א).


(ח) וַיִּגָּמַל – לְסוֹף עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ (גיטין ע"ה ע"ב).
מִשְׁתֶּה גָדוֹל – שֶׁהָיוּ שָׁם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר: שֵׁם וָעֵבֶר וַאֲבִימֶלֶךְ (בראשית רבה נג,ט).


(ט) מְצַחֵק – לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב,ו): "וַיָּקוּמוּ לְצַחֵק". דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן גִּלּוּי עֲרָיוֹת, כְּמָה דְּתֵימָא: "לְצַחֵק בִּי" (להלן לט,יז). דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן רְצִיחָה, כְּמוֹ "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ..." (שמ"ב ב,יד).


(י) [עִם בְּנִי... – מִתְּשׁוּבַת שָׂרָה "כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי", אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיָה מֵרִיב עִם יִצְחָק עַל הַיְרֻשָּׁה וְאוֹמֵר: אֲנִי בְּכוֹר וְנוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. וְיוֹצְאִים לַשָּׂדֶה, וְנוֹטֵל קַשְׁתּוֹ וְיוֹרֶה בוֹ חִצִּים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַרְתְּ (משלי כו,יח-יט): "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיּוֹרֶה זִקִּים... וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי" (בראשית רבה נג,יא).]
עִם בְּנִי עִם יִצְחָק – מִכֵּיוָן שֶׁהוּא בְנִי אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ הָגוּן כְּיִצְחָק, אוֹ הָגוּן כְּיִצְחָק אֲפִלּוּ אֵינוֹ בְּנִי – אֵין זֶה כְּדַאי לִירַשׁ עִמּוֹ. קַל וָחֹמֶר "עִם בְּנִי עִם יִצְחָק", שֶׁשְּׁתֵּיהֶן בּוֹ (בראשית רבה נג,יא).


(יא) עַל אוֹדוֹת בְּנוֹ – שֶׁשָּׁמַע שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. וּפְשׁוּטוֹ: עַל שֶׁאוֹמֶרֶת לוֹ לְשַׁלְּחוֹ.


(יב) שְׁמַע בְּקֹלָהּ – [בְּקוֹל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּהּ,] לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה אַבְרָהָם טָפֵל לְשָׂרָה בִּנְבִיאוּת.


(יד) לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם – וְלֹא כֶסֶף וְזָהָב? לְפִי שֶׁהָיָה שׂוֹנְאוֹ עַל שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה.
וְאֶת הַיֶּלֶד – אַף הַיֶּלֶד "שָׂם עַל שִׁכְמָהּ", שֶׁהִכְנִיסָה בוֹ שָׂרָה עַיִן רָעָה, וַאֲחָזַתּוּ חַמָּה, וְלֹא יָכוֹל לֵילֵךְ בְּרַגְלָיו (בראשית רבה נג,יג).
וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע – חָזְרָה לְגִלּוּלֵי בֵית אָבִיהָ (פרקי דרבי אליעזר ל).


(טו) וַיִּכְלוּ הַמַּיִם – לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ חוֹלִים לִשְׁתּוֹת הַרְבֵּה (בראשית רבה נג,יג).


(טז) מִנֶּגֶד – מֵרָחוֹק.
כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת – כִּשְׁתֵּי טִיחוֹת, וְהוּא לְשׁוֹן יְרִיַּת חֵץ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (סנהדרין מ"ו ע"א): "שֶׁהִטִּיחַ בְּאִשְׁתּוֹ", עַל שֵׁם שֶׁהַזֶּרַע יוֹרֶה כַּחֵץ. וְאִם תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "כִּמְטַחֵי קֶשֶׁת”? מִשְׁפַּט הַוָּי"ו לִכָּנֵס לְכַאן, כְּמוֹ (שיר השירים ב,יד): "בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע", מִגִּזְרַת "וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא" (ישעיהו יט,יז), וּמִגִּזְרַת "יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר" (תהלים קז,כז). וְכֵן (תהלים סה,ו): "קַצְוֵי אֶרֶץ", מִגִּזְרַת "קָצֶה".
וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד – כֵּיוָן שֶׁקָּרַב לָמוּת הוֹסִיפָה לְהִתְרַחֵק.


(יז) אֶת קוֹל הַנַּעַר – מִכַּאן שֶׁיָּפָה תְּפִלַּת הַחוֹלֶה מִתְּפִלַּת אֲחֵרִים עָלָיו, וְהִיא קוֹדֶמֶת לְהִתְקַבֵּל (בראשית רבה נג,יד).
בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם – לְפִי מַעֲשִׂים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עַכְשָׁיו הוּא נִדּוֹן, וְלֹא לְפִי מַה שֶּׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת (ראש השנה ט"ז ע"ב). לְפִי שֶׁהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַטְרְגִים וְאוֹמְרִים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִי שֶׁעָתִיד זַרְעוֹ לְהָמִית בָּנֶיךָ בַּצָּמָא, אַתָּה מַעֲלֶה לוֹ בְּאֵר? וְהוּא מְשִׁיבָם: עַכְשָׁיו מַה הוּא, צַדִּיק אוֹ רָשָׁע? אָמְרוּ לוֹ: צַדִּיק. אָמַר לָהֶם: לְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁל עַכְשָׁיו אֲנִי דָּנוֹ. וְזֶהוּ: "בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם”. וְהֵיכָן הֵמִית אֶת יִשְׂרָאֵל בַּצָּמָא? כְּשֶׁהִגְלָם נְבוּכַדְנֶצַר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כא,יג-יד): "מַשָּׂא בַּעֲרָב... לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם..." – כְּשֶׁהָיוּ מוֹלִיכִין אוֹתָם אֵצֶל עַרְבִיִּים הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְֹשוֹבֵיהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם הוֹלִיכוּנוּ אֵצֶל בְּנֵי דוֹדֵנוּ יִשְׁמָעֵאל וִירַחֲמוּ עָלֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹרְחוֹת דְּדָנִים" (שם), אַל תִּקְרֵי "דּוֹדָנִים" אֶלָּא "דּוֹדִים". וְאֵלּוּ יוֹצְאִים לִקְרָאתָם, וּמֵבִיאִין לָהֶם בָּשָׂר, וְדָג מָלוּחַ, וְנוֹדוֹת נְפוּחִים. כִּסְבוּרִים יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּלֵאִים מַיִם, וּכְשֶׁמַּכְנִיסוֹ לְתוֹךְ פִּיו וּפוֹתְחוֹ, הָרוּחַ נִכְנֶסֶת בְּגוּפוֹ וּמֵת.


(כ) רוֹבֶה קַשָּׁת – יוֹרֶה חִצִּים בַּקֶּשֶׁת.
קַשָּׁת – עַל שֵׁם הָאֻמָּנוּת, כְּמוֹ: חַמָּר, גַּמָּל, צַיָּד; לְפִיכָךְ הַשִּׁי"ן מוּדְגֶּשֶׁת. הָיָה יוֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר וּמְלַסְטֵם אֶת הָעוֹבְרִים, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל טז,יב): "יָדוֹ בַכֹּל...".


(כא) מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – מִמְּקוֹם גִּדּוּלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל טז,א): "וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית...". הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אֱנָשֵׁי: זְרוֹק חוּטְרָא לַאֲוִירָא אַעִקָּרֵיהּ קָאֵי (בראשית רבה נג,טו).


(כב) אֱלֹהִים עִמְּךָ – לְפִי שֶׁרָאוּ שֶׁיָּצָא מִשְּׁכוּנַת סְדוֹם לְשָׁלוֹם, וְעִם הַמְּלָכִים נִלְחַם וְנָפְלוּ בְיָדוֹ, וְנִפְקְדָה אִשְׁתּוֹ לִזְקוּנָיו (בראשית רבה נד,ב).


(כג) וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִי – עַד כַּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן (בראשית רבה נד,ב).
כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי – שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ (לעיל כ,טו): "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ".


(כה) וְהוֹכִחַ – נִתְוַכַּח עִמּוֹ עַל כָּךְ.


(ל) בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִי זֹאת לְעֵדָה – לְֹשוֹן עֵדוּת שֶׁל נְקֵבָה, כְּמוֹ (להלן לא,נב): "וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה".
כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר – מְרִיבִים הָיוּ עָלֶיהָ רוֹעֵי אֲבִימֶלֶךְ, וְאוֹמְרִים: אֲנַחְנוּ חֲפַרְנוּהָ. אָמְרוּ בֵּינֵיהֶם: כָּל מִי שֶׁיִּתְרָאֶה עַל הַבְּאֵר וְיַעֲלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתוֹ – שֶׁלּוֹ הִיא. וְעָלוּ לִקְרַאת אַבְרָהָם (בראשית רבה נד,ה).


(לג) אֵשֶׁל – רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: פַּרְדֵּס לְהָבִיא מִמֶּנּוּ פֵּירוֹת לְאוֹרְחִים בַּסְּעֻדָּה. וְחַד אָמַר: פּוּנְדָּק לְאַכְסַנְיָא, וּבוֹ כָּל מִינֵי פֵירוֹת. וּמָצִינוּ לְשׁוֹן "נְטִיעָה" בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יא,מה): "וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ".
וַיִּקְרָא שָׁם... – עַל יְדֵי אוֹתו אֵשֶׁל נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱלוֹהַּ לְכָל הָעוֹלָם. לְאַחַר שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים אוֹמֵר לָהֶם: בָּרְכוּ לְמִי שֶׁאֲכַלְתֶּם מִשֶּׁלּוֹ! סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁמִּשֶּׁלִּי אֲכַלְתֶּם? מִשֶּׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֲכַלְתֶּם (סוטה י' ע"א)!


(לד) יָמִים רַבִּים – מְרֻבִּים עַל שֶׁל חֶבְרוֹן. בְּחֶבְרוֹן עָשָׂה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, וְכַאן עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ, שֶׁהֲרֵי בֶּן שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן, אוֹתָהּ שָׁנָה "וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא" (לעיל יג,יח). שֶׁלֹּא מָצִינוּ קוֹדֶם לָכֵן שֶׁנִּתְיַשֵּׁב אֶלָּא שָׁם, שֶׁבְּכָל מְקוֹמוֹתָיו הָיָה כְאוֹרֵחַ חוֹנֶה וְנוֹסֵעַ וְהוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲבוֹר אַבְרָם" (לעיל יב,ו), "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם" (לעיל יב,ח), "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה" (לעיל יב,י). וּבְמִצְרַיִם לֹא עָשָׂה אֶלָּא שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי שִׁלְּחוֹ פַרְעֹה, מִיָּד "וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו" (לעיל יג,ג) עַד "וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן" (לעיל יג,יח), שָׁם יָשַׁב עַד שֶׁנֶּהֶפְכָה סְדוֹם, מִיָּד "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם" (לעיל כ,א) מִפְּנֵי בּוּשָׁה שֶׁל לוֹט וּבָא לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וּבֶן תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע שָׁנָה הָיָה, שֶׁהֲרֵי בַּשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ בָּאוּ אֶצְלוֹ הַמַּלְאָכִים, הֲרֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. וְכַאן כְּתִיב "יָמִים רַבִּים" – מְרֻבִּים עַל הָרִאשׁוֹנִים. וְלֹא בָא הַכָּתוּב לִסְתּוֹם אֶלָּא לְפָרֵשׁ, וְאִם הָיוּ מְרֻבִּים עֲלֵיהֶם שְׁתֵּי שָׁנִים אוֹ יוֹתֵר הָיָה מְפָרְשָׁם. וְעַל כָּרְחֲךָ אֵינָם יְתֵרִים יוֹתֵר מִשָּׁנָה, הֲרֵי עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה. מִיָּד יָצָא מִשָּׁם וְחָזַר לְחֶבְרוֹן, וְאוֹתָהּ שָׁנָה קָדְמָה לִפְנֵי עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים. כָּךְ שְׁנוּיָה בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק א).

פרק כב[עריכה]


(א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים (סנהדרין פ"ט ע"ב): אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל שָׂטָן, שֶׁהָיָה מְקַטְרֵג וְאוֹמֵר: מִכָּל סְעֻדָּה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם, לֹא הִקְרִיב לְפָנֶיךָ פַּר אֶחָד אוֹ אַיִל אֶחָד. אָמַר לוֹ: כְּלוּם עָשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנוֹ? אִלּוּ הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ זְבַח אוֹתוֹ לְפָנַי – לֹא הָיָה מְעַכֵּב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיָה מִתְפָּאֵר עַל יִצְחָק שֶׁמָּל בֶּן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְלֹא מִיחָה. אָמַר לוֹ יִצְחָק: בְּאֵבֶר אֶחָד אַתָּה מְיָרְאֵנִי? אִלּוּ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זְבַח עַצְמְךָ לְפָנַי – לֹא הָיִיתִי מְעַכֵּב.
הִנֵּנִי – כָּךְ הִיא עֲנִיָּתָם שֶׁל חֲסִידִים, לְשׁוֹן עֲנָוָה הוּא וּלְשׁוֹן זִמּוּן.


(ב) קַח נָא – אֵין "נָא" אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה. אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, עֲמוֹד לִי בְּזֶה הַנִּסָּיוֹן. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הָיָה בָהֶן מַמָּשׁ.
אֶת בִּנְךָ – אָמַר לוֹ: שְׁנֵי בָנִים יֵשׁ לִי. אָמַר לוֹ: "אֶת יְחִידְךָ". אָמַר לוֹ: זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ, וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ. אָמַר לוֹ: "אֲשֶׁר אָהַבְתָּ". אָמַר לוֹ: שְׁנֵיהֶם אֲנִי אוֹהֵב. אָמַר לוֹ: "אֶת יִצְחָק". וְלָמָּה לֹא גִלָּה לוֹ מִתְּחִלָּה? שֶׁלֹּא לְעַרְבְּבוֹ פִּתְאוֹם, וְתָזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו וְתִטָּרֵף. וּכְדֵי לְחַבֵּב עָלָיו אֶת הַמִּצְוָה, וְלִתֵּן לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר (סנהדרין פ"ט ע"ב; בראשית רבה נה,ז).
אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה – יְרוּשָׁלַיִם. וְכֵן בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דה"ב ג,א): "לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלַיִם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה". וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ: עַל שֵׁם שֶׁמִּשָּׁם הוֹרָאָה יוֹצְאָה לְיִשְׂרָאֵל. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגְּמוֹ ("לַאֲרַע פּוּלְחָנָא") עַל שֵׁם עֲבוֹדַת הַקְּטֹרֶת שֶׁיֵּשׁ בוֹ מוֹר, נֵרְדְּ, וּשְׁאָר בְּשָׂמִים (בראשית רבה נה,ז).
וְהַעֲלֵהוּ – לֹא אָמַר לוֹ "שְׁחָטֵהוּ", לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׁחְטוֹ אֶלָּא לְהַעֲלֵהוּ לָהָר לַעֲשׂוֹתוֹ עוֹלָה. וּמִשֶּׁהֶעֱלָהוּ אָמַר לוֹ הוֹרִידֵהוּ (בראשית רבה נו,ח).
אַחַד הֶהָרִים – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְהֵא הַצַּדִּיקִים וְאַחַר כָּךְ מְגַלֶּה לָהֶם. וְכָל זֶה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת שְׂכָרָן. וְכֵן (לעיל יב,א): "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". וְכֵן בְּיוֹנָה (יונה ג,ב): "וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה" (בראשית רבה נה,ז).


(ג) וַיַּשְׁכֵּם – נִזְדָּרֵז לַמִּצְוָה (פסחים ד' ע"א).
וַיַּחֲבֹשׁ – הוּא בְעַצְמוֹ. וְלֹא צִוָּה לְאֶחָד מֵעֲבָדָיו, שֶׁהָאַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה (בראשית רבה נה,ח).
אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו – יִשְׁמָעֵאל וֶאֱלִיעֶזֶר. שֶׁאֵין אָדָם חָשׁוּב רַשַּׁאי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בְּלֹא שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁאִם יִצְטָרֵךְ הָאֶחָד לִנְקָבָיו וְיִתְרַחֵק, יִהְיֶה הַשֵּׁנִי עִמּוֹ (בראשית רבה נה,ח).
וַיְבַקַּע – תַּרְגּוּם "וְצַלַּח", כְּמוֹ (שמ"ב יט,יח): "וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן" – לְשׁוֹן בִּקּוּעַ, פינדר"אfendre = לחטוב, לבקע. בְּלַעַ"ז.


(ד) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי – לָמָה אֵחַר מִלְּהַרְאוֹתוֹ מִיָּד? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: הֲמָמוֹ וְעִרְבְּבוֹ פִּתְאוֹם וְטָרַף דַּעְתּוֹ, וְאִלּוּ הָיָה לוֹ שָׁהוּת לְהִמָּלֵךְ אֶל לִבּוֹ – לֹא הָיָה עוֹשֶׂה.
וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם – רָאָה עָנָן קָשׁוּר עַל הָהָר (בראשית רבה נו,א).


(ה) עַד כֹּה – כְּלוֹמַר: דֶּרֶךְ מוּעָט לַמָּקוֹם אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (בראשית רבה נו,ב): אֶרְאֶה הֵיכָן הוּא מַה שֶּׁאָמַר לִי הַמָּקוֹם "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ".
וְנָשׁוּבָה – נִתְנַבֵּא שֶׁיָּשׁוּבוּ שְׁנֵיהֶם.


(ו) הַמַּאֲכֶלֶת – סַכִּין, עַל שֵׁם שֶׁאוֹכֶלֶת אֶת הַבָּשָׂר כְּמָה דְּתֵימָא (דברים לב,מב): "וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר"; וְשֶׁמַּכְשֶׁרֶת בָּשָׂר לַאֲכִילָה. דָּבָר אַחֵר: זֹאת נִקְרֵאת "מַאֲכֶלֶת" עַל שֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִים מַתַּן שְׂכָרָהּ (בראשית רבה נו,ג).
וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו – אַבְרָהָם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת בְּנוֹ, הָיָה הוֹלֵךְ בְּרָצוֹן וְשִׂמְחָה כְּיִצְחָק שֶׁלֹּא הָיָה מַרְגִּישׁ בַּדָּבָר.


(ח) יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה – כְּלוֹמַר: יִרְאֶה וְיִבְחַר לוֹ הַשֶּׂה. וְאִם אֵין שֶׂה:
לְעוֹלָה בְּנִי! וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵבִין יִצְחָק שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְהִשָּׁחֵט, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו – בְּלֵב שָׁוֶה (בראשית רבה נו,ד).


(ט) וַיַּעֲקֹד – יָדָיו וְרַגְלָיו מֵאֲחוֹרָיו. הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם בְּיַחַד הִיא עֲקֵדָה (שבת נ"ד ע"א). וְהוּא לְשׁוֹן "עֲקֻדִּים" (להלן ל,לט) שֶׁהָיוּ קַרְסֻלֵּיהֶם לְבָנִים, מָקוֹם שֶׁעוֹקְדִים אוֹתן בּוֹ הָיָה נִכָּר.


(יא) אַבְרָהָם אַבְרָהָם – לְשׁוֹן חִבָּה הוּא, שֶׁכּוֹפֵל אֶת שְׁמוֹ (בראשית רבה נו,ז).


(יב) אַל תִּשְׁלַח – לִשְׁחוֹט. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן לְחִנָּם בָּאתִי לְכַאן, אֶעֱשֶׂה בוֹ חַבָּלָה וְאוֹצִיא מִמֶּנּוּ מְעַט דָּם! אָמַר לוֹ: אַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה – אַל תַּעַשׂ בּוֹ מוּם (בראשית רבה נו,ז).
כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי – אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: אֲפָרֵשׁ לְפָנֶיךָ אֶת שִׂיחָתִי. אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לִי: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (לעיל כא,יב). וְחָזַרְתָּ וְאָמַרְתָּ: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ". עַכְשָׁיו אַתָּה אוֹמֵר לִי: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר"! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים פט,לה): "לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי, וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה"! כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ "קַח" – מוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה, לֹא אָמַרְתִּי לְךָ 'שְׁחָטֵהוּ" אֶלָּא "הַעֲלֵהוּ". אַסִּקְתֵּיהּ, אַחֲתֵיהּ!
כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי – מֵעַתָּה יֵשׁ לִי מַה לְּהָשִׁיב לַשָּׂטָן (סנהדרין פ"ט ע"ב) וְלָאֻמּוֹת, הַתְּמֵהִים מַה הִיא חִבָּתִי אֶצְלְךָ: יֵשׁ לִי פִּתְחוֹן פֶּה עַכְשָׁיו, שֶׁרוֹאִים "כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה" (בראשית רבה נו,ח).


(יג) וְהִנֵּה אַיִל – מוּכָן הָיָה לְכָךְ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית (אבות ה,ו).
אַחַר – אַחֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ "אַל תִּשְלַח יָדְךָ", רָאָהוּ כְּשֶׁהוּא נֶאֱחַז. וְהוּא שֶׁמְּתַרְגְּמִינָן: "וּזְקַף אַבְרָהָם יָת עֵינוֹהִי בָּתַר אִלֵּין".
בַּסְּבַךְ – אִילָן (לפי התרגום "בְּאִילָנָא").
בְּקַרְנָיו – שֶׁהָיָה רָץ אֵצֶל אַבְרָהָם, וְהַשָּׂטָן סוֹבְכוֹ וּמְעַרְבְּבוֹ בָּאִילָנוֹת [כְּדֵי לְעַכְּבוֹ].
תַּחַת בְּנוֹ – מֵאַחַר שֶׁכָּתוּב "וַיַּעֲלֵהוּ לְעוֹלָה", לֹא חָסֵר הַמִּקְרָא כְלוּם, מַהוּ "תַּחַת בְּנוֹ"? עַל כָּל עֲבוֹדָה שֶׁעָשָׂה מִמֶּנּוּ הָיָה מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא זוֹ כְּאִלּוּ הִיא עֲשׂוּיָה בִּבְנִי, כְּאִלּוּ בְנִי שָׁחוּט, כְּאִלּוּ דָמוֹ זָרוּק, כְּאִלּוּ הוּא מוּפְשָׁט, כְּאִלּוּ הוּא נִקְטָר וְנַעֲשֶׂה דֶשֶׁן (בראשית רבה נו,ט).


(יד) ה' יִרְאֶה – פְּשׁוּטוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ: ה' יִבְחַר וְיִרְאֶה לוֹ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁרוֹת בּוֹ שְׁכִינָתוֹ, וּלְהַקְרִיב כַּאן קָרְבָּנוֹת.
אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם – שֶׁיֹּאמְרוּ לִימֵי הַדּוֹרוֹת עָלָיו: בְּהַר זֶה "יֵרָאֶה" הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַמּוֹ.
הַיּוֹם – הַיָּמִים הָעֲתִידִין, כְּמוֹ "עַד הַיּוֹם הַזֶּה" שֶׁבְּכָל הַמִּקְרָא. שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים הַקּוֹרְאִים אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמְרִים: "עַד הַיּוֹם הַזֶּה" עַל הַיּוֹם שֶׁעוֹמְדִים בּוֹ (סוטה מ"ו ע"ב). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "ה' יִרְאֶה" עֲקֵדָה זוֹ לִסְלוֹחַ לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל שָׁנָה וּלְהַצִּילָם מִן הַפּוּרְעָנוּת, כְּדֵי שֶׁיֵּאָמֵר "הַיּוֹם הַזֶּה", בְּכָל דּוֹרוֹת הַבָּאִים, "בְּהַר ה' יֵרָאֶה" אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק צָבוּר וְעוֹמֵד לְכַפָּרָה.


(יז) בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ – אַחַת לָאָב וְאַחַת לַבֵּן.
וְהַרְבָּה אַרְבֶּה – אַחַת לָאָב וְאַחַת לַבֵּן (בראשית רבה נו,יא).


(יט) וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע – לֹא יְשִׁיבָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּחֶבְרוֹן הָיָה יוֹשֵׁב. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים לִפְנֵי עֲקֵידָתוֹ שֶׁל יִצְחָק יָצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע וְהָלַךְ לוֹ לְחֶבְרוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כא,לד): "וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים" – מְרֻבִּים מִשֶּׁל חֶבְרוֹן הָרִאשׁוֹנִים, וְהֵם עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה (רש"י לעיל כא,לד).


(כ) אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד... – בְּשׁוּבוֹ מֵהַר הַמּוֹרִיָּה הָיָה אַבְרָהָם מְהַרְהֵר וְאוֹמֵר: אִלּוּ הָיָה בְנִי שָׁחוּט כְּבָר, הָיָה הוֹלֵךְ בְּלֹא בָנִים! הָיָה לִי לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא! בִּשְּׂרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה בַּת זוּגוֹ. וְזֶהוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – הִרְהוּרֵי דְבָרִים שֶׁהָיוּ עַל יְדֵי הָעֲקֵדָה (בראשית רבה נז,ג).
גַם הִוא – אַף הִיא הִשְׁוְתָה מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ לְמִשְׁפְּחוֹת אַבְרָהָם, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מָה אַבְרָהָם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁיָצְאוּ מִיַּעֲקֹב שְׁמוֹנָה בְּנֵי הַגְּבִירוֹת וְאַרְבָּעָה בְּנֵי שְׁפָחוֹת, אַף אֵלּוּ שְׁמוֹנָה בְּנֵי גְבִירוֹת וְאַרְבָּעָה בְּנֵי פִלֶּגֶשׁ (בראשית רבה נז,ג).


