משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה

שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מקראי מועד · ויבינו במקרא (אודיו) · מידע על גופנים · English
תקציר המבוא למהדורה · המבוא המלא למהדורה · הערות הנוסח · הבסיס הטכני לפרויקט בגליון נתונים · GitHub · תעתיק (מקרא פונטי) · ייבין · מדריך טכני · דיווח על טעות
♦ תורה: בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דברים ♦ נביאים: יהושע · שופטים · שמואל · מלכים · ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשר ♦ כתובים: תהלים · משלי · איוב · שיר השירים · רות · איכה · קֹהלת · אסתר · דניאל · עזרא · דברי הימים

פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר
(א) מבוא כללי · (ב) עיצוב המקרא · (ג) נוסח התורה · (ד) נ"ך שחזור · (ה) נ"ך כתר · (ו) נספחים · תקציר · מדריך טכני

הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות הקיימים בכתר

נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים, חלוקת הפרשות וצורת השירות) מיוסד על כתר ארם צובה במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע"פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בהתאם למדיניות העיצוב במהדורתנו.

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים.

יסודות הנוסח ותיעודו

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי"ל. בכל זאת, לעתים רחוקות יש אות או ניקוד או טעם בכתר שדורש דיון ותיעוד של הנתונים לגביו. במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך פרק המבוא לנוסח התורה.

במקרים היחסית נדירים שבהם היה צורך להשוות כתבי־יד אחרים לכתר, השתמשנו באותן קבוצות של כתבי־יד נבחרים לנביאים ולכתובים.

המהדורות האחרות לפי כתר ארם צובה

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך למעלה ממליון אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש פחות ממאתיים מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ"ך שיצאו לאור עד היום ע"פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.^[1] כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

אך יש בכל אחת מהמהדורות היפות הנ"ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:

1. קביעת עצם הנוסח ע"פ שיקול הדעת במקומות חריגים. יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
2. עיצוב המהדורה בשביל הקורא. כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה"רפה" שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת סוג חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את צורת חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה לעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי העיצוב במהדורתנו (#2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל בפרק השני של המבוא. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:

1. כ-25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
2. טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).^[2]
3. סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
4. סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
5. אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש בתבנית:נוסח). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (בגלל שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו. וכך עשינו.

ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה

הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצאה בה עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע"פ כתר ארם צובה ועיצוב לפי שיטתנו, היה ספר ישעיהו. ספר זה נבחר בגלל שהוא נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה, ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שיהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, ויהווה test-case ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר^[3]), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידם של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקו של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת כתר ירושלים (מתוך "נוסח כתב היד" בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-53 מילים מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).^[4] לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:

1. ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: "מְרִימָ֔[י]ו" (י,טו).
2. ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
3. מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ביז,ט א="מָעוּז֗וֹ" (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); בכז,ה א="בְּמָעוּזִ֔י" במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו^[5], אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: "מָעוּזִּ֖י" (שמ"ב כב לג), "מָעוּזִּֽי׃" (תהלים לא,ה), "מָ֝עוּזָּ֗ם" (תהלים לז,לט), "מָעוּזִּי֮" (תהלים מג,ב), "מָע֫וּזּ֥וֹ" (תהלים נב,ט).
4. חריגים בניקודו של ה"כתיב" (4 מקומות): "עֲנִוִים֙" (עֲנִיִּים֙ קרי; לב,ז), "חֹראָיהָ֗ם" (צוֹאָתָ֗ם קרי; לו,יב), "אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם" ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; לו,יב), "מֵי־אִתִּֽי׃" (מֵאִתִּֽי׃ קרי; מד,כד).
5. מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. "נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ" (מ,ז); ב. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙" (נט,טז); ג. "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה"? (נט,יט לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙" (סג,ה); ה. "אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי" (סו,ח).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה" בנט,יט כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי שיטתנו, ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים "מָעוּז֗וֹ" (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו"בְּמָעוּזִ֔י" (במקום "בְּמָעוּזִּ֔י"), בשתיהן אות הזי"ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.^[6]

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר 4 המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרך להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:

1. ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת "מְרִימָ֔יו" (י,טו) נמחק החלק התחתון ביו"ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו"ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו "מְרִימָ֔יו" בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ברשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר.
2. ספק לגבי טעם (נה,ה): "וְלִקְד֛וֹשׁ" או "וְלִקְד֥וֹשׁ"? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: "לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃", וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג"ה.^[7]
3. טעמים לא ברורים (מה ,ו): "אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃" או "אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃"? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
4. ספק געיה (יד,ב): "בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל" או "בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל"? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ"ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):

• טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע"פ ייבין):
  • ביד,יא בתיבת "וּמְכַסֶּ֖יךָ" חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ).
  • ביא,ב בתיבת "ר֧וּחַ" (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח).
• תופעות של "קרי וכתיב" הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי"ו במקום שיש קמץ (קטן): "אֶשְׁקֳוטָ֖ה" (יח,ד); "עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃" (כו,כ); "יִסְגָּוד־ל֤וֹ" (מד,יז). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע"פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על קרי וכתיב של אֵם קריאה (ו'). והשוו גם: "הֹבִ֔אישׁ" (ל,ה).
• אותיות גדולות וקטנות: "אֹ֖רֶן" בנו"ן זעירא (מד,יד), "צֹפָ֞ו" בצד"י גדולה (נו,י). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע"פ המנהג.^[8]

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:

• לגבי תצוגת הניקוד בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" (לו,ב), ראו כאן.
• יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי"ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.

מסורת הסופרים בנביאים וכתובים

נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורגת מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור "התאמה למסורה" נשענת על השיטה שעסקנו בה בפרק השלישי של המבוא למהורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם בכמעט כל האותיות בתנ"ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) בכמעט כל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר (כ-25 במספר) שיש בהם יש ספק, ואפילו ספק קל, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:

1. ספק לגבי אות אחת בכתר;
2. ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר (כגון "מַלְכִּישׁ֔וּעַ" או "מַלְכִּי־שׁ֔וּעַ").

בעמודה הימנית בטבלה מצוינת מספר הפסוק ביחד אם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).^[9]

מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה

נוסח האותיות
פסוק	הנוסח בכתר	נוסח אחר
יהושע ח,ח	בְּתָפְשְׂכֶ֣ם?	כְּתׇפְשְׂכֶ֣ם*
יהושע י,יד	בַּיּ֤וֹם?	כַּיּ֤וֹם*
יהושע טו,סא	וּסְבָכָֽה?	וּסְכָכָֽה*
שופטים ז,יז	בַאֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?	כַאֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
שמ"א ח,כ	מַלְכֵּ֙ינוּ֙?	מַלְכֵּ֙נוּ֙*
שמ"ב ז,כב	כְּכֹ֥ל?	בְּכֹ֥ל*
מל"א ג,כ	יְשֵׁינָ֔ה?	יְשֵׁנָ֔ה*
מל"א ו,כט	וְתִמֹר֔וֹת!	וְתִמֹרֹ֔ת*
ישעיהו י,טו	מְרִימָ֔ו?	מְרִימָ֔יו*
ירמיהו לג,כו	כתיב=אָשִׁ֥יב? (אין קרי)	כתיב=אָשִׁ֥וב* (קרי=אָשִׁ֥יב)*
ירמיהו מט,ח	הֶעְמִ֣יקוּ*	הֶעְמִ֣קוּ
יחזקאל כד,כד	בְּבוֹאָ֕הּ*	בְּבֹאָ֕הּ
יחזקאל כט,ז	כְּתָפְשָׂ֨ם?	בְּתׇפְשָׂ֨ם*
יחזקאל לא,יא	בְּרִשְׁע֖וֹ?	כְּרִשְׁע֖וֹ*
יחזקאל לה,ט	כתיב=תָושֹׁ֑בְנָה?	כתיב=תָישֹׁ֑בְנָה*
יחזקאל לז,י	וַיִּֽהְי֗וּ?	וַיִּֽחְי֗וּ*
עמוס ה,כז	וְהִגְלֵיתִ֥י*	וְהִגְלֵתִ֥י
מיכה ו,ב	מ֣וֹסְדֵי*	מֹ֣סְדֵי
נחום ג,יז	וְנֹדַ֔ד	וְנוֹדַ֔ד*
דה"א ח,ו	אֵה֑וּד?	אֵח֑וּד*
דה"א יז,כ	כְּכֹ֥ל?	בְּכֹ֥ל*
דה"א כז,יב	לַבֵּ֣ני׀יְמִינִי כתיב (!) (לַבֵּ֣ן ׀ יְמִינִ֑י קרי)*	לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב* (לַבֵּ֣ן ׀ יְמִינִ֑י קרי)*
דה"ב כח,יח	וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)	וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
שמות מורכבים / תיבות מחוברות[10]
שמ"א יד,מט שמ"א לא,ב דה"א ח,לג דה"א ט,לט דה"א י,ב	וּמַלְכִּי־שׁ֑וּעַ מַלְכִּי־שׁ֖וּעַ =מַלְכִּישׁ֔וּעַ* מַלְכִּי־שׁ֔וּעַ מַלְכִּי־שׁ֖וּעַ	וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ* מַלְכִּישׁ֖וּעַ* =מַלְכִּישׁ֔וּעַ* מַלְכִּישׁ֔וּעַ* מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
זכריה יב,יא	הֲדַד־רִמּ֖וֹן*	הֲדַדְרִמּ֖וֹן
איוב יח,טו	מִבְּלִי־ל֑וֹ	מִבְּלִיל֑וֹ*

