משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טַעֲמֵ֥י הַמִּקְרָ֖א בָּאִֽינְטֶר־נֶ֑ט
שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מקראי מועד · ויבינו במקרא (אודיו) · מידע על גופנים · English
תקציר המבוא למהדורה · המבוא המלא למהדורה · הבסיס הטכני לפרויקט בגליון נתונים · GitHub · מדריך טכני · דיווח על טעות
תורה: בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דבריםנביאים: יהושע · שופטים · שמואל · מלכים · ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשרכתובים: תהלים · משלי · איוב · שיר השירים · רות · איכה · קֹהלת · אסתר · דניאל · עזרא · דברי הימים


נספחים
(א) מבוא כללי · (ב) עיצוב המקרא · (ג) נוסח התורה · (ד) נ"ך שחזור · (ה) נ"ך כתר · (ו) נספחים · תקציר · מדריך טכני


רשימת התיקונים[עריכה]

מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים במהדורתנו באופן מסודר בדף השינויים שבתוך גליון הנתונים.‏[1]

ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב"גרסאות קודמות" לכל פרק במקרא.‏[2] אפשר גם להשתמש לשם כך ב-"version history" הכללי, וב-"edit history" לכל תא, בגליון הנתונים.

רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר[עריכה]

שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא[עריכה]

הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.

א. כתר ארם צובה (גם: כתי"א או "הכתר" או "א")

  • צילומים של כתב־היד: יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא כאן בוויקישיתוף, ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו כאן בארכיון האינטרנט (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים בוויקישיתוף ובארכיון האינטרנט.‏[3]
  • ניווט בכתב־היד לפי פרקים: לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את האתר המקוון של מקראות גדולות הכתר; יש לבחור "עיון" ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג > תנ"ך ועזרים נוספים > צילום כת"י כתר ארם צובה.
  • א(ס)=נוסח הכתר לפי יעקב ספיר במאורות נתן.
  • א(ק)=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע קמחי ע"פ מאמרו של יוסף עופר, כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך תנ"ך זה).

ב. כתב־יד לנינגרד (גם: כתי"ל או "ל", Leningrad B 19a)

  • צילומים של כתב־היד: צילומים של כתי"ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט כאן בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), כאן וכאן ובוויקישיתוף בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
  • השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד: אתר וסטמינטר, גירסה מעודכנת באתר UXLC. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-"Go" על־יד "LC fascimile".

כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)[עריכה]

צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):‏[4]

  1. כתי"ש (תורה): כתב־יד ששון 507.‏[5]
  2. כתי"ל1 (תורה): כתב־יד ליהמן ("למ" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי"ל.‏[6]
  3. כתי"ל2 (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע"י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה מידע על הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית, ירושלים, ישראל .‏[7]
  4. כתי"ב (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.‏[8]
  5. כתי"ו (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של מוזיאון התנ"ך בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019).‏[9]
  6. כתי"ק (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
  7. כתי"ת (כתובים): Cambridge Add. 1753 ("קמ" אצל ברויאר; "ת"="תימני").‏[10]
  8. כתי"ב1 (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 ("ב1" אצל ברויאר).‏[11]
  9. כתי"ש1 (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר).‏[12]

ראו גם כתב־יד גסטר הראשונה (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; והשנייה (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים[עריכה]

במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

מהדורות המבוססות על כתי"ל:

  1. BHS=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
  2. דותן=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
  3. הקלדה (או המקליד)=הקלדת וסטמינסטר בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

מהדורות המבוססות על כתי"א:

  1. ברויאר=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס)
  2. מכון ממרא=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
  3. מג"ה=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה למהדורה המקוונת לכל המקרא)
  4. סימנים=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח)

דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)[עריכה]

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח. הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.