(כג) וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה – כָּל הַיִּחוּסִין הַלָּלוּ לֹא נִכְתְּבוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל פָּסוּק זֶה (בראשית רבה נז,ג).

פרשת חיי שרה[עריכה]

פרק כג[עריכה]


(א) וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים – לְכָךְ נִכְתַּב "שָׁנָה" בְּכָל כְּלָל וּכְלָל, לוֹמַר לְךָ שֶׁכָּל אֶחָד נִדְרָשׁ לְעַצְמוֹ. בַּת מֵאָה כְּבַת עֶשְׂרִים לְחֵטְא: מַה בַּת עֶשְׂרִים לֹא חָטְאָה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בַּת עוֹנָשִׁין, אַף בַּת מֵאָה בְּלֹא חֵטְא. וּבַת עֶשְׂרִים כְּבַת שֶׁבַע לְיוֹפִי (בראשית רבה נח,א).
שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה – כֻּלָּן שָׁוִין לְטוֹבָה.


(ב) בְּקִרְיַת אַרְבַּע – עַל שֵׁם אַרְבָּעָה עֲנָקִים שֶׁהָיוּ שָׁם: אֲחִימָן, שֵׁשַׁי, וְתַלְמַי, וַאֲבִיהֶם. דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם אַרְבָּעָה זוּגוֹת שֶׁנִּקְבְּרוּ שָׁם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ: אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה (בראשית רבה נח,ד).
וַיָּבֹא אַבְרָהָם – מִבְּאֵר שָׁבַע.
לִסְפּוֹד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ – וְנִסְמְכָה מִיתַת שָׂרָה לַעֲקֵדַת יִצְחָק, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, שֶׁנִּזְדַּמֵּן בְּנָהּ לִשְׁחִיטָה וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁחַט, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה.


(ד) גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם – גֵּר מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת וְנִתְיַשַּׁבְתִּי עִמָּכֶם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: אִם תִּרְצוּ הֲרֵינִי גֵר. וְאִם לַאו אֶהְיֶה תוֹשָׁב וְאֶטְּלֶנָּה מִן הַדִּין, שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (לעיל יב,ז): "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (בראשית רבה נח,ו).
אֲחֻזַּת קֶבֶר – אֲחֻזַּת קַרְקַע לְבֵית הַקְּבָרוֹת.


(ו) לֹא יִכְלֶה – לֹא יִמְנַע (לפי התרגום "לָא יִמְנַע מִנָּךְ"), כְּמוֹ "לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ" (תהלים מ,יב), וּכְמוֹ "וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם" (לעיל ח,ב).


(ח) נַפְשְׁכֶם – רְצוֹנְכֶם.
וּפִגְעוּ לִי – לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, כְּמוֹ "אַל תִּפְגְּעִי בִי" (רות א,טז).


(ט) הַמַּכְפֵּלָה – בַּיִת וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו. דָּבָר אַחֵר: שֶׁכְּפוּלָה בְּזוּגוֹת (עירובין נ"ג ע"א).
בְּכֶסֶף מָלֵא – שָׁלֵם, כָּל שָׁוְיָהּ. וְכֵן דָּוִד אָמַר לַאֲרַוְנָה (דה"א כא,כד): "בְּכֶסֶף מָלֵא".


(י) וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב – כְּתִיב חָסֵר, אוֹתוֹ הַיּוֹם מִנּוּהוּ שׁוֹטֵר עֲלֵיהֶם. מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹ, עָלָה לִגְדֻלָּה.
לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ – שֶׁכֻּלָּן בָּטְלוּ מִמְּלַאכְתָּן, וּבָאוּ לִגְמוֹל חֶסֶד לְשָׂרָה (בראשית רבה נח,ז).


(יא) לֹא אֲדֹנִי – לֹא תִקְנֶה אוֹתָהּ בְּדָמִים.
נָתַתִּי לָךְ – הֲרֵי הִיא כְּמוֹ שֶׁנְּתַתִּיהָ לְךָ.


(יג) אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי – אַתָּה אוֹמֵר לִי לִשְׁמוֹעַ לְךָ וְלִקַּח בְּחִנָּם, אֲנִי אִי אֶפְשִׁי בְּכָךְ. אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי – הַלְוַאי וְתִשְׁמָעֵנִי.
נָתַתִּי – דונא"יdonai = נתתי.
הערה: כוונתו של רש"י היא כפי הנראה להראות, שבצרפתית כמו בלשון המקרא אפשר לבטא בעבר פעולה, שטרם התקיימה, אבל נחשבת כאילו התקיימה כבר. שלושה כתבי־יד מראים את הצורה ב-ai. ברוב האחרים יש צורה ב-a, אך קשה להסביר אותה.
בְּלַעַ"ז: מוּכָן הוּא אֶצְלִי, וְהַלְוַאי נָתַתִּי לְךָ כְּבָר.


(טו) בֵּינִי וּבֵינְךָ – בֵּין שְׁנֵי אוֹהֲבִים כָּמוֹנוּ מָה הִיא חֲשׁוּבָה? לִכְלוּם! אֶלָּא הַנַּח אֶת הַמֶּכֶר וְאֶת מֵתְךָ קְבוֹר.


(טז) וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן – חָסֵר וָי"ו. לְפִי שֶׁאָמַר הַרְבֵּה, וַאֲפִלּוּ מְעַט לֹא עָשָׂה. שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ שְׁקָלִים גְּדוֹלִים שֶׁהֵן קַנְטָרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "עוֹבֵר לַסּוֹחֵר" – שֶׁמִּתְקַבְּלִים בְּשֶׁקֶל בְּכָל מָקוֹם. וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁשִּׁקְלֵיהֶן גְּדוֹלִים, שֶׁהֵן קַנְטָרִין, צינטינייר"שcenteniers = משקלים של מאה מידות, מטבעות של מאה.
הערה: רש"י מסביר את המלה מן המדרש על הפסוק, כי עפרון דרש מטבעות בעלות ערך גדול.
בְּלַעַ"ז (בבא מציעא פ"ז ע"א; בכורות נ' ע"א; בראשית רבה נח,ז).


(יז) וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן – תְּקוּמָה הָיְתָה לוֹ, שֶׁיָּצָא מִיַּד הֶדְיוֹט לְיַד מֶלֶךְ (בראשית רבה נח,ח). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: וַיָּקָם הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ, וְכָל הָעֵץ "לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה..." (פסוק הבא).


(יח) בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ – בְּקֶרֶב כֻּלָּם וּבְמַעֲמַד כֻּלָּם הִקְנָהוּ לוֹ.

פרק כד[עריכה]


(א) בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל – "בַּכֹּל" עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא "בֵּן", וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן הָיָה צָרִיךְ לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה.


(ב) זְקַן בֵּיתוֹ – לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק נָקוּד "זְקַן".
תַּחַת יְרֵכִי – לְפִי שֶׁהַנִּשְׁבָּע צָרִיךְ שֶׁיִּטּוֹל בְּיָדוֹ חֵפֶץ שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ מְזוּזָה אוֹ תְּפִלִּין (שבועות ל"ח ע"ב), וְהַמִּילָה הָיְתָה מִצְוָה רִאשׁוֹנָה לוֹ, וּבָאָה לוֹ עַל יְדֵי צַעַר, וְהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו, וּנְטָלָהּ (בראשית רבה נט,ח).


(ז) ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי – וְלֹא אָמַר "וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ". וּלְמַעְלָה אָמַר (לעיל פסוק ג): "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ"? אָמַר לוֹ: עַכְשָׁיו הוּא "אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ", שֶׁהִרְגַּלְתִּיו בְּפִי הַבְּרִיּוֹת. אֲבָל כְּשֶׁלְּקָחַנִי מִבֵּית אָבִי, הָיָה "אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם" וְלֹא אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא הָיוּ בָּאֵי עוֹלָם מַכִּירִים בּוֹ, וּשְׁמוֹ לֹא הָיָה רָגִיל בָּאָרֶץ (בראשית רבה נט,ח).
מִבֵּית אָבִי – מֵחָרָן.
וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי – מֵאוּר כַּשְׂדִים.
וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי – לְצָרְכִּי, כְּמוֹ (מל"א ב,ד): "אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי". וְכֵן כָּל "לִי" וְ"לוֹ" וְ"לָהֶם", הַסְּמוּכִים אֵצֶל דִּבּוּר, מְפוֹרָשִׁים בְּלָשׁוֹן "עַל"; וְתַרְגּוּם שֶׁלָּהֶם "עֲלַי", "עֲלוֹהִי", "עֲלֵיהוֹן". שֶׁאֵין נוֹפֵל אֵצֶל דִּבּוּר לְשׁוֹן "לִי" וְ"לוֹ" וְ"לָהֶם", אֶלָא "אֵלַי", "אֵלָיו", "אֲלֵיהֶם"; וְתַרְגּוּם שֶׁלָּהֶם "עִמִּי", "עִמֵּיהּ", "עִמְּהוֹן". אֲבָל אֵצֶל אֲמִירָה נוֹפֵל לְשׁוֹן "לִי" וְ"לוֹ" וְ"לָהֶם".
וַאֲשֶר נִשְׁבַּע לִי – בֵּין הַבְּתָרִים (בראשית רבה נט,י).


(ח) וְנִקִּיתָ מִשְּׁבוּעָתִי... – וְקַח לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא.
רַק אֶת בְּנִי... – "רַק" מִיעוּט הוּא: בְּנִי אֵינוֹ חוֹזֵר, אֲבָל יַעֲקֹב בֶּן בְּנִי סוֹפוֹ לַחֲזוֹר (בראשית רבה נט,י).


(י) מִגְּמַלֵּי אֲדוֹנָיו – נִכָּרִין הָיוּ מִשְּׁאָר גְּמַלִּים, שֶׁהָיוּ יוֹצְאִין זְמוּמִין מִפְּנֵי הַגֶּזֶל, שֶׁלֹּא יִרְעוּ בִּשְֹדוֹת אֲחֵרִים.
וְכָל טוּב אֲדוֹנָיו בְּיָדוֹ – שְׁטַר מַתָּנָה כָּתַב לְיִצְחָק עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּקְפְּצוּ לִשְׁלוֹחַ לוֹ בִּתָּם (בראשית רבה נט,יא).
אֲרַם נַהֲרַיִם – בֵּין שְׁתֵּי נְהָרוֹת יוֹשֶׁבֶת.


(יא) וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים – הִרְבִּיצָם (בראשית רבה נט,יא).


(יד) אוֹתָהּ הוֹכַחְתָּ – רְאוּיָה הִיא לוֹ, שֶׁתְּהֵא גּוֹמֶלֶת חֲסָדִים, וּכְדַאי לִכָּנֵס בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וּלְשׁוֹן "הוֹכַחְתָּ" – בֵּרַרְתָּ, אפרובי"רaprover = להראות בבירור.
הערה: רש"י רוצה לקרב בתרגומו את המשמעויות השונות של השורש "וכח". ר' לעיל (מס' 3017) "ונכחת" esprover. ועיין באוצר הלעזים מס' 1080.
בְּלַעַ"ז.
וּבָהּ אֵדַע – לְשׁוֹן תְּחִנָּה: הוֹדַע לִי בָּהּ.
כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד – אִם תִּהְיֶה מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְהוֹגֶנֶת לוֹ, אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד.


(טז) בְּתוּלָה – מִמְּקוֹם בְּתוּלִים.
וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ – שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ, לְפִי שֶׁבְּנוֹת הַגּוֹיִם הָיוּ מְשַׁמְּרוֹת מְקוֹם בְּתוּלֵיהֶן וּמַפְקִירוֹת עַצְמָן מִמָּקוֹם אַחֵר, הֵעִיד עַל זוֹ שֶׁנְּקִיָּה מִכֹּל (בראשית רבה ס,ה).


(יז) וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ – לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ (שם).
הַגְמִיאִינִי נָא – לְשׁוֹן גְּמִיעָה (שבת ע"ז ע"א), הומי"רhumer = לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה).
הערה: ראה אוצר הלעזים מספר 92.
בְּלַעַ"ז.


(יח) וַתֹּרֶד כַּדָּהּ – מֵעַל שִׁכְמָהּ.


(יט) עַד אִם כִּלּוּ – הֲרֵי "אִם" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֲשֶׁר". "אִם כִּלּוּ" תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס "דִּיסַפְּקוּן", שֶׁזּוֹ הִיא גְּמַר שְׁתִיָּתָן כְּשֶׁשָּׁתוּ דֵּי סִפּוּקָן.


(כ) וַתְּעַר – לְשׁוֹן נְפִיצָה (לפי התרגום "וּנְפַצַת"). וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "הַמְעָרֶה מִכְּלִי אֶל כְּלִי" (עבודה זרה ע"ב ע"א). וּבַמִּקְרָא יֵשׁ לוֹ דּוֹמֶה: "אַל תְּעַר נַפְשִׁי" (תהלים קמא,ח), "אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ" (ישעיהו נג,יב).
הַשֹּׁקֶת – אֶבֶן חֲלוּלָה שֶׁשּׁוֹתִים בָּהּ הַגְּמַלִּים.


(כא) מִשְׁתָּאֵה – לְשׁוֹן שְׁאִיָּה, כְּמוֹ "שָׁאוּ עָרִים, תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה" (ישעיהו ו,יא).
מִשְׁתָּאֵה – מִשְׁתּוֹמֵם וּמִתְבַּהֵל עַל שֶׁרָאָה דְּבָרוֹ קָרוֹב לְהַצְלִיחַ, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם מִמִּשְׁפַּחַת אַבְרָהָם הִיא אִם לָאו. וְאַל תִּתְמַהּ בַּתָּי"ו שֶׁל "מִשְׁתָּאֵה", שֶׁאֵין לְךָ תֵּיבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ שִׁי"ן וּמְדַבֶּרֶת בִּלְשׁוֹן מִתְפָּעֵל, שֶׁאֵין תָּי"ו מַפְרִידָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶׁל עִקַּר הַיְסוֹד, כְּגוֹן: "מִשְׁתָּאֵה", "מִשְׁתּוֹלֵל" (ישעיהו נט,טו) מִגִּזְרַת "שׁוֹלֵל", "וַיִּשְׁתּוֹמֵם" (ישעיהו נט,טז) מִגִּזְרַת "שְׁמָמָה", "וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי" (מיכה ו,טז) מִגִּזְרַת "שַׁמֵּר". אַף כַּאן "מִשְׁתָּאֵה" מִגִּזְרַת "תִּשָּׁאֶה". וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא לְשׁוֹן "מְשׁוֹמֵם" בְּאָדָם נִבְהָל וְנֶאֱלָם וּבַעַל מַחֲשָׁבוֹת, כְּמוֹ "עַל יוֹמוֹ נָשַׁמּוּ אַחֲרוֹנִים" (איוב יח,כ), "שֹׁמּוּ שָׁמַיִם" (ירמיהו ב,יב), "אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָא" (דניאל ד,טז) – כָּךְ תְּפָרֵשׁ לְשׁוֹן "שְׁאִיָּה" בְּאָדָם בָּהוּל וּבַעַל מַחֲשָׁבוֹת. [וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן "שְׁהִיָּה": "וְגוּבְרָא שָׁהֵי" – שׁוֹהֵא וְעוֹמֵד בְּמָקוֹם אֶחָד לִרְאוֹת "הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ". וְאֵין לְתַרְגֵּם "שָׁתֵי", שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ לְשׁוֹן שְׁתִיָּה, שֶׁאֵין אָלֶ"ף נוֹפֶלֶת בִּלְשׁוֹן שְׁתִיָּה.]
מִשְׁתָּאֵה לָהּ – מִשְׁתּוֹמֵם עָלֶיהָ, כְּמוֹ: "אִמְרִי לִי אָחִי הוּא" (לעיל כ,יג), וּכְמוֹ "וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ" (להלן כו,ז).


(כב) בֶּקַע – רֶמֶז לְשִׁקְלֵי יִשְׂרָאֵל "בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת" (שמות לח,כו).
וּשְׁנֵי צְמִידִים – רֶמֶז לִשְׁנֵי לֻחוֹת מְצֻמָּדוֹת.
עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם – רֶמֶז לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבָּהֶן (בראשית רבה ס,ו).


(כג) וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ – לְאַחַר שֶׁנָּתַן לָהּ שְׁאָלָהּ, לְפִי שֶׁהָיָה בָטוּחַ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהִצְלִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּרְכּוֹ.
לָלִין – לִינָה אַחַת. "לִין" שֵׁם דָּבָר, וְהִיא אָמְרָה "לָלוּן" (להלן פסוק כה) – כַּמָּה לִינוֹת (בראשית רבה ס,ו).


(כד) בַּת בְּתוּאֵל – הֱשִׁיבַתּוּ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן.


(כה) מִסְפּוֹא – כָּל מַאֲכַל הַגְּמַלִּים קָרוּי "מִסְפּוֹא", כְּגוֹן תֶּבֶן וּשְׂעוֹרִים.


(כז) בַּדֶּרֶךְ – דֶּרֶךְ הַמְּזֻמָן, דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר (לפי התרגום "בְּאוֹרַח תָּקְנָא"): בְּאוֹתוֹ דֶּרֶךְ שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ. וְכֵן כָּל בֵּי"ת וְלַמֶ"ד וְהֵ"א הַמְשַׁמְּשִׁים בְּרֹאשׁ הַתֵּיבָה וּנְקוּדִים בְּפַתָּ"ח, מְדַבְּרִים בְּדָבָר הַפָּשׁוּט שֶׁנִּזְכַּר כְּבָר בְּמָקוֹם אַחֵר, אוֹ שֶׁהוּא מְבוֹרָר וְנִכָּר בְּאֵיזוֹ הוּא מְדַבֵּר.


(כח) לְבֵית אִמָּהּ – דֶּרֶךְ הַנָּשִׁים הָיְתָה לִהְיוֹת לָהֶן בַּיִת לֵישֵׁב בּוֹ לִמְלַאכְתָּן, וְאֵין הַבַּת מַגֶּדֶת אֶלָּא לְאִמָּהּ (בראשית רבה ס,ז).


(כט) וַיָּרָץ – לָמָּה רָץ וְעַל מַה רָץ? וַיְהִי כִּרְאוֹת אֶת הַנֶּזֶם – אָמַר: עָשִׁיר הוּא זֶה, וְנָתַן עֵינָיו בַּמָּמוֹן.


(ל) עַל הַגְּמַלִּים – לְשָׁמְרָן, כְּמוֹ (לעיל יח,ח): "וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם" – לְשַׁמְּשָׁם.


(לא) פִּנִּיתִי הַבַּיִת – מֵעֲבוֹדָה זָרָה.


(לב) וַיְפַתַּח – הִתִּיר זָמָם שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה סוֹתֵם אֶת פִּיהֶם שֶׁלֹּא יִרְעוּ בַדֶּרֶךְ בִּשְֹדוֹת אֲחֵרִים (בראשית רבה ס,ח).


(לג) עַד אִם דִּבַּרְתִּי – הֲרֵי "אִם" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֲשֶׁר" וּבִלְשׁוֹן "כִּי", כְּמוֹ (להלן מט,י): "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה". זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה ג' ע"א): "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת, וְהָאֶחָד "אִי" וְהוּא "אִם".


(לו) וַיִּתֶּן לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ – שְׁטַר מַתָּנָה הֶרְאָה לָהֶם.


(לז) לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי – אִם לֹא תֵלֵךְ תְּחִלָּה אֶל בֵּית אָבִי, וְלֹא תֹאבֶה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ (קידושין ס"א ע"ב).


(לט) אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה – "אֵלַי" כְּתִיב: בַּת הָיְתָה לוֹ לֶאֱלִיעֶזֶר, וְהָיָה מְחַזֵּר לִמְצוֹא עִלָּה שֶׁיֹּאמַר לוֹ אַבְרָהָם לִפְנוֹת אֵלָיו לְהַשִּׂיאוֹ בִּתּוֹ. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: בְּנִי בָּרוּךְ וְאַתָּה אָרוּר, וְאֵין אָרוּר מִדַּבֵּק בְּבָרוּךְ (בראשית רבה נט,ט).


(מב) וָאָבֹא הַיּוֹם – הַיּוֹם יָצָאתִי וְהַיּוֹם בָּאתִי, מִכַּאן שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ (סנהדרין צ"ה ע"א). אָמַר רַבִּי אֲחָא: יָפָה שִׂיחָתָן שֶׁל עַבְדֵי אָבוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, שֶׁהֲרֵי פַרָשָׁה שֶׁל אֱלִיעֶזֶר כְּפוּלָה בַתּוֹרָה, וְהַרְבֵּה גּוּפֵי תוֹרָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בִּרְמִיזָה (בראשית רבה ס,ח).


(מד) גַּם אַתָּה – "גַּם" לְרַבּוֹת אֲנָשִׁים שֶׁעִמּוֹ.
הֹכִיחַ – בֵּרַר וְהוֹדִיעַ, וְכֵן כָּל "הוֹכָחָה" שֶׁבַּמִּקְרָא בֵּרוּר דָּבָר.


(מה) טֶרֶם אֲכַלֶּה – טֶרֶם שֶׁאֲנִי מְכַלֶּה. וְכֵן כָּל לְשׁוֹן הוֹוֶה, פְּעָמִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עָבַר וְיָכוֹל לִכְתֹּב "טֶרֶם כִּלִּיתִי". וּפְעָמִים שֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עָתִיד, כְּמוֹ (איוב א,ה): "כִּי אָמַר אִיּוֹב" – הֲרֵי לְשׁוֹן עָבַר, "כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב" – הֲרֵי לְשׁוֹן עָתִיד. וּפֵירוּשׁ שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן הוֹוֶה, כִּי אוֹמֵר הָיָה אִיּוֹב "אוּלַי חָטְאוּ בָנַי..." וְהָיָה עוֹשֶׂה כָּךְ.


(מז) וָאֶשְׁאַל... וָאָשִׂם – שִׁנָה הַסֵּדֶר, שֶׁהֲרֵי הוּא תְּחִלָּה נָתַן וְאַחַר כַּךְ שָׁאַל. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתְפְּשׂוּהוּ בִּדְבָרָיו וְיֹאמְרוּ: הֵיאַךְ נָתַתָּ לָהּ וַעֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדֵעַ מִי הִיא?


(מט) עַל יָמִין – מִבְּנוֹת יִשְׁמָעֵאל.
עַל שְׂמֹאל – מִבְּנוֹת לוֹט, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל אַבְרָהָם (בראשית רבה ס,ט).


(נ) וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל – רָשָׁע הָיָה וְקָפַץ לְהָשִׁיב לִפְנֵי אָבִיו.
לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ – לְמָאֵן בַּדָּבָר הַזֶּה, לֹא עַל יְדֵי תְשׁוּבַת דָּבָר רַע וְלֹא עַל יְדֵי תְשׁוּבַת דָּבָר הָגוּן, לְפִי שֶׁנִּכָּר שֶׁ"מֵּה' יָצָא הַדָּבָר", לְפִי דְבָרֶיךָ שֶׁזִּמְּנָהּ לָךְ.


(נב) וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה – מִכַּאן שֶׁמּוֹדִים עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה (בראשית רבה ס,ו).


(נג) וּמִגְדָּנֹת – לְשׁוֹן מְגָדִים, שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ מִינֵי פֵרוֹת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (בראשית רבה ס,יא).


(נד) וַיָּלִינוּ – כָּל "לִינָה" שֶׁבַּמִּקְרָא לִינַת לַיְלָה אֶחָד (בבא מציעא ק"י ע"ב).


(נה) וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ – וּבְתוּאֵל הֵיכָן הָיָה? רוֹצֶה הָיָה לְעַכֵּב, וּבָא מַלְאָךְ וֶהֱמִיתוֹ (בראשית רבה ס,יב).
יָמִים – שָׁנָה, כְּמוֹ (ויקרא כה,כט): "יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ". שֶׁכָּךְ נוֹתְנִין לִבְתוּלָה זְמַן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לְפַרְנֵס אֶת עַצְמָהּ בְּתַכְשִׁיטִים (כתובות נ"ז ע"ב; בראשית רבה ס,יב).
אוֹ עָשׂוֹר – עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים (לפי התרגום "עֶסְרָא יַרְחִין"). וְאִם תֹּאמַר "יָמִים" מַמָּשׁ? אֵין דֶּרֶךְ הַמְבַקְּשִׁים לְבַקֵּשׁ דָּבָר מוּעָט, וְאִם לֹא תִרְצֶה תֵּן לָנוּ מְרֻבָּה מִזֶּה (כתובות נ"ז ע"ב).