אותיות מיוחדות במהדורתנו

א. אותיות גדולות וקטנות: כמו בתורה, אין ביצוע לרוב של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות לרוב כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפך להיות אחד מסימני ההיכר של "נוסח המסורה", למרות שהוא לא היה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.^[11] רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).^[12] אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

1. (ג) יהושע (יד,יא): [כְּכֹ֥חִי]* / [כְּכֹ֥חִי]
2. (ק) שמואל (שמ"ב כא,יט): [בֶּן־יַעְרֵ֨י]*
3. (ג) מלכים (מל"ב יז,לא): [נִבְחַ֖ז]*=ל?,ש1^[13]
4. (ק) ישעיהו (מד,יד): [אֹ֖רֶן]*=מ"ק-א
5. (ג) ישעיהו (נו,י): [צֹפָ֞ו]*
6. (ק) ירמיהו (יד,ב): [וְצִוְחַ֥ת]*
7. (ק) ירמיהו (לט,יג): [וּנְבֽוּשַׁזְבָּן֙]*
8. (ק) נחום (א,ג): [בְּסוּפָ֤ה]*
9. (ג) מלאכי (ג,כב): [זִכְר֕וּ]*
10. (ק) תהלים (כד,ד): [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣וְא]
11. (ג) תהלים (עז,ח): [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [הַ֭לְעוֹלָמִים]
12. (ג) תהלים (פ,טז): [וְ֭כַנָּה]*
13. (ג) תהלים (פד,ד): [קֵ֥ן]*
14. (ג) משלי (א,א): [מִ֭שְׁלֵי]*
15. (ק) משלי (כח,יז): [אָ֭דָם]*
16. (ק) משלי (ל,טו): [הַ֤ב]*
17. (ק) איוב (ז,ה): [וגיש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
18. (ג) איוב (ט,לד): [שִׁבְט֑וֹ]*
19. (ק) איוב (טז,יד): [פֶ֭רֶץ]* (1)
20. (ק) איוב (לג,ט): [חַ֥ף]*
21. (ג) שיר השירים (א,א): [שִׁ֥יר]*
22. (ג) רות (ג,יג): [לִ֣ינִי]*
23. (ק) איכה (א,יב): [ל֣וֹא]*
24. (ק) איכה (ב,ט): [טָבְע֤וּ]*
25. (ק) איכה (ג,לו): [לְעַוֵּ֤ת]*
26. (ג) קהלת (ז,א): [ט֥וֹב]*
27. (ג) קהלת (יב,יג): [ס֥וֹף]*
28. (ג) אסתר (א,ו): [ח֣וּר]*
29. (ק) אסתר (ט,ז): [פַּרְשַׁנְדָּ֛תָא]*
30. (ק) אסתר (ט,ט): [פַּרְמַ֙שְׁתָּא֙]*
31. (גק) אסתר (ט,ט): [וַיְזָֽתָא]*
32. (ג) אסתר (ט,כט): [וַ֠תִּכְתֹּ֠ב]*
33. (קג) דניאל (ו,כ): [בִּשְׁפַּרְפָּרָ֖א]*
34. (ג) דברי הימים (דה"א א,א): [אָדָ֥ם]*

ב. אותיות מנוקדות: כמו בתורה, יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה"כ (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי-הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי"ל), והם מתועדים ברשימה זו.

1. שמואל (שמ"ב יט,כ): [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ"ס-ל)
2. ישעיהו (מד,ט): [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
3. יחזקאל (מא,כ): [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
4. ישעיהו (מו,כב): [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=אל
5. תהלים (כז,יג): [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ"ק-ל) / מ"ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

ג. נו"ן הפוכה: תופעת הנו"ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים במזמור ק"ז שבספר תהלים (שבע פעמים), ואילו בתורה היא נמצאת סביב פרשה אחת (סה"כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו"ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:

1. במהדורתנו (מזמור ק"ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)
2. בכתר ארם צובה
3. בכתי"ל (הקלדת וסטמינסטר)
4. בכתי"ש1
5. בכתי"ב1
6. במ"ג דפוס ונציה: עמוד ראשון | עמוד שני

ד. אותיות תלויות: תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

1. שופטים (יח,ל): [בֶּן־מְ^נַשֶּׁ֜ה]*=א,ל
2. תהלים (פ,יד): [מִיָּ֑^עַר]*=א,ל
3. איוב (לח,יג): [רְשָׁ^עִ֣ים]*=א,ל
4. איוב (לח,טו): [מֵרְשָׁ^עִ֣ים]*=א,ל

תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ"ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים.

א. ביהושע פרק כ"א יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל"ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים (דה"א ו,סג2-סד), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.^[14] אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו (וראו עוד במנחת שי).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים "את עיר מקלט הרצח" (כמו ביהושע) ו"את בצר במדבר" (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של בֶּר, לטריס, דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח הקצר, חוץ מבער שהדפיס שילוב בין שני הנוסחים (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו במהדורתו הראשונה ובמהדורתו השניה. בדפוסים כגון ליסֶר, המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד"ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי"ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי"ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי"ל (UXCL) היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת "X" אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי"ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם ספריא). התוספת מובאת באתר "על התורה" אחרי פסוק ל"ה בסוגריים מרובעים ("במקצת נוסחאות").

ב. בנחמיה פרק ז' יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס"ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים^[15] ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת במנחת שי, ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: ליסֶר (פסוק 68), לטריס (פסוק 68), בֶּר (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא (מהדורה ראשונה, מהדורה שנייה).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע בעזרא ב ובנחמיה ז במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה (עזרא ב,סו):

סוּסֵיהֶ֕ם שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁשָּׁ֑ה פִּרְדֵיהֶ֕ם מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים UXLC, בספריא, ו"על התורה".

מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה

א. להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים שבכתב־היד, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.

ב. בחלק מהמקומות מדובר על טעות ודאית בכתב־היד, בניקוד חריג^[16] או בהטעמה חריגה. ציינו פריטים מהסוג הזה בסימן קריאה (!).

ג. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא רק בספק, בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע"י המסרן עצמו או ע"י יד מאוחרת). ציינו פריטים מהסוג הזה בסימן שאלה (?).

ד. ברשימות הללו מובאות גם תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם לא חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית (*).

ה. הרשימות אינן כוללות שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו. יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ"ך: ראו את רשימת החטפים באותיות לא גרוניות, ואת הרשימה לעיצוב טעמי אמ"ת.

ו. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערה זו מופיעה בתוך דף העריכה של הפרק; בכל פריט יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך הפרק המלא, ובראש הדף של הפרק יש קישור ל"עריכה".

ז. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים שאינם קיימים בכתר ארם צובה, ראו בפרק הרביעי של המבוא.

