משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מידע על התקנת גופנים לטעמי המקרא במסך המחשב
שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מידע על גופנים · English
תקציר המבוא למהדורה · המבוא המלא למהדורה · הבסיס הטכני לפרויקט בגליון נתונים · מדריך טכני · דיווח על טעות


נספחים
(א) מבוא כללי · (ב) עיצוב המקרא · (ג) נוסח התורה · (ד) נ"ך שחזור · (ה) נ"ך כתר
נספחים · תקציר · מדריך טכני


רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר[עריכה]

עיקר הנוסח מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד:

צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):‏[1]

  • כתי"ש (תורה): כתב־יד ששון 507.
    • כתי"ל1 (ענייני געיות בתורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע"י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ("למ" אצל ברויאר) מידע על הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית, ירושלים, ישראל .
  • כתי"ב (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.‏[2]
  • כתי"ק (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
  • כתי"ת (כתובים): Cambridge Add. 1753 ("קמ" אצל ברויאר; "ת"="תימני").‏[3]
  • כתי"ש1 (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר).‏[4]

בהרבה מקומות תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של קביעת עצם הנוסח. אבל הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת לפעמים את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.

  • מ"ג=מקראות גדולות דפוס ונציה (רפ"ד-רפ"ו). לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח בדרך כלל אלא במקומות מיוחדים שהיה בהם צורך לכך; במקומו ציינו בדרך כלל את הנוסח המקובל בדפוסים שבאו בעקבותיו.
  • דפוסים=מהדורות נבחרות מהמאה ה-19 בעיקר, שנדפסו מחדש אח"כ במהדורות צילום רבות. ביניהן מהדורותיהם של היידנהיים, בער, הילדסהיימר, לטריס, וגינצבורג. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" אין כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (מ"ג), בניגוד לאות "ד" המופיעה ברשימות ברויאר.
  • קורן=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב).

חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ"ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:

  • בקביעת הנוסח בכתי"ל ע"י המגיה בהקלדת וסטמינסטר ובהערותיו,
  • בנוסח כתי"ל כפי שמובא ב-BHS,
  • בנוסח כתי"ל כפי שמובא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור ובמיוחד לחמש מגילות ועזרא-נחמיה),
  • בפירוש הרחב ב-BHQ על הערות המסורה שבכתי"ל (במיוחד במקומות שנוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו ובמיוחד בחמש מגילות ועזרא-נחמיה),
  • בנוסח כתי"ל כפי שמובא במהדורותיו של אהרן דותן ("עדי" ו-BHL) וברשימותיו,
  • בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו: כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו),
  • בנוסח כתי"א כפי שמובא ברשימותיו ובספריו ובשלושת מהדורותיו של הרב ברויאר (ובמיוחד כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא),
  • ב"מקראות גדולות הכתר" (בהקדמה ובכרכים שיצאו לאור),
  • ב"מנחת שי" ובשאר ספרות המסורה הקלאסית,
  • ובצילום מקראות גדולות דפוס ונציה.

השתמשנו גם בעוד שתי מהדורות שיצאו לאור לפי הצהרתן ע"פ כתר ארם צובה וכתבי היד הקרובים לו ועשינו בהם אלפי השוואות: בתנ"ך המקוון של מכון ממרא ובמהדורת "סימנים" של הוצאת פלדהיים. וכן עשינו השוואות באלפי מקומות למהדורת קורן.

לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים במאמר הזה.

כמובן שאי אפשר לאדם אחד לנצל את כל החומר הזה באופן מושלם, ולכן בשלב הזה מדובר רק על טיוטה ראשונה. אשמח שאנשים אחרים יבואו ויוסיפו גם הם לאיכות ולשלמות.

רשימת התבניות לעיצוב ותיעוד[עריכה]

במהדורתנו השתמשנו בכמה תבניות בסיסיות כדי לאפשר עיצוב ותיעוד אוטומטי לכמה תופעות מיוחדות במקרא (לפרטים ראו בסעיפים הקודמים):