(נז) וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ – מִכַּאן שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ (בראשית רבה ס,יב).


(נח) וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ – מֵעַצְמִי, וְאַף אִם אֵינְכֶם רוֹצִים (בראשית רבה ס,יב).


(ס) אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה – אַתְּ וְזַרְעֵךְ תְּקַבְּלוּ אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה (לעיל כב,יז): "הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ...". יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא אוֹתוֹ הַזֶּרַע מִמֵּךְ וְלֹא מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת.


(סב) מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי – שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא הָגָר לְאַבְרָהָם אָבִיו שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה (בראשית רבה ס,יד).
יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב – קָרוֹב לְאוֹתוֹ בְאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כ,א): "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר". וְשָׁם הָיָה הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל טז,יד): "הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד".


(סג) לָשׂוּחַ – לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ (תהלים קב,א): "יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ" (ברכות כ"ו ע"ב; בראשית רבה ס,יד).


(סד) וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק – רָאֲתָה אוֹתוֹ הָדוּר וְתוֹהָא מִפָּנָיו (בראשית רבה ס,טו).
וַתִּפֹּל – הִשְׁמִיטָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ, כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְאִתְרְכֵינַת" – הִטְּתָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ וְלֹא הִגִּיעָה עַד הַקַּרְקַע. כְּמוֹ: "הַטִּי נָא כַדֵּךְ" (לעיל פסוק יד), "אַרְכַּנִי"; "וַיֵּט שָׁמַיִם" (שמ"ב כב,י), "וְאַרְכֵּין"; לְשׁוֹן מֻטֶּה לָאָרֶץ. וְדוֹמֶה לוֹ (תהלים לז,כד): "כִּי יִפּוֹל לֹא יוּטָל", כְּלוֹמַר: אִם יִטֶּה לָאָרֶץ לֹא יַגִּיעַ עַד הַקַּרְקַע (בראשית רבה ס,טו).


(סה) וַתִּתְכָּס – לָשׁוֹן וַתִּתְפָּעֵל, כְּמוֹ: "וַתִּקָּבֵר" (להלן לה,ח), "וַתִּשָּׁבֵר" (שמ"א ד,יח).


(סו) וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד – גִּלָּה לוֹ נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ: שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ, וְשֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ רִבְקָה בִּתְפִלָּתוֹ (בראשית רבה ס,טו).


(סז) הָאֹהֶלָה שָׂרָה אִמּוֹ – וַיְבִאֶהָ הָאֹהֶלָה וְנַעֲשֵׂית דּוּגְמַת שָׂרָה אִמּוֹ, כְּלוֹמַר: וַהֲרֵי הִיא שָׂרָה אִמּוֹ. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דָּלוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וּבְרָכָה מְצוּיָה בָּעִסָּה, וְעָנָן קָשׁוּר עַל הָאֹהֶל. וּמִשֶּׁמֵּתָה פָּסְקוּ, וּכְשֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרוּ (בראשית רבה ס,טז).
אַחֲרֵי אִמּוֹ – דֶּרֶךְ אֶרֶץ: כָּל זְמַן שֶׁאִמּוֹ שֶׁל אָדָם קַיֶּמֶת, כָּרוּךְ הוּא אֶצְלָהּ. וּמִשֶּׁמֵּתָה הוּא מִתְנַחֵם בְּאִשְׁתּוֹ.

פרק כה (1)[עריכה]

פרשת תולדֹת[עריכה]

פרק כה (2)[עריכה]


(יט) וְאֵלֶה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק – יַעֲקֹב וְעֵשָׂו הָאֲמוּרִים בַּפַּרָשָׁה.
אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק – [לְאַחַר שֶׁקָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ אַבְרָהָם, אַחַר כָּךְ הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. דָּבָר אַחֵר:] עַל יְדֵי שֶׁכָּתַב הַכָּתוּב "יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם", הוּזְקַק לוֹמַר "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק". לְפִי שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים: מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה, שֶׁהֲרֵי כַמָּה שָׁנִים שָׁהֲתָה עִם אַבְרָהָם וְלֹא נִתְעַבְּרָה הֵימֶנּוּ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? צָר קְלַסְתֵּר פָּנָיו שֶׁל יִצְחָק דּוֹמֶה לְאַבְרָהָם, וְהֵעִידוּ הַכֹּל "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק". וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב כַּאן "יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם", שֶׁהֲרֵי עֵדוּת יֵשׁ שֶׁ"אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (בבא מציעא פ"ז ע"א).


(כ) בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה – שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבָּא אַבְרָהָם מֵהַר הַמּוֹרִיָּה נִתְבַּשֵּׂר שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה. וְיִצְחָק הָיָה בֶּן שְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי בוֹ בַפֶּרֶק מֵתָה שָׂרָה, וּמִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק עַד הָעֲקֵדָה שֶׁמֵּתָה שָׂרָה שְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנָה. כִּי בַת תִּשְׁעִים הָיְתָה כְּשֶׁנּוֹלַד יִצְחָק, וּבַת מֵאָה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע כְּשֶׁמֵּתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כג,א): "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה..." – הֲרֵי לְיִצְחָק שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים, וּבוֹ בַּפֶּרֶק נוֹלְדָה רִבְקָה. הִמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְבִיאָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּנְשָׂאָהּ.
בַּת בְּתוּאֵל מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן – וְכִי עֲדַיִין לֹא נִכְתַּב שֶׁהִיא בַת בְּתוּאֵל וַאֲחוֹת לָבָן וּמִפַּדַּן אֲרָם? אֶלָּא לְהַגִּיד שִׁבְחָהּ, שֶׁהָיְתָה בַּת רָשָׁע וַאֲחוֹת רָשָׁע, וּמְקוֹמָהּ אַנְשֵׁי רֶשַׁע, וְלֹא לָמְדָה מִמַּעֲשֵׂיהֶם (בראשית רבה סג,ד).
מִפַּדַּן אֲרָם – עַל שֵׁם שֶׁשְּׁנֵי אֲרָם הָיוּ: אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה, קוֹרֵא אוֹתוֹ "פַּדָּן" – לְשׁוֹן "צֶמֶד בָּקָר" (שמ"א יא,ז), תַּרְגּוּם "פַּדַּן תּוֹרַיָא". וְיֵשׁ פּוֹתְרִין "פַּדַּן אֲרָם" כְּמוֹ "שְׂדֵה אֲרָם" (הושע יב,יג), שֶׁבִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל קוֹרִין לְשָׂדֶה "פַּדָּן".


(כא) וַיֶּעְתַּר – הִרְבָּה וְהִפְצִיר בִּתְפִלָּה.
וַיֵּעָתֶר לוֹ – נִתְפַּצֵּר וְנִתְפַּיֵּס וְנִתְפַּתָּה לוֹ. וְאוֹמֵר אֲנִי: כָּל לְשׁוֹן "עֶתֶר" לְשוֹן הַפְצָרָה וְרִבּוּי הוּא, וְכֵן (יחזקאל ח,יא): "וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת", מַרְבִּית עֲלִיַּת הֶעָשָׁן. וְכֵן (יחזקאל לה,יג): "וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם". וְכֵן (משלי כז,ו): "וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא", דּוֹמוֹת לִמְרֻבּוֹת וְהִנָּם לְמַשָּׂא, אינקריישמיני"טencreisement = ריבוי.
הערה: רש"י מסתמך על שתי המשמעויות של הפועל הצרפתי encreistre, גם "לגדול, לרבות" גם "להתל, להפריע, להימאס" (ראה אוצר הלעזים מספר 2422) ומסביר כאן "להרבות עד לזרא", כלומר להפציר בכל הכוח.
בְּלַעַ"ז.
לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ – זֶה עוֹמֵד בְּזָוִית זוֹ וּמִתְפַּלֵּל, וְזוֹ עוֹמֶדֶת בְּזָוִית זוֹ וּמִתְפַּלֶּלֶת (בראשית רבה סג,ה).
וַיֵּעָתֶר לוֹ – וְלֹא לָהּ, שֶׁאֵין דּוֹמָה תְפִלַּת צַדִּיק בֶּן רָשָׁע לִתְפִלַּת צַדִּיק בֶּן צַדִּיק. לְפִיכָךְ "לוֹ" וְלֹא "לָהּ" (יבמות סד ע"א).


(כב) וַיִּתְרֹצְצוּ – עַל כָּרְחֲךָ הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי, שֶׁסָּתַם מַה הִיא "רְצִיצָה" זוֹ וְכָתַב: "אִם כֵּן לָמָּה זֶה אָנֹכִי". רַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ לְשׁוֹן "רִיצָה": כְּשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל פִּתְחֵי תוֹרָה שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר – יַעֲקֹב רָץ וּמְפַרְכֵּס לָצֵאת. עוֹבֶרֶת עַל פִּתְחֵי עֲבוֹדָה זָרָה – עֵשָׂו מְפַרְכֵּס לָצֵאת (בראשית רבה סג,ו). דָּבָר אַחֵר: מִתְרוֹצְצִים זֶה עִם זֶה, וּמְרִיבִים בְּנַחֲלַת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת.
וַתֹּאמֶר אִם כֵּן – גָּדוֹל צַעַר הָעִבּוּר.
לָמָּה זֶּה אָנֹכִי – מִתְאַוָּה וּמִתְפַּלֶּלֶת עַל הֵרָיוֹן.
וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ – לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם (בראשית רבה סג,ו).
לִדְרֹשׁ אֶת ה' – שֶׁיַּגִּיד לָהּ מַה תְּהֵא בְּסוֹפָהּ.


(כג) וַיֹּאמֶר ה' לָהּ – עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. לְשֵׁם נֶאֱמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהוּא אָמַר לָהּ (בראשית רבה סג,ז).
שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ – "גֵּיִים" כְּתִיב: אֵלּוּ אַנְטוֹנִינוּס וְרַבִּי, שֶׁלֹּא פָסְקוּ מֵעַל שׁוּלְחָנָם לֹא צְנוֹן וְלֹא חֲזֶרֶת, לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים (עבודה זרה י"א ע"א).
וּשְׁנֵי לְאֻמִּים – אֵין "לְאוֹם" אֶלָּא מַלְכוּת (עבודה זרה ב' ע"ב).
מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ – מִן הַמֵּעַיִם הֵם נִפְרָדִים, זֶה לְרִשְׁעוֹ וְזֶה לְתֻמּוֹ.
מִלְאֹם יֶאֱמָץ – לֹא יִשְׁווּ בִּגְדֻלָּה: כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל כו,ב): "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" – לֹא נִתְמַלְּאָה צוֹר אֶלָּא מֵחֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם (מגילה ו' ע"א).


(כד) וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ – אֲבָל בְּתָמָר כְּתִיב (להלן לח,כז): "וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ", שֶׁלֹּא מָלְאוּ יָמֶיהָ כִּי לְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים יְלָדָתַם (בראשית רבה סג,ח).
וְהִנֵּה תוֹמִם – חָסֵר. וּבְתָמָר "תְּאוֹמִים" מָלֵא, לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם צַדִּיקִים, אֲבָל כַּאן אֶחָד צַדִּיק וְאֶחָד רָשָׁע (בראשית רבה סג,ח).


(כה) אַדְמוֹנִי – סִימָן הוּא שֶׁיְּהֵא שׁוֹפֵךְ דָּמִים (בראשית רבה סג,ח).
כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר – מָלֵא שֵׂעָר כְּטַלִּית שֶׁל צֶמֶר הַמְלֵאָה שֵׂעָר, פלוקייד"אflocheide = אריג צמרי. בְּלַעַ"ז.
וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו – הַכֹּל קָרְאוּ לוֹ כֵן, לְפִי שֶׁהָיָה נַעֲשֶׂה וְנִגְמָר בִּשְׂעָרוֹ כְּבֶן שָׁנִים הַרְבֵּה.


(כו) וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו... – שָׁמַעְתִּי מִדְרַשׁ אַגָּדָה הַדּוֹרְשׁוֹ לְפִי פְּשׁוּטוֹ: בַּדִין הָיָה אוֹחֵז בּוֹ לְעַכְּבוֹ: יַעֲקֹב נוֹצַר מִטִּפָּה רִאשׁוֹנָה, וְעֵשָׂו מִן הַשְּׁנִיָּה. צֵא וּלְמַד מִשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁפִּיהָ קְצָרָה: תֵּן בָּהּ שְׁתֵּי אֲבָנִים זוֹ אַחַר זוֹ – הַנִּכְנֶסֶת רִאשׁוֹנָה תֵּצֵא אַחֲרוֹנָה, וְהַנִּכְנֶסֶת אַחֲרוֹנָה תֵּצֵא רִאשׁוֹנָה. נִמְצָא עֵשָׂו הַנּוֹצָר בָּאַחֲרוֹנָה יָצָא רִאשׁוֹן, וְיַעֲקֹב שֶׁנּוֹצַר רִאשׁוֹנָה יָצָא אַחֲרוֹן. וְיַעֲקֹב בָּא לְעַכְּבוֹ, שֶׁיְּהֵא רִאשׁוֹן לְלֵידָה כְּרִאשׁוֹן לִיצִירָה, וְיִפְטוֹר אֶת רַחְמָהּ וְיִטּוֹל אֶת הַבְּכוֹרָה מִן הַדִּין (בראשית רבה סג,ח).
בַּעֲקֵב עֵשָׂו – סִימָן שֶׁאֵין זֶה מַסְפִּיק לִגְמוֹר מַלְכוּתוֹ עַד שֶׁזֶּה עוֹמֵד וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנוּ.
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. [אָמַר: אַתֶּם קְרִיתוּן לִבְכוֹרְכֶם שֵׁם (ראו רש"י לפסוק כה), אַף אֲנִי אֶקְרָא לִבְנִי בְכוֹרִי שֵׁם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב" (בראשית רבה סג,ח).] דָּבָר אַחֵר: אָבִיו קָרָא לוֹ "יַעֲקֹב" עַל שֵׁם אֲחִיזַת הֶעָקֵב.
בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה – עֶשֶׂר שָׁנִים מִשֶּׁנְּשָׂאָהּ, עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּרְאוּיָה לְהֵרָיוֹן. וְעֶשֶׂר שָׁנִים הַלָּלוּ צִפָּה וְהִמְתִּין לָהּ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אָבִיו לְשָׂרָה (לעיל טז,ג). כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְעַבְּרָה, יָדַע שֶׁהִיא עֲקָרָה וְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ. וְשִׁפְחָה לֹא רָצָה לִשָּׂא, לְפִי שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה לִהְיוֹת עוֹלָה תְמִימָה (בראשית רבה סד,ג).


(כז) וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו – כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ קְטַנִּים לֹא הָיוּ נִכָּרִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵין אָדָם מְדַקְדֵּק בָּהֶם מַה טִּיבָם. כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְנֵי שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, זֶה פֵרַשׁ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְזֶה פֵרַשׁ לַעֲבוֹדָה זָרָה (בראשית רבה סג,י).
יֹדֵעַ צַיִד – לָצוּד וּלְרַמּוֹת אֶת אָבִיו בְּפִיו. וְשׁוֹאֲלוֹ: אַבָּא, הֵיאַךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַתֶּבֶן? כַּסָּבוּר אָבִיו שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת (בראשית רבה סג,י).
אִישׁ שָׂדֶה – כְּמַשְׁמָעוֹ: אָדָם בָּטֵל, וְצוֹדֶה בְקַשְׁתּוֹ חַיּוֹת וְעוֹפוֹת.
תָּם – אֵינוֹ בָקִי בְּכָל אֵלֶּה, כְּלִבּוֹ כֵּן פִּיו. מִי שֶׁאֵינוֹ חָרִיף לְרַמּוֹת קָרוּי "תָּם".
יֹשֵׁב אֹהָלִים – אָהֳלוֹ שֶׁל שֵׁם וְאָהֳלוֹ שֶׁל עֵבֶר (בראשית רבה סג,י).


(כח) בְּפִיו – כְּתַרְגּוּמוֹ: בְּפִיו שֶׁל יִצְחָק ("אֲרֵי מִצֵּידֵיהּ הֲוָה אָכֵיל"). וּמִדְרָשׁוֹ: בְּפִיו שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהָיָה צָד אוֹתוֹ וּמְרַמֵּהוּ בִדְבָרָיו.


(כט) וַיָּזֶד – לְשׁוֹן בִּשּׁוּל, כְּתַרְגּוּמוֹ ("וּבַשֵּׁיל").
וְהוּא עָיֵף – בִּרְצִיחָה, כְּמָה דְּתֵימָא (ירמיהו ד,לא): "כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים" (בראשית רבה סג,יב).


(ל) הַלְעִיטֵנִי – אֶפְתַּח פִּי וּשְׁפוֹךְ הַרְבֵּה לְתוֹכָהּ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (מסכת שבת פרק כד משנה ג): "אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל אֲבָל מַלְעִיטִין אוֹתוֹ" (בראשית רבה סג,יב).
מִן הָאָדֹם הָאָדֹם – עֲדָשִׁים אֲדֻמּוֹת. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵת אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת עֵשָׂו בֶּן בְּנוֹ יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה. וְאֵין זוֹ "שֵׂיבָה טוֹבָה" שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ קִצֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָמֵשׁ שָׁנִים מִשְּׁנוֹתָיו: שֶׁיִּצְחָק חַי מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְזֶה מֵאָה וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. וּבִשֵּׁל יַעֲקֹב עֲדָשִׁים לְהַבְרוֹת אֶת הָאָבֵל (בראשית רבה סג,יא-יב).
וְלָמָּה עֲדָשִׁים? שֶׁדּוֹמוֹת לְגַלְגַּל, שֶׁהָאֲבֵלוּת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם. [וְעוֹד: מָה עֲדָשִׁים אֵין לָהֶם פֶּה, כָּךְ הָאָבֵל אֵין לוֹ פֶּה שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר (בראשית רבה סג,יד). וּלְפִיכָךְ הַמִּנְהָג לְהַבְרוֹת אֶת הָאָבֵל בִּתְחִלַּת מַאֲכָלוֹ בֵּיצִים, שֶׁהֵם עֲגֻלִּים וְאֵין לָהֶם פֶּה, כָּךְ אָבֵל אֵין לוֹ פֶּה, כִּדְאַמְרִינָן בְּמוֹעֵד קָטָן (דף כ"א ע"ב): אָבֵל כָּל שְׁלוֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ מֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵל בַּתְּחִלָּה. מִשְּׁלוֹשָׁה וְעַד שִׁבְעָה מֵשִׁיב וְאֵינוֹ שׁוֹאֵל, וְכוּ'.]


(לא) מִכְרָה כַיּוֹם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "כְּיוֹם דִּלְהֵן" – כַּיּוֹם שֶׁהוּא בָּרוּר, כָּךְ מְכוֹר לִי מְכִירָה בְּרוּרָה.
בְּכֹרָתְךָ – לְפִי שֶׁהָעֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת. אָמַר יַעֲקֹב: אֵין רָשָׁע זֶה כְדַאי שֶׁיַּקְרִיב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.


(לב) הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת – [מִתְנוֹדֶדֶת וְהוֹלֶכֶת הִיא הַבְּכוֹרָה, שֶׁלֹּא תְהֵא כָּל עֵת הָעֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת, כִּי שֵׁבֶט לֵוִי יִטּוֹל אוֹתָהּ. וְעוֹד] אָמַר עֵשָׂו: מַה טִּיבָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה זוֹ? אָמַר לוֹ כַּמָּה אַזְהָרוֹת וְעוֹנָשִׁין וּמִיתוֹת תְּלוּיִין בָּהּ. כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ (תוספתא, זבחים פרק יב): "אֵלּוּ הֵן שֶׁבְּמִיתָה: ...שְׁתוּיֵי יַיִן וּפְרוּעֵי רֹאשׁ". אָמַר: אֲנִי הוֹלֵךְ לָמוּת עַל יָדָהּ, אִם כֵּן מַה חֵפֶץ לִי בָּהּ?


(לד) וַיִּבֶז עֵשָׂו – הֵעִיד הַכָּתוּב עַל רִשְׁעוֹ, שֶׁבִּזָּה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל מָקוֹם.

פרק כו[עריכה]


(ב) אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה – שֶׁהָיָה דַעְתּוֹ לָרֶדֶת מִצְרַיְמָה, כְּמוֹ שֶׁיָּרַד אָבִיו בִּימֵי הָרָעָב. אָמַר לוֹ: "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה", שֶׁאַתָּה עוֹלָה תְּמִימָה, וְאֵין חוּצָה לָאָרֶץ כְּדַאי לָךְ (בראשית רבה סד,ג).


(ג) הָאֵל – כְּמוֹ "הָאֵלֶּה".


(ד) וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ – אָדָם אוֹמֵר לִבְנוֹ: יְהֵא זַרְעֲךָ כְּזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְכֵן בְּכָל הַמִּקְרָא, וְזֶה אָב לְכֻלָּן: "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂימְךָ..." (להלן מח,כ). וְאַף לְעִנְיַן הַקְּלָלָה מָצִינוּ כֵן (במדבר ה,כז): "וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה", שֶׁהַמְקַלֵּל שׂוֹנְאוֹ אוֹמֵר: תְּהֵא כִּפְלוֹנִית. וְכֵן (ישעיהו סה,טו): "וְהִנַּחְתֶם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי", שֶׁהַנִּשְׁבַּע אוֹמֵר: אֱהֵא כִפְלוֹנִי אִם עָשִׂיתִי כָךְ וָכָךְ.


(ה) שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי – כְּשֶנִּסִּיתִי אוֹתוֹ.
וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי – גְּזֵרוֹת לְהַרְחָקָה עַל הָאַזְהָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּגוֹן: שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת וּשְׁבוּת לַשַּׁבָּת (יבמות כ"א ע"א).
מִצְוֹתַי – דְּבָרִים שֶׁאִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ רְאוּיִין הֵם לְהִצְטַוּוֹת, כְּגוֹן: גֶּזֶל וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.
חֻקּוֹתַי – דְּבָרִים שֶׁיֵּצֶר הָרָע וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן אֲכִילַת חֲזִיר וּלְבִישַׁת שַׁעְטְנֵז, שֶׁאֵין טַעַם בַּדָּבָר, אֶלָּא גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ וְחֻקּוֹתָיו עַל עֲבָדָיו (יומא סז ע"ב).
וְתוֹרֹתָי – לְהָבִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינָי (יומא כ"ח ע"ב; בראשית רבה סד,ד).


(ז) לְאִשְׁתּוֹ – עַל אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ (לעיל כ,יג): "אִמְרִי לִי אָחִי הוּא".


(ח) כִּי אָרְכוּ – אָמַר: מֵעַתָּה אֵין לִי לִדְאוֹג, מֵאַחַר שֶׁלֹּא אֲנָסוּהָ עַד עַכְשָׁיו, וְלֹא נִזְהַר לִהְיוֹת נִשְׁמָר.
וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ... – רָאָהוּ מְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ (בראשית רבה סד,ה).


(י) אַחַד הָעָם – הַמְּיוּחָד בָּעָם, (לפי התרגום "דִּמְיַחַד בְּעַמָּא"), זֶה הַמֶּלֶךְ.
וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם – אִם שָׁכַב כְּבָר, הֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם.


(יב) בָּאָרֶץ הַהִוא – אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַצְמָהּ, כְּאֶרֶץ שִׁבְעָה גוֹיִם.
בַּשָּׁנָה הַהִוא – אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ כְּתִקְּנָהּ, שֶׁהָיְתָה שְׁנַת רְעָבוֹן.
בָּאָרֶץ הַהִוא, בַּשָּׁנָה הַהִוא – שְׁנֵיהֶם לָמָּה? לוֹמַר שֶׁהָאָרֶץ קָשָׁה וְהַשָּׁנָה קָשָׁה.
מֵאָה שְׁעָרִים – שֶׁאֲמָדוּהָ כַּמָּה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת, וְעָשְׂתָה עַל אַחַת שֶׁאֲמָדוּהָ מֵאָה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אֹמֶד זֶה לְמַעַשְׂרוֹת הָיָה (בראשית רבה סד,ו).


(יג) כִּי גָדַל מְאֹד – שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: זֶבֶל פִּרְדוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק, וְלֹא כַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ (בראשית רבה סד,ז).


(יד) וַעֲבֻדָּה רַבָּה – פְּעֻלָּה רַבָּה, בִּלְשׁוֹן לַעַ"ז אובריינ"אovreine = מכלול העבודות.
הערה: כדברי רש"י: "עבוֹדה משמע עבודה אחת, עבוּדה משמע פעולה רבה". במלה הצרפתית הוא רואה אפוא שם קיבוצי לעומת oevre, שהיא "עבודה אחת".
. "עֲבוֹדָה" מַשְׁמָע עֲבוֹדָה אַחַת, "עֲבֻדָּה" מַשְׁמַע פְּעֻלָּה רַבָּה.