  1. מ"ג=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: כרך א (תורה), כרך ב (נביאים ראשונים), כרך ג (נביאים אחרונים), כרך ד (כתובים).‏[13]
  2. דפוסים=מהדורות מקרא נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח"כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),‏[14] ליסער-ז'אקט (מקרא),‏[15] בער (בראשית ונ"ך),‏[16], לטריס (מקרא), במברגר-הילדסהיימר-להמן=בה"ל (מקרא), גינצבורג (מקרא),‏[17] ומקראות גדולות דפוס נעטטער (תורה) ודפוס וורשה (מקרא).‏[18] חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" אין כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 מ"ג), בניגוד לאות "ד" המופיעה ברשימות ברויאר.
  3. קורן=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב).

כלי עזר נוספים[עריכה]

חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ"ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:

  1. בהערותיו של המגיה בהקלדת וסטמינסטר;
  2. בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה");‏[19]
  3. ברשימותיו של אהרן דותן בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-BHL);
  4. בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו: כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו);‏[20]
  5. בספריו ובמאמריו וברשימותיו‏[21] של הרב מרדכי ברויאר (ובמיוחד בספרו כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא);‏[22]
  6. במבוא המפורט לנוסח המקרא במקראות גדולות הכתר (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב);
  7. בספרות המסורה הקלאסית (במיוחד מנחת שי).

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:

  1. אריאל=חנן אריאל, "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן", אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011).
  2. דוידזון=Benjamin Davidson, The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon (London: Bagster and Sons, 1855).
  3. ויינברג=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". Journal of Biblical Literature 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
  4. לאופר=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". מחקרים בלשון יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386.
  5. סימנים=תורה נביאים וכתובים סימנים (ירושלים: פלדהיים, תש"ע).
  6. תיקון קוראים חורב=

חלוקת הפרשות[עריכה]

לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים במאמר הזה.

רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב[עריכה]

במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.

התבנית לתיעוד מקומי[עריכה]

  1. תבנית:נוסח=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל).

תבניות לעיצוב כללי[עריכה]

  1. תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון) - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
  2. תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה שלפני תחילת המקרא עצמו.
  3. תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
  4. תבנית:בסיס-משתמש - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
  5. תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

תבניות ניווט[עריכה]

  1. תבנית:מ:פסוק=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו כאן לפרטים נוספים).
  2. תבנית:מ:פסוק-שירה כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
  3. תבנית:מ:שוליים ותבנית:מ:שוליים-סוף - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם בתבנית:מ:פסוק או בתבנית:מ:פסוק-שירה). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

תבניות לראשי ספרים[עריכה]

  1. תבנית:מ:ספר חדש - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה לפי התגיות המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
  2. תבנית:רווח בתרי עשר - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים בספר תרי עשר.
  3. תבנית:רווח לספר בתהלים - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך ספר תהלים.

תבניות ל"קרי וכתיב"[עריכה]

  1. תבנית:כו"ק: "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
  2. תבנית:קו"כ (מיד אחרי מקף): "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
  3. תבנית:כתיב ולא קרי (8): שמ"ב יג,לג; שמ"ב טו,כא; מל"ב ה,יח; ירמיהו לח,טז; ירמיהו לט,יב; ירמיהו נא,ג; יחזקאל מח,טז; רות ג,יב. (כתיב בסוגריים עגולים)
  4. תבנית:קרי ולא כתיב (10): שופטים כ,יג; שמ"ב ח,ג; שמ"ב טז,כג; שמ"ב יח,כ; מל"ב יט,לא; מל"ב יט,לז; ירמיהו לא,לח; ירמיהו נ,כט; רות ג,ה; רות ג,יז. [קרי בסוגריים מרובעים]
  5. תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה): בראשית ל,יא; שמות ד, ב; דברים לג,ב; ישעיהו ג,טו; ירמיהו ו,כט; ירמיהו יח,ג; יחזקאל ח,ו; תהלים י,י; תהלים נה,טז; תהלים קכג,ד; איוב לח,א; איוב מ,ו; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) דה"א כז,יב. [קרי בסוגריים מרובעים]
  6. תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף): נחמיה ב,יג. [קרי בסוגריים מרובעים]
  7. תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים): דה"א ט,ד. [קרי בסוגריים מרובעים]
  8. תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה (8 פריטים ברשימת המסורה): שופטים טז,כה; שמ"א ט,א; שמ"א כד,ח(ט?); ישעיהו ט,ו; ישעיהו מד,כד; איכה א,ו; איכה ד,ג; דה"ב לד,ו. [קרי בסוגריים מרובעים]
  9. תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה): יחזקאל ט,יא (כאשר > ככל אשר). [קרי בסוגריים מרובעים]
  10. תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה): מל"ב יח,כז; ישיעהו לו,יב (שניהם/שיניהם > מימי רגליהם) [קרי בסוגריים מרובעים]
  11. תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת (9 הערות מסורה): שמ"א כ,ב; שמ"ב ה,ב; שמ"ב כא,יב (מיד אחרי עוד אחד); מל"א יז,טו; ירמיהו יד,יד; ירמיהו מח,כ; יחזקאל מב,ט; משלי כא,כט; איוב לח,יב. [קרי בסוגריים מרובעים] אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
  12. תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים (1): ישעיהו כו,כ.
  13. תבנית:קו"כ-אם="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
  14. תבנית:כו"ק-אותיות=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך מהדורת כתיב של האותיות בלבד, כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית.