ספר יהושע

טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. א,ז (א*=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (לעומת נקודה אחת לרביע)?
2. ז,יג (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
3. ח,טו (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ"ך?
4. יד,ז (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ"ד
5. טו,נד (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי"ת דגושה?
6. כא,ה (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ"ם הראשונה
7. כא,כב (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי"ש^[17]
8. כג,ז (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): דגש בוי"ו עיצורית

ספר שופטים

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. ב,יב (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): דגש בוי"ו עיצורית
2. ב,יז (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): דגש בוי"ו עיצורית
3. ח,י (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
4. ט,מח (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי"ש דגושה
5. יח,יט (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
6. יח,כב (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק^[17]
7. כ,ב (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
8. כ,לה (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:

1. יט,ג (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה"א

ספר שמואל

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:^[18]

1. שמ"א א,ג (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
2. שמ"א ז,יא (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי"ו?
3. שמ"א יא,ג (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
4. שמ"א יד,נב (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
5. שמ"א טו,יא (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו"ד
6. שמ"א יז,לד (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ"ד
7. שמ"א יח,ח (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו"ן הראשונה
8. שמ"א יח,יט: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
9. שמ"א יט,יז (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי"ת במקום חיריק
10. שמ"א כא,ב (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם^[17]
11. שמ"א כג,יז (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
12. שמ"א כה,יא (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ"ד במקום גימ"ל?
13. שמ"א כט,ו (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
14. שמ"ב א,יט (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ"ל דגושה
15. שמ"ב ג,ז (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ"ד?
16. שמ"ב ז,ט (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
17. שמ"ב ח,טז (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי"ו
18. שמ"ב ח,יח (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי"ש?
19. שמ"ב יא,יא (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל"ף
20. שמ"ב יא,כה (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
21. שמ"ב יא,כו (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי"ו^[17]
22. שמ"ב יב,א (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
23. שמ"ב יב,יא (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ"ד דגושה
24. שמ"ב יט,מב (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל"ף בצירה
25. שמ"ב כב,ז (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם^[17]
26. שמ"ב כב,מ (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי"ן דגושה?
27. שמ"ב כג,יג (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי"ן
28. שמ"ב כג,כד (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
29. שמ"ב כד,ב (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל"ף
30. שמ"ב כד,ג כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה"א^[17]

ב. הניקוד בתוך הכתיב:

1. שמ"א ה,ו (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א=קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי"ת
2. שמ"א ה,יב (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי"ת
3. שמ"א י,ז י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
4. שמ"א יד,כז (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
5. שמ"א יט,יח (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
6. שמ"א יט,יט (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
7. שמ"א יט,כב (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
8. שמ"א יט,כג (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
9. שמ"א יט,כג (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
10. שמ"א כז,ח (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
11. שמ"ב ה,ב (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
12. שמ"ב ח,ג (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה "בנהר", והרווח והניקוד לתיבה "פְּרָֽת" הנקראת ואינה נכתבת.
13. שמ"ב יב,כד (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי"ו של הקרי
14. שמ"ב טז,כג (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה "אִ֖ישׁ" הנקראת ולא נכתבת
15. שמ"ב יח,יב (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
16. שמ"ב יח,כ (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה "כֵּ֥ן" הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
17. שמ"ב יט,ז (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
18. שמ"ב כ,יד (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
19. שמ"ב כא,יב (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
20. שמ"ב כא,יב (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
21. שמ"ב כד,טז (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
22. שמ"ב כד,יח (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)

קטע חסר בכתר: בספר מלכים חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה. החלק החסר מתחיל במילים "אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה..." (מל"ב יד,כא) ומסתיים במילים "...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה" (מל"ב יח,יג). למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו כאן.

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. מל"א ב,כא (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו"ד
2. מל"א ב,כח (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו"ד
3. מל"א ד,ז (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ"ד דגושה
4. מל"א ו,ח (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו"ד דגושה
5. מל"א ז,לג (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו"ף דגושה
6. מל"א ז,לז (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
7. מל"א ח,ז (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ"ד דגושה
8. מל"א י,כד (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
9. מל"א יד,ג (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי"ן ימנית^[17]
10. מל"א יז,יב (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ"ד דגושה
11. מל"א יז,יג (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
12. מל"א יח,לג (א=וַיְּנַתַּח֙): יו"ד דגושה
13. מל"א יח,מג (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ"ת)
14. מל"א כ,כט (א?=<נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה>* או <נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה>): "נֹכַח" מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
15. מל"ב ה,יב (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו"ף
16. מל"ב ח,ו (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר^[19] (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
17. מל"ב י,י (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל"ף בסגול
18. מל"ב יד,ז (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
19. מל"ב יט,טז (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
20. מל"ב כ,יא (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר^[19]

ב. הניקוד בתוך הכתיב:

1. מל"א ז,מה (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
2. מל"א ט,ט (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
3. מל"ב ב,טז (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
4. מל"ב ד,ב (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
5. מל"ב ד,ג (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
6. מל"ב ד,ז (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
7. מל"ב ד,ז (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי"ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
8. מל"ב ה,יח (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): "נא" קרי ולא כתיב, ו"יִסְלַח־" מוקפת בקריאתה אל ה'
9. מל"ב י,כז (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
10. מל"ב יא,ב (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
11. מל"ב יד,ז (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
12. מל"ב יח,כז (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
13. מל"ב יח,כז (א-כתיב=<ֵשֵׁ֥נַיְֵהֶ֖ם> [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של "קרי ולא כתיב" דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו ישעיהו לו,יב
14. מל"ב כא,יב (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

ספר ישעיהו

ראו לעיל.

ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)

קטע חסר בכתר: בספר ירמיהו חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו. החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה "יְהֹוָֽה׃..." (סוף כט,ט) ומסתיים במילים "...כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן" (לא,לד). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה "לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃..." (סוף לב,א) ומסתיים במילים "...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י" (לב,כה), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; כא-כה.^[20] למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו כאן.

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. יב,טז (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
2. כד,ט (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ"ד הראשונה
3. מב,ב (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת?
4. מח,כב (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
5. נב,כב (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:

1. ב,יב (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
2. מט,כח (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:

1. ב,כד (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה"א בקרי "נַפְשָׁהּ֙"
2. ג,ב (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ"ל במקביל לכ"ף בקרי "שֻׁכַּ֔בְתְּ"
3. טו,ד (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
4. כד,ט (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
5. לד,יז (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
6. לא,לז (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל"בָּאִ֖ים" (קרי ולא כתיב)
7. לא,לח (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא "קָ֤ו"
8. נ,טו (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
9. נ,כט (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל"לָהּ֙" (קרי ולא כתיב)

ספר יחזקאל

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. א,ד (א=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
2. ה,טו (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
3. י,יא (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
4. יב,יב (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
5. טז,יב (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
6. טז,לג (א=לְכׇ֨ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
7. כ,לא (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
8. כח,יז (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ"ל^[21]
9. כח,כב (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם^[17]
10. לה,טו (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
11. לט,ה (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי"ן
12. מו,ח (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי"ן ימנית^[17]
13. מו,ט (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי"ן ימנית^[17]
14. מח,י (א=וּ֜‍֠לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:

1. טו,ד (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
2. לב,כ (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:

1. ו,ג (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
2. ט,יא (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
3. יד,יד (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
4. יד,כ (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
5. כא,כח (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
6. כח,ג (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל)
7. לו,יד (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
8. מב,טז (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)

שני קטעים חסרים בכתר: בספר תרי עשר חסרים דפים בשני מקומות בכתר ארם צובה. במקום הראשון חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים "בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה..." (עמוס ח,יג), עֹבדיה ויונה חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים "...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם" (מיכה ה,א). במקום השני חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים "הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם..." (צפניה ג,כ), חגי חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים "...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙" (זכריה ט,יז). למידע על הקטע החסר בספר תרי עשר ראו כאן.

