משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: DOVI-MIQRA

בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דברים

יהושע · שופטים · שמואל · מלכים
ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשר

הושע · יואל · עמוס · עֹבדיה · יונה · מיכה
נחום · חבקוק · צפניה · חגי · זכריה · מלאכי

תהלים · משלי · איוב
שיר השירים · רות · איכה · קֹהלת · אסתר
דניאל · עזרא · דברי הימים


מידע על מהדורה זו (תקציר)

מידע על התקנת גופנים לטעמי המקרא במסך המחשב
שער מקרא · שער תורה · שער נביאים וכתובים · מידע על גופנים · English
תקציר המבוא למהדורה · המבוא המלא למהדורה · הבסיס הטכני לפרויקט בגליון נתונים · מדריך טכני · דיווח על טעות


מידע על מהדורה זו (תקציר)[עריכה]

"מקרא על פי המסורה" הוא מהדורה ניסיונית של התנ"ך, בפורמט דיגיטלי וברישיון לשימוש חופשי.‏[1] מדובר על מהדורת קריאה ולימוד המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו, ולוקחת בחשבון את כל המידע הרלוונטי הקיים בתחום של חקר המסורה.

מהדורה זו של התנ"ך מיוחדת בגלל שלוש תכונות:

  1. תיעוד מלא לקביעת הנוסח ולשיטת העריכה,
  2. רשיון לשימוש חופשי,
  3. עיצוב הטקסט לצורכי קריאה ולימוד.

תיעוד מלא לקביעת הנוסח ולשיטת העריכה[עריכה]

מהדורות שונות של התנ"ך נראות אותו דבר בדרך כלל לעין הלא-בוחנת. אבל האמת היא שבכל המהדורה הקיימות – מדפוס קורן ועד מהדורות ברויאר, וממהדורת דותן ועד "מקראות גדולות הכתר" – בכולם נעשו החלטות רבות לגבי קביעת הפרטים הקטנים. ברוב המהדורות ההחלטות אינן שקופות, והבא ללמוד תורה חייב אם כן לסמוך על שיקול דעתו הטוב של המהדיר.

אמנם ב"מקרא על פי המסורה" כל התהליך של קביעת הנוסח, החל במכלול השיקולים העומדים מאחורי שיטת העריכה ועד לפרטים הכי קטנים – מתועד במלואו. למידע נוסף על השיטה לקביעת הנוסח מומלץ לקרוא את המבוא המלא (בהיקף רחב של ששה פרקים).‏[2]

רישיון לשימוש חופשי[עריכה]

שלא כמו רוב המהדורות של התנ"ך שיצאו לאור בדורות האחרונים, שהשימוש בהן מוגבל ע"י זכויות יוצרים, הציבור מוזמן להשתמש ב"מקרא על פי המסורה" לפי התנאים הנוחים של רישיון חופשי ופתוח (CC-BY-SA).‏[3]

יש היום עוד שתי מהדורות דיגיטליות חשובות של התנ"ך שהן נגישות בחינם ברשת האינטרנט, אבל אין בהן שילוב מלא של שתי תכונות: רישיון חופשי, ונוסח מדויק המתאים לקורא בטעמי המקרא.

  1. הראשונה היא מהדורת מכון ממרא, שהיא מהדורה טובה ומדוייקת של התנ"ך לפי המסורה (ע"פ שיטה קרובה מאוד לשיטת ברויאר). אבל אין בה שום תיעוד לנוסח, והשימוש איננה לפי רשיון חופשי: ניתן להשתמש בה לצרכים אישיים מוגבלים בלי לבקש רשות או לשלם, אמנם אסור להעתיק אותה או לשפר אותה (אסור לדוגמה לפרסם את הטקסט הזה באתר האינטרנט שלך ולהוסיף עליו פירוש או תרגום או כל תיקון או תכונה נוספת).
  2. השנייה היא מהדורת וסטמינסטר (Westminster Leningrad Codex או WLC), שהיא מהדורה מקצועית ואקדמית, שהיוצרים שלה התירו באדיבותם את השימוש בה בלי שום מגבלות. אמנם הנוסח שבה (וגם הממשק) אינם מתאימים לגמרי ליהודים; מהדורת וסטמינסטר מהווה ניסיון ליצור ייצוג דיגיטלי מושלם של כתב־יד אחד מאוד חשוב, שנקרא "כתב־יד לנינגרד". בהתאם למטרה זו הכילו ב-WLC את אלפי פרטי הנוסח החריגים שבכתב־היד הזה, כולל אפילו טעויות ברורות. צריך לזכור שמטרת ה-WLC היא לספק בסיס מהימן עבור הכנת תרגומים של התנ"ך לשפות זרות, בשביל מחקר העברית המקראית ולימודה, ולעוד מטרות טכניות ואקדמיות, ובשביל המטרה הזו ה-WLC באמת מספיק בדרך כלל. אבל היא לא מספיקה בשביל יהודים שרוצים לקרוא את התנ"ך בטעמי המקרא.‏[4]