תבניות לחלוקת הפרשות[עריכה]

  1. תבנית:פפ לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
  2. תבנית:פפפ לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
  3. תבנית:רווח בסוף שורה - כשמשתמשים בתבנית:פפפ יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ביחזקאל ג טז.
  4. תבנית:סס לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של " " בתחילת שורה חדשה).
  5. תבנית:סס2 בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של " " בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
  6. תבנית:ססס לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של " " באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו בקינה השלישית במגילת איכה.
  7. תבנית:סססס - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של " " באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
  8. תבנית:פסקא באמצע פסוק לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
  9. תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
  10. תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל תבנית:ר4 (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת).

תבניות לאותיות מיוחדות[עריכה]

  1. תבנית:אות-ג (לאות גדולה במקרא)
  2. תבנית:אות-ק (לאות קטנה במקרא)
  3. תבנית:מ:אות מנוקדת (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, במדבר ט,י "רְחֹקָ֜הׄ")
  4. תבנית:נו"ן הפוכה במקרא (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, במדבר י,לה-לו)
  5. תבנית:אות תלויה במקרא (ראו לדוגמה שופטים יח,ל)

תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים[עריכה]

  1. תבנית:מ:ירושלם, לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
  2. תבנית:מ:ירושלמה, בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.‏[23]
  3. תבנית:קמץ (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו ישעיהו טז,ג)
  4. תבנית:גלגל (טעמי אמ"ת) ותבנית:ירח בן יומו (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת תבנית:אתנח הפוך (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת).
  5. תבנית:מ:לגרמיה (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק")
  6. תבנית:מ:פסק (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה")
  7. תבנית:שני טעמים באות אחת - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
  8. תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה
  9. תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה, לדוגמה בתיבת "זֹ֠͏֞את" בסוף צפניה ב)
  10. תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא (תהלים לה,י; משלי יט,ז; להסבר של התופעה ראו כאן)
  11. תבנית:מ:מקף אפור, תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים[עריכה]

  1. השירים בכ"א הספרים מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות.
  2. במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף ליישר את הטקסט בשני הצדדים, ובמקרים האלה משתמשים בתבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים ובתבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף.
  3. במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש בתבנית:מ:פסוק-שירה (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת[עריכה]

עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת הרווחים בכתבי־היד):

  1. תבנית:ר1 (חלוקה עיקרית ראשונה)
  2. תבנית:ר2 (חלוקה עיקרית שנייה)
  3. תבנית:ר3 (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
  4. תבנית:ר4 (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
  5. תבנית:ר0 (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

עיצוב נוסף:

  1. תבנית:פפ-שורה - שורה ריקה בספרי אמ"ת
  2. תבנית:פרשה-מרכז פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט[עריכה]

הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:

  1. תורה;
  2. חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;
  3. ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.

אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.

חלק ראשון: תורה[עריכה]

השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע בהקלדת וסטמינסטר, אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:

  • נוסח האתיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
  • נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה בפרשת משפטים שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.‏[24] מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

קישורים:

חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה[עריכה]

השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר. גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע בהקלדת וסטמינסטר; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.‏[25] עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14).

קישורים:

חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה[עריכה]

השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה. כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו במהדורת מכון ממרא. אמנם יודגש שהתשמשנו בה אך ורק כבסיס להקלדה בלבד: לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.‏[26] כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.‏[27]

ספרי אמ"ת: הכנתם של ספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת וגם עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת.

קישורים:

גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט[עריכה]

בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים (קובץ אקסל ב-Google Docs). כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו במדריך הטכני.

אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.‏[28] תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע"י המכתנת אראל סגל.

הגהה יסודית של כל המקרא[עריכה]

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט לגירסת xml. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת UXLC (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר "ספריא", והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת בנימין דנקלה, שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

יישומים חיצוניים[עריכה]

מקרא על פי המסורה הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:

  1. מקראות גדולות "על התורה";
  2. אתר ספריא.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.‏[29]

מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר"ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.

מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)[עריכה]

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:

  • לציטוטים של המקרא בתוך חומרי לימוד, בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
  • לשימוש בחלקי המקרא בתוך סידורי תפילה וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:

  1. כדאי להשאיר את המקפים במהדורה כזו, בניגוד לגעיות ולסימן הפָּסֵק. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
  2. במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.‏[30]
  3. במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
  4. עדיף גם להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך.
  5. יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף.

מהדורת כתיב (אותיות בלבד)[עריכה]

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע"י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי "קרי וכתיב", בעיקרון אין להביא כלל את ה"קרי" במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה"קרי" כן יופיע.‏[31]

נוסח הכתיב של התורה: ראו בדף הנסיוני של תורה כתיב בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. השוואה זו גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי"ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח"כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של תורה כתיב. שינוי זה מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.‏[32]

כעת הדף של תורה כתיב מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח"כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת "תיקון קוראים" בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

יצירת מהדורות נגזרות[עריכה]

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון ספר בראשית) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון ליברה אופיס או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.

תרגומים ופירושי המופת על המקרא[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:‏[33]

  • חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
  • חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ"ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש"י.
  • חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים בכתר תורה (תאג').

פירושי המופת למקרא:

  • תורה – רש"י. אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.‏[34]
  • נביאים – רד"ק. פירוש הרד"ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש"י על התורה. פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד"ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
    • נביאים ראשונים – רד"ק או רלב"ג. גם פירושו של הרלב"ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
  • כתובים:
    • ספרי אמ"ת
      • תהלים – רד"ק (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
      • משלי – מאירי.
      • איוב – ?
    • חמש מגילות – רש"י. פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.‏[35]
    • כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב"ג. פירוש הרלב"ג בתוספת ה"תועליוֹת" שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
      • דברי הימים – רד"ק או רלב"ג.

תרגום ופירוש: נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל[עריכה]

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': "אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת" (ברכות ל"ג ע"א). אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.‏[36] מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.‏[37]

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו בניקודם בלבד. וגם עצם העיסוק המוגבר בפעולת המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע"פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

הערות[עריכה]