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. הושע ד,יח (א!=הַזְנֵה): חסר טעם המונח
2. מיכה ה,ב (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
3. חבקוק ב,ז (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו"ף דגושה?
4. צפניה ב,טו (א*=זֹ֞֠את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
5. זכריה יב,יג2 (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה"א בצירה במקום סגול
6. מלאכי ב,ז (א!*=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה בה"א ראשונה של שם הוי"ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:

1. עמוס ח,ח (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
2. נחום א,ג (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
3. נחום ב,א (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

ספר דברי הימים

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. דה"א ד,ח (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו"ד?
2. דה"א ד,ט (א!=נִכְּבָ֖ד): כ"ף דגושה במקום בי"ת וגם סימן הרפה בבי"ת
3. דה"א ה,מא (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד"י
4. דה"א ו,מה (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
5. דה"א טז,ט (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
6. דה"א יז,ו (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש בוי"ו
7. דה"א יח,ד (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): "וְעֶשְׂרִֽים־" מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
8. דה"א יח,יז (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
9. דה"א כא,ה (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
10. דה"א כא,יב (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
11. דה"א כא,כט (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ"ם דגושה
12. דה"א כב,י (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי"ו ופתח באות ה"א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי"ו נחשבות לחטף בה"א וחסר כל ניקוד בוי"ו.
13. דה"א כה,לא (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי"ן שמאלית^[17]
14. דה"א כח,י (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו"ד^[17]
15. דה"א כח,יז (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו"ף
16. דה"ב ו,טז (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל"ת במקום בכ"ף סופית
17. דה"ב ו,כ (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
18. דה"ב ח,יא (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
19. דה"ב ט,כד (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי"ן ימנית
20. דה"ב י,י (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ"ף סופית^[17]
21. דה"ב יא,כג (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
22. דה"ב יד,ו (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
23. דה"ב כה,א (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק^[17]
24. דה"ב ל,כא (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו"ד^[17]
25. דה"ב לג,כה (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי"ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
26. דה"ב לה,ט (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ"ם?
27. דה"ב לו,כג (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ"ף^[17]

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:

1. דה"ב ו,מב (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:

1. דה"א א,מו (א-כתיב=עֲיוִֽת)
2. דה"א ג,כד (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
3. דה"א ט,ד (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=<־בָּנִ֔י מִן־>]): "כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין" (בין שני מקפים)
4. דה"א כז,כט (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
5. דה"א כז,יב (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני ׀ יְמִינִי [א-קרי=<לַבֵּ֣ן ׀ יְמִינִ֑י>]): "כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין"^[22]
6. דה"ב כט,ח (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
7. דה"ב לד,כב (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)

קטע חסר בכתר: בספר תהלים חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים. החלק החסר מתחיל במילים "מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ..." (טו,א) ומסתיים במילים "...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃" (כה,א). למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו כאן.

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. ה,ב (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי"ו
2. ו,ג (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ"ד, במקום פתח
3. ז,ו (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
4. יא,א (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה"יורד" נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל"ת ביחד עם ה"עולה"
5. יב,ו (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת
6. כז,ה (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו"ן
7. לז,יד (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
8. לז,יז (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ"ף סופית
9. לט,ו (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
10. מד,ז (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי"ו?
11. מד,כז (א?=ק֭וּמָֽה או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה או דחי ומרכא?
12. נו,ה (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה"עולה" מסומן באות רי"ש במקום באות בי"ת
13. נו,יב (א=לֹּ֣א): למ"ד דגושה
14. נז,ה (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
15. נז,ט (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה או דחי ומרכא?
16. ס,יד (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי^[23]
17. סד,ח (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה"עולה" באות אל"ף במקום באות למ"ד
18. סט,כט (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה או דחי ומרכא?
19. עה,ד (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
20. עח,ז (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת
21. פו,ז (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה או דחי ומרכא?
22. פט,ו (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי"ו השווּאה
23. פט,כ (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת
24. צב,ח (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת
25. צד,יב (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו"ד
26. צח,ח (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
27. צט,ה (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): דגש בוי”ו עיצורית
28. קו,יט (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): דגש בוי"ו עיצורית
29. קו,מג (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
30. קו,מח (א!=<מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀>): חסר מקף
31. קז,ה (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי"ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי"ו.
32. קז,יז (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי"ו?
33. קז,יח (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
34. קח,ג (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה או דחי ומרכא?
35. קח,ז (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו"ד.
36. קח,יא (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו"ן דגושה?^[24]
37. קי,ה (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
38. קיח,י (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי"ת
39. קיט,יד (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי"ן דגושה?
40. קיט,קלח (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו"ן בנוסף למרכא
41. קכד,ו (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
42. קכז,ב (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
43. קלח,ג (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה או דחי ומרכא?
44. קלט,ז (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה או דחי ומרכא?
45. קמ,ו (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת
46. קמד,טו (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי"ן ושווא באות יו"ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:

1. ט,יט (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
2. עג,ב (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
3. עט,י (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
4. פט,כט (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
5. קמה,ו (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:^[25]

1. יח,ב (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
2. מה,ג (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו"ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
3. פא,ח (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

ספר איוב

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. יב,כד (א!=וַ֝יַּתְעֵם): חסרה נקודת הרביע באות עי"ן
2. טז,ח (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
3. יט,טז (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
4. כג,ה (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת משרת (מרכא) או שהקו מתחת לאות יו"ד געיה?
5. כט,טז (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה או דחי ומרכא?
6. לא,ב (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
7. מא,כב (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:

1. לח,יב (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

ספר משלי

א. טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. ז,יג (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
2. ח,לד (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן העולה תלוי בין המ"ם לעי"ן
3. י,יג (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי"ן ימנית^[17]
4. יב,כג (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ"ד
5. יג,כה (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא?
6. כא,ל (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד"י
7. כה,כ (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת

ב. הניקוד בתוך הכתיב:

1. כב,ח (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
2. כב,יא (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
3. כב,יד (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
4. כג,כו (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

מגילת רות

הניקוד בתוך הכתיב:

1. רות ג,ה (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה "אלי קרי", אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
2. רות ג,יז (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה "אלי קרי ולא כתב", אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)

מגילת שיר השירים קיימת בכתר ארם צובה עד המילים "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא), וחסרה בהמשך מהמילים "בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה"; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר. למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו כאן.

טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:

1. ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):^[26]
   1. ב,ז: א?,ש1,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
   2. ג,ה: א,ש1,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
   3. ח,ד: ש1,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]
2. שיר השירים ב,יז (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הפשטא

מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות

להלן רשימה של חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים בכתר ארם צובה או בכתי"ל. חטפים אלה באים להורות על הנעת השווא, ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו בפרק השני של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו כאן.

ספר יהושע (26 פריטים): א,יב (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); ד,יב (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); ו,ט (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); ו,יג (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); ו,טו (א=סָבֲב֥וּ); ו,כב (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); ו,כג (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); ח,כז (א=בָּֽזֲז֥וּ); יא,ב (א=כִּֽנֲר֖וֹת); יא,יד (א=בָּזֲז֥וּ); יב,ו (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); יג,ז (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); יד,יג (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); יז,יד (א=בֵּרֲכַ֥נִי); יח,ז (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); כא,ד (א=הַקֳּהָתִ֑י); כא,ה (א=קֳהָ֜ת); כא,י (א=הַקֳּהָתִ֖י); כא,כ (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙); כא,כ (א=קֳהָ֑ת); כא,כו (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת); כא,לד (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [חטף קמץ]); כב,ו (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); כב,ז (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); כב,כא (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); כב,לג (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

ספר שופטים (24 פריטים): ג,כו (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [חטף קמץ]); ה,ב (א=בָּֽרֲכ֖וּ); ה,ט (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); ה,ט (א=בָּרֲכ֖וּ); ה,יא (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); ה,יב (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); ה,יד (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); ז,ו (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); ז,ז (א=הַֽמְלַקֲקִים֙); ח,ב (א=עֹלֲל֥וֹת); ט,יג (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); ט,לז (א=מְעוֹנֲנִֽים); ט,נד (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); ט,נז (א=קִֽלֲלַ֖ת); י,ח (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); יג,כד (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); טז,טז (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); טז,כד (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); כ,לא (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); כ,לב (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); כ,מה (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); כ,מה (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); כא,כג (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