לעומתן, מהדורתנו מיועדת בנוסחה ובתיעודה לקורא היהודי, וכל המרכיבים בה מוגשים בתור יצירה חופשית ופתוחה על ידי הרישיון המיועד לכך. רישיון זה תקף לגבי נוסח המקרא עצמו שבמהדורה, וגם לגבי התיעוד הרחב המלווה את הנוסח בדפי העריכה ובפרקי המבוא, ולעיצוב הטקסט ע"י תבניות.

תיקון קוראים ומהדורת לימוד[עריכה]

המרכיב הבולט ביותר במהדורה הדיגיטלית החדשה של "מקרא על פי המסורה" הוא העיצוב בהתאם להיותו "תיקון קוראים", ע"י הוספת תכונות שהקורא יכול להעזר בהן למרות שהם לא תמיד נמצאות בכתבי־היד ובדפוסים הישנים. לדוגמה: במילה שטעמה מלעיל, תמיד נוסף טעם כפול באות הראשונה של ההברה הנכונה (לגבי פשטא, זרקא, סגול, ותלישא). השתמשנו בעיצוב בולט כדי להבחין בין "לגרמיה" ו"פסק". סימנו "קמץ קטן" בעקביות (ובמקומות שיש מנהגים שונים לגבי יישומה תיעדנו את שתי האפשרויות). יש הסבר מלא לכל הדוגמאות הללו ולתכונות נוספות רבות של המהדורה בתור "תיקון קוראים", בפרק השני של המבוא למהדורה.

חלוקת הפרשות ("פרשה פתוחה" ו"פרשה סתומה") מעוצבת בביצוע ויזואלי הבולט לעין (ולא ע"י האותיות "פ" ו"ס"), באופן שעושה רושם ניכר במסך המחשב ובהדפסה על נייר, והמתאים מבחינת צורת הפרשות בכתר ארם צובה ולפי הרמב"ם. ספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב) מופיעים בעיצוב חדש לגמרי המתאים לאופיים (ראו לדוגמה את הטקסט המלא של ספר משלי).‏[5]

מידע טכני[עריכה]

הבסיס של הפרויקט נמצא כעת (תשע"ה) בתהליך של העברה אל קובץ של גיליון אלקטרוני (spreadsheet) בגוגל-דוקס. כל המרכיבים של דפי המקרא מקוטלגים בקובץ זה לפי תחומים: הפסוקים עצמם, הרווחים לפני פסוקים או של פרשות, מספרי הפרקים והפסוקים ותבנית הניווט, והקוד של צורת השיר. לפרטים טכניים נוספים על הקובץ ועל אופן השימוש בו, ראו במדריך הטכני.

כל ספר חדש שמעלים אותו לקובץ עובר תיקונים, ולאחר מכן מעלים אותו שוב אל ויקיטקסט באופן אוטומטי. הכוונה שבעתיד, לאחר שתסתיים המלאכה, להעלות את המהדורה החדשה גם אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.

שמירת הנתונים בגליון בגוגל-דוקס מיועדת גם להקל על השימוש בטקסט המקראי לצרכים נוספים. היא מאפשרת תיוג קל ויעיל של פסוקים ופרקים ושל עוד אלמנטים בטקסט, כדי להעביר אותם לדוגמה אל xml. כל מי שרוצה להשתמש בחומר יכול לעשות זאת לפי תנאי הרשיון החופשי (כולל הפנייה אל הדף הזה בתור ייחוס).