  • תיעוד:
    • תבנית:נוסח=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל).
  • ניווט:
    • תבנית:מ:פסוק=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו כאן לפרטים נוספים).
    • תבנית:מ:פסוק-שירה כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
    • תבנית:מ:שוליים ותבנית:מ:שוליים-סוף - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם בתבנית:מ:פסוק או בתבנית:מ:פסוק-שירה). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.
  • ראשי ספרים:
    • תבנית:מ:ספר חדש - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה לפי התגיות המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
    • תבנית:רווח בתרי עשר - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים בספר תרי עשר.
    • תבנית:רווח לספר בתהלים - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך ספר תהלים.
  • קרי וכתיב (לפרטים ראו לעיל בפסקאות ג'-ד'):
  • חלוקת הפרשות:
    • תבנית:פפ לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
    • תבנית:פפפ לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
      • תבנית:רווח בסוף שורה - כשמשתמשים בתבנית:פפפ יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ביחזקאל ג טז.
    • תבנית:סס לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של " " בתחילת שורה חדשה).
    • תבנית:סס2 בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של " " בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
    • תבנית:ססס לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של " " באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו בקינה השלישית במגילת איכה.
    • תבנית:סססס - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של " " באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
    • תבנית:פסקא באמצע פסוק לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
    • תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
    • תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל תבנית:ר4 (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת).
  • אותיות מיוחדות ותווים מיוחדים
  • צורת השיר בכ"א הספרים
  • צורת השיר בספרי אמ"ת
    • תבנית:פפ-שורה - שורה ריקה בספרי אמ"ת
    • תבנית:פרשה-מרכז פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)
    • עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת הרווחים בכתבי־היד):
      • תבנית:ר1 (חלוקה עיקרית ראשונה)
      • תבנית:ר2 (חלוקה עיקרית שנייה)
      • תבנית:ר3 (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
      • תבנית:ר4 (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
      • תבנית:ר0 (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)
  • עיצוב כללי
    • תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון) - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
    • תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה שלפני תחילת המקרא עצמו.
    • תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
    • תבנית:בסיס-משתמש - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
    • תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט[עריכה]

הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:

חלק ראשון: תורה[עריכה]

השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע בהקלדת וסטמינסטר, אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:

  • נוסח האתיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
  • נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה בפרשת משפטים שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.‏[5] מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

קישורים:

חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר[עריכה]

השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר. גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע בהקדלת וסטמינסטר; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.‏[6] עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14).

קישורים:

חלק שלישי: נביאים וכתובים ע"פ הכתר[עריכה]

השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה. העבודה על ספרי הנביאים והכתובים התחילה בחודש כסלו תשע"ב, והטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.

הכנתם של ספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב) דרשה תשומת לב מיוחדת בגלל מערכת הטעמים השונה וצורת השיר שבהם. במהדורתנו הם מופיעים בעיצוב שירי מיוחד.

קישורים:

הגהה יסודית של כל המקרא[עריכה]

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים (על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח הערנו בתיעוד הנוסח).

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, הן בהתנדבותו של דוד טרוידל. רשימת השינויים שעל פיה נעשתה הבדיקה תוגש לתועלת הציבור.

מידע טכני ופיתוחים עתידיים[עריכה]

העברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט[עריכה]

הכוונה בעתיד להעתיק את כל נוסח המקרא הניסיוני הזה בתור גרסאות יציבות (או דפים מוגנים) במרחב הראשי של ויקיטקסט.[7] שלבי ההגהה ממשיכים בינתיים.

כדי לאפשר את העברת הפרויקט למרחב הראשי, וגם כדי להכשיר אותו בשביל שימוש יעיל לצרכים נוספים, יהיה צורך קודם כל להעביר אותו אל מערכת מידע חיצונית. ראו על כך בסעיף הבא.

הורדה: בינתיים קיימת אפשרות טכנית להוריד את כל התוכן של דפי העריכה בתנ"ך הזה, ביחד עם כל הדפים הנוספים הקשורים אליו (תבניות ודפי מידע), בקובץ אחד גדול מקודד. יש להיכנס אל הדף מיוחד:ייצוא, ושם ב"הוספת דפים מהקטגוריה:" להקליד את הקטגוריה "מקרא על פי המסורה" וללחוץ על "הוספה". אח"כ יש לסמן √ בכל אחת משלושת המשבצות למטה (כולל הראשון, כי לא כדאי לנסות להוריד את כל ההיסטוריה של כל הדפים אלא רק את הגירסה העדכנית, וכולל השני, כי כן כדאי להוריד את התבניות), ואח"כ ללחוץ על "ייצוא". הקובץ להורדה יהיה ב-xml בגודל של פחות מ-10 MB ויכלול קידוד מסביב לכל דף נפרד.

העברת מקור הפרויקט למערכת מידע חיצונית[עריכה]

כעת (שנת תשע"ה) עובר כל הפרויקט המרה לתוך קובץ אקסל, שבו מקוטלגים כל מרכיבי הטקסט באופן אוטומטי, מה שמאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות. מתוך קובץ זה מעלים את הטקסט בחזרה לוויקיטקסט בהוספת הקידוד החדש. הקובץ גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים אחרים.

קובץ זה אמור להפוך עם הזמן למקור העיקרי של הפרויקט, ועליו יתבסס הנוסח הן בוויקיטקסט והן ביישומים אחרים. עבודה זו מתבצעת ע"י אראל, וכעת כבר מוכנים ספרים בסוף הכתובים. למידע נוסף והסבר על המרת הפרויקט אל הקובץ הזה ראו כאן.