ספר שמואל (30 פריטים): שמ"א ב,כה (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); שמ"א ג,יג (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); שמ"א ד,יז (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); שמ"א ז,ג (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); שמ"א ט,ו (א=נֵ֣לֲכָה); שמ"א יג,י (א=לְבָרֲכֽוֹ); שמ"א יז,נא (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); שמ"א יז,נב (א=חַֽלֲלֵ֤י); שמ"א יח,כג (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); שמ"א כד,י (א=לַהֲרָגֲךָ֖); שמ"א כה,ז (א=גֹזֲזִ֖ים); שמ"א כה,יא (א=לְגֹזֲזָ֑י); שמ"א כה,כו (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); שמ"א כו,יא (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); שמ"א ל,טז (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); שמ"ב א,ט (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); שמ"ב י,ג (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); שמ"ב יג,כג (א=גֹֽזֲזִים֙); שמ"ב יג,כה (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); שמ"ב יד,י (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); שמ"ב טו,ז (א=אֵ֣לֲכָה); שמ"ב טז,ז (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); שמ"ב יט,ו (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); שמ"ב יט,מ (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); שמ"ב כ,יב (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); שמ"ב כ,יב (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); שמ"ב כ,יג (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);^[27] שמ"ב כ,טו (א=סֹֽלֲלָה֙); שמ"ב כא,ג (א=וּבָרֲכ֖וּ); שמ"ב כב,יב (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

ספר מלכים (29 פריטים): מל"א ד,יב (א=לְיָקְמֳעָֽם [חטף קמץ]); מל"א ו,לז (א=הָרֲבִיעִ֔ית); מל"א ז,כד (א=סֹבֲבִ֣ים); מל"א ח,לה (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); מל"א ח,מד (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); מל"א ח,מח (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);^[28] מל"א ח,סו (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); מל"א יג,ז (א=וּֽסֳעָ֑דָה [חטף קמץ]); מל"א יד,כא (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); מל"א יז,יא (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [חטף חיריק]); מל"א יח,כח (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); מל"א כא,יט (א=לָקֲק֤וּ); מל"א כא,כ (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); מל"ב ב,א (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [חטף קמץ]); מל"ב ב,יא (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [חטף קמץ]); מל"ב ב,כד (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); מל"ב ג,טו (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); מל"ב ד,כט (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); מל"ב ו,ב (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); מל"ב ו,כח (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); מל"ב ו,כט (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); מל"ב ו,לב (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); מל"ב ז,ח (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); מל"ב ח,יב (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); מל"ב ט,יז (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); מל"ב י,טו (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); מל"ב י,לג (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); מל"ב יב,יב (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); מל"ב יט,טז (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

ספר ישעיהו (53 פריטים): א,כג (א=סוֹרֲרִ֗ים); א,ל (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); ב,ו (א=וְעֹנֲנִ֖ים); י,א (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); י,לא (א=נָֽדֲדָ֖ה); יא,יג (א=וְצֹרֲרֵ֥י); יז,יד (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); יט,ו (א=דָּלֲל֥וּ); יט,כה (א=בֵּרֲכ֛וֹ);^[29] כא,ו (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); כב,ג (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); כב,טז (א=חֹקֲקִ֥י); כג,יג (א=עֽוֹרֲרוּ֙); כד,יט (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); כד,יט (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); כד,כ (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); כו,כ (א=וּֽסֲגֹ֥ר); כז,ח (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [חטף קמץ]); ל,א (א=סֽוֹרֲרִים֙); לא,ח (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); לג,ג (א=נָדֲד֖וּ); לג,כב (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); לג,כג (א=בָּ֥זֲזוּ); לד,טז (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); לז,יז (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); לז,לג (א=סֹלֲלָֽה); לח,יח (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); מ,ד (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); מ,כ (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); מב,כד (א=לְבֹזֲזִ֖ים); מה,יד (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); מה,יח (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); מה,כ (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); מז,י (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); מח,יד (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); מח,יז (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); נא,ב (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); נא,יז (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); נא,יז (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); נא,כ (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); נב,ו (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); נג,ז (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); נז,ג (א=עֹנֲנָ֑ה); נז,כ (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); נח,ט (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); נט,י (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); נט,יט (א=נֹ֥סֲסָה); סב,ט (א=וְהִֽלֲל֖וּ); סב,י (א=הַֽמֲסִלָּה֙); סג,יח (א=בּוֹסֲס֖וּ); סד,י (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); סה,יא (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); סו,טז (א=חַֽלֲלֵ֥י).

ספר ירמיהו (37 פריטים):^[30] ג,כה (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); ד,ז (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); ה,א (א=שׁוֹטֲט֞וּ); ה,ה (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); ו,ו (א=סֹֽלֲלָ֑ה); ו,ט (א=יְעוֹלֲל֥וּ); ו,כח (א=סוֹרֲרִ֔ים); ז,יא (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [חטף קמץ]); ח,ה (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); ח,כג (א=חַֽלֲלֵ֥י); ט,ט (א=נָדֲד֖וּ); ט,טז (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); יא,טו (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); יא,כא (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); יב,י (א=בֹּסֲס֖וּ); יב,יב (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); כ,יז (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); כב,טו (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); כב,כ (א=וּֽצֳעָ֔קִי [חטף קמץ]); כב,כח (א=הֽוּטֲלוּ֙); כה,לג (א=חַֽלֲלֵ֤י); כה,לו (א=וִֽילֲלַ֖ת); לא,לב (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);^[31] לב,ט (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); לג,י (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); מ,טו (א=אֵ֤לֲכָה); מא,ה (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); מד,ט (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); מו,ט (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); מח,כ (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [חטף קמץ]); מט,ד (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); נ,ו (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); נ,י (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); נא,ב (א=וִיבֹקֲק֖וּ);^[32] נא,ז (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); נא,מט2 (א=חַֽלֲלֵ֥י); נא,נג (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

ספר יחזקאל (55 פריטים): א,ז (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); ג,יח (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); ג,יט (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); ד,ב (א=סֹלֲלָ֑ה); ד,ט (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); ד,י (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); ד,י (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); ד,יב (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); ד,יב (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); ד,טו (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); ו,ז (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); ז,טו (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); ט,ח (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); יג,כ (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); יג,כ (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); טז,נא (וַתְּצַדֲּקִי֙); יז,יז (ל=סֹלֲלָ֖ה); כא,כז (א=סֹלֲלָ֖ה); כו,ח (א=סֹֽלֲלָ֔ה); כו,יב (א=וְשָׁלֲל֣וּ); כו,יב (א=וּבָֽזֲזוּ֙); כו,טז (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); כו,כא (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); כז,ד (א=כָּלֲל֖וּ); כז,כז (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [חטף קמץ]); כז,לב (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); כז,לד (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [חטף קמץ]); כז,לה (א=שָׁמֲמ֖וּ); כח,ט (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); כח,טז (א=תוֹכֲךָ֛); כח,יח (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); כח,יט (א=שָׁמֲמ֖וּ); לא,ד (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); לא,ו (א=קִֽנֲנוּ֙); לב,י (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); לב,יב (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); לב,טז (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); לב,כב (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [חטף קמץ]); לג,כח (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); לה,ו (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); לה,ו (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); לה,ז (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); לה,ט (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); לה,יא (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); לו,ד (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); לו,לה (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); לט,י (א=וְשָׁלֲל֣וּ); לט,י (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); לט,י (א=וּבָֽזֲזוּ֙); לט,י (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); לט,כז (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); מ,מג (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); מג,י (א=וּמָדֲד֖וּ); מז,כב (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); מח,יא (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

ספר תרי עשר (25 פריטים): הושע ז,ה (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); הושע ז,יג (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); הושע ט,טו (א=סֹרֲרִֽים); הושע ט,יז (א=נֹדֲדִ֖ים); יואל ג,ג (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); עמוס ב,יג (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); עמוס ד,א (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); עמוס ה,יב (א=צֹרֲרֵ֤י); עמוס ו,ג (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); עמוס ח,ח (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [חטף קמץ]); מיכה ג,ט (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); מיכה ה,יא (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); מיכה ו,ז (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); מיכה ז,א (א=אַ֣לֲלַי); מיכה ז,א (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); נחום ב,ג (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); נחום ב,ה (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); נחום ב,ח (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); חבקוק ג,ו (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); חבקוק ג,טז (א=צָלֲל֣וּ); צפניה א,ט (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); צפניה ב,א (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); צפניה ב,יב (א=חַֽלֲלֵ֥י); זכריה ד,יב (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); זכריה יא,ג (א=יִֽלֲלַ֣ת).

