ביאור:בראשית כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית כט)


יעקב בחרן - עובד אצל לבן ומתחתן עם לאה ורחל
Palma il Vecchio 001.jpg
יעקב פוגש את רחל, מאת פלמה ויציו

א וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו, וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם לארץ אנשי המזרח, לחָרָן. ב וַיַּרְא, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ על ידה, כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר. ג וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה וכשנאספים שמה כָל הָעֲדָרִים, וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן, וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ. ד וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב: "אַחַי, מֵאַיִן אַתֶּם?", וַיֹּאמְרוּ: "מֵחָרָן אֲנָחְנוּ". ה וַיֹּאמֶר לָהֶם: "הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר בן בתואל בן נחור?", וַיֹּאמְרוּ: "יָדָעְנוּ". ו וַיֹּאמֶר לָהֶם: "הֲשָׁלוֹם לוֹ?", וַיֹּאמְרוּ: "שָׁלוֹם. וְהִנֵּה ועוד מעט רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן". ז וַיֹּאמֶר: "הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל? לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה? הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ". ח וַיֹּאמְרוּ: "לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ הרועים של כל העדרים ביחד יגלגלו אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן". ט עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם, וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ, כִּי רֹעָה הִוא. י וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. יא וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל, וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ. יב וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי בן של אחות אביה אָבִיהָ הוּא וְכִי כלומר ש בֶן רִבְקָה הוּא, וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ. יג וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע את השמועה שהגיע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ, וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ, וַיְחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק לוֹ, וַיְבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ, וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שסופרו לעיל (כיצד השיג את הבכורה ואת הברכה, ומדוע הוא ברח מעשו). יד וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן: "אַךְ אכן עַצְמִי וּבְשָׂרִי קרוב משפחה אָתָּה", וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים.

LabanEngagesJacob.jpg
לבן ויעקב מדברים אודות רחל (מאת צ'ארלס פוסטר)

טו וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: "הֲכִי האם בגלל ש אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם? הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ". טז וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת: שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה, וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל. יז וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת יפות ועדינות (ויש מפרשים פגיעות), וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה. יח וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל, וַיֹּאמֶר: "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל תמורת רחל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה". יט וַיֹּאמֶר לָבָן: "טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר, שְׁבָה עִמָּדִי". כ וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים, וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו העבודה הייתה קלה בעיניו יחסית לשכר שהובטח לו בעבורה כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ והשכר היה גבוה בעיניו, כי הוא אהב את רחל מאוד. כא וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן: "הָבָה אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי נשלמה תקופת עבודתי, וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ". כב וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה. כג וַיְהִי בָעֶרֶב, וַיִּקַּח אֶת לֵאָה בִתּוֹ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ ויעקב נכנס לאוהל שלה. כד וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ לְלֵאָה בִתּוֹ, שִׁפְחָה. כה וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה, וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי? הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי?". כו וַיֹּאמֶר לָבָן: "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ, לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה. כז מַלֵּא השלם את שְׁבֻעַ זֹאת שבעת ימי המִשתה של לאה, וְנִתְּנָה ואתן (בלשון רבים לציין חשיבות) לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת לאחר שתקבל את רחל". כח וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן, וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת, וַיִּתֶּן לוֹ אֶת רָחֵל בִּתּוֹ לוֹ לְאִשָּׁה. כט וַיִּתֵּן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתוֹ, לָהּ לְשִׁפְחָה. ל וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל, וַיֶּאֱהַב גַּם גם אהבתו ללאה הועברה לרחל אֶת רָחֵל מִלֵּאָה ליבו שהיה נתון ללאה, עבר לרחל, וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת.

לאה יולדת ארבעה בנים ליעקב

לא וַיַּרְא יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ, וְרָחֵל עֲקָרָה. לב וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן, כִּי אָמְרָה: "כִּי רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי, כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי". לג וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר: "כִּי שָׁמַע יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה", וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן. לד וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר: "עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים", עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי. לה וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר: "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְהוָה", עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה, וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת.


הערות

  • "וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל" (פסוקים י - יא) - לשון נופל על לשון