(טו) סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים – מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ: תַּקָּלָה הֵם לָנוּ מִפְּנֵי הַגְּיָסוֹת הַבָּאוֹת עָלֵינוּ. "טָמוּנִין פְּלִשְׁתָּאֵי" (אונקלוס) לְשׁוֹן סְתִימָה, וּבִלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה: "מְטַמְטֵּם אֶת הַלֵּב" (פסחים מ"ב ע"א).


(יז) בְּנַחַל גְּרָר – רָחוֹק מִן הָעִיר.


(יח) וַיָּשָׁב... וַיַּחְפֹּר – הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וּפְלִשְׁתִּים סִתְּמוּם מִקּוֹדֶם שֶׁנָּסַע יִצְחָק מִגְּרָר – חָזַר וַחֲפָרָן.


(כ) עֵשֶׂק – עִרְעוּר.
כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ – נִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ עָלֶיהָ בִּמְרִיבָה וְעִרְעוּר.


(כא) שִׂטְנָה – נוישימינ"טnuisement = נזק..


(כב) וּפָרִינוּ בָאָרֶץ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְנִפּוֹשׁ בְּאַרְעָא".


(כו) וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְסִיעַת מֵרָחֲמוֹהִי", סִיעַת מֵאוֹהֲבָיו. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין "מֵרֵעֵהוּ" מ"ם מִיסוֹד הַתֵּיבָה, כְּמוֹ "שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים" דְּשִׁמְשׁוֹן (שופטים יד,יא), כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה תֵיבַת "וַאֲחֻזַּת" דְּבוּקָה. אֲבָל אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְדַבֵּר עַל הַמַּלְכוּת כֵּן, "סִיעַת אוֹהֲבָיו", שֶׁאִם כֵּן כָּל סִיעַת אוֹהֲבָיו הוֹלִיךְ עִמּוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא סִיעָה אַחַת שֶׁל אוֹהֲבִים. לָכֵן יֵשׁ לְפָתְרוֹ בַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. וְאַל תִּתְמַהּ עַל תָּי"ו שֶׁל "אֲחֻזַּת", וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תֵּיבָה סְמוּכָה, יֵשׁ דּוּגְמָתָהּ בַּמִּקְרָא: "עֶזְרָת מִצָּר" (תהלים ס,יג), "וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן" (ישעיהו נא,כא).
אֲחֻזַּת – לְשׁוֹן קְבוּצָה וַאֲגֻדָּה, שֶׁנֶּאֱחָזִין יָחַד.


(כח) רָאוֹ רָאִינוּ – "רָאוֹ" בְאָבִיךָ, "רָאִינוּ" בָךְ.
תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ... – הָאָלָה אֲשֶׁר "בֵּינוֹתֵינוּ" מִימֵי אָבִיךָ, תְּהִי גַּם עַתָּה
בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ – (לפי התרגום "תִּתְקַיַּים כְּעַן מוֹמָתָא דַּהֲוָת בֵּין אֲבָהָתַנָא בֵּינַנָא וּבֵינָךְ").


(כט) לֹא נְגַעֲנוּךָ – כְּשֶׁאָמַרְנוּ לְךָ "לֵךְ מֵעִמָּנוּ" (לעיל פסוק טז).
אַתָּה – גַּם אַתָּה עֲשֵׂה לָנוּ כְמוֹ כֵן.


(לג) שִׁבְעָה – עַל שֵׁם הַבְּרִית.


(לד) בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה – עֵשָׂו הָיָה נִמְשָׁל לַחֲזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ,יד): "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר". הַחֲזִיר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב, פּוֹשֵׁט טְלָפָיו, לוֹמַר: רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר! כָּךְ אֵלּוּ גּוֹזְלִים וְחוֹמְסִים וּמַרְאִים עַצְמָם כְּשֵׁרִים. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה עֵשָׂו צָד נָשִׁים מִתַּחַת יַד בַּעֲלֵיהֶן וּמְעַנֶּה אוֹתָם. כְּשֶׁהָיָה בֶּן אַרְבָּעִים אָמַר: אַבָּא בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה נָשָׂא אִשָּׁה, אַף אֲנִי כֵּן (בראשית רבה סה,א).


(לה) מוֹרַת רוּחַ – לְשׁוֹן הַמְרָאוּת רוּחַ, כְּמוֹ (דברים ט,כד): "מַמְרִים הֱיִיתֶם". כָּל מַעֲשֵׂיהֶן הָיוּ לְהַכְעִיס וּלְעִצָּבוֹן לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה, שֶׁהָיוּ עוֹבְדוֹת עֲבוֹדָה זָרָה (בראשית רבה סה,ד).

פרק כז[עריכה]


(א) וַתִּכְהֶיןָ – בַּעֲשָׁנָן שֶׁל אֵלּוּ [שֶׁהָיוּ מְעַשְּׁנוֹת וּמַקְטִירוֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה] (בראשית רבה סה,ד). דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְהָיָה אָבִיו רוֹצֶה לְֹשָחֳטוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם, וְרָאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְהָיוּ בוֹכִים, וְיָרְדוּ דִמְעוֹתֵיהֶם וְנָפְלוּ עַל עֵינָיו. לְפִיכָךְ כָּהוּ עֵינָיו (בראשית רבה סה,י). דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיִּטּוֹל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת.


(ב) לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי – אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: אִם מַגִּיעַ אָדָם לְפֶרֶק אֲבוֹתָיו, יִדְאַג חָמֵשׁ שָׁנִים לִפְנֵיהֶן וְחָמֵשׁ לְאַחַר כֵּן. וְיִצְחָק הָיָה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ [כִּי יַעֲקֹב בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ כְּשֶׁנִּתְבָּרֵךְ, דּוֹק בְּרַשִׁ"י סוֹף הַסֵּדֶר]. אָמַר: שֶׁמָּא לְפֶרֶק אִמִּי אֲנִי מַגִּיעַ, וְהִיא מֵתָה בַּת מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע, וַהֲרֵינִי בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים סָמוּךְ לְפִרְקָהּ? לְפִיכָךְ לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי – שֶׁמָּא לְפֶרֶק אִמִּי, שֶׁמָּא לְפֶרֶק אַבָּא (בראשית רבה סה,יב).


(ג) שָׂא נָא – לְֹשוֹן הַשְׁחָזָה, כְּאוֹתָהּ ֹשֶשָנִינוּ (ביצה כ"ח ע"א): "אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין, אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּה" – חַדֵּד סַכִּינְךָ וֹּשְחוֹט יָפֶה, שֶׁלֹּא תַאֲכִילֵנִי נְבֵלָה.
תֶּלְיְךָ – חַרְבְּךָ שֶׁדֶּרֶךְ לִתְלוֹתָהּ.
וְצוּדָה לִי – מִן הַהֶפְקֵר וְלֹא מִן הַגֶּזֶל (בראשית רבה סה,יג).


(ה) לָצוּד צַיִד לְהָבִיא – מַהוּ "לְהָבִיא"? אִם לֹא יִמְצָא צַיִד, יָבִיא מִן הַגֶּזֶל (בראשית רבה סה,יג).


(ז) לִפְנֵי ה' – בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁיַּסְכִּים עַל יָדִי.


(ט) וְקַח לִי – מִשֶּׁלִּי הֵם וְאֵינָם גֶּזֶל, שֶׁכָּךְ כָּתַב לָהּ יִצְחָק בִּכְתֻבָּתָהּ לִטּוֹל שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים בְּכָל יוֹם (בראשית רבה סה,יד).
שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים – וְכִי שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים הָיָה מַאֲכָל שֶׁל יִצְחָק? אֶלָּא פֶּסַח הָיָה, הָאֶחָד הִקְרִיב לְפִסְחוֹ, וְהָאֶחָד עָשָׂה מַטְעַמִּים; בְּפִרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פרק לב).
כַּאֲשֶׁר אָהֵב – כִּי טַעַם הַגְּדִי כְּטַעַם הַצְּבִי.


(יא) אִישׁ שָׂעִר – בַּעַל שֵׂעָר.


(יב) יְמֻשֵּׁנִי – כְּמוֹ "מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם" (דברים כח,כט).


(טו) הַחֲמֻדֹת – הַנְּקִיּוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ "דָּכְיָיתָא". דָּבָר אַחֵר: שֶׁחָמַד אוֹתָן מִן נִמְרוֹד.
אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת – וַהֲלֹא כַמָּה נָשִׁים הָיוּ לוֹ, וְהוּא מַפְקִיד אֵצֶל אִמּוֹ? אֶלָּא שֶׁהָיָה בָּקִי בְמַעֲשֵׂיהֶן וְחוֹשְׁדָן (בראשית רבה סה,טז).


(יט) אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ – אָנֹכִי הַמֵּבִיא לְךָ, וְעֵשָׂו הוּא בְּכוֹרֶךָ.
עָשִׂיתִי – כַּמָּה דְבָרִים כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי.
שְׁבָה – לְשׁוֹן מֵסֵב עַל הַשֻּׁלְחָן, לְכָךְ מְתֻרְגָּם "אִסְתְּחַר".


(כא) גְּשָׁה נָא וַאֲמֻשְׁךָ – אָמַר יִצְחָק בְּלִבּוֹ: אֵין דֶּרֶךְ עֵשָׂו לִהְיוֹת שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו, וְזֶה אָמַר: "כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ" (בראשית רבה סה,יט).


(כב) קוֹל יַעֲקֹב – שֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים (לעיל פסוק יט): "קוּם נָא". אֲבָל עֵשָׂו בִּלְשׁוֹן קַנְטוּרְיָא דִּבֶּר (להלן פסוק לא): "יָקֻם אָבִי".


(כד) וַיֹּאמֶר אָנִי – לֹא אָמַר "אֲנִי עֵשָׂו" אֶלָּא "אָנִי".


(כז) וַיָּרַח... – וַהֲלֹא אֵין רֵיחַ רַע יוֹתֵר מִשֶּׁטֶף הָעִזִּים? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּכְנַס עִמּוֹ רֵיחַ גַּן עֵדֶן (בראשית רבה סה,כב).
כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה' – שֶׁנָּתַן בּוֹ רֵיחַ טוֹב, וְזֶהוּ שְׂדֵה תַּפּוּחִים. כָּךְ דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כ"ב ע"ב).


(כח) וְיִתֶּן לְךָ – יִתֵּן וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן (בראשית רבה סו,ג). וּלְפִי פְשׁוּטוֹ מֻסָּב לְעִנְיָן הָרִאשׁוֹן: "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי" שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "כְּרֵיחַ שָׂדֶה...", וְעוֹד יִתֶּן לְךָ "מִטַּל הַשָּׁמַיִם...".
מִטַּל הַשָּׁמַיִם – כְּמַשְׁמָעוֹ. וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ לְהַרְבֵּה פָנִים.
הָאֱלֹהִים – מַהוּ "הָאֱלֹהִים"? בַּדִּין: אִם רָאוּי לְךָ יִתֵּן לְךָ, וְאִם לַאו לֹא יִתֵּן לְךָ. אֲבָל לְעֵשָׂו אָמַר (להלן פסוק לט): "מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ" – בֵּין צַדִּיק בֵּין רָשָׁע יִתֵּן לְךָ. וּמִמֶּנּוּ לָמַד שְׁלֹמֹה, כְּשֶׁעָשָׂה הַבַּיִת, סִדֵּר תְּפִלָּתוֹ: יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בַעַל אֱמוּנָה וּמַצְדִּיק עָלָיו הַדִּין, לֹא יִקְרָא עָלֶיךָ תַּגָּר (מל"א ח,לט). לְפִיכָךְ: "וְנָתַתָּ לְאִישׁ כִּדְרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ". אֲבָל נָכְרִי מְחֻסַּר אֲמָנָה, לְפִיכָךְ אָמַר (מל"ב ח,מג): "אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם... וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי" – בֵּין רָאוּי בֵּין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי תֵּן לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרָא עָלֶיךָ תַּגָּר.


(כט) בְּנֵי אִמֶּךָ – וְיַעֲקֹב אָמַר לִיהוּדָה "בְּנֵי אָבִיךָ" (להלן מט,ח), לְפִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים מִכַּמָּה אִמָּהוֹת. וְכַאן שֶׁלֹּא נָשָׂא אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת, אָמַר: "בְּנֵי אִמֶּךָ" (בראשית רבה סו,ד).
אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ – וּבְבִלְעָם הוּא אוֹמֵר (במדבר כד,ט): "מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר"? הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּתָם יִסּוּרִים וְסוֹפָן שַׁלְוָה, וְאוֹרְרֵיהֶם וּמְצַעֲרֵיהֶם קוֹדְמִים לִמְבָרְכֵיהֶם, לְפִיכָךְ יִצְחָק הִקְדִּים קִלְלַת אוֹרְרִים לְבִרְכַּת מְבָרְכִים. וְהָרְשָׁעִים תְּחִלָּתָן שַׁלְוָה וְסוֹפָן יִסּוּרִין, לְפִיכָךְ בִּלְעָם הִקְדִּים בְּרָכָה לִקְלָלָה (בראשית רבה סו,ד).


(ל) יָצֹא יָצָא – זֶה יוֹצֵא וְזֶה בָא (בראשית רבה סו,ה).


(לג) וַיֶּחֱרַד – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וּתְוַהּ", לְשׁוֹן תְּמִיָּה. וּמִדְרָשׁוֹ: רָאָה גֵּיהִנֹּם פְּתוּחָה מִתַּחְתָּיו (בראשית רבה סז,ב).
מִי אֵפוֹא – לָשׁוֹן לְעַצְמוֹ, מְשַׁמֵּשׁ עִם כַּמָּה דְבָרִים: "אֵפוֹא" – אַיֵּה פֹה, מִי הוּא וְאֵיפֹה הוּא "הַצָּד צַיִד"?
וָאֹכַל מִכֹּל – מִכָּל טְעָמִים שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לִטְעוֹם, טָעַמְתִּי בוֹ.
גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה – שֶׁלֹּא תֹאמַר: אִלּוּלֵי שֶׁרִמָּה יַעֲקֹב לְאָבִיו, לֹא נָטַל אֶת הַבְּרָכוֹת. לְכָךְ הִסְכִּים וּבֵרְכוֹ מִדַּעְתּוֹ (בראשית רבה סז,ב).


(לה) בְּמִרְמָה – בְּחָכְמָה (לפי התרגום "בְּחָכְמָא").


(לו) הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ – לְשׁוֹן תֵּימָה הוּא, כְּמוֹ "הֲכִי אָחִי אַתָּה" (להלן כט,ו): שֶׁמָּא לְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב עַל שֵׁם סוֹפוֹ, שֶׁהוּא עָתִיד לְעָקְבֵנִי? תַּנְחוּמָא (תולדות כג): לָמָּה חָרַד יִצְחָק? אָמַר: שֶׁמָּא עָוֹן יֵשׁ בִּי, שֶׁבֵּרַכְתִּי קָטָן לִפְנֵי גָדוֹל וְשִׁנִּיתִי סֵדֶר הַיַּחַס? הִתְחִיל עֵשָׂו מְצָעֵק: "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם"! אָמַר לוֹ אָבִיו: מֶה עָשָׂה לְךָ? אָמַר לוֹ: "אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח". אָמַר: בְּכָךְ הָיִיתִי מֵצֵר וְחָרֵד שֶׁמָּא עָבַרְתִּי עַל שׁוּרַת הַדִּין. עַכְשָׁיו לַבְּכוֹר בֵּרַכְתִּי – "גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה".
וַיַּעְקְבֵנִי – כְּתַרְגּוּמוֹ "וְכָמַנִי", אֵרְבַנִי. "וְאָרַב" (דברים יט,יא), "וְיִכְמוֹן". וְיֵשׁ מְתַרְגְּמִין "וְחַכְמַנִי", נִתְחַכֵּם לִי.
אָצַלְתָּ – לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה, כְּמוֹ "וַיָּאצֶל" (במדבר יא,כה).


(לז) הֵן גְּבִיר – בְּרָכָה זוֹ שְׁבִיעִית הִיא, וְהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה? אֶלָּא אָמַר לוֹ: מַה תּוֹעֶלֶת לְךָ בִּבְרָכָה? אִם תִּקְנֶה נְכָסִים שֶׁלּוֹ הֵם, שֶׁהֲרֵי "גְּבִיר שַׂמְתִּיו לְךָ", וּמַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ (בראשית רבה סז,ה).
וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה – אַיֵּה אֵיפֹה אֲבַקֵּשׁ מַה לַּעֲשׂוֹת לָךְ?


(לח) הַבְרָכָה אַחַת – הֵ"א זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת לְשׁוֹן תְּמִיָּה, כְּמוֹ: "הַבְּמַחֲנִים" (במדבר יג,יט), "הַשְּׁמֵנָה הִיא" (יג,כ), "הַכְּמוֹת נָבָל" (שמ"ב ג,לג).


(לט) מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ... – זוֹ אִיטַלִיאָה שֶׁל יָוָן (בראשית רבה סז,ו).


(מ) וְעַל חַרְבְּךָ – כְּמוֹ "בְּחַרְבְּךָ". יֵשׁ "עַל" בִּמְקוֹם בֵּי"ת, כְּמוֹ: "עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם" (יחזקאל לג,כו), בְּחַרְבְּכֶם; "עַל צִבְאֹתָם" (שמות ו,כו), בְּצִבְאֹתָם.
תָּרִיד – לְשׁוֹן צַעַר, כְּמוֹ (תהלים נה,ג): "אָרִיד בְּשִׂיחִי". כְּלוֹמַר: כְּשֶׁיַּעַבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַתּוֹרָה, וְיִהְיֶה לְךָ פִּתְחוֹן פֶּה לְהִצְטַעֵר עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁנָּטַל, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ... (לפי התרגום "וִיהֵי כַּד יִעְבְּרוּן בְּנוֹהִי עַל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא, וְתַעְדֵּי נִירֵיהּ מֵעַל צַוְרָךְ"; בראשית רבה סז,ז).


(מא) יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי – כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁלֹּא אֲצַעֵר אֶת אַבָּא. וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה לְכַמָּה פָּנִים יֵשׁ.


(מב) וַיֻּגַּד לְרִבְקָה – בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הֻגַּד לָהּ מַה שֶּׁעֵשָׂו מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ (בראשית רבה סז,ט).
מִתְנַחֵם לְךָ – נִחָם עַל הָאַחֲוָה לַחְשׁוֹב מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת לְהִתְנַכֵּר לְךָ וּלְהָרְגְּךָ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: כְּבָר אַתָּה מֵת בְּעֵינָיו, וְשָׁתָה עָלֶיךָ כּוֹס שֶׁל תַּנְחוּמִין (בראשית רבה סז,ט). וּלְפִי פְשׁוּטוֹ לְשׁוֹן תַּנְחוּמִים, מִתְנַחֵם הוּא עַל הַבְּרָכוֹת בַּהֲרִיגָתֶךָ.


(מד) אֲחָדִים – מוּעָטִים.


(מה) לָמָה אֶשְׁכַּל – אֶהְיֶה שְׁכוּלָה מִשְּׁנֵיכֶם, הַקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו קָרוּי "שָׁכוּל". וְכֵן בְּיַעֲקֹב אָמַר: "כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי" (להלן מג,יד).
גַּם שְׁנֵיכֶם – אִם יָקוּם עָלֶיךָ וְאַתָּה תַהַרְגֶנּוּ, יַעַמְדוּ בָנָיו וְיַהַרְגוּךָ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בָהּ, וְנִתְנַבְּאָה שֶׁבְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּפֶרֶק "הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ" (סוטה י"ג ע"א).‏[7]


(מו) קַצְתִּי בְחַיַּי – מָאַסְתִּי בְחַיַּי.


פרק כח (1)[עריכה]


(ב) פַּדֶּנָה – כְּמוֹ "לְפַדָּן".
בֵּיתָה בְתוּאֵל – לְבֵית בְּתוּאֵל, כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָהּ לַמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ הִטִּיל לָהּ הֵ"א בְּסוֹפָהּ (יבמות י"ג ע"ב).


(ג) וְאֵל שַׁדַּי – מִי שֶׁדַּי בְּבִרְכוֹתָיו לַמִּתְבָּרְכִין מִפִּיו יְבָרֵךְ אוֹתְךָ.


(ד) אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם – שֶׁאָמַר לוֹ: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (לעיל יב,ב), "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ" (לעיל כב,יח) – יִהְיוּ אוֹתָן בְּרָכוֹת אֲמוּרוֹת בִּשְׁבִילְךָ: מִמְּךָ יֵצֵא אוֹתוֹ הַגּוֹי וְאוֹתוֹ הַזֶּרַע הַמְּבוֹרָךְ.


(ה) אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו – אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מְּלַמְּדֵנוּ.


(ז) וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב – מְחֻבָּר לָעִנְיָן שֶׁל מַעְלָה: "וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק...", וְכִי שִׁלַּח אוֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם, וְכִי שָׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְהָלַךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, וְכִי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנַעַן – וְהָלַךְ גַּם הוּא אֶל יִשְׁמָעֵאל.


(ט) אֲחוֹת נְבָיוֹת – מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר "בַּת יִשְׁמָעֵאל", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא "אֲחוֹת נְבָיוֹת"? אֶלָּא לִמְּדָנוּ שֶׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל מִשֶּׁיִּעֲדָהּ לְעֵשָׂו קֹדֶם נִשּׂוּאֶיהָ, וְהִשִּׂיאָהּ נְבָיוֹת אָחִיהָ. וְלִמְּדָנוּ שֶׁהָיָה יַעֲקֹב בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים, שֶׁהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל בֶּן שִׁבְעִים וְאַרְבַּע שָׁנִים הָיָה כְּשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב, שֶׁאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה גָּדוֹל יִשְׁמָעֵאל מִיִּצְחָק (לעיל כה,כו): "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אוֹתָם" – הֲרֵי שִׁבְעִים וְאַרְבַּע. וּשְׁנוֹתָיו הָיוּ מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כה,יז): "וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל...". נִמְצָא יַעֲקֹב כְּשֶׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים הָיָה.
וְלָמַדְנוּ מִכַּאן שֶׁנִּטְמַן בְּבֵית עֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לְחָרָן, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁהָה בְּבֵית לָבָן לִפְנֵי לֵידָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן לא,מא): "עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנוֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ", וּשְׂכַר הַצֹּאן מִשֶּׁנּוֹלַד יוֹסֵף הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן ל,כה): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף...". וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הָיָה כְּשֶׁמָּלַךְ, וּמִשָּׁם עַד שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם תֵּשַׁע שָׁנִים, שֶׁבַע שֶׁל שָׂבָע וּשְׁתַּיִם שֶׁל רָעָב, וְיַעֲקֹב אָמַר לְפַרְעֹה (להלן מז,ט): "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלוֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה". צֵא וַחֲשׁוֹב אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלִּפְנֵי לֵידַת יוֹסֵף, וּשְׁלוֹשִׁים שֶׁל יוֹסֵף, וְתֵשַׁע מִשֶּׁמָּלַךְ עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב – הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ. וּכְשֶׁפֵּרַשׁ מֵאָבִיו הָיָה בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ – הֲרֵי מֵאָה וְשֵׁש עֶשְׂרֵה. וְהוּא אוֹמֵר "שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה", הֲרֵי חֲסֵרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים! הָא לָמַדְתָּ שֶׁאַחַר שֶׁקִּבֵּל הַבְּרָכוֹת נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים.
[אֲבָל לֹא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא פֵרַשׁ יוֹסֵף מֵאָבִיו אֶלָּא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, דְּהַיְנוּ מִשְּׁבַע עֶשְׂרֵה עַד שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע, כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שֶׁפֵּרַשׁ יַעֲקֹב מֵאָבִיו וְלֹא כִבְּדוֹ. וְהֵם עֶשְׂרִים שָׁנִים בְּבֵית לָבָן וּשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁשָּׁהָה בַדֶּרֶךְ, כְּדִכְתִיב (להלן לג,יז): "וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּוֹת". וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִזֶּה הַפָּסוּק שֶׁשָּׁהָה שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֳדָשִׁים בַּדֶּרֶךְ, דְּ"בַיִת" הֲוָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְ"סֻכּוֹת" הֲווּ בִּימוֹת הַחַמָּה (מגילה י"ז ע"א). וּלְחֶשְׁבּוֹן הַפְּסוּקִים שֶׁחִשַּׁבְנוּ לְעֵיל, מִשֶּׁפֵּרַשׁ מֵאָבִיו עַד שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם שֶׁהָיָה בֶּן מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנִים, שֶׁשָּׁם אָנוּ מוֹצְאִים עוֹד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים. אֶלָּא וַדַּאי נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר בַּהֲלִיכָתוֹ לְבֵית לָבָן, לִלְמוֹד תּוֹרָה מִמֶּנּוּ, וּבִשְׁבִיל זְכוּת הַתּוֹרָה לֹא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם. וְלֹא פֵרַשׁ יוֹסֵף מִמֶּנּוּ אֶלָּא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.]
עַל נָשָׁיו – הוֹסִיף רִשְׁעָה עַל רִשְׁעָתוֹ, שֶׁלֹּא גֵרַשׁ אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת.