פיתוחים נוספים[עריכה]

יש עוד נסיונות לפיתוח טכני נוסף. מטרתן בעיקר כדי לאפשר לכל משתמש אפשרויות רבות יותר בתצוגה הכללית וגם בתוכן, על ידי הוספת קידוד:

  1. גירסת xml - ניסיון מוצלח ראשון לגירסת xml! אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט. חסר שם כל התיעוד, וכן רוב המידע הטמון בתבניות השונות.
  2. אלי לוי - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml בשלבי בנייה אבל עדיין יש בה באגים.

ניווט וסימני ניווט[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


במהדורתנו תהיה מערכת סימני ניווט בשוליים של הטקסט (בצדדים), כמו שמקובל במהדורות רבות בעבר ובהווה. בצד ימין יהיו המספרים (באותיות עבריות) לפסוקים ולפרקים, ובצד שמאל מספרים לתחילת הסדרים (ובתורה תהיה בנוסף גם החלוקה של פרשת השבוע לעולים לתורה).

ניווט בחלוקה הטכנית המוכרת (לפי פרקים ומספרי פסוקים)[עריכה]

חלוקתם של ספרי המקרא לפסוקים היא מסורת עתיקה.‏[8] אמנם חלוקתם של הספרים לפרקים, ומיספור הפסוקים לפי אותם פרקים, היא כידוע זרה לנוסח המסורה.‏[9] מסיבות רבות וחשובות קיים צורך הכרחי מובהק להכיל את סימני הניווט לפרקים ולמספרי הפסוקים בכל מהדורה של המקרא. אמנם במהדורתנו נציג אותם בשוליים בדרך שמפריעה כמה שפחות לרצף הטקסט, וכוונתנו בעתיד לאפשר את הסתרתם לגמרי, ואת האפשרות לבחור במערכות ניווט אלטרנטיביות.

מערכת זו של סימני הניווט בצדדים עוצבה ע"י משתמש:Inkbug, וגם הביצוע שלה בפועל הוא תרומתו. תיאור מלא של השיטה מבחינה טכנית ועיצובית עדיין בהכנה, אמנם בינתיים ניתן לראות דוגמאות מלאות לביצוע בפרשות בראשית, נח, ולך לך, ובמגילת אסתר.‏[10]

כעת יש שני באגים קטנים בהצגת מערכת סימני הניווט:

  • אם פסוק מתחיל בראש שורה, האות למספר הפסוק מופיעה בשורה הקודמת, כנראה בגלל שהתוכנה מפרידה בין הקוד של מספר הפסוק לתחילת הטקסט כאילו יש רווח ביניהם (במקום להדביק אותם כראוי).
  • בשורה שמתחילים בה שני פסוקים, האות של הפסוק הראשון יהיה ממוקם באמצע הגובה של השורה, ואילו האות של הפסוק השני מתחתיו. היישום המתבקש: האות הראשונה קצת למעלה, והאות השנייה קצת למטה.

הבסיס הטכני למספרי הפרקים והפסוקים הקיימים במהדורה זו ולסימונם בפועל נמצא בגליון הנתונים בגוגל דוקס (בעמודות A, B ו-D).

ניווט בתוך חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)[עריכה]

בנוסף למערכת הניווט הבסיסית, הבנויה על חלוקה טכנית של ספרי המקרא (פרקים ומספרי פסוקים, סדרים וחלוקה לעולים), יש מקום וכוונה להוסיף בעתיד גם ניווט ענייני לספרי המקרא, המבוסס על חלוקתם לפי נושאים ולפי סימני עריכה ספרותיים מובהקים. מערכת זו תאפשר גם להציג את מקרא בדפים המכילים נושא או סיפור שלם, במקום דפי פרקים. למידע נוסף על חלוקה כזאת ראו להלן בנספח על "מבנה ותוכן בספרי המקרא".

מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"[עריכה]

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר"ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.

מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)[עריכה]

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:

  • לציטוטים של המקרא בתוך חומרי לימוד, בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
  • לשימוש בחלקי המקרא בתוך סידורי תפילה וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:

  • יתכן שיש להוריד גם את המקפים במהדורה כזו, בדיוק כמו שמורידים את הגעיות ואת סימן הפָּסֵק: כי למרות שהם לא טעמים בעצמם, תפקידם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו. בנוסף, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו.‏[11] אמנם לעומת הגעיה וסימן הפָּסֵק, למקפים יש השפעה זעירה על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". אך אין שום בעיה לקורא בימינו לקרוא תיבות כגון "כָּל" ו"אֶת" גם בלי מקף. העדר המקף אינו מסיח את דעתו של הקורא (ואולי להיפך). }}
  • במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.‏[12]
  • במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
  • עדיף גם להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך.
  • יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף.