  1. ^ החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין מקרא על פי המסורה לבין מהדורת UXLC המעודכנת, בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר ספריא. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת UXLC).
  2. ^ לגבי התורה אפשר לעקוב אחרי השינויים הישנים ביותר ב"גרסאות קודמות" למהדורה המקורית, שהיתה מחולקת לפי פרשת השבוע. למידע מלא על הגירסאות הקודמות בפרויקט (בהם ניתן לצפות ב"גרסאות קודמות") ראו להלן.
  3. ^ בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד כאן (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד כאן וכאן.
  4. ^ ע"פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו (פרק נ"ו, עמ' 357-375).
  5. ^ ראו גם בוויקישיתוף.
  6. ^ הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד למ (ניו יורק: קרן מנשה ושרה ליהמן, תשס"ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי"ל. בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י למ לשמואל בן יעקב", לשוננו פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.
  7. ^ חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה ל1 אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).
  8. ^ לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים בפרק השלישי של המבוא. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי"ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה "א") וברשימותיו של ברויאר.
  9. ^ לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.
  10. ^ כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע"י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, Textus VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא במכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו כאן.
  11. ^ כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו כאן.
  12. ^ צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא במכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג כאן כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם כאן בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.
  13. ^ למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראן כאן. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את מאמרו של יצחק פנקובר (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.
  14. ^ היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה (תורת האלהים שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. כרכים אלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א: חומש מאור עיניים (עם הפירוש עין הקורא לקוראים בתורה והפירוש עין הסופר מאת היידנהיים לסופרי סת"ם), חומש מודע לבינה (עם פירוש רש"י ופירוש הבנת המקרא מאת היידנהיים), ספר תורת משה (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש מנחה חדשה). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו בחומש רעדעלהיים תר"ז (דפוס חוזר בתרכ"ד בעברית ועם תרגום לגרמנית), ושוב בחומש רעדעלהיים תר"כ שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).
  15. ^ החומש הדו-לשוני של ליסר (עברית ואנגלית), תורת האלהים, יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): בראשית, שמות, ויקרא, בדמבר, דברים. במבוא הוא מזכיר את החומש של היידנהיים. תנ"ך מלא בעברית יצא לאור בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים כאן, וכאן (שניהם משנת 1868), וכאן (1878). מהדורה זו של יצחק ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.
  16. ^ בראשית (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), יהושע-שופטים, שמואל, מלכים, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, חמש מגילות, דניאל-עזרא-נחמיה, דברי הימים; סריקות נוספות של כל הכרכים.
  17. ^ מהדורה ראשונה (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: תורה (1908), נביאים ראשונים (1911), נביאים אחרונים (1911); כרך כתובים נדפס בשנת 1926, והוא ייכנס לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022 (אמנם תהלים יצא לאור קודם בנפרד ב-1913). תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג) מבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.
  18. ^ בוויקישיתוף יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.
  19. ^ השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.
  20. ^ ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפניה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.
  21. ^ הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.
  22. ^ ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.
  23. ^ ראו מל"ב ט,כח, ישעיהו לו,ב, יחזקאל ח,ג. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד (דה"ב לב,ט <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).
  24. ^ בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.
  25. ^ עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).
  26. ^ יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.
  27. ^ בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם בתבנית:מ:קמץ); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות בתבנית:נוסח בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.
  28. ^ קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של משתמש:Dovi; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.
  29. ^ ראו לדוגמה את אתר "בייס הספר". היה מאמץ נוסף ע"י אלי לוי - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.
  30. ^ לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, ראו כאן. ראוי לציין שסימני הפיסוק במהדורה המנוקדת של מכון ממרא מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.
  31. ^ ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה"קרי" בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב"כתיב"), כגון סוגריים עגולים ל"כתיב" ומרובעים ל"קרי".
  32. ^ לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.
  33. ^ ראו בהרחבה במאמרו של דוד שטרן, "המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית".
  34. ^ אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד המקרא ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: כלפי המקרא וכלפי התלמוד. על לימוד המקרא הקדום ראו גם לעיל בפרק ב.
  35. ^ פירושי הרלב"ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ"ת: פירושי הרלב"ג בנ"ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.
  36. ^ על התפילה במקרא, ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז"ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות באתר הזה תחת הכותרת "טקסטים נוספים"). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות לחלק הראשון (עמ' 3-4, 9-10) ולחלק השני (עמ' 2-6).
  37. ^ על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים לחלק השלישי באותו פרויקט.