פרשת ויצא[עריכה]

פרק כח (2)[עריכה]


(י) וַיֵּצֵא יַעֲקֹב – עַל יְדֵי שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁרָעוֹת בְּנוֹת כְּנַעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו הָלַךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל, הִפְסִיק הָעִנְיָן בְּפַרָשָׁתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְכָתַב "וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ..." (לעיל פסוק ו), וּמִשֶּׁגָּמַר חָזַר לְעִנְיָן הָרִאשׁוֹן.
וַיֵּצֵא – לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב אֶלָּא "וַיֵּלֶךְ יַעֲקֹב חָרָנָה", וְלָמָה הִזְכִּיר יְצִיאָתוֹ? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיְּצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה רוֹשֶׁם. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר, הוּא הוֹדָהּ הוּא זִיוָּהּ הוּא הֲדָרָהּ. יָצָא מִשָּׁם, פָּנָה הוֹדָהּ פָּנָה זִיוָּהּ פָּנָה הֲדָרָהּ. וְכֵן "וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם" (רות א,ז) הָאָמוּר בְּנָעֳמִי וְרוּת (בראשית רבה סח,ו).
וַיֵּלֶךְ חָרָנָה – יָצָא לָלֶכֶת לְחָרָן (בראשית רבה סח,ח).


(יא) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם – לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב בְּאֵיזֶה מָקוֹם. אֶלָּא "בַּמָּקוֹם" הַנִּזְכָּר בְּמָקוֹם אַחֵר, הוּא הַר הַמּוֹרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (לעיל כב,ד): "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק" (פסחים פ"ח ע"א).
וַיִּפְגַּע – כְּמוֹ: "וּפָגַע בִּירִיחוֹ" (יהושע טז,ז), "וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת" (יהושע יט,יא). וְרַבּוֹתֵנוּ פֵּרְשׁוּ לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ (ירמיהו ז,טז): "וְאַל תִּפְגַּע בִּי". וְלָמַדְנוּ שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית (ברכות כ"ו ע"ב; בראשית רבה סח,ט). וְשִׁנָּה הַכָּתוּב וְלֹא כָתַב "וַיִּתְפַּלֵּל", לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּפֶרֶק 'גִּיד הַנָּשֶׁה' (חולין צ"א ע"ב).‏[8]
כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ – הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב: "וַיָּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ וַיָּלֶן שָׁם". "כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ" מַשְׁמָע שֶׁשָּׁקְעָה לוֹ חַמָּה פִּתְאוֹם שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָהּ, כְּדֵי שֶׁיָּלִין שָׁם (ברכות כ"ו ע"ב; בראשית רבה סח,י).
וַיָּשֶׂם מְרַאֲשׁוֹתָיו – עֲשָׂאָן כְּמִין מַרְזֵב סָבִיב לְרֹאשׁוֹ, שֶׁיָּרֵא מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת (בראשית רבה סח,יא). הִתְחִילוּ מְרִיבוֹת זוֹ עִם זוֹ: זֹאת אוֹמֶרֶת "עָלַי יַנִּיחַ צַדִּיק אֶת רֹאשׁוֹ", וְזֹאת אוֹמֶרֶת "עָלַי יַנִּיחַ". מִיָּד עֲשָׂאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶבֶן אַחַת, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק יח): "וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו" (חולין צ"א ע"ב).
וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא – לְשׁוֹן מִעוּט: בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שָׁכַב, אֲבָל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּבֵית עֵבֶר לֹא שָׁכַב בַּלַּיְלָה, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה (בראשית רבה סח,יא).


(יב) עֹלִים וְיֹרְדִים – עוֹלִים תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים? מַלְאָכִים שֶׁלִּוּוּהוּ בָּאָרֶץ אֵין יוֹצְאִים חוּצָה לָאָרֶץ, וְעָלוּ לָרָקִיעַ, וְיָרְדוּ מַלְאֲכֵי חוּצָה לָאָרֶץ לְלַוּוֹתוֹ (בראשית רבה סח,יב).


(יג) נִצָּב עָלָיו – לְשָׁמְרוֹ (בראשית רבה סט,ג).
וֵאלֹהֵי יִצְחָק – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָצִינוּ בַּמִּקְרָא שֶׁיִּחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עַל הַצַּדִּיקִים בְּחַיֵּיהֶם לִכְתּוֹב "אֱלֹהֵי פְלוֹנִי", מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (איוב טו,טו): "הֵן בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין" – כַּאן יִחֵד שְׁמוֹ עַל יִצְחָק, לְפִי שֶׁכָּהוּ עֵינָיו וְכָלוּא בַבַּיִת וַהֲרֵי הוּא כְמֵת, וְיֵצֶר הָרָע פָּסַק מִמֶּנּוּ. תַּנְחוּמָא (תולדות ז).
שֹׁכֵב עָלֶיהָ – קִפֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תַּחְתָּיו, רָמַז לוֹ שֶׁתְּהֵא נוֹחָה לִכָּבֵשׁ לְבָנָיו כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁזֶּה מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם (חולין צ"א ע"ב).


(יד) וּפָרַצְתָּ – וְחָזַקְתָּ (לפי התרגום "וְתִתַּקַּף"), כְּמוֹ "וְכֵן יִפְרוֹץ" (שמות א,יב).


(טו) אָנֹכִי עִמָּךְ – לְפִי שֶׁהָיָה יָרֵא מֵעֵשָׂו וּמִלָּבָן (בראשית רבה סח,א).
עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי – "אִם" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "כִּי" (גיטין צ' ע"א).
דִּבַּרְתִּי לָךְ – לְצָרְכְּךָ וְעָלֶיךָ: מַה שֶּׁהִבְטַחְתִּי לְאַבְרָהָם עַל זַרְעוֹ – לְךָ הִבְטַחְתִּי וְלֹא לְעֵשָׂו. שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לוֹ "כִּי יִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" אֶלָּא "כִּי בְיִצְחָק" (לעיל כא,יב), וְלֹא כָּל יִצְחָק (נדרים ל"א ע"א). וְכֵן כָּל "לִי" וּ"לְךָ" וְ"לוֹ" וְ"לָהֶם" הַסְּמוּכִים אֵצֶל דִּבּוּר, מְשַׁמְּשִׁים לְשׁוֹן "עַל". וְזֶה יוֹכִיחַ, שֶׁהֲרֵי עִם יַעֲקֹב לֹא דִבֶּר קוֹדֶם לָכֵן.


(טז) וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי – שֶׁאִם יָדַעְתִּי, לֹא יָשַׁנְתִּי בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ כָּזֶה.


(יז) כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא: הַסֻּלָּם הַזֶּה עוֹמֵד בִּבְאֵר שֶׁבַע, וְאֶמְצַע שִׁפּוּעוֹ מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. שֶׁבְּאֵר שֶׁבַע עוֹמֵד בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל יְהוּדָה, וִירוּשָׁלַיִם בִּצְפוֹנָהּ בַּגְּבוּל שֶׁבֵּין יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וּבֵית אֵל הָיָה בַּצָּפוֹן שֶׁל נַחֲלַת בִּנְיָמִין בַּגְּבוּל שֶׁבֵּין בִּנְיָמִין וּבֵין בְּנֵי יוֹסֵף. נִמְצָא סֻלָּם שֶׁרַגְלָיו בִּבְאֵר שֶׁבַע וְרֹאשׁוֹ בְּבֵית אֵל, מַגִּיעַ אֶמְצַע שִׁפּוּעוֹ נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם (בראשית רבה סט,ז).
וּכְלַפֵּי שֶאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (חולין צ"א ע"ב): "צַדִּיק זֶה בָּא לְבֵית מְלוֹנִי וְיִפָּטֵר בְּלֹא לִינָה?", וְאָמְרוּ (פסחים פ"ח ע"א): יַעֲקֹב קָרָא לִירוּשָׁלַיִם "בֵּית אֵל" – וְזוֹ לוּז הִיא וְלֹא יְרוּשָׁלַיִם, וּמֵהֵיכָן לָמְדוּ לוֹמַר כֵּן? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁנֶּעֱקַר הַר הַמּוֹרִיָּה וּבָא לְכַאן, וְזוֹ הִיא קְפִיצַת הָאָרֶץ הָאֲמוּרָה בִּ"שְׁחִיטַת חֻלִּין" (חולין צ"א ע"ב): שֶׁבָּא בֵית הַמִּקְדָּשׁ לִקְרָאתוֹ עַד בֵּית אֵל, וְזֶהוּ "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" (לעיל פסוק יא).
וְאִם תֹּאמַר: כְּשֶׁעָבַר יַעֲקֹב עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מַדּוּעַ לֹא עִכְּבוֹ שָׁם? אִיהוּ לָא יָהֵב לִבֵּיהּ לְהִתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתָיו, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְעַכְּבוּהוּ. אִיהוּ עַד חָרָן אֲזַל, כִּדְאַמְרִינָן בְּפֶרֶק "גִּיד הַנָּשֶׁה". וּקְרָא מוֹכִיחַ (לעיל פסוק י): "וַיֵּלֶךְ חָרָנָה". כִּי מְטָא לְחָרָן, אָמַר: אֶפְשָׁר שֶׁעָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתַי וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי בוֹ? יָהַב דַּעְתֵּיהּ לְמֶהְדַּר, וְחָזַר עַד בֵּית אֵל, וְקָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ.
[הַאי "בֵּית אֵל", לֹא הַסָּמוּךְ לָעַי הוּא אֶלָּא לִירוּשָׁלַיִם, וְעַל שֵׁם "יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" קְרָאוֹ "בֵּית אֵל". וְהוּא הַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁהִתְפַּלֵּל בּוֹ אַבְרָהָם, וְהוּא שָׂדֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל בּוֹ יִצְחָק, כְּדִכְתִיב (לעיל כד,סג): "לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה". דְּהָכִי אַמְרִינָן בִּפְסָחִים (פ"ח ע"א): "אֶל הַר ה' וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב" (מיכה ד,ב) – מַאי שְׁנָא "יַעֲקֹב"? אֶלָּא לֹא כְאַבְרָהָם שֶׁקְּרָאוֹ "הָר", דִּכְתִיב (לעיל כב,יד): "בְּהַר ה' יֵרָאֶה". וְלֹא כְיִצְחָק שֶׁקְּרָאוֹ "שָׂדֶה", דִכְתִיב: "לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה". אֶלָּא כְיַעֲקֹב שֶׁקְּרָאוֹ "בָּיִת".]
מַה נּוֹרָא – תַּרְגּוּם: "מָא דְּחִילוּ אַתְרָא הָדֵין". "דְּחִילוּ" שֵׁם דָּבָר הוּא, כְּמוֹ "סוּכְלְתָנוּ", "וּכְסוּ לְמִלְבָּשׁ".
וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם – מְקוֹם תְּפִלָּה לַעֲלוֹת תְּפִלָּתָם הַשָּׁמָיְמָה. וּמִדְרָשׁוֹ: שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַטָּה (בראשית רבה סט,ז).


(כ) אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי – אִם יִשְׁמוֹר לִי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ שֶׁהִבְטִיחָנִי לִהְיוֹת עִמָּדִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי (לעיל פסוק טו): "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ" (בראשית רבה ע,ד).
וּשְׁמָרַנִי – כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי (לעיל פסוק טו): "וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (בראשית רבה סט,ו).
וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל – כְּמוֹ שֶׁאָמַר (לעיל פסוק טו): "כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ". וְהַמְבַקֵּשׁ לֶחֶם הוּא קָרוּי "נֶעֱזָב", שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז,כה): "וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם".


(כא) וְשַׁבְתִּי – כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי (לעיל פסוק טו): "וַהֲשִׁיבוֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה".
בְשָׁלוֹם – שָׁלֵם מִן הַחֵטְא, שֶׁלֹּא אֶלְמַד מִדַּרְכֵי לָבָן.
וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים – שֶׁיָּחוּל שְׁמוֹ עָלַי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא פְסוּל בְּזַרְעִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (לעיל פסוק טו): "אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ". וְהַבְטָחָה זוֹ הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז,ז): "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" [זַרְעֲךָ מְיוּחָס, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בוֹ שׁוּם פְּסוּל].


(כב) וְהָאֶבֶן הַזֹּאת – כָּךְ תְּפָרֵשׁ וָי"ו זוֹ שֶׁל "וְהָאֶבֶן": אִם תַּעֲשֶׂה לִי אֶת אֵלֶּה, אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת.
וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה... – כְּתַרְגּוּמוֹ: "תְּהֵי דְּאֵיהֵי פָּלַח עֲלַהּ קֳדָם יְיָ". וְכֵן עָשָׂה בְשׁוּבוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, כְּשֶׁאָמַר לוֹ (להלן לה,א): "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל". מַה נֶּאֱמַר שָׁם? "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה... וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ" (בראשית לה,יד).

פרק כט[עריכה]

פרק ל[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/ל

פרק לא[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/לא

פרק לב (1)[עריכה]


(ב) וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים – מַלְאָכִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּאוּ לִקְרָאתוֹ לְלַוּוֹתוֹ לָאָרֶץ.


(ג) מַחֲנָיִם – שְׁתֵּי מַחֲנוֹת: שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁבָּאוּ עִמּוֹ עַד כַּאן, וְשֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ לִקְרָאתוֹ.

פרשת וישלח[עריכה]

פרק לב (2)[עריכה]


(ד) וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים – מַלְאָכִים מַמָּשׁ (בראשית רבה עה,ד).
אַרְצָה שֵׂעִיר – לְאֶרֶץ שֵׂעִיר. כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לַמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הַכָּתוּב הֵ"א בְּסוֹפָהּ (יבמות י"ג ע"ב).


(ה) גַּרְתִּי – לֹא נַעֲשֵׂיתִי שַׂר וְחָשׁוּב אֶלָּא גֵר. אֵינְךָ כְּדַאי לִשְׂנוֹא אוֹתִי עַל בִּרְכַּת אָבִיךָ שֶׁבֵּרְכַנִי "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ" (לעיל כז,כט), שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַיְּמָה בִי. דָּבָר אַחֵר: "גַּרְתִּי" בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁש מֵאוֹת וּשְׁלוֹש עֶשְׂרֵה (תרי"ג). כְּלוֹמַר: עִם לָבָן הָרָשָׁע גַּרְתִּי, וְשֵׁש מֵאוֹת וּשְׁלוֹש עֶשְׂרֵה מִצְוֹת שָׁמַרְתִּי, וְלֹא לָמַדְתִּי מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים.


(ו) וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר – אַבָּא אָמַר לִי (לעיל כז,כח): "מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ", זוֹ אֵינָהּ לֹא מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מִן הָאָרֶץ.
שׁוֹר וַחֲמוֹר – דֶּרֶךְ אֶרֶץ לוֹמַר עַל שְׁוָרִים הַרְבֵּה "שׁוֹר". אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: "בַּלַּיְלָה קָרָא הַתַּרְנְגוֹל", וְאֵינוֹ אוֹמֵר "קָרְאוּ הַתַּרְנְגוֹלִים".
וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי – לְהוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי בָא אֵלֶיךָ.
לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ – שֶׁאֲנִי שָׁלֵם עִמְּךָ וּמְבַקֵּשׁ אַהֲבָתְךָ.


(ז) בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו – שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר "אָחִי הוּא", אֲבָל הוּא נוֹהֵג עִמְּךָ כְּעֵשָׂו הָרָשָׁע, עוֹדֶנּוּ בְּשִׂנְאָתוֹ.


(ח) וַיִּירָא, וַיֵּצֶר – "וַיִּירָא" שֶׁמָּא יֵהָרֵג, "וַיֵּצֶר לוֹ" אִם יַהֲרוֹג הוּא אֶת אֲחֵרִים (בראשית רבה עו,ב).


(ט) הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ – "מַחֲנֶה" מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה" (תהלים כז,ג) הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה, "הַמַּחֲנֶה הַזֶּה" (להלן לג,ח) לְשׁוֹן זָכָר. וְכֵן יֵש שְׁאָר דְּבָרִים מְשַׁמְּשִׁים לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה: "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ" (לעיל יט,כג), "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ" (תהלים יט,ז) – הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר. "וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם" (מל"ב ג,כב) – הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן רוּחַ: "וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה" (איוב א,יט) – הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה. "וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת" (שם) – הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר. "וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים" (מל"א יט,יא) – הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן אֵשׁ: "וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה'" (במדבר טז,לה) לְשׁוֹן נְקֵבָה, "אֵשׁ לוֹהֵט" (תהלים קד,ד) לְשׁוֹן זָכָר.
וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה – עַל כָּרְחוֹ, כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ. הִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלוֹשָׁה דְבָרִים: לְדוֹרוֹן, לִתְפִלָּה, וּלְמִלְחָמָה. לְדוֹרוֹן: "וַתַּעֲבוֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו" (להלן פסוק כב). לִתְפִלָּה: "אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם" (להלן פסוק י). לַמִּלְחָמָה: "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה".


(י) וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק – וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וּפַחַד יִצְחָק" (לעיל לא,מב)? וְעוֹד: מַהוּ שֶׁחָזַר וְהִזְכִּיר שֵׁם הַמְּיוּחָד, הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "הָאוֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ..."! אֶלָּא כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁתֵּי הַבְטָחוֹת הִבְטַחְתַּנִי, אַחַת בְּצֵאתִי מִבֵּית אָבִי מִבְּאֵר שֶׁבַע, שֶׁאָמַרְתָּ לִי: "אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק" (לעיל כח,יג). וְשָׁם אָמַרְתָּ לִי: "וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (כח,טו). וּבְבֵית לָבָן אָמַרְתָּ לִי: "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (לעיל לא,ג). וְשָׁם נִגְלֵיתָ אֵלַי בְּשֵׁם הַמְּיוּחָד לְבַדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ...". בִּשְׁתֵּי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ אֲנִי בָא לְפָנֶיךָ.


(יא) קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים – נִתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתַי עַל יְדֵי הַחֲסָדִים וְהָאֱמֶת שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, לְכָךְ אֲנִי יָרֵא שֶׁמָּא מִשֶּׁהִבְטַחְתַּנִי נִתְקַלְקַלְתִּי בְחֵטְא, וְיִגְרוֹם לִי לְהִמָּסֵר בְּיַד עֵשָׂו (שבת ל"ב ע"א).
וּמִכָּל הָאֱמֶת – אֲמִתַּת דְּבָרֶיךָ, שֶׁשָּׁמַרְתָּ לִי כָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנִי.
כִּי בְמַקְלִי – לֹא הָיָה עִמִּי לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא מִקְנֶה אֶלָּא מַקְלִי לְבַדּוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: נָתַן מַקְלוֹ בַּיַּרְדֵּן וְנִבְקַע הַיַּרְדֵּן.


(יב) מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו – מִיַּד אָחִי שֶׁאֵין נוֹהֵג עִמִּי כְאָח אֶלָּא כְעֵשָׂו הָרָשָׁע.


(יג) הֵיטֵב אֵיטִיב – "הֵיטֵב" בִּזְכוּתְךָ, "אֵיטִיב" בִּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ (בראשית רבה עו,ז).
וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם – וְהֵיכָן אָמַר לוֹ כֵּן, וַהֲלֹא לֹא אָמַר לוֹ אֶלָּא "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (לעיל כח,יד)? אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: "כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (בראשית כח,טו), וּלְאַבְרָהָם אָמַר (לעיל בראשית כב,יז): "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם".


(יד) הַבָּא בְיָדוֹ – בִּרְשׁוּתוֹ. וְכֵן (במדבר כא,כו): "וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ". וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "מִן הַבָּא בְיָדוֹ" – אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁאָדָם צָר בִּצְרוֹר וְנוֹשְׂאָם בְּיָדוֹ. [דָּבָר אַחֵר: "מִן הַבָּא בְיָדוֹ" – מִן הַחֻלִּין, שֶׁנָּטַל מַעֲשֵׂר, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (לעיל כח,כב): "עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ". וַהֲדַר לָקַח מִנְחָה.]


(טו) עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים – מָאתַיִם עִזִּים צְרִיכוֹת עֶשְׂרִים תְּיָשִׁים, וְכֵן כֻּלָּם: הַזְּכָרִים כְּדֵי צוֹרֶךְ הַנְּקֵבוֹת. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה דּוֹרֵשׁ מִכַּאן לָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה (עו,ז): הַטַּיָּלִים בְּכָל יוֹם, הַפּוֹעֲלִים שְׁתַּיִם בְּשַׁבָּת, הַחַמָּרִים אַחַת בְּשַׁבָּת, הַגַּמָּלִים אַחַת לִשְׁלוֹשִׁים יוֹם, הַסַּפָּנִים אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים (כתובות ס"א ע"ב). וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה בְּכִוּוּן. אַךְ נִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁלָּמַדְנוּ מִכַּאן, שֶׁאֵין הָעוֹנָה שָׁוָה בְּכָל אָדָם אֶלָּא לְפִי טוֹרַח הַמֻּטָּל עָלָיו, שֶׁמָּצִינוּ כַּאן שֶׁמָּסַר לְכָל תַּיִשׁ עֶשֶׂר עִזִּים וְכֵן לְכָל אַיִל, לְפִי שֶׁהֵם פְּנוּיִים מִמְּלָאכָה דַּרְכָּן לְהַרְבּוֹת תַּשְׁמִישׁ וּלְעַבֵּר עֶשֶׂר נְקֵבוֹת, וּבְהֵמָה מִשֶּׁנִּתְעַבְּרָה אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת זָכָר. וּפָרִים שֶׁעוֹסְקִין בַּמְּלָאכָה, לֹא מָסַר לְזָכָר אֶלָּא אַרְבַּע נְקֵבוֹת. וְלַחֲמוֹר שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה שְׁתֵּי נְקֵבוֹת לְזָכָר, וְלַגְּמַלִּים שֶׁהוֹלְכִים דֶּרֶךְ יוֹתֵר רְחוֹקָה נְקֵבָה אַחַת לְזָכָר.


(טז) גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת שְׁלֹשִׁים, וּבְנֵיהֶם – עִמָּהֶם. וּמִדְרַש אַגָּדָה: וּבְנֵיהֶם "בַּנָּאֵיהֶם" – זָכָר כְּנֶגֶד נְקֵבָה. וּלְפִי שֶׁצָּנוּעַ בְּתַשְׁמִישׁ, לֹא פִרְסְמוֹ הַכָּתוּב (בראשית רבה עו,ז).
וַעְיָרִם – חֲמוֹרִים זְכָרִים.


(יז) עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ – כָּל מִין וָמִין לְעַצְמוֹ.
עִבְרוּ לְפָנַי – דֶּרֶךְ יוֹם אוֹ פָחוֹת, וַאֲנִי אָבֹא אַחֲרֵיכֶם.
וְרֶוַח תָּשִׂימוּ – עֵדֶר לִפְנֵי חֲבֵרוֹ מְלֹא עַיִן, כְּדֵי לְהַשְׂבִיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע וּלְתַוּוֹהוּ עַל רִבּוּי הַדּוֹרוֹן (בראשית רבה עו,ח).


(יח) לְמִי אַתָּה – שֶׁל מִי אַתָּה, מִי שׁוֹלֵּחֲךָ? וְתַרְגּוּם: "דְּמַאן אַתְּ?".
וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ – וְאֵלֶּה שֶׁלְּפָנֶיךָ שֶׁל מִי הֵם, לְמִי הַמִּנְחָה הַזֹּאת שְׁלוּחָה? לַמֶ"ד מְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ הַתֵּיבָה בִּמְקוֹם "שֶׁל", כְּמוֹ (לעיל לא,מג): "וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה לִי הוּא", שֶׁלִּי הוּא. "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" (תהלים כד,א), שֶׁל ה'.


(יט) וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב – עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. שֶׁשָּׁאַלְתָּ "לְמִי אַתָּה?" – "לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב" אֲנִי. וְתַרְגּוּמוֹ: "דְּעַבְדָּךְ דְּיַעֲקֹב". וְשֶׁשָּׁאַלְתָּ "וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ?" – "מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה...".
וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ – יַעֲקֹב.