מהדורת כתיב (אותיות בלבד)[עריכה]

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע"י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי "קרי וכתיב", בעיקרון אין להביא כלל את ה"קרי" במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה"קרי" כן יופיע.‏[13]

נוסח הכתיב של התורה: ראו בדף הנסיוני של תורה כתיב בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. השוואה זו גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי"ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח"כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של תורה כתיב. שינוי זה מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.‏[14]

כעת הדף של תורה כתיב מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח"כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת "תיקון קוראים" בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

יצירת מהדורות נגזרות[עריכה]

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון ספר בראשית) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון ליברה אופיס או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.

מבנה ותוכן בספרי המקרא[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


(בהכנה)

בינתיים ראו את שני הדפים על התורה:

לספרי הנביאים והכתובים בחרנו שלא לכתוב חומרי הסבר חדשים על מבנה ותוכן, אלא לשלב את הפרויקט המוכן הזה בתוך דפי הספרים בנביאים וכתובים (ראו לדוגמה את תמונת הקובץ שמופיע בדף של ספר מלכים).‏[15]

תרגומים ופירושי המופת על המקרא[עריכה]

ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:‏[16]

  • חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
  • חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ"ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש"י.
  • חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים בכתר תורה (תאג').

פירושי המופת למקרא:

  • תורה – רש"י. אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.‏[17]
  • נביאים – רד"ק. פירוש הרד"ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש"י על התורה. פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד"ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
    • נביאים ראשונים – רד"ק או רלב"ג. גם פירושו של הרלב"ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
  • כתובים:
    • ספרי אמ"ת
      • תהלים – רד"ק (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
      • משלי – מאירי.
      • איוב – ?
    • חמש מגילות – רש"י. פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.‏[18]
    • כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב"ג. פירוש הרלב"ג בתוספת ה"תועליוֹת" שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
      • דברי הימים – רד"ק או רלב"ג.

תרגום ופירוש: נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': "אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת" (ברכות ל"ג ע"א). אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.‏[19] מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.‏[20]

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו בניקודם בלבד.‏[21] וגם עצם העיסוק המוגבר בפעולת המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע"פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

הערות[עריכה]

  1. ^ ע"פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו (פרק נ"ו, עמ' 357-375).
  2. ^ לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים בפרק השלישי של המבוא. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי"ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה "א") וברשימותיו של ברויאר.
  3. ^ כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע"י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, Textus VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא במכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים שלו כאן.
  4. ^ צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא במכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג כאן כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם כאן בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר.
  5. ^ בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.
  6. ^ עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).
  7. ^ העתק של המקור עדיין יישאר כאן במרחב הראשי של משתמש:Dovi.
  8. ^ לפרטים ראו במאמרו של יעקב פנקובר, "חלוקת הפסוקים במקרא" (אנגלית). Vetus Testamentum 50:3, שנת 2000.
  9. ^ על כניסתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ראו את מאמרו של יעקב פנקובר, "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית). Vetus Testamentum 48:3, שנת 1998.
  10. ^ הדוגמה הנסיונית הראשונה לסימון מספרי פסוקים בצדדים עדיין נמצאת כאן.
  11. ^ לפי זה, המהדורות המנוקדות הרבות שבהן השאירו בכוונה את המקפים - יסודן בטעות; וראו לדוגמה כאן.
  12. ^ לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, ראו כאן. ראוי לציין שסימני הפיסוק במהדורה המנוקדת של מכון ממרא מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.
  13. ^ ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה"קרי" בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב"כתיב"), כגון סוגריים עגולים ל"כתיב" ומרובעים ל"קרי".
  14. ^ לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.
  15. ^ גירסת ה-PDF של הפרויקט נמצאת גם בוויקישיתוף כאן.
  16. ^ ראו בהרחבה במאמרו של דוד שטרן, "המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית".
  17. ^ אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד המקרא ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: כלפי המקרא וכלפי התלמוד. על לימוד המקרא הקדום ראו גם לעיל בפרק ב.
  18. ^ פירושי הרלב"ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ"ת: פירושי הרלב"ג בנ"ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.
  19. ^ על התפילה במקרא, ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז"ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות באתר הזה תחת הכותרת "טקסטים נוספים"). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות לחלק הראשון (עמ' 3-4, 9-10) ולחלק השני (עמ' 2-6).
  20. ^ על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים לחלק השלישי באותו פרויקט.
  21. ^ טיוטה ניסיונית ומאוד חלקית לסדר ברכות מעוצב בוויקיטקסט נמצאת כאן. אין שום כוונה להציע בטיוטה זו נוסח מחייב או סמכותי, אלא לתת מטבע לשון שאפשר להשתמש בו למעשה בתור דוגמה אפשרית, וגם להתאים ולשנות אותו לפי הסגנון האישי המועדף ולפי צורך השעה.