קטגוריה:בראשית כט לה

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

הפעם אודה את ה'. משל לכהן שהיה עומד בגורן. נתן לו אחד כור של מעשר, ולא החזיק לו טובה; בא אחד ונתן לו קומץ של חולין, והחזיק לו טובה. אמר ליה: אדוני כהן! אני נתתי לך כור אחד, ולא החזקת לי טובה; וזה לא נתן לך אלא קומץ אחד, והחזקת לו טובה? אמר ליה: את מחלקי נתת לי, אבל זה משלו נתן לי. כך לפי שהיו האמהות סבורות שזו מעמדת שלשה, וכיון שילדה לאה בן רביעי, אמרה: הפעם אודה את ה'. דבר אחר: על שהיו לה שבט כהונה ושבט מלכות. את מוצא, כל מה שכתוב בזה כתוב בזה: בזה משיחה, בזה משיחה. בזה מטה, בזה מטה. בזה ברית מלח, ובזה ברית מלח. בזה פעם, ובזה פעם. בזה נזר, ובזה נזר. בזה קריבה, בזה קריבה. בזה שלשלת יוחסין, בזה שלשלת יוחסין. בזה ציץ, ובזה ציץ. אמר ר' לוי: "לא יגרע מצדיק עינו", דוגמא דידיה. לאה תפשה פלך הודיה, ועמדו כל בניה בעלי הודיה: יהודה, "ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני". דוד, "הודו לה' כי טוב". דניאל, "לך אלהא דאבהתי מהודה ומשבח אנא". רחל תפסה פלך שתקנית, ועמדו כל בניה בעלי מיסטרין: בנימין, "ישפה", יש פה, שיודע במכירתו של יוסף ואינו מגיד. שאול, "על דבר המלוכה לא הגיד לו". אסתר, "לא הגידה אסתר את עמה". על כן קרא, מרובה באוכלוסין. ותעמוד מלדת, מי מעמד רגליה של אשה בבית? בניה:

אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי: מיום שברא הקב"ה את עולמו, לא בא אדם שהודה לפני הקב"ה, עד שבאתה לאה והודאתו, שנאמר: "הפעם אודה את ה'".

ראובן, אמר ר' אלעזר, אמרה לאה: ראו מה בין בני לבן חמי! אילו בני, אף על גב דבעל כרחיה אשתקיל בכירותיה מניה, דכתיב: "ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף", ואפילו הכי לא אקני ביה; מה כתיב? "וישמע ראובן ויצילהו מידם". ואלו בן חמי, אף על גב דמנפשיה זבין בכירותיה ליעקב, דכתיב: "וימכור בכורתו ליעקב", אפילו הכי "וישטם עשו":