(כא) אֲכַפְּרָה פָנָיו – אֲבַטֵּל רָגְזוֹ. וְכֵן: "וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת" (ישעיהו כח,יח), "לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ" (ישעיהו מז,יא). וְנִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁכָּל כַּפָּרָה שֶׁאֵצֶל עָוֹן וָחֵטְא וְאֵצֶל פָּנִים, כֻּלָּן לְשׁוֹן קִנּוּחַ וְהַעֲבָרָה הֵן. וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא, וְהַרְבֵּה בַּגְּמָרָא: "וְכַפַּר יְדֵיהּ" (בבא מציעא כ"ד ע"א), "בָּעִי לְכַפּוּרֵי יְדֵיהּ בְּהַהוּא גַבְרָא" (גיטין נו ע"א). וְגַם בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא נִקְרָאִים הַמִּזְרָקִים שֶׁל קֹדֶשׁ "כְּפוֹרֵי זָהָב" (עזרא א,י), עַל שֵׁם שֶׁהַכֹּהֵן מְקַנֵּחַ יָדָיו בָּהֶן בִּשְׂפַת הַמִּזְרָק (זבחים צ"ג ע"ב).


(כב) עַל פָּנָיו – כְּמוֹ "לְפָנָיו". וְכֵן (ירמיהו ו,ז): "חָמָס וָשׁוֹד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל פָּנַי תָּמִיד". וְכֵן (ישעיהו סה,ג): "הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי עַל פָּנַי". וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "עַל פָּנָיו" – אַף הוּא שָׁרוּי בְּכַעַס שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְכָל זֶה (בראשית רבה עו,ח).


(כג) וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו – וְדִינָה הֵיכָן הָיְתָה? נְתָנָהּ בְּתֵבָה וְנָעַל בְּפָנֶיהָ, שֶׁלֹּא יִתֵּן בָּהּ עֵשָׂו עֵינָיו. וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב שֶׁמְּנָעָהּ מֵאָחִיו, שֶׁמָּא תַחֲזִירֶנּוּ לַמּוּטָב, וְנָפְלָה בְּיַד שְׁכֶם (בראשית רבה עו,ט).
יַבֹּק – שֵׁם הַנָּהָר.


(כד) אֶת אֲשֶׁר לוֹ – הַבְּהֵמָה וְהַמִּטַּלְטְּלִים. עָשָׂה עַצְמוֹ כְּגַשָּׁר, נוֹטֵל מִכַּאן וּמַנִּיחַ כַּאן.


(כה) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב – שָׁכַח פַּכִּים קְטַנִּים וְחָזַר עֲלֵיהֶם [מִכַּאן שֶׁצַּדִּיקִים חָסִים עַל מָמוֹנָם, שֶׁלֹּא יִשְׁלְחוּ יְדֵיהֶם בְּגֶזֶל] (חולין צ"א ע"א).
וַיֵּאָבֵק אִישׁ – מְנַחֵם פֵּרַשׁ "וַיִּתְעַפֵּר אִישׁ", לְשׁוֹן אָבָק, שֶׁהָיוּ מַעֲלִים עָפָר בְּרַגְלֵיהֶם עַל יְדֵי נִעֲנוּעָם. וְלִי נִרְאֶה שֶׁהוּא לְשׁוֹן "וַיִּתְקַשֵּׁר" (מל"ב ט,יד). וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא: "בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵיהּ" (סנהדרין מ"ב ע"א), "וַאֲבֵיק לֵיהּ מֵיבַק" (מנחות מ"ב ע"א) – לְשׁוֹן עֲנִיבָה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שְׁנַיִם שֶׁמִּתְעַצְּמִים לְהַפִּיל אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שֶׁחוֹבְקוֹ וְאוֹבְקוֹ בִזְרֹעוֹתָיו. וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהוּא שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו (בראשית רבה עז,ג).


(כו) וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ – קוּלִית הַיָּרֵךְ הַתָּקוּעַ בַּקִּלְבּוֹסִית קָרוּי "כַּף", עַל שֵׁם שֶׁהַבָּשָׂר שֶׁעָלֶיהָ כְּמִין כַּף שֶׁל קְדֵרָה.
וַתֵּקַע – נִתְקַעְקְעָה מִמָּקוֹם מַחְבַּרְתָּהּ. וְדוֹמֶה לוֹ: "פֶּן תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ" (ירמיהו ו,ח), לְשׁוֹן הֲסָרָה. וּבַמִּשְׁנָה:‏[9] "לְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָן", לְשָׁרֵשׁ שָׁרָשֵׁיהֶן.


(כז) כִּי עָלָה הַשָּׁחַר – וְצָרִיךְ אֲנִי לוֹמַר שִׁירָה בַּיּוֹם (חולין צ"א ע"ב; בראשית רבה עח,א).
בֵּרַכְתָּנִי – הוֹדֵה לִי עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי אָבִי, שֶׁעֵשָׂו מְעַרְעֵר עֲלֵיהֶן.


(כט) לֹא יַעֲקֹב – לֹא יֵאָמֵר עוֹד שֶׁהַבְּרָכוֹת בָּאוּ לְךָ בְּעָקְבָה וּרְמִיָּה, כִּי אִם בִּשְׂרָרָה וְגִלּוּי פָּנִים. וְסוֹפְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלֶה אֵלֶיךָ בְּבֵית אֵל וּמַחֲלִיף שִׁמְךָ, וְשָׁם הוּא מְבָרֶכְךָ. וַאֲנִי שָׁם אֶהְיֶה, וְאוֹדֶה לְךָ עֲלֵיהֶן. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (הושע יב,ה): "וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ" – בָּכָה הַמַּלְאָךְ וַיִּתְחַנֵּן לוֹ (חולין צ"ב ע"א). וּמַה נִּתְחַנֵּן לוֹ? "בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ" (הושע יב,ה): הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּנוּ שָׁם. וְלֹא רָצָה יַעֲקֹב, וְעַל כָּרְחוֹ הוֹדָה לוֹ עֲלֵיהֶן. וְזֶהוּ "וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ שָׁם" – שֶׁהָיָה מִתְחַנֵּן לְהַמְתִּין לוֹ וְלֹא רָצָה (בראשית רבה עח,ב).
וְעִם אֲנָשִׁים – עֵשָׂו וְלָבָן.
וַתּוּכָל – לָהֶם (בראשית רבה עח,ג).


(ל) לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל – אֵין לָנוּ שֵׁם קָבוּעַ, מִשְׁתַּנִּין שְׁמוֹתֵנוּ, הַכֹּל לְפִי מִצְוַת עֲבוֹדַת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּלְּחִים (בראשית רבה עח,ד).


(לב) וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ – לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם הוּא: כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי הֵאִיר לָנוּ הַשַּׁחַר. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "וַיִּזְרַח לוֹ" – לְצָרְכּוֹ, לְרַפֹּאת אֶת צִלְעָתוֹ, כְּמָה דְּתֵימָא (מלאכי ג,כ): "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (בראשית רבה עח,ה). וְאוֹתָן שָׁעוֹת שֶׁמִּהֲרָה לִשְׁקוֹעַ בִּשְׁבִילוֹ כְּשֶׁיָּצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע, מִהֲרָה לִזְרוֹחַ בִּשְׁבִילוֹ (בראשית רבה סח,י).
וְהוּא צוֹלֵעַ – הָיָה צוֹלֵעַ כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ.


(לג) גִּיד הַנָּשֶׁה – לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ "גִּיד הַנָּשֶׁה"? לְפִי שֶׁנָּשָׁה מִמְּקוֹמוֹ וְעָלָה, וְהוּא לְשׁוֹן קְפִיצָה. וְכֵן (ירמיהו נא,ל): "נָשְׁתָה גְּבוּרָתָם".. וְכֵן (להלן מא,נא): "כִּי נַשַּׁנִּי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי" (חולין צ"א ע"א).
[עַל כַּף הַיָּרֵךְ – פולפ"אpolpe = הבשר המכסה את זיז הקולית.
הערה: מתוך יוסף אלחנן גרינברג, ספר לעזי ראשי בתנ"ך, עמ' 30.
בְּלַעַ"ז. כָּל בָּשָׂר גָּבוֹהַּ וְתָלוּל וְעָגוֹל קָרוּי "כַּף", כְּמוֹ (נידה מ"ז ע"ב): "עַד שֶׁתִּתְמָרֵךְ הַכַּף" בְּסִימָנֵי בַּגְרוּת.]

פרק לג[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/לג

פרק לד[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/לד

פרק לה[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/לה

פרק לו[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/לו

פרשת וישב[עריכה]

פרק לז[עריכה]


(א) וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב... – אַחַר שֶׁכָּתַב לְךָ יִשּׁוּבֵי עֵשָׂו וְתוֹלְדוֹתָיו בְּדֶרֶךְ קְצָרָה, שֶׁלֹּא הָיוּ סְפוּנִים וַחֲשׁוּבִים לְפָרֵשׁ הֵיאַךְ נִתְיַשְּׁבוּ, וְסֵדֶר מִלְחֲמוֹתֵיהֶם, אֵיךְ הוֹרִישׁוּ אֶת הַחוֹרִי (דברים ב,יב) – פֵּרַשׁ לְךָ יִשּׁוּבֵי יַעֲקֹב וְתוֹלְדוֹתָיו בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה, כָּל גִּלְגּוּלֵי סִבָּתָם, לְפִי שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם לְהַאֲרִיךְ בָּהֶם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁמֵּאָדָם וְעַד נֹחַ, פְּלוֹנִי הוֹלִיד פְּלוֹנִי, וּכְשֶׁבָּא לְנֹחַ הֶאֱרִיךְ בּוֹ. וְכֵן בַּעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם קִצֵּר בָּהֶם, וּמִשֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל אַבְרָהָם הֶאֱרִיךְ בּוֹ. מָשָׁל לַמַּרְגָּלִית שֶׁנָּפְלָה בֵּין הַחוֹל, אָדָם מְמַשְׁמֵּשׁ בַּחוֹל וְכוֹבְרוֹ בִּכְבָרָה עַד שֶׁמּוֹצֵא אֶת הַמַּרְגָּלִית, וּמִשֶּׁמְּצָאָהּ הוּא מַשְׁלִיךְ אֶת הַצְּרוֹרוֹת מִיָּדוֹ וְנוֹטֵל הַמַּרְגָּלִית.
[דָּבָר אַחֵר: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב – הַפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה נִכְנְסוּ גְמַלָּיו טְעוּנִים פִּשְׁתָּן. הַפֶּחָמִי תָמַהּ: אָנָּה יִכָּנֵס כָּל הַפִּשְׁתָּן הַזֶּה? הָיָה פִּקֵּחַ אֶחָד מֵשִׁיב לוֹ: נִצּוֹץ אֶחָד יוֹצֵא מִמַּפּוּחַ שֶׁלְּךָ שֶׁשּׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ. כָּךְ יַעֲקֹב רָאָה כָּל הָאַלּוּפִים הַכְּתוּבִים לְמַעְלָה, תָּמַהּ וְאָמַר: מִי יָכוֹל לִכְבּוֹשׁ אֶת כֻּלָּן? מַה כְּתִיב לְמַטָּה (להלן פסוק ב): "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף"; וּכְתִיב (עובדיה א,יח): "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" – נִצּוֹץ יוֹצֵא מִיּוֹסֵף שֶׁמְּכַלֶּה וְשׂוֹרֵף אֶת כֻּלָּם (בראשית רבה פד,ה).]


(ב) אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב – וְאֵלֶּה שֶׁל תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, אֵלֶּה יִשּׁוּבֵיהֶם וְגִלְגּוּלֵיהֶם עַד שֶׁבָּאוּ לִכְלַל יִשּׁוּב. סִבָּה רִאשׁוֹנָה: "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה...", עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלְגְּלוּ וְיָרְדוּ לְמִצְרַיִם. זֶהוּ אַחַר יִשּׁוּב פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, לִהְיוֹת דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו.
וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרֵשׁ: תָּלָה הַכָּתוּב תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב בְּיוֹסֵף מִפְּנֵי כַּמָּה דְבָרִים. אַחַת: שֶׁכָּל עַצְמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לֹא עָבַד אֵצֶל לָבָן אֶלָּא בְרָחֵל (בראשית רבה פד,ה). וְשֶׁהָיָה זִיו אִקּוּנִין שֶׁל יוֹסֵף דּוֹמֶה לוֹ. וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לְיַעֲקֹב אֵרַע לְיוֹסֵף: זֶה נִשְׂטַם וְזֶה נִשְׂטַם, זֶה אָחִיו מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ וְזֶה אֶחָיו מְבַקְּשִׁים לְהָרְגוֹ, וְכֵן הַרְבֵּה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פד,ו).
וְעוֹד נִדְרָשׁ בּוֹ: וַיֵּשֶׁב – בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רָגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף. צַדִּיקִים מְבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא דַיָּן לַצַּדִּיקִים מַה שֶּׁמְּתֻקָּן לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה?
וְהוּא נַעַר – שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת: מְתַקֵּן בִּשְׂעָרוֹ, מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִרְאֶה יָפֶה (בראשית רבה פד,ז).
אֶת בְּנֵי בִלְהָה – כְּלוֹמַר: וְרָגִיל אֵצֶל בְּנֵי בִלְהָה, לְפִי שֶׁהָיוּ אֶחָיו מְבַזִּין אוֹתָן וְהוּא מְקָרְבָן.
אֶת דִּבָּתָם רָעָה – כָּל רָעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה בְאֶחָיו בְנֵי לֵאָה, הָיָה מַגִּיד לְאָבִיו: שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין אֵבֶר מִן הַחַי, וּמְזַלְזְלִין בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת לִקְרוֹתָן עֲבָדִים, וַחֲשׁוּדִים עַל הָעֲרָיוֹת. וּבִשְׁלָשְׁתָּן לָקָה: עַל אֵבֶר מִן הַחַי –"וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים" בִּמְכִירָתוֹ וְלֹא אֲכָלוּהוּ חַי (להלן פסוק לא). וְעַל דִּבָּה שֶׁסִּפֵּר עֲלֵיהֶם שֶׁקּוֹרִין לַאֲחֵיהֶם עֲבָדִים – "לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף" (תהלים קה,יז). וְעַל הָעֲרָיוֹת שֶׁסִּפֵּר עֲלֵיהֶם – "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו..." (להלן לט,ז).
דִּבָּתָם – כָּל לְשׁוֹן דִּבָּה פרלידי"ץparlediz = דיבה, רכילות.
הערה: מלשון parler "לדבר" עם סיומת קיבוצית: "מכלול דיבורים", ובריבוי יש מן השלילה.
בְּלַעַ"ז: כָּל מַה שֶּׁהָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר בָּהֶם רָעָה, הָיָה מְסַפֵּר.
דִּבָּה – לְשׁוֹן "דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים" (שיר השירים ז,י).


(ג) בֶּן זְקֻנִים – שֶׁנּוֹלַד לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם "בַּר חַכִּים הוּא לֵיהּ" – כָּל מַה שֶּׁלָּמַד מִשֵּׁם וְעֵבֶר מָסַר לוֹ. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהָיָה זִיו אִקּוּנִין שֶׁלוֹ דּוֹמֶה לוֹ (בראשית רבה פד,ח).
פַּסִּים – לְשׁוֹן "כְּלִי מִלַּת" (שבת י' ע"ב), כְּמוֹ "כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת" (אסתר א,ו), וּכְמוֹ "כְּתוֹנֶת פַּסִּים" דְּתָמָר וְאַמְנוֹן (שמ"ב יג,יח). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עַל שֵׁם צָרוֹתָיו, שֶׁנִּמְכַּר לְפוֹטִיפַר וְלַסּוֹחֲרִים וְלַיִּשְׁמְעֵאלִים וְלַמִּדְיָנִים (בראשית רבה פד,ח).


(ד) וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם – מִתּוֹךְ גְּנוּתָם לָמַדְנוּ שִׁבְחָם, שֶׁלֹּא דִבְּרוּ אַחַת בַּפֶּה וְאַחַת בַּלֵּב (בראשית רבה פד,ט).
דַּבְּרוֹ – לְדַבֵּר עִמּוֹ (לפי התרגום "לְמַלָּלָא עִמֵּיהּ").


(ז) מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים – כְּתַרְגּוּמוֹ: "מְאַסְּרִין אֲסָרָן" – עֳמָרִין. וְכֵן (תהלים קכו,ו): "נוֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו". וְכָמוֹהוּ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (בבא מציעא כ"ב ע"ב): "וְהָאֲלֻמּוֹת נוֹטֵל וּמַכְרִיז".
קָמָה אֲלֻמָּתִי – נִזְקָפָה.
וְגַם נִצָּבָה – לַעֲמוֹד עַל עָמְדָהּ בִּזְקִיפָה (לפי התרגום "קַמַת אֲסָרְתִי וְאַף אִזְדְּקֵיפַת").


(ח) וְעַל דְּבָרָיו – עַל דִּבָּתָם רָעָה שֶׁהָיָה מֵבִיא לַאֲבִיהֶם.


(י) וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו – לְאַחַר שֶׁסִּפֵּר אוֹתוֹ לְאֶחָיו, חָזַר וְסִפְּרוֹ לְאָבִיו בִּפְנֵיהֶם.
וַיִּגְעַר בּוֹ – לְפִי שֶׁהָיָה מַטִּיל שִׂנְאָה עָלָיו.
הֲבוֹא נָבוֹא – וַהֲלֹא אִמְּךָ כְבָר מֵתָה! וְהוּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים מַגִּיעִין לְבִלְהָה, שֶׁגִּדְלַתּוֹ כְּאִמּוֹ (בראשית רבה פד,יא). וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכַּאן שֶׁאֵין חֲלוֹם בְּלֹא דְּבָרִים בְּטֵלִים (ברכות נ"ה ע"א). וְיַעֲקֹב נִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא הַדָּבָר מִלֵּב בָּנָיו שֶׁלֹּא יְקַנְּאוּהוּ, לְכָךְ אָמַר לוֹ: "הֲבוֹא נָבוֹא..." – כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּאִמְּךָ, כַּךְ הַשְּׁאָר הוּא בָטֵל.


(יא) שָׁמַר אֶת הַדָּבָר – הָיָה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבוֹא. וְכֵן (ישעיהו כו,ב): "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים". וְכֵן (איוב יד,טז): "לֹא תִשְׁמֹר עַל חַטָּאתִי", לֹא תַמְתִּין.


(יב) לִרְעוֹת אֶת צֹאן – נָקוּד עַל "אֶת", שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן (בראשית רבה פד,יג; וראו רש"י על יחזקאל לד,ב).


(יג) הִנֵּנִי – לְשׁוֹן עֲנָוָה וּזְרִיזוּת: נִזְדָּרֵז לְמִצְוַת אָבִיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּאֶחָיו שֶׁשּׂוֹנְאִין אוֹתוֹ (בראשית רבה פד,יג).


(יד) מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן – וַהֲלֹא חֶבְרוֹן בָּהָר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג,כב): "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן"? אֶלָּא מֵעֵצָה עֲמוּקָה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים (לעיל טו,יג): "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (בראשית רבה פד,יג; סוטה י"א ע"א).
וַיָּבֹא שְׁכֶמָה – מָקוֹם מוּכָן לְפוּרְעָנוּת: שָׁם קִלְקְלוּ הַשְּׁבָטִים, שָׁם עִנּוּ אֶת דִּינָה, שָׁם נֶחְלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (דה"ב י,א): "וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶמָה" (סנהדרין ק"ב ע"א).


(טו) וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ – זֶה גַּבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ט,כא): "וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל".


(יז) נָסְעוּ מִזֶּה – הִסִּיעוּ עַצְמָן מִן הָאַחֲוָה.
נֵלְכָה דֹּתָיְנָה – לְבַקֵּשׁ לְךָ נִכְלֵי דָּתוֹת שֶׁיְּמִיתוּךָ בָהֶם. וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֵׁם מָקוֹם הוּא, וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ.


(יח) וַיִּתְנַכְּלוּ – נִתְמַלְּאוּ נְכָלִים וְעַרְמוּמִיּוּת.
אֹתוֹ – כְּמוֹ "אִתּוֹ", "עִמּוֹ", כְּלוֹמַר: אֵלָיו.


(כ) וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו – אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִקְרָא זֶה אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת כֵּן: הֵם אוֹמְרִים "נַהַרְגֵהוּ", וְהַכָּתוּב מְסַיֵּם "וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָיו" – נִרְאֶה דְּבַר מִי יָקוּם, אִם שֶׁלָּכֶם אוֹ שֶלִּי! וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיֹּאמְרוּ הֵם "וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָיו", שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁיַּהַרְגוּהוּ בָּטְלוּ חֲלוֹמוֹתָיו.


(כא) לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ – מַכַּת נֶפֶשׁ, זוֹ הִיא מִיתָה (לפי התרגום "לָא נִקְטְלִנֵּיהּ נְפַשׁ").


(כב) לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְעִידָה עַל רְאוּבֵן שֶׁלֹּא אָמַר זֹאת אֶלָּא לְהַצִּיל אוֹתוֹ, שֶׁיָּבֹא הוּא וְיַעֲלֶנּוּ מִשָּׁם. אָמַר: אֲנִי בְכוֹר, וְגָדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן – לֹא יִתָּלֶה הַסִּרְחוֹן אֶלָּא בִּי (בראשית רבה פד,טו).


(כג) אֶת כֻּתָּנְתּוֹ – זֶה חָלוּק.
אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים – הִיא שֶׁהוֹסִיף לוֹ אָבִיו יוֹתֵר עַל אֶחָיו (בראשית רבה פד,טז).


(כד) וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם – מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַבּוֹר רֵק", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵין בּוֹ מָיִם"? מַיִם אֵין בּוֹ, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ (שבת כ"ב ע"א).


(כה) אֹרְחַת – כְּתַרְגּוּמוֹ: "שְׁיָרַת", עַל שֵׁם "הוֹלְכֵי אֹרַח".
וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים... – לָמָּה פִרְסֵם הַכָּתוּב אֶת מַשָּׂאָם? לְהוֹדִיעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים: שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל עַרְבִיִּים לָשֵׂאת אֶלָּא נֵפְטְ וְעִטְּרָן, שֶׁרֵיחָן רַע. וְלָזֶה נִזְדַּמְּנוּ בְשָׂמִים, שֶׁלֹּא יִזּוֹק מֵרֵיחַ רַע (בראשית רבה פד,יז).
נְכֹאת – כָּל כִּנּוּסֵי בְּשָׂמִים הַרְבֵּה קָרוּי נְכֹאת, וְכֵן (מלכים ב כ יג|מל"ב כ,יג]]): "וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה", מִרְקַחַת בְּשָׂמָיו. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן שַׁעֲוָה ("שְׁעַף").
וּצְרִי – שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף (כריתות ו' ע"א), וְהוּא "נָטָף" הַנִּמְנֶה עִם סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת (שמות ל,לד).
וָלֹט – "לוֹטִיתָא" שְׁמוֹ בִלְשׁוֹן מִשְׁנָה (שביעית ז,ו). וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ שֹׁרֶשׁ עֵשֶׂב, וּשְׁמוֹ "אשטרולוזיאה" בְּמַסֶּכֶת נִדָּה (ח' ע"א).


(כו) מַה בֶּצַע – מַה מָּמוֹן, כְּתַרְגּוּמוֹ ("מָא מָמוֹן").
וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ – וְנַעֲלִים אֶת מִיתָתוֹ.


(כז) וַיִּשְׁמְעוּ – "וְקַבִּילוּ מִנֵּיהּ" (אונקלוס). וְכָל שְׁמִיעָה שֶׁהִיא קַבָּלַת דְּבָרִים, כְּגוֹן זֶה, וּכְגוֹן "וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו" (לעיל כח,ז), "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד,ז), מְתֻרְגָּם "נְקַבֵּל". וְכָל שֶׁהִיא שְׁמִיעַת הָאֹזֶן, כְּגוֹן "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן" (לעיל ג,ח), "וְרִבְקָה שׁוֹמַעַת" (לעיל כז,ה), "וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (לעיל לה,כב), "שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלֻנּוֹת" (שמות טז,יב) – כֻּלָּן מְתֻרְגָּם "וּשְׁמַעוּ", "שְׁמַעַת", "וּשְׁמַע", "שְׁמִיעַ קֳדָמַי".


(כח) וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים – זוֹ הִיא שַׁיָּרָה אַחֶרֶת, וְהוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁנִּמְכַּר פְּעָמִים הַרְבֵּה.
וַיִּמְשְׁכוּ – בְנֵי יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּהוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים לַמִּדְיָנִים, וְהַמִּדְיָנִים לַמִּצְרִים.


(כט) וַיָּשָׁב רְאוּבֵן – וּבִמְכִירָתוֹ לֹא הָיָה שָׁם, שֶׁהִגִּיעַ יוֹמוֹ לֵילֵךְ וּלְשַׁמֵּשׁ אֶת אָבִיו (בראשית רבה פד,טו). דָּבָר אַחֵר: עָסוּק הָיָה בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, עַל שֶׁבִּלְבֵּל יְצוּעֵי אָבִיו (בראשית רבה פד,יט).


(ל) אָנָה אֲנִי בָא – אָנָה אֶבְרַח מִצַּעֲרוֹ שֶׁל אַבָּא?


(לא) שְׂעִיר עִזִּים – דָּמוֹ דּוֹמֶה לְשֶׁל אָדָם (בראשית רבה פד,יט).
הַכֻּתֹּנֶת – זֶה שְׁמָהּ. וּכְשֶׁהִיא דְבוּקָה לְתֵיבָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן: "כְּתֹנֶת יוֹסֵף", "כְּתֹנֶת פַּסִים" (לעיל פסוק ג), "כְּתֹנֶת בַּד" (ויקרא טז,ד) – נָקוּד "כְּתֹנֶת".


(לג) וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי – הִיא זוֹ.
חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ – נִצְנְצָה בוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: סוֹפוֹ שֶׁתִּתְגָּרֶה בוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר (בראשית רבה פד,יט). וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? לְפִי שֶׁהֶחֱרִימוּ וְקִלְלוּ אֶת כָּל מִי שֶׁיְּגַלֶּה, וְשִׁתְּפוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם. אֲבָל יִצְחָק הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חַי, אָמַר: הֵיאַךְ אֲגַלֶּה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ (בראשית רבה פד,כא).


(לד) יָמִים רַבִּים – עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מִשֶּׁפֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם. שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק ב): "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה...", וּבֶן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הָיָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַרְעֹה, וְשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָֹּבָע וּשְׁנָתַיִם הָרָעָב כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם – הֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁלֹּא קִיֵּם יַעֲקֹב כִּבּוּד אָב וָאֵם: עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁהָיָה בְּבֵית לָבָן, וּשְׁתֵּי שָׁנִים בַדֶּרֶךְ בְּשׁוּבוֹ מִבֵּית לָבָן, שָׁנָה וָחֵצִי בְּסֻכּוֹת, וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּבֵית אֵל (מגילה י"ז ע"א). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לְלָבָן (לעיל לא,מא): "זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ" – לִי הֵן, עָלַי הֵן, וְסוֹפִי לִלְקוֹת כְּנֶגְדָּן.


(לה) וְכָל בְּנֹתָיו – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲחָיוֹת תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וּנְשָׂאוּם. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּנַעֲנִיּוֹת הָיוּ, אֶלָּא מַהוּ "וְכָל בְּנוֹתָיו"? כַּלּוֹתָיו, שֶׁאֵין אָדָם נִמְנָע מִלִּקְרוֹא לַחֲתָנוֹ "בְּנוֹ" וּלְכַלָּתוֹ "בִּתּוֹ" (בראשית רבה פד,כא).
וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם – אֵין אָדָם מְקַבֵּל תַּנְחוּמִין עַל הַחַי וְסָבוּר שֶׁמֵּת, שֶׁעַל הַמֵּת נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִן הַלֵּב, וְלֹא עַל הֶחָי (בראשית רבה פד,כא; פסחים נ"ד ע"ב).
אֵרֵד אֶל בְּנִי – כְּמוֹ "עַל בְּנִי" (לפי התרגום "לְוָת בְּרִי"). וְהַרְבֵּה "אֶל" מְשַׁמְּשִׁין בִּלְשׁוֹן "עַל": "אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים" (שמ"ב כא,א), "אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל חָמִיהָ וְאִישָׁהּ" (שמ"א ד,כא).
אָבֵל שְׁאֹלָה – כִּפְשׁוּטוֹ לְשׁוֹן קֶבֶר הוּא: בְּאֶבְלִי אֶקָּבֵר וְלֹא אֶתְנַחֵם כָּל יָמָי. וּמִדְרָשׁוֹ: גֵּיהִנֹּם, סִימָן זֶה הָיָה מָסוּר בְּיָדִי מִפִּי הַגְּבוּרָה, אִם לֹא יָמוּת אֶחָד מִבָּנַי בְּחַיַּי – מֻבְטָח אֲנִי שֶׁאֵינִי רוֹאֶה גֵּיהִנֹּם.
וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו – יִצְחָק, בּוֹכֶה הָיָה מִפְּנֵי צָרָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. אֲבָל לֹא הָיָה מִתְאַבֵּל, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָי (בראשית רבה פד,כא).


(לו) הַטַּבָּחִים – שׁוֹחֲטֵי בַּהֲמוֹת הַמֶּלֶךְ.

פרק לח[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/לח

פרק לט[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/לט

פרק מ[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/מ

פרשת מקץ[עריכה]

פרק מא[עריכה]


(א) וַיְהִי מִקֵּץ – כְּתַרְגּוּמוֹ "מִסּוֹף", וְכָל לְשׁוֹן "קֵץ" סוֹף הוּא.
עַל הַיְאוֹר – כָּל שְׁאָר נְהָרוֹת אֵינָם קְרוּיִין "יְאוֹרִים" חוּץ מִנִּילוּס, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הָאָרֶץ עֲשׂוּיָה יְאוֹרִים יְאוֹרִים בִּידֵי אָדָם, וְנִילוּס עוֹלָה בְּתוֹכָם וּמַשְׁקָה אוֹתָם, לְפִי שֶׁאֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִין בְּמִצְרַיִם תָּדִיר כִּשְׁאָר אֲרָצוֹת.


(ב) יְפוֹת מַרְאֶה – סִימָן הוּא לִימֵי שׂוֹבַע, שֶׁהַבְּרִיּוֹת נִרְאוֹת יָפוֹת זוֹ לָזוֹ, שֶׁאֵין עֵין בְּרִיָּה צָרָה בַּחֲבֶרְתָּהּ (בראשית רבה פט,ד).
בָּאָחוּ – בַּאֲגַם, מריש"קmaresc = בִיצה. בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ (איוב ח,יא): "יִשְׂגֶא אָחוּ".


(ג) וְדַקּוֹת בָּשָׂר – טינבי"שtenves = דקות. בְּלַעַ"ז, לְשׁוֹן "דַּק".


(ד) וַתֹּאכַלְנָה – סִימָן שֶׁתְּהֵא כָל שִׂמְחַת הַשָּׂבָע נִשְׁכַּחַת בִּימֵי הָרָעָב.


(ה) בְּקָנֶה אֶחָד – טודי"לtudel = צינור, גבעול. בְּלַעַ"ז.
בְּרִיאוֹת – שייני"שseines = בריאות. בְּלַעַ"ז.


(ו) וּשְׁדוּפוֹת – השלידי"שhasledes = שרופות, מיובשות, שזופות. בְּלַעַ"ז, "וּשְׁקִיפָן קִדּוּם" (אונקלוס): חֲבוּטוֹת, לְשׁוֹן מַשְׁקוֹף הֶחָבוּט תָּמִיד עַל יְדֵי הַדֶּלֶת הַמַּכָּה עָלָיו.
קָדִים – רוּחַ מִזְרָחִית שֶׁקּוֹרִין ביש"אbise = רוח חזקה, קרה ויבשה..


(ז) הַבְּרִיאוֹת – שייני"ש seines = בריאות.
הערה: חזרה על מה שכתוב כבר בפסוק ה'. כפי הנראה הלעז לא הופיע בכל כתבי־היד באותו מקום, באלה בפסוק ה' ובאלה בפסוק ז'.
בְּלַעַ"ז.
וְהִנֵּה חֲלוֹם – וְהִנֵּה נִשְׁלַם חֲלוֹם שָׁלֵם לְפָנָיו וְהֻצְרַךְ לְפוֹתְרִים.


(ח) וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ – "וּמִטָּרְפָא רוּחֵיהּ" (אונקלוס), מְקַשְׁקֶשֶׁת בְּתוֹכוֹ כְּפַעֲמוֹן. וּבִנְבוּכַדְנֶצַר אוֹמֵר (דניאל ב,א): "וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ", לְפִי שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי פְעִימוֹת: שִׁכְחַת הַחֲלוֹם, וְהַעֲלָמַת פִּתְרוֹנוֹ (בראשית רבה פט,ה).
חַרְטֻמֵּי – "הַנֶּחֱרִים בְּטִימֵי" מֵתִים, שֶׁשּׁוֹאֲלִים בַּעֲצָמוֹת. "טִימֵי" הֵן עֲצָמוֹת בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, וּבַמִּשְׁנָה (אהלות יז,ג): בַּיִת שֶׁהוּא "מָלֵא טִמְיָא" – מָלֵא עֲצָמוֹת.
וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה – פּוֹתְרִים הָיוּ אוֹתָם, אֲבָל לֹא "לְפַרְעֹה": שֶׁלֹּא הָיָה קוֹלָן נִכְנָס בְּאָזְנָיו, וְלֹא הָיָה לוֹ קוֹרַת רוּחַ בְּפִתְרוֹנָם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה מוֹלִיד וְשֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר (בראשית רבה פט,ו).


(יא) אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ – חֲלוֹם הָרָאוּי לְפִתְרוֹן שֶׁנִּפְתַּר לָנוּ, וְדוֹמֶה לוֹ.


(יב) נַעַר עִבְרִי עֶבֶד – אֲרוּרִים הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵין טוֹבָתָם שְׁלֵמָה: מַזְכִּירוֹ בִּלְשׁוֹן בִּזָּיוֹן.
נַעַר – שׁוֹטֶה וְאֵין רָאוּי לִגְדֻלָּה.
עִבְרִי – אֲפִלּוּ לְשׁוֹנֵנוּ אֵינוֹ מַכִּיר.
עֶבֶד – וְכָתוּב בְּנִמּוּסֵי מִצְרַיִם שֶׁאֵין עֶבֶד מוֹלֵךְ, וְלֹא לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שָׂרִים (בראשית רבה פט,ז).
אִישׁ כַּחֲלוֹמוֹ – לְפִי הַחֲלוֹם וְקָרוֹב לְעִנְיָנוֹ.


(יג) הֵשִׁיב עַל כַּנִּי – פַּרְעֹה הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (לעיל פסוק י): "פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו". הֲרֵי מִקְרָא קְצַר לָשׁוֹן, וְלֹא פֵרַשׁ מִי הֵשִׁיב, לְפִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לְפָרֵשׁ: מִי הֵשִׁיב? מִי שֶׁבְּיָדוֹ לְהָשִׁיב, וְהוּא פַרְעֹה. וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל מִקְרָאוֹת קְצָרִים, עַל מִי שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת הֵם סוֹתְמִים אֶת הַדָּבָר.


(יד) מִן הַבּוֹר – מִן בֵּית הַסּוֹהַר, שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּמִין גּוּמָא. וְכֵן כָּל "בּוֹר" שֶׁבַמִּקְרָא לְשׁוֹן גּוּמָא הוּא, וְאַף אִם אֵין בּוֹ מַיִם קָרוּי בּוֹר; פוש"אfose = חפירה. בְּלַעַ"ז.
וַיְגַלַּח – מִפְּנֵי כְבוֹד הַמַּלְכוּת.


(טו) תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתּוֹר אֹתוֹ – תַּאֲזִין וְתָבִין חֲלוֹם לִפְתּוֹר אוֹתוֹ.
תִּשְׁמַע – לְשׁוֹן הֲבָנָה וְהַאֲזָנָה, כְּמוֹ: "שׁוֹמֵעַ יוֹסֵף" (להלן מב,כג), "אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ" (דברים כח,מט); אינטינדר"אentendre = להבין.
הערה: בצרפתית של ימי־הביניים אין לפועל entendre המשמעות של היום "לשמוע" – אז היו משתמשים לכך בפועל "oir". הלה כמעט נעלם מהשפה מפני ששורשו צומצם לתנועה אחת: "o".
בְּלַעַ"ז.


(טז) בִּלְעָדָי – אֵין הַחָכְמָה מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא "אֱלֹהִים יַעֲנֶה", יִתֵּן עֲנִיָה בְּפִי לִ"שְׁלוֹם פַּרְעֹה".


(יט) דַּלּוֹת – כְּחוּשׁוֹת, כְּמוֹ (שמ"ב יג,ד): "מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל" דְּאַמְנוֹן.
וְרַקּוֹת בָּשָׂר – כָּל לָשׁוֹן "רַקּוֹת" שֶׁבַּמִּקְרָא חַסְרֵי בָשָׂר, וּבְלַעַ"ז בלושי"שbloses = מחוסרות.
הערה: התואר blos ממוצא גרמני (bloss, ערום, גרוד, חסר) לא השאיר שרידים בצרפתית של היום. מעניין, שבגרמנית bloss הוא גם תואר הפועל במשמעות "רק"
.


(כג) צְנֻמוֹת – "צוּנְמָא" בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי "סֶלַע" (בבא בתרא י"ח ע"א), הֲרֵי הֵן כְּעֵץ בְּלִי לִחְלוּחַ וְקָשׁוֹת כַּסֶּלַע. וְתַרְגוּמוֹ "נָצַן לָקְיָן": "נָצַן" – אֵין בָּהֶן אֶלָּא הַנֵּץ, לְפִי שֶׁנִּתְרוֹקְנוּ מִן הַזֶּרַע.


(כו) שֶׁבַע שָׁנִים וְשֶׁבַע שָׁנִים – כֻּלָּן אֵינָן אֶלָּא שֶׁבַע, וַאֲשֶׁר נִשְׁנָה הַחֲלוֹם פַּעֲמַיִם לְפִי שֶׁהַדָּבָר מְזֻמָּן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ לוֹ בַּסּוֹף: "וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם..." (להלן פסוק לב). בְּשֶׁבַע שָׁנִים הַטּוֹבוֹת נֶאֱמַר (להלן פסוק כה): "הִגִּיד לְפַרְעֹה", לְפִי שֶׁהָיָה סָמוּךְ. וּבְשֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב נֶאֱמַר (להלן פסוק כח): "הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה", לְפִי שֶׁהָיָה הַדָּבָר מֻפְלָג וְרָחוֹק נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן מַרְאֶה.


(ל) וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע – הוּא פִּתְרוֹן הַבְּלִיעָה.


(לא) וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע – הוּא פִּתְרוֹן "וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָּה" (לעיל פסוק כא).


(לב) נָכוֹן – מְזֻמָּן.


(לד) וְחִמֵּשׁ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וִיזָרְזוּן". וְכֵן (שמות יג,יח): "וַחֲמֻשִׁים".


(לה) אֶת כָּל אֹכֶל – שֵׁם דָּבָר הוּא, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ בָּאָלֶ"ף וְנָקוּד בְּפַתָּח קָטָן (סגו"ל). וְ"אוֹכֵל" שֶׁהוּא פּוֹעֵל, כְּגוֹן (ויקרא ז,כה): "כִּי כָּל אוֹכֵל חֵלֶב" – טַעֲמוֹ לְמַטָּה בְּכָ"ף וְנָקוּד קָמַץ קָטָן (ציר"י).
תַּחַת יַד פַּרְעֹה – בִּרְשׁוּתוֹ וּבְאוֹצְרוֹתָיו.


(לו) וְהָיָה הָאֹכֶל – הַצָּבוּר כִּשְׁאָר פִּקָּדוֹן הַגָּנוּז לְקִיּוּם הָאָרֶץ (לפי התרגום "וִיהֵי עֲבוּרָא גְּנִיז לְעַמָּא דְּאַרְעָא").


(לח) הֲנִמְצָא כָזֶה –  "הֲנַשְׁכַּח כְּדֵין" (אונקלוס): אִם נֵלֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ הֲנִמְצָא כָמוֹהוּ (בראשית רבה צ,א)? "הֲנִמְצָא" לְשׁוֹן תְּמִיהָה, וְכֵן כָּל הֵ"א הַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ תֵּיבָה וּנְקוּדָה בַחֲטַ"ף פַּתָּח.


(לט) אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ – לְבַקֵּשׁ "אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם" שֶׁאָמַרְתָּ (לעיל פסוק לג), לֹא נִמְצָא כָּמוֹךָ.


(מ) יִשַּׁק – "יִתְּזָן" (אונקלוס), יִתְפַּרְנֵס. כָּל צָרְכֵי עַמִּי יִהְיוּ נַעֲשִׂים עַל יָדְךָ, כְּמוֹ "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי" (לעיל טו,ב), וּכְמוֹ "נַשְּׁקוּ בַר" (תהלים ב,יב). גרנישו"ןgarnison = ציוד, צידה, אספקה.
הערה: המשמעות של המלה בצרפתית של היום "חיל־מצב" היא התפתחות בכיוון אחר של "ציוד, מצודה".
בְּלַעַ"ז.
רַק הַכִּסֵּא – שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין לִי מֶלֶךְ.
כִּסֵּא – לְשׁוֹן שֵׁם הַמְּלוּכָה, כְּמוֹ (מל"א א,לז): "וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסֵּא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ".


(מא) נָתַתִּי אֹתְךָ – "דְּמַנִּיתִי יָתָךְ" (אונקלוס). וְאַף עַל פִּי כֵן לְשׁוֹן נְתִינָה הוּא, כְּמוֹ (דברים כו,יט): "וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן". בֵּין לִגְדֻלָּה בֵּין לְשִׁפְלוּת נוֹפֵל לְשׁוֹן נְתִינָה עָלָיו, כְּמוֹ (מלאכי ב,ט): "נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים".


(מב) וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ – נְתִינַת טַבַּעַת הַמֶּלֶךְ הִיא אוֹת לְמִי שֶׁנּוֹתְנָהּ לוֹ, לִהְיוֹת שֵׁנִי לוֹ לִגְדֻלָּה.
בִּגְדֵי שֵׁשׁ – דְּבַר חֲשִׁיבוּת הוּא בְּמִצְרַיִם.
רְבִד – עֲנָק, וְעַל שֶׁהוּא רָצוּף בְּטַבָּעוֹת קָרוּי "רָבִיד". וְכֵן (משלי ז,טז): "מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי", רָצַפְתִּי עַרְשִׂי מַרְצָפוֹת. בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן" (מדות א,ח), "עַל הָרוֹבֶד שֶׁבָּעֲזָרָה" (יומא מ"ג ע"ב) וְהִיא רִצְפָּה.


(מג) בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה – הַשְּׁנִיָּה לְמֶרְכַּבְתּוֹ, הַמְהַלֶּכֶת אֵצֶל שֶׁלּוֹ.
אַבְרֵךְ – כְּתַרְגוּמוֹ: "דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא". "רַךְ" בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי "מֶלֶךְ" בְּ"הַשֻּׁתָּפִין" (בבא בתרא ד' ע"א): "לָא רֵיכָא וְלָא בַּר רֵיכָא". וּבְדִבְרֵי אַגָּדָה דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה: "אַבְרֵךְ" זֶה יוֹסֵף, שֶׁהוּא "אָב" בְּחָכְמָה וְ"רַךְ" בַּשָּׁנִים. אָמַר לוֹ רבִּי יוֹסִי בֶּן דּוּרְמַסְקִית: עַד מָתַי אַתָּה מְעַוֵּת עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים? אֵין "אַבְרֵךְ" אֶלָּא לְשׁוֹן בִּרְכַּיִם, שֶׁהַכֹּל הָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין תַּחַת יָדוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתוֹן אוֹתוֹ...".


(מד) אֲנִי פַרְעֹה – שֶׁיֵּשׁ יְכֹלֶת בְּיָדִי לִגְזוֹר גְּזֵרָה עַל מַלְכוּתִי, וַאֲנִי גּוֹזֵר שֶׁלֹּא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ "בִּלְעָדֶיךָ", שֶׁלֹּא בִרְשׁוּתְךָ. דָּבָר אַחֵר: "אֲנִי פַרְעֹה" – אֲנִי אֶהְיֶה מֶלֶךְ, "וּבִלְעָדֶיךָ...", וְזֶהוּ דּוּגְמַת "רַק הַכִּסֵּא" (לעיל פסוק מ) [אֶלָּא שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרְשָׁהּ בִּשְׁעַת נְתִינַת הַטַּבַּעַת] (בראשית רבה צ,ב).
אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ ("לָא יְרִים גְּבַר יָת יְדֵיהּ לְמֵיחַד זֵין וְיָת רַגְלֵיהּ לְמִרְכַּב עַל סוּסְיָא").


(מה) צָפְנַת פַּעְנֵחַ – מְפָרֵשׁ הַצְּפוּנוֹת (לפי התרגום "גֻּבְרָא דְּמִטַּמְרָן גָּלְיָן לֵיהּ"), וְאֵין לְ"פַּעְנֵחַ" דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא.
פּוֹטִי פֶרַע – הוּא פּוֹטִיפַר, וְנִקְרָא פּוֹטִיפֶרַע עַל שֶׁנִּסְתָּרֵס מֵאֵלָיו, לְפִי שֶׁחָמַד אֶת יוֹסֵף לְמִשְׁכַּב זָכָר (סוטה י"ג ע"ב; בראשית רבה פו,ג).


(מז) וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ – כְּתַרְגּוּמוֹ ("וּכְנַשׁוּ דָּיְרֵי אַרְעָא"), וְאֵין הַלָּשׁוֹן נֶעֱקָר מִלְּשׁוֹן עֲשִׂיָּה.
לִקְמָצִים – קוֹמֶץ עַל קוֹמֶץ, יָד עַל יָד הָיוּ אוֹצְרִים.


(מח) אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ – שֶׁכָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ מַעֲמֶדֶת פֵּרוֹתֶיהָ, וְנוֹתְנִין בַּתְּבוּאָה מֵעֲפַר הַמָּקוֹם וּמַעֲמִיד אֶת הַתְּבוּאָה מִלֵּרָקֵב (בראשית רבה צ,ה).


(מט) עַד כִּי חָדַל לִסְפּוֹר – "עַד כִּי חָדַל" לוֹ הַסּוֹפֵר "לִסְפּוֹר", וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר.
כִּי אֵין מִסְפָּר – לְפִי שֶׁאֵין מִסְפָּר, וַהֲרֵי "כִי" מְשַׁמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן "דְּהָא" (ראש השנה ג' ע"א).


(נ) בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב – מִכַּאן שֶׁאָדָם אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִשְׁנֵי רְעָבוֹן (תענית י"א ע"א).


(נה) וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם – שֶׁהִרְקִיבָה תְבוּאָתָם שֶׁאָצְרוּ, חוּץ מִשֶּׁל יוֹסֵף.
אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ – לְפִי שֶׁהָיָה יוֹסֵף אוֹמֵר לָהֶם שֶׁיִּמּוֹלוּ. וּכְשֶׁבָּאוּ אֵצֶל פַּרְעֹה וְאוֹמְרִים "כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָנוּ", אָמַר לָהֶם: "וְלָמָּה לֹא צְבַרְתֶּם בָּר, וַהֲלֹא הִכְרִיז לָכֶם שֶׁשְּׁנֵי הָרָעָב בָּאִים?" אָמְרוּ לוֹ: "אָסַפְנוּ הַרְבֵּה וְהִרְקִיבָה." אָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן, כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ – הֲרֵי גָּזַר עַל הַתְּבוּאָה וְהִרְקִיבָה, מָה אִם יִגְזוֹר עָלֵינוּ וְנָמוּת?" (בראשית רבה צא,ה).


(נו) עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ – מִי הֵם "פְּנֵי הָאָרֶץ"? אֵלּוּ הָעֲשִׁירִים.
אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "יָת כָּל אוֹצְרַיָּא דִּבְהוֹן עֲבוּרָא".
וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם – "שֶׁבֶר" לְשׁוֹן מֶכֶר וּלְשׁוֹן קִנְיָן הוּא: כַּאן מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן מֶכֶר, "שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל" (להלן מג,ב) לְשׁוֹן קִנְיָן. וְאַל תֹּאמַר אֵינוֹ כִּי אִם בִּתְבוּאָה, שֶׁאַף בְּיַיִן וְחָלָב מָצִינוּ "וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלֹא כֶסֶף וּבְלֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב" (ישעיהו נה,א).


(נז) וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה – אֶל יוֹסֵף לִשְׁבּוֹר. וְאִם תִּדְרְשֵׁהוּ כְּסִדְרוֹ, הָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב: "לִשְׁבּוֹר מִן יוֹסֵף".

פרק מב[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/מב

פרק מג[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/מג

פרק מד (1)[עריכה]


(ב) גְּבִיעַ – כּוֹס אָרוֹךְ, וְקוֹרִין לוֹ מדירנ"אmaderne = כוס ארוכה עשויה עץ משויש (כוס הדורה).
הערה: ר' אה"ל מס' 1166.
.


(ז) חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ – חֻלִּין הוּא לָנוּ, לְשׁוֹן גְּנַאי. וְתַרְגוּם "חַס לְעַבְדָּךְ" – חַס מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהִי עָלֵינוּ מֵעֲשׂוֹת זֹאת. וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּתַּלְמוּד: "חַס וְשָׁלוֹם".


(ח) הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ – זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה "קַל וָחוֹמֶר" הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, וְכֻלָּן מְנֻיִּין בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה צב,ז).


(י) גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם – אַף זוֹ מִן הַדִּין: אֱמֶת כְּדִבְרֵיכֶם כֵּן הוּא, שֶׁכֻּלְּכֶם חַיָּבִין בַּדָּבָר; עֲשָׂרָה שֶׁנִּמְצֵאת גְּנֵיבָה בְּיַד אֶחָד מֵהֶם – כֻּלָּם נִתְפָּשִׂים. אֲבָל אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָכֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין: "אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד" (בראשית רבה צב,ח).


(יב) בַּגָּדוֹל הֵחֵל – שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא (בראשית רבה צב,ח).


(יג) וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ – בַּעֲלֵי זְרוֹעַ הָיוּ, וְלֹא הֻצְרְכוּ לְסַיֵּעַ זֶה אֶת זֶה לִטְעוֹן (בראשית רבה צב,ח).
וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה – מֶטְרוֹפּוֹלִין הָיְתָה, וְהוּא אוֹמֵר "הָעִירָה", הָעִיר כָּל שֶׁהוּא? אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְעֵינֵיהֶם אֶלָּא כְעִיר בֵּינוֹנִית שֶׁל עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם לְעִנְיַן הַמִּלְחָמָה (בראשית רבה צב,ח).


(יד) עוֹדֶנּוּ שָׁם – שֶׁהָיָה מַמְתִּין לָהֶם.


(טו) הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ... – הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי אִישׁ חָשׁוּב כָּמוֹנִי יוֹדֵעַ לְנַחֵשׁ, וְלָדַעַת מִדַּעַת וּמִסְּבָרָא וּבִינָה, כִּי אַתֶּם גְּנַבְתֶּם הַגָּבִיעַ.


(טז) הָאֱלֹהִים מָצָא – יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁלֹּא סָרַחְנוּ, אֲבָל מֵאֵת הַמָּקוֹם נִהְיְתָה לְהָבִיא לָנוּ זֹאת: מָצָא בַעַל חוֹב מָקוֹם לִגְבּוֹת שְׁטַר חוֹבוֹ (בראשית רבה צב,ט).
וּמַה נִּצְטַדָּק – לְשׁוֹן "צֶדֶק", וְכֵן כָּל תֵּיבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ צַדִּ"י וְהִיא בָאָה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן מִתְפָּעֵל אוֹ נִתְפָּעֵל, נוֹתֵן טֵי"ת בִּמְקוֹם תָּי"ו. וְאֵינוֹ נוֹתְנָהּ לִפְנֵי אוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְסוֹד הַתֵּיבָה אֶלָּא בְאֶמְצַע אוֹתִיּוֹת הָעִקָּר, כְּגוֹן: "נִצְטַדָּק" מִגִּזְרַת "צֶדֶק", "יִצְטַבַּע" (דניאל ד,יב; ד,ל) מִגִּזְרַת "צַבַּע", "וַיִצְטַיָּרוּ" (יהושע ט,ד) מִגִּזְרַת "צִיר אֱמוּנִים" (משלי יג,יז), "הִצְטַיַּדְנוּ" (יהושע ט,יב) מִגִּזְרַת "צֵדָה לַדֶּרֶךְ". וְתֵיבָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ סַמֶ"ךְ אוֹ שִׁי"ן, כְּשֶׁהִיא מִתְפַּעֶלֶת הַתָּי"ו מַפְרֶדֶת אֶת אוֹתִיּוֹת הָעִקָּר, כְּגוֹן "וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב" (קהלת יב,ה) מִגִּזְרַת "סָבֹל", "מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא" (דניאל ז,ח) מִגִּזְרַת "שָׂכֹל", "וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי" (מיכה ו,ט) מִגִּזְרַת "שָׁמֹר", "וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל" (ישעיהו נט,טו) מִגִּזְרַת "מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל" (איוב יב,יז), "מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי" (שמות ט,יז) מִגִּזְרַת "דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה" (ירמיהו יח,טו).

פרשת ויגש[עריכה]

פרק מד (2)[עריכה]


(יח) וַיִּגַּשׁ אֵלָיו... דָּבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי – יִכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּאָזְנֶיךָ (בראשית רבה צג,ו).
וְאַל יִחַר אַפְּךָ – מִכַּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁדִּבֶּר אֵלָיו קָשׁוֹת.
כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה – חָשׁוּב אַתָּה בְעֵינַי כַּמֶּלֶךְ, זֶהוּ פְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: סוֹפְךָ לִלְקוֹת עָלָיו בְּצָרַעַת, כְּמוֹ שֶׁלָּקָה פַרְעֹה עַל יְדֵי זְקֵנָתִי שָׂרָה עַל לַיְלָה אַחַת שֶׁעִכְּבָהּ. דָּבָר אַחֵר: מַה פַרְעֹה גּוֹזֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּם, מַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, אַף אַתָּה כֵּן! וְכִי זוֹ הִיא שִׂימַת עַיִן שֶׁאָמַרְתָּ לָשׂוּם עֵינְךָ עָלָיו? דָּבָר אַחֵר: "כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" – אִם תַּקְנִיטֵנִי אֶהֱרוֹג אוֹתְךָ וְאֶת אֲדוֹנֶךָ (בראשית רבה צג,ו).


(יט-כ) אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו – מִתְּחִלָּה בַעֲלִילָה בָּאתָ עָלֵינוּ: לָמָה הָיָה לְךָ לִשְׁאוֹל כָּל אֵלֶּה? בִּתְּךָ הָיִינוּ מְבַקְּשִׁים, אוֹ אֲחוֹתֵנוּ אַתָּה מְבַקֵּשׁ? וְאַף עַל פִּי כֵן וַנֹּאמֶר אֶל אֲדוֹנִי – לֹא כִחַדְנוּ מִמְּךָ דָּבָר (בראשית רבה צג,ח).
וְאָחִיו מֵת – מִפְּנֵי הַיִּרְאָה הָיָה מוֹצִיא דְבַר שֶׁקֶר מִפִּיו. אָמַר: אִם אוֹמַר לוֹ שֶׁהוּא קַיָּם, יֹאמַר: "הֲבִיאוּהוּ אֶצְלִי" (בראשית רבה צג,ח).
לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ – מֵאוֹתָהּ הָאֵם אֵין לוֹ עוֹד אָח.


(כב) וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת – אִם יַעֲזוֹב אֶת אָבִיו, דּוֹאֲגִים אָנוּ שֶׁמָּא יָמוּת בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהֲרֵי אִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ מֵתָה.


(כט) וְקָרָהוּ אָסוֹן – שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (בראשית רבה צא,ט).
וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי... – עַכְשָׁיו כְּשֶׁהוּא אֶצְלִי, אֲנִי מִתְנַחֵם בּוֹ עַל אִמּוֹ וְעַל אָחִיו. וְאִם יָמוּת זֶה, דּוֹמֶה עָלַי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן מֵתוּ בְּיוֹם אֶחָד (בראשית רבה צא,ח).


(לא) וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר וָמֵת – אָבִיו מִצָּרָתוֹ.


(לב) כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר – וְאִם תֹּאמַר: לָמָּה אֲנִי נִכְנָס לַתִּגָּר יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֶחָי? הֵם כֻּלָּם מִבַּחוּץ, וַאֲנִי נִתְקַשַּׁרְתִּי בְקֶשֶׁר חָזָק לִהְיוֹת מְנֻדֶּה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת.


(לג) יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ... – לְכָל דָּבָר אֲנִי מְעֻלֶּה מִמֶּנּוּ: לִגְבוּרָה, וּלְמִלְחָמָה, וּלְשַׁמֵּשׁ (בראשית רבה צא,ו).

פרק מה[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/מה

פרק מו[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/מו

פרק מז (1)[עריכה]


(ב) וּמִקְצֵה אֶחָיו – מִן הַפְּחוּתִים שֶׁבָּהֶם לִגְבוּרָה, שֶׁאֵין נִרְאִים גִּבּוֹרִים, שֶׁאִם יִרְאֶה אוֹתָם גִּבּוֹרִים יַעֲשֶׂה אוֹתָם אַנְשֵׁי מִלְחָמָה. וְאֵלֶּה הֵם: רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יִשָּׂשכָר וּבִנְיָמִין – אוֹתָן שֶׁלֹּא כָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָם כְּשֶׁבֵּרְכָן. אֲבָל שְׁמוֹת הַגִּבּוֹרִים כָּפַל: "וְזֹאת לִיהוּדָה שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה" (דברים לג,ז), "וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד" (דברים לג,כ), "וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי" (דברים לג,כג), "וּלְדָן אָמַר דָּן" (דברים לג,כב), וְכֵן לִזְבוּלוּן (דברים לג,יח) וְכֵן לְאָשֵׁר (דברים לג,כד). זֶהוּ לְשׁוֹן בְּרֵאשִׁית רַבָּה (צה,ד), שֶׁהִיא אַגָּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּתַּלמוּד בַּבְלִית שֶׁלָּנוּ מָצִינוּ שֶׁאוֹתָן שֶׁכָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָן הֵם הַחַלָּשִׁים, וְאוֹתָן הֵבִיא לִפְנֵי פַרְעֹה. וִיהוּדָה שֶׁהֻכְפַּל שְׁמוֹ לֹא הֻכְפַּל מִשּׁוּם חֲלָשׁוּת, אֶלָּא טַעַם יֵשׁ בַּדָּבָר כִּדְאִיתָא בְּבָבָא קַמָּא (צ"ב ע"א). וּבְבָרַיְתָא דְּסִפְרֵי שָׁנִינוּ בָהּ בִּ"וְזֹאת הַבְּרָכָה" כְּמוֹ תַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ.


(ו) אַנְשֵׁי חַיִל – בְּקִיאִין בְּאוּמָּנוּתָן לִרְעוֹת צֹאן.
עַל אֲשֶׁר לִי – עַל צֹאן שֶׁלִּי.


(ז) וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב – הִיא שְׁאֵלַת שָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ כָּל הַנִּרְאִים לִפְנֵי הַמְּלָכִים לִפְרָקִים, שלודי"רsaluder = לשאול בשלום.
הערה: בניגוד לברכה של פסוק י' (ראו מס' 3037), שהיא באמת ברכה.
.


(ט) שְׁנֵי מְגוּרַי – יְמֵי גֵרוּתִי. כָּל יָמַי הָיִיתִי גֵר בָּאָרֶץ.
וְלֹא הִשִּׂיגוּ – בַּטּוֹבָה.


(י) וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב – כְּדֶרֶךְ כָּל הַנִּפְטָרִים מִלִּפְנֵי שָׂרִים, מְבָרְכִים אוֹתָם וְנוֹטְלִים רְשׁוּת. וּמַה בְּרָכָה בֵּרְכוֹ? שֶׁיַּעֲלֶה נִילוּס לְרַגְלָיו, לְפִי שֶׁאֵין אֶרֶץ מִצְרַיִם שׁוֹתָה מֵי גְשָׁמִים, אֶלָּא נִילוּס עוֹלָה וּמַשְׁקָה. וּמִבִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וָאֵילַךְ הָיָה פַרְעֹה בָא עַל נִילוּס וְהוּא עוֹלֶה לִקְרָאתוֹ וּמַשְׁקֶה אֶת הָאָרֶץ (תַּנְחוּמָא).


(יא) רַעְמְסֵס – מֵאֶרֶץ גֹּשֶׁן הִיא.


(יב) לְפִי הַטָּף – לְפִי הַצָּרִיךְ לְכָל בְּנֵי בֵיתָם.


(יג) וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ – חוֹזֵר לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן, לִתְחִלַּת שְׁנֵי הָרָעָב.
וַתֵּלַהּ – כְּמוֹ "וַתִּלְאֶה", לְשׁוֹן עֲיֵפוּת כְּתַרְגּוּמוֹ ("וְאִשְׁתַּלְהִי"). וְדוֹמֶה לוֹ (משלי כו,יח): "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיּוֹרֶה זִקִּים".


(יד) בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים – נוֹתְנִין לוֹ אֶת הַכֶּסֶף.


(טו) אָפֵס – כְּתַרְגּוּמוֹ: "שְׁלִים".


(יז) וַיְנַהֲלֵם – כְּמוֹ "וַיְנַהֲגֵם", וְדוֹמֶה לוֹ: "אֵין מְנַהֵל לָהּ" (ישעיהו נא,יח), "עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי" (תהלים כג,ב).


(יח) בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית – לִשְׁנֵי הָרָעָב.
כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף... – כִּי אֲשֶׁר תַּם הַכֶּסֶף וְהַמִּקְנֶה וּבָא הַכֹּל אֶל יַד אֲדוֹנִי.
בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ – כְּמוֹ "אִם לֹא גְוִיָּתֵנוּ".


(יט) וְתֶן זֶרַע – לִזְרוֹעַ הָאֲדָמָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר יוֹסֵף: "וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר" (לעיל מה,ו), מִכֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם בָּאָה בְרָכָה לְרַגְלָיו, וְהִתְחִילוּ לִזְרוֹעַ וְכָלָה הָרָעָב. וְכֵן שָׁנִינוּ בְּתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה (י,ג).
לֹא תֵשָׁם – לֹא תְהֵא שְׁמָמָה, "לָא תְבוּר" (אונקלוס). לְשׁוֹן "שְׂדֵה בוּר" (עירובין יז ע"ב) שֶׁאֵינוֹ חָרוּשׁ.


(כ) וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה – קְנוּיָה לוֹ.


(כא) וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר – יוֹסֵף מֵעִיר לְעִיר (לפי התרגום "מִקְּרֵי לִקְרֵי"), לְזִכָּרוֹן שֶׁאֵין לָהֶם עוֹד חֵלֶק בָּאָרֶץ, וְהוֹשִׁיב שֶׁל עִיר זוֹ בַּחֲבֶרְתָּהּ. וְלֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לִכְתּוֹב זֹאת, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחוֹ שֶׁל יוֹסֵף: שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָסִיר חֶרְפָּה מֵעַל אֶחָיו, שֶׁלֹּא יִהְיוּ קוֹרִין אוֹתָם "גּוֹלִים" (חולין ס' ע"ב).
מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם... – כֵּן עָשָׂה לְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בְּמַלְכוּת מִצְרַיִם, מִקְצֵה גְבוּלָהּ וְעַד קְצֵה גְבוּלָהּ.


(כב) הַכֹּהֲנִים – הַכּוֹמָרִים (לפי התרגום "כּוּמְרַיָּא"). כָּל לְשׁוֹן "כֹּהֵן" מְשָׁרֵת לֶאֱלֹהוּת הוּא, חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁהֵם לְשׁוֹן גְּדֻלָּה כְּמוֹ: "כֹּהֵן מִדְיָן" (שמות ב,טז), "כֹּהֵן אוֹן" (לעיל מא,מה).
חֹק לַכֹּהֲנִים – חֹק כָּךְ וָכָךְ לֶחֶם לְיּוֹם (ביצה ט"ז ע"א).


(כג) הֵא – כְּמוֹ "הִנֵּה". כְּמוֹ: "וְגַם אֲנִי הֵא דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי" (יחזקאל טז,מג).


(כד) לְזֶרַע הַשָּׂדֶה – שֶׁבְּכָל שָׁנָה.
וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם – וְלֶאֱכוֹל הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם.
לְטַפְּכֶם – בָּנִים קְטַנִּים.


(כה) נִמְצָא חֵן – לַעֲשׂוֹת לָנוּ זֹאת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ.
וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה – לְהַעֲלוֹת לוֹ הַמַּס הַזֶּה בְּכָל שָׁנָה.


(כו) לְחֹק – שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר.


(כז) וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – וְהֵיכָן? "בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן", שֶׁהִיא מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
[וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ – לְשׁוֹן אֲחִיזָה.]
[וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ – קָנוּ בָתִּים וּנְחָלוֹת וְעָשׂוּ אֲחֻזּוֹת.]
[וַיִפְרוּ וַיִרְבּוּ – עַל הֶעָתִיד.]


פרשת ויחי[עריכה]

פרק מז (2)[עריכה]


(כח) וַיְחִי יַעֲקֹב – לָמָּה פָרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה? לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב אָבִינוּ, נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁהִתְחִילוּ לְשַׁעְבְּדָם. דָּבָר אַחֵר:" שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ לְבָנָיו, וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (צו,א).


(כט) וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת – כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמְרָה בוֹ "קְרִיבָה לָמוּת", לֹא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו (צו,ד). [יִצְחָק חַי מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, וְיַעֲקֹב מֵאָה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע. בְּדָוִד נֶאֱמַר "קְרִיבָה" (מל"א ב,א): אָבִיו חַי שְׁמוֹנִים שָׁנִים, וְהוּא חַי שִׁבְעִים.]
וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף – לְמִי שֶׁהָיָה יְכוֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת (צו,ה).
שִׂים נָא יָדְךָ – וְהִשָּׁבַע.
חֶסֶד וֶאֱמֶת – חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂין עִם הַמֵּתִים הוּא חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל (צו,ה).
אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם – סוֹפָהּ לִהְיוֹת עֲפָרָהּ כִּנִּים וּמְרַחֲשִׁין תַּחַת גּוּפִי, וְשֶׁאֵין מֵתֵי חוּצָה לָאָרֶץ חַיִּים אֶלָּא בְצַעַר גִּלְגּוּל מְחִילוֹת, וְשֶׁלֹּא יַעֲשׂוּנִי מִצְרַיִם עֲבוֹדָה זָרָה (צו,ה).


(ל) וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי – וָי"ו זוֹ מְחֻבָּר לְמַעְלָה לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא: "שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי" וְהִשָּׁבַע לִי, וַאֲנִי סוֹפִי לִשְׁכַּב עִם אֲבוֹתַי, וְאַתָּה תִּשָּׂאֵנִי מִמִּצְרַיִם. וְאֵין לוֹמַר: "וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי" – הַשְׁכִּיבֵנִי עִם אֲבוֹתַי בַּמְּעָרָה, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב אַחֲרָיו "וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם". וְעוֹד מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם לְשׁוֹן "שְׁכִיבָה עִם אֲבוֹתָיו" הִיא הַגְּוִיעָה וְלֹא הַקְּבוּרָה, כְּמוֹ: "וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבוֹתָיו", וְאַחַר כָּךְ "וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד" (מל"א ב,י).


(לא) וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל – תַּעֲלָא בְעִדָּנֵיהּ סְגִיד לֵיהּ (מגילה ט"ז ע"ב).
עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה – הָפַךְ עַצְמוֹ לְצַד הַשְּׁכִינָה. מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מֵרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה (שבת י"ב ע"ב; נדרים מ' ע"ב). דָּבָר אַחֵר: "עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה" – עַל שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, וְלֹא הָיָה בָהּ רָשָׁע. שֶׁהֲרֵי יוֹסֵף מֶלֶךְ הוּא, וְעוֹד שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הַגּוֹיִם, וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד בְּצִדְקוֹ.

פרק מח[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/מח

פרק מט[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/מט

פרק נ[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר בראשית/נ

הערות[עריכה]

  1. ^ לשון הגמרא במסכת חולין: דרש רבי חנינא בר פפא: "יהי כבוד ה' לעולם, ישמח ה' במעשיו" (תהלים קד, לא), פסוק זה שר העולם אמרו. בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא "למינהו" באילנות, נשאו דשאים קל וחומר בעצמן: אם רצונו של הקדוש ברוך הוא בערבוביא, למה אמר "למינהו" באילנות? ועוד קל וחומר: ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא אמר הקדוש ברוך הוא "למינהו", אנו על אחת כמה וכמה! מיד כל אחד ואחד יצא למינו. פתח שר העולם ואמר: "יהי כבוד ה' לעולם, ישמח ה' במעשיו".
  2. ^ לשון הגמרא במסכת סנהדרין: "וישלח את העורב" (בראשית ח,ז). אמר ריש לקיש: תשובה ניצחת השיבו עורב לנח, אמר לו: רבך שונאני ואתה שנאתני! רבך שונאני: מן הטהורין שבעה, מן הטמאים שנים. ואתה שנאתני, שאתה מניח ממין שבעה, ושולח ממין שנים. אם פוגע בי שר חמה או שר צנה, לא נמצא עולם חסר בריה אחת? או שמא לאשתי אתה צריך? אמר לו: רשע! במותר לי נאסר לי, בנאסר לי לא כל שכן? ומנלן דנאסרו? דכתיב (בראשית ו,יח): "ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך". וכתיב (בראשית ח,טז): "צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך". ואמר רבי יוחנן: מכאן אמרו שנאסרו בתשמיש המטה.
  3. ^ לשון הגמרא במסכת שבועות: אמר רבי אלעזר: "לאו" שבועה, "הן" שבועה. בשלמא "לאו" שבועה, דכתיב (בראשית ט,טו): "ולא יהיה עוד המים למבול", וכתיב (ישעיהו נד,ט)" "כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי". אלא "הן" שבועה מנא לן? סברא הוא: מד"לאו" שבועה, "הן" נמי שבועה. אמר רבא: והוא דאמר "לאו", "לאו" תרי זימני, והוא דאמר "הן", "הן" תרי זימני, דכתיב (בראשית ט,יא): "ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול", "ולא יהיה עוד המים למבול". ומד"לאו" תרי זימני, "הן" נמי תרי זימני.
  4. ^ לשון הגמרא במסכת בבא מציעא: רבן שמעון בן גמליאל משום רבי מאיר אומר, וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו: חצי תשרי, מרחשון, וחצי כסליו – "זרע". חצי כסליו, טבת, וחצי שבט – "חורף". חצי שבט, אדר, וחצי ניסן – "קור". חצי ניסן, אייר, וחצי סיון – "קציר". חצי סיון, תמוז, וחצי אב – "קיץ". חצי אב, אלול, וחצי תשרי – "חום".
  5. ^ לשון הגמרא במסכת מכות: רבי שמעון בן לקיש פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (שמות כא,יג): "ואשר לא צדה, והאלהים אנה לידו" וגו'. "כאשר יאמר משל הקדמוני: מרשעים יצא רשע" וגו' (שמ"א כד,יד). במה הכתוב מדבר? בשני בני אדם שהרגו את הנפש, אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד. לזה אין עדים, ולזה אין עדים. הקדוש ברוך הוא מזמינן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם, וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו והרגו. זה שהרג במזיד נהרג, וזה שהרג בשוגג גולה. אמר רבה בר רב הונא אמר רב הונא, ואמרי לה אמר רב הונא ארבי אליעזר: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים, בדרך שאדם רוצה לילך בה – מוליכין אותו. מן התורה, דכתיב (במדבר כב,יב): "לא תלך עמהם", וכתיב (במדבר כב,כ): "קום לך אתם". מן הנביאים דכתיב (ישעיהו מח,יז): "אני ה' אלהיך מלמדך להועיל, מדריכך בדרך (זו) תלך". מן הכתובים דכתיב (משלי ג,לד): "אם ללצים הוא יליץ, ולענוים יתן חן".
  6. ^ לשון הגמרא במסכת שבת: כתנאי: יש יליד בית שנימול לאחד, ויש יליד בית שנימול לשמונה. יש מקנת כסף שנימול לאחד, ויש מקנת כסף שנימול לשמונה. "יש מקנת כסף שנימול לאחד, ויש מקנת כסף שנימול לשמונה", כיצד? לקח שפחה מעוברת ואחר כך ילדה – זהו מקנת כסף הנימול לשמונה. לקח שפחה וולדה עמה – זו היא מקנת כסף שנימול לאחד. "ויש יליד בית שנימול לשמונה", כיצד? לקח שפחה ונתעברה אצלו וילדה – זהו יליד בית הנימול לשמונה. רב חמא אומר: ילדה ואחר כך הטבילה – זהו יליד בית שנימול לאחד. הטבילה ואחר כך ילדה – זהו יליד בית הנימול לשמונה.
  7. ^ לשון הגמרא במסכת סוטה: חושים בריה דדן תמן הוה, ויקירן ליה אודניה. אמר להו: מאי האי? ואמרו ליה: קא מעכב האי, עד דאתי נפתלי מארעא דמצרים. אמר להו: ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים, יהא אבי אבא מוטל בבזיון? שקל קולפא, מחייה ארישיה. נתרן עיניה ונפלו אכרעא דיעקב. פתחינהו יעקב לעיניה ואחיך. והיינו דכתיב (תהלים נח, יא): ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם הרשע". באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה, דכתיב (בראשית כז, מה): "למה אשכל גם שניכם יום אחד?" ואף על גב דמיתתן לא ביום אחד הואי, קבורתן מיהא ביום אחד הואי.
  8. ^ לשון הגמרא במסכת חולין: רב אמר מהכא (בראשית לב, לב): "ויזרח לו השמש". אמר רבי עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל. כתיב: "ויזרח לו השמש". וכי שמש לו לבד זרחה, והלא לכל העולם זרחה? אמר רבי יצחק: שמש הבאה בעבורו זרחה בעבורו, דכתיב (בראשית כח, י): "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה". וכתיב: "ויפגע במקום". כי מטא לחרן, אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי, ואני לא התפללתי? כד יהיב דעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא, מיד "ויפגע במקום". כד צלי בעי למיהדר, אמר הקדוש ברוך הוא: צדיק זה בא לבית מלוני, ויפטר בלא לינה? מיד בא השמש.
  9. ^ ביטוי זה לא מופיע במשנה, ולא ברורה לאן כוונתו של רש"י. אמנם ראו ויקרא רבה יא,ז.