יש מתכנתים מתנדבים שכבר פיתחו או מפתחים יישומים נוספים באתרים פרטיים. מתנדבים נוספים שרוצים להציע תיקונים, להוסיף תכונות נוספות בתוך המהדורה הקיימת, או לשפר אותה בכל דרך אחרת מוזמנים ליצור קשר. גם כל הרוצה לעשות ממנה יצירה נגזרת בעלת תוכן מיוחד או יכולות מיוחדות מוזמן. התנאי היחיד: שיציעו גם הם את יצירתם לציבור באותם תנאים חופשיים, בדיוק כמו היצירה שהם בעצמם עשו בה שימוש.

תוכן המבוא המלא[עריכה]

פרויקטים נלווים[עריכה]

הערות[עריכה]

  1. ^ הטיוטה הראשונה הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג (16.08.13 למניינם). מאז עברה המהדורה בדיקה קפדנית ותיקונים, ונוסח המקרא כבר מהווה יצירה מדויקת ושלמה. אמנם העבודה על התיעוד נמשכת: פרקי המבוא אינם שלמים עדיין, והערות הנוסח עוברים שלבי הגהה ושיפורים. רוב העבודה מתוכננת להסתיים במהלך שנת תשע"ד.
  2. ^ השיטה הבסיסית לקביעת הנוסח במהדורה זו דומה לזו של הרב מרדכי ברויאר ז"ל, ול"מקראות גדולות הכתר", שכל אחת מהן קרובה מאוד לחברתהּ. למרות הרושם שאפשר לקבל מתוך קריאת המבואות והמאמרים שנכתבו עליהן, השינויים הזעירים ביניהן כמעט נטולי חשיבות לקורא וללומד. שתיהן פועלות לרוב לפי מסקנותיו המקוריות של פרופ' ישראל ייבין ז"ל לגבי שחזור הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה (במקומות שהוא חסר), ולפי מסקנותיו של ברויאר עצמו לגבי שחזור נוסח האותיות. לכן, ברמה של קביעת הנוסח, יש מעט מאוד שינויים ביניהן בכל התנ"ך. לגבי מדיניות העריכה, ולגבי התאמת הנוסח לצורכי הקורא, יש ביניהן שינויים קצת יותר משמעותיים (אבל עדיין קטנים). מהדורתנו החדשה של "מקרא על פי המסורה" שונה משתיהן ביחד באופן ניכר, יותר ממה שהן שונות אחת מהשנייה. כל מלאכת העריכה נעשתה לגמרי מחדש ע"פ השיטה המנומקת היטב במבוא המלא. התכונה המיוחדת הבולטת ביותר נמצאת בעיצוב המהדורה בתור "תיקון קוראים ומהדורת לימוד" (ראו בהמשך).
  3. ^ את ה"ייחוס" לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע"י קישור לדף הזה, שהוא השער הראשי של הפרויקט (או לדף השער במרחב הראשי לאחר שהתוכן יועתק לשם).
  4. ^ יש רמז נוסף למטרתה המעשית של ה-WLC, בכך שהיא משמיטה מרכיבים בכתב־יד לנינגרד שאינם נחוצים בשביל מתרגמים וחוקרים נוצרים, כגון חלוקת התורה לפרשות השבוע, וחלוקת המקרא כולו ל"סדרים". חלוקת הפרשות אינה מיוצגת באופן ויזואלי, ו"צורת השיר" אינה מיוצגת בכלל. אמנם כל אלה מרכיבים מהותיים של כתב־יד לנינגרד בפרט, ושל מסורת הקריאה היהודית בכלל, אבל הם נעלמים ב-WLC. במקומם הוסיפו את חלוקת הפרקים ואת מספרי הפסוקים המאוחרים.
  5. ^ להסבר מלא על העיצוב החדש לספרי אמ"ת והנימוקים העומדים מאחוריו, ראו כאן.