ספר תהלים (171 פריטים): ה,ו (א=ה֭וֹלֲלִים); ה,ט (א=שׁוֹרֲרָ֑י); ו,ח (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); ו,ח (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); ז,ה (א=צֽוֹרֲרִ֣י); ז,ז (א=צוֹרֲרָ֑י); ז,ח (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); ח,ג (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); ח,ג (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); ט,יד (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); ט,יד (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); י,ה (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); יא,ב (א=כּוֹנֲנ֣וּ); יב,ז (א=אִ֥מֲר֣וֹת); יד,א (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [חטף חיריק]); יד,א (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [חטף חיריק]); יז,יד (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); יח,ז (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); כו,ו (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); כז,ה (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); כז,יא (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); לא,י (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); לא,יב לא,יב (מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); לא,יב לא,יב (וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); לא,יב לא,יב (נָדֲד֥וּ); לב,ז (תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); לב,י (יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); לד,א (וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); לד,ב (אֲבָרֲכָ֣ה); לד,ד (וּנְרוֹמֲמָ֖ה); לה יח (אֲהַלֲלֶֽךָּ); לט,יג (שִׁ֥מֳעָֽה [חטף קמץ]); מ,יג (אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); מב,יא (א=צוֹרֲרָ֑י);^[33] נג,ב (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [חטף חיריק]); נג,ב (וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [חטף חיריק]); נה,יא (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); נה,כב (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); נו,ג (א=שׁ֭וֹרֲרַי); נט,ז (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); נט,טו (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); ס,ט (א=מְחֹֽקֲקִֽי); סב,ד (א=א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); סב,ה (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); סד,ט (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); סד,יא (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); סה,ה (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); סה,י (א=וַתְּשֹׁ֪קֲקֶ֡הָ); סה,יא (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); סו,ז (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); סו,ח (א=בָּרֲכ֖וּ); סו,יב (א=לָרֲוָיָֽה); סז,ב (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); סז,ז (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); סז,ח (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); סח,ז (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); סח,יט (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); סח,כד (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); סח,כז (א=בָּרֲכ֣וּ); סט,כ (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); סט,לא (א=אֲהַלֲלָ֣ה); סט,לה (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); עב,טו (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); עג,ג (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); עג,כח (א=קִ֥רֲבַ֥ת); עד,ד (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); עד,ה (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); עד,כג (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); עה,ה (א=לַ֭הוֹלֲלִים); עו,ו (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);^[34] עו,יב (א=נִ֥דֲר֣וּ); פ,ג (א=עוֹרֲרָ֥ה); פ,יא (א=אַֽרֲזֵי); פג,יג (נִ֣ירֲשָׁה); פד,ה (יְֽהַלֲל֥וּךָ); פז,ה (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); פז,ז (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); צ,יז (א=כּוֹנֲנָ֥ה); צ,יז (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); צד,י (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); צו,ב (א=בָּרֲכ֣וּ); צז,ז (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); צט,ה (א=רוֹמֲמ֡וּ); צט,ט (א=רוֹמֲמ֡וּ); ק,ד (א=בָּרֲכ֥וּ); קג,א (א=בָּרֲכִ֣י); קג,ב (א=בָּרֲכִ֣י); קג,כ (א=בָּרֲכ֥וּ); קג,כא (א=בָּרֲכ֣וּ); קג,כב (א=בָּרֲכ֤וּ); קג,כב (א=בָּרֲכִ֥י); קד,א (א=בָּרֲכִ֥י); קד,ג (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); קד,ג (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); קד,י (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); קד,יח (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); קד,לה (א=בָּרֲכִ֣י); קד,לה (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); קה,ג (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); קה,מה (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); קו,א (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); קז,לו (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); קז,לח (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); קז,מג (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); קח,ט (א=מְחֹקֲקִֽי); קט,כח (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); קט,ל (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); קיא,א (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); קיב,א (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); קיג,א (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); קיג,א (א=הַ֭לֲלוּ); קיג,א (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); קיג,ט (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); קטו,יח (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); קיח,כח (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); קיט,קטו (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); קיט,קעה (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); קלד,א (א=בָּרֲכ֣וּ); קלד,ב (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); קלה,א (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); קלה,א (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); קלה,א (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); קלה,ג (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); קלה,יט (בָּרֲכ֣וּ [1]); קלה,יט (בָּרֲכ֥וּ [2]); קלה,כ (בָּרֲכ֣וּ [1]); קלה,כ (בָּרֲכ֥וּ [2]); קלה,כא (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); קלט,כא (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); קמ,ד (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); קמג,יב (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); קמד,א (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); קמה,א (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); קמה,ב (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); קמה,ב (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); קמה,י (א=יְבָרֲכֽוּכָה); קמו,א (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); קמו,א (א=הַֽלֲלִ֥י); קמו,ב (א=אֲהַלֲלָ֣ה); קמו,י (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); קמז,א (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); קמז,ח (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); קמז,יב (א=הַֽלֲלִ֖י); קמז,כ (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); קמח,א (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); קמח,א (א=הַֽלֲל֣וּ); קמח,א (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); קמח,ב (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); קמח,ג (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); קמח,ג (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); קמח,ד (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); קמח,ה (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); קמח,ז (א=הַֽלֲל֣וּ); קמח,יג (א=<יְהַלֲל֤וּ ׀>); קמח,יד (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); קמט,א (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); קמט,ג (א=יְהַלֲל֣וּ); קמט,ו (א=רוֹמֲמ֣וֹת); קמט,ט (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); קנ,א (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); קנ,א (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); קנ,א (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); קנ,ב (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); קנ,ב (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); קנ,ג (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); קנ,ג (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); קנ,ד (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); קנ,ד (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); קנ,ה (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); קנ,ה (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); קנ,ו (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

ספר משלי (12 פריטים): ח,טו (א=יְחֹ֣קֲקוּ); כג,כ (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); כד,יט (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); כו,ב (א=קִֽלֲלַ֥ת); כח,ד (א=יְהַלֲל֣וּ); כח,ז (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); כח,כב (א=נִ֥בֳהָֽל); ל,יז (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); לא,ד (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); לא,טז (א=זָֽמֲמָ֣ה); לא,כח (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); לא,לא (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

ספר איוב (28 פריטים): א,ה (א=וּבֵרֲכ֥וּ); א,יא (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); ב,ה (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); ג,ה (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); ג,טו (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); ג,טז (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); ג,כא (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); ה,יד (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); י,יא (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); יב,ו (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); יב,כה (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); יז,ט (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [חטף קמץ]); כ,ז (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); כו,יג (א=חֹלֲלָ֥ה); כז,ז (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); כט,כה (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); ל,כב (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); לא,כ (א=בֵרֲכ֣וּנִי); לא,לז (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); לג,כב (א=לַֽמֲמִתִֽים); לג,כה (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); לד,י (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); לו,כד (א=שֹׁרֲר֣וּ); לח,לא (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); לח,לה (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); מ,כב (א=צִֽלֲל֑וֹ); מ,לא (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); מב,י (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

מגילת שיר השירים (6 פריטים): שיר השירים ב,ז (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);^[35] ג,ב (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); ג,ג (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); ג,ה (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); ג,ו (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); ח,ב (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).^[36]

מגילת רות (פריט אחד): ב,ב (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

מגילת איכה (פריט אחד): ב,כ (ל=עֹלֲלֵ֣י).

מגילת קֹהלת (2 פריטים): ו,ב (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); ט,ז (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

מגילת אסתר (אין פריטים).

ספר דניאל (11 פריטים): א,ח (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); #ב,יט (ל=גֲלִ֑י); #ב,לה (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); #ד,ט (ל=צִפֲּרֵ֣י); #ד,יח (ל=צִפֲּרֵ֥י); #ו,כג (ל=וּֽסֲגַ֛ר); #ז,יט (ל=מַדֲּקָ֔ה); #ט,יח (ל=וּֽשֲׁמָע֒); #ט,יט (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); #יא,טו (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); #יב,י (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

ספר עזרא (11 פריטים): עזרא ח,כו (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); נחמיה ב,ו (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); נחמיה ג,יג (ל=הָשֲׁפֽוֹת); נחמיה ז,סז (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); נחמיה ז,סז (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); נחמיה ט,ה (ל=בָּרֲכוּ֙); נחמיה יא,ב (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); נחמיה יב,כט (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); נחמיה יב,לו (ל=מִֽלֲלַ֡י); נחמיה יב,לו (ל=גִּֽלֲלַ֡י); נחמיה יג,יט (ל=צָֽלֲלוּ֩).

ספר דברי הימים (61 פריטים): דה"א ב,מד (א=יָרְקֳעָ֑ם [חטף קמץ]); דה"א ד,י (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); דה"א ה,טז (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); דה"א ה,כז (א=קֳהָ֖ת [חטף קמץ]); דה"א ה,כח (א=קֳהָ֑ת [חטף קמץ]); דה"א ו,א (א=קֳהָ֖ת [חטף קמץ]); דה"א ו,ג (א=קֳהָ֑ת [חטף קמץ]); דה"א ו,ז (א=קֳהָ֑ת [חטף קמץ]); דה"א ו,יח (א=הַקֳּהָתִ֔י [חטף קמץ]); דה"א ו,כג (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [חטף קמץ]);^[37] דה"א ו,לט (א=הַקֳּהָתִ֔י [חטף קמץ]);^[38] דה"א ו,מו (א=קֳהָ֜ת [חטף קמץ]); דה"א ו,נא (א=קֳהָ֑ת [חטף קמץ]); דה"א ו,נג (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [חטף קמץ]); דה"א ו,נה (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [חטף קמץ]); דה"א ט,לב (א=הַקֳּהָתִ֛י [חטף קמץ]); דה"א טו,יח (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); דה"א טו,יט (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);^[39] דה"א טו,כא (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); דה"א טו,כז (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); דה"א טו,כז (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); דה"א טז,ה (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); דה"א טז,י (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); דה"א יח,י (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); דה"א יט,ג (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); דה"א כג,ו (א=קֳהָ֥ת [חטף קמץ]); דה"א כג,יב (א=קֳהָ֗ת [חטף קמץ]); דה"א כו,ה (א=בֵרֲכ֖וֹ); דה"א כו,טז (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); דה"א כו,יח (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); דה"א כו,לב (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); דה"א כז,כא (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); דה"א כז,לא (א=הָרֲכ֔וּשׁ); דה"א כח,יח (א=וְסֹכֲכִ֖ים); דה"א כט,ב (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); דה"א כט,כ (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); דה"ב ה,יב (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); דה"ב ה,יג (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); דה"ב ו,כא (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); דה"ב ו,כד (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); דה"ב ו,לח (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); דה"ב ז,יד (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); דה"ב יב,יג (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); דה"ב טז,ט (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); דה"ב כ,יט (א=הַקֳּהָתִ֖ים [חטף קמץ]); דה"ב כ,כא (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); דה"ב כ,כא (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); דה"ב כ,כה (א=בֹּזֲזִ֥ים); דה"ב כ,כו (א=בֵּרֲכ֣וּ); דה"ב כא,יז (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); דה"ב כג,יב (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); דה"ב כג,יג (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); דה"ב כד,יד (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); דה"ב כט,יב (א=הַקֳּהָתִי֒ [חטף קמץ]); דה"ב כט,ל (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); דה"ב ל,כז (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); דה"ב לא,ח (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); דה"ב לב,לא (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); דה"ב לג,יח (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); דה"ב לה,ז (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);^[40] דה"ב לה,טו (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).

מסורת הקוראים בנ"ך: עיצוב כללי לטעמי אמ"ת

להסבר מפורט על עיצוב טעמי אמ"ת, ראו בפרק השני של המבוא למהדורתנו.

עולה ויורד

להסבר מפורט על המדיניות כלפי "עולה ויורד"במהדורתנו, ראו בפרק השני של המבוא.

א. "עולה" ו"יורד" באות אחת: להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 13) שבהם סימנו "עולה ויורד" באופן מלא (=תו של "עולה" ותו של "יורד") באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו בפרק השני של המבוא למהדורתנו. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה"עולה" בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה"עולה" בתיבות אלו בצבע אפור אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

תהלים: ל,יב (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); מב,ג (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); נה,כ (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); סח,כ (א=י֤וֹם ׀ י֥וֹם); פו,ב (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); קט,טז (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); קכה,ב (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

משלי: כד,כד (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); ל,טו (א=הַ֤ב ׀ הַ֥ב).

איוב: ח,ו (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); ט,כב (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); כט,כה (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);^[41] לד,כ (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

ב. מקף בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד": להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 55) שבהם ה"עולה" וה"יורד" באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה"עולה" טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה"עולה" לתיבת ה"יורד", בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו בפרק השני של המבוא למהדורתנו. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה"עולה", והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;^[42] דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר מודגשות, והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה"עולה" אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף בצבע אפור במהדורתנו.^[43]

תהלים: א,ג (א=עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); ב,ז (א=אֶֽ֫ל חֹ֥ק); ד,ז (א*=מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); ו,ג (א=אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); ח,ג (א*=יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); יד,ד (א*=כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); יח,מד (ל*=מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); כח,ג (א*=וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); ל,ח (א=לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); ל,י (א=אֶ֫ל שָׁ֥חַת); לא,י (א=צַ֫ר לִ֥י); לא,יט (א=שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); לא,כא (א=מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); לז,ז (א*=וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); מ,יח (א=יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); מד,ד (א*=לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); מה,ח (א=וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); נג,ה (א*=פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); נג,ו (א*=לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); נו,ט (א*=סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); סב,י (א=בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); ע,ו (א=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); עג,כח (א=לִ֫י ט֥וֹב); פ,טו (א=שֽׁ֫וּב נָ֥א); פח,א (א=לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); פח,י (א=מִנִּ֫י עֹ֥נִי); צז,י (א=שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); קב,ג (א=צַ֫ר לִ֥י); קטו,א (א=לֹ֫א־לָ֥נוּ); קיח,כז (א*=וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); קמב,ז (א*=כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); תהלים קמד,ב (א=וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); תהלים קמד,יג (א=אֶ֫ל זַ֥ן); קמה,כא (א=יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

משלי: א,כב (א=תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); ה,יט (א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן); ו,כו (א=עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); ח,יג (א=שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); ח,לד (א*=שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); כג,ז (א=כֶּ֫ן־ה֥וּא); כד,יב (א*=לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); כה,ז (א=עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); ל,טז (א*=וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); ל,יז (א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם); ל,יט (א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר).

איוב: ג,ד (א=יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); ג,ו (א*=יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); ז,יא (א=אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); כא,לג (א=רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); כד,יג (א=בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); לב,ב (א*=מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); לג,ט (א=בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); לד,י (א=שִׁמְע֫וּ לִ֥י); לז,ו (א=הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); מב,ג (א=בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

ג. מקום כתיבת ה"עולה" בתוך התיבה: להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של "עולה ויורד", ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם "עולה ויורד" בשם הוי"ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה"עולה" באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו"ד של שם הוי"ה (אותה שיטה בשם הוי"ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית, וראו בסעיף הבא). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה"עולה" בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה"א הראשונה של שם הוי"ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו בפרק השני של המבוא למהדורתנו, סימן ה"עולה" מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו"ד בשם הוי"ה.

הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של "עולה ויורד": כח,ז (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); לב,ז (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); תהלים לב,י (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); לז,מ (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); לט,יג (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); נ,ג (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); תהלים נ,כג (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); תהלים נב,ט (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); נה,כג (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); סב,ד (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); תהלים סח,כא (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); סח,כב (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); תהלים ע,ו (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); תהלים עא,יח (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); קכ,א (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);^[44] קכד,ז (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); קלז,ו (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); תהלים קלז,ז (א!=יְֽרוּשָׁ֫לָ֥͏ִם); תהלים קלח,ח (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); קמד ז (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); משלי א,כג (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); משלי ג,ג (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); משלי ה,יט (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);^[45] ז,כ (א*=הָ֫אָדָ֥ם); יא,ו (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

"עולה ויורד" בשם הוי"ה: תהלים כז,יד (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); תהלים פד,ג (א*=יְ֫הוָ֥ה); תהלים פה,ט (א!=הָאֵ֢ל ׀ יְה֫וָ֥ה); תהלים קד,א (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); תהלים קל,ז (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); קמב,ו (א*=יְ֫הוָ֥ה); משלי ל,ט (א!=יְה֫וָ֥ה).

צינורית

להסבר על המדיניות כלפי "צינורית" במהדורתנו, ראו בפרק השני של המבוא.

א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה. להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

תהלים ב,ז (אָמַ֘ר־אֵלַ֥י); ה,ה (כִּ֤י ׀ לֹ֤א אֵֽל־חָפֵ֘ץ־רֶ֥שַׁע); יח,א (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה־אוֹת֥וֹ); יח,כ (כִּ֘י־חָ֥פֵֽץ); כב,ט (כִּ֘י־חָ֥פֵֽץ); לא,כב (הִפְלִ֘יא־חַסְדּ֥וֹ); מט,טו (וַיִּרְדּ֘וּ־בָ֤ם); סב,ט (בִּטְח֘וּ־ב֤וֹ); סו,כ (לֹֽא־הֵסִ֘יר־תְּפִלָּתִ֥י); צה,ז (כִּ֘י־ה֤וּא); קמז,כ (לֹ֘א־עָ֤שָׂה); משלי ו,ג (כִּ֘י־בָ֤אתָ); איוב יח,יט (לֹ֘א־נִ֤ין); לב,ה (כִּ֘י־אֵ֤ין); לז,כא (לֹ֘א־רָ֤אוּ).

ב. צינורית בשם הוי"ה. להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת שיש בהם צינורית בשם הוי"ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-8 מקומות):

תהלים פ,כ; פא,יא; פד,ט; צו,י; צט,ה; צט,ט; קו,מז; קט,כא.

ג. חריגים: יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי"ה: קלח,ב (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: פט,ו (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל

להסבר על ההבחנה בין "אתנח הפוך" ל"גלגל" במהדורתנו, ראו בפרק השני של המבוא.

רביע מוגרש

להסבר על המדיניות כלפי "רביע מוגרש" במהדורתנו, ראו בפרק השני של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 260) שבהם סימנו "רביע מוגרש" באופן מלא (=תו של "גרש מוקדם" ותו של "רביע") באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו בפרק השני של המבוא למהדורתנו. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת מודגשות. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי"ל בצבע אפור; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

תהלים: ז,א (א=עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ); ח,ז (א=כֹּ֝ל); יא,א (א=נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א=בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א=אֵ֝ין); טז,א (ל=אֵ֝֗ל); יז,ו (ל=לִ֝֗י); יז,י (ל=פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל=חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו (ל=רָ֝ב); יח,לא (ל=ה֝֗וּא); יח,לב (ל=צ֝֗וּר); כ,ט (ל=קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל=מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל=בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק); כה,כא (א=כִּ֝֗י); כז,יב (א=עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר); לא,כ (א=נֶ֝גֶד); לא,כב (א=לִ֝י); לא,כד (א=עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א=בַּ֝ל); לב,י (א=חֶ֝סֶד); לג,ו (א=פִּ֝יו); לה,יד (א=כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם); לו,ה (א=רָ֝ע); לז,ב (א=דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א=שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א=גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א=בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א=לִ֝י); מד,טו (א=מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א=שֵׁ֝ן); מח,ז (א=חִ֝יל); מח,יא (א=צֶ֝דֶק); מט,ג (א=יַ֝חַד); מט,כ (א=עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א=מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א=כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א=אֵ֝ל); נב,יא (א=כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א=עָ֝וֶל); נג,ד (א=אֵ֝ין); נה,ד (א=אָ֝וֶן); נה,ה (א=מָ֝וֶת); נז,ב (א=עַ֝ד); נח,ט (א=אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א=מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א=הֵ֝מָּה); סב,יב (א=עֹ֝ז); סג,ט (א=בִּ֝י); סד,ז (א=אִ֝ישׁ); סה,ו (א=כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א=שָׁ֝ם); סו,יד (א=וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א=בַּ֝יִת); סח,יח (א=בָ֝ם); סח,כט (א=ז֝וּ); סט,ג (א=בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א=כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א=שָׁ֝ם); עא,יז (א=וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א=יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א=תַ֝מּוּ); עד,ה (א=בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א=מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א=כֹּ֝ל); עו,יב (א=שַׁ֝י); עז,ט (א=אֹ֝מֶר); עז,יז (א=אַ֝֗ף); עח,כא (א=וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א=ע֝וֹד); עח,מב (א=י֝וֹם); עח,נד (א=הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א=אֹ֝הֶל); עט,ה (א=כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א=וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א=הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א=דֹּ֝מֶן); פג,יג (א=אֵ֝ת); פד,ה (א=ע֝וֹד); פד,יב (א=יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א=שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א=וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א=זֶ֝ה); פט,מח (א=עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א=חִ֝ישׁ); צד,ט (א=עַ֝יִן); צד,טז (א=לִ֝י); צו,ד (א=ה֝וּא); צז,ז (א=הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א=אֵ֝ת); צח,ח (א=יַ֝חַד); צט,ב (א=ה֝וּא); ק,ד (א=הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א=רָ֝ע); קא,ו (א=ה֝וּא); קד,יד (א=לֶ֝חֶם); קד,יט (א=שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב (א=שִׂ֝֗יחוּ); קה,יא (א=חֶ֝בֶל); קו,יד (א=וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א=שׁ֝וֹר); קו,כט (א=וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א=מַ֝יִם); קט,כ (א=רָ֝ע); קי,ו (א=רֹ֝אשׁ); קי,ז (א=עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א=עִ֝ם); קטו,ב (א=אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א=נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א=נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א=וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א=אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א=וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א=כֹּ֝ל); קיט,מט (א=עַ֝ל); קיט,סב (א=עַ֝ל); קיט,צ (א=אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א=אָ֝ז); קיט,צג (א=בָ֝ם); קיט,קד (א=עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א=כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א=עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א=עַ֝ל); קיט,קסד (א=עַ֝ל); קכ,ד (א=עִ֝ם); קכ,ו (א=עִ֝ם); קכ,ז (א=הֵ֝מָּה); קכג,ב (א=עַ֝ד); קכג,ג (א=כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א=יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א=נַ֝חְלָה); קכד,ו (א=טֶ֝רֶף); קכז,א (א=לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א=כֵּ֝ן); קכח,ה (א=כֹּ֝ל); קכט,א (א=יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א=גַּ֝ם); קכט,ה (א=כֹּ֝ל); קלב,א (א=אֵ֝ת); קלב,יז (א=נֵ֝ר); קלה,ז (א=מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א=אַ֝ף); קלז,ג (א=לָ֝נוּ); קלז,ד (א=עַ֝ל); קלז,ו (א=עַ֝ל); קלז,ז (א=עַ֝ד); קמ,ג (א=כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א=כִּ֝י); קמח,י (א=רֶ֝מֶשׂ).

משלי: א,א (א=מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א=וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א=לַ֝יְלָה); ז,כה (א=אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א=ח֝וּג); ט,ב (א=אַ֝ף); ט,ד (א=חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א=וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א=וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א=אַ֝ף); יב,ח (א=וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א=וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א=וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א=בָּ֝הּ); טו,יא (א=אַ֝ף); טו,יג (א=וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א=וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א=רָ֝ב); טו,כד (א=ס֝וּר); יז,ז (א=אַ֝ף); יז,כז (א=וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א=כִּ֝י); יח,ט (א=ה֝וּא); יח,יג (א=הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א=אַ֝ף); יט,כב (א=וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א=גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו (א?=בֵּ֗֝ן); כ,א (א=בּ֝וֹ); כ,יד (א=ל֝וֹ); כא,ה (א=וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א=אַ֝ף); כד,ה (א=וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א=ל֝וֹ); כד,ל (א=וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א=אִ֝ישׁ); כו,כז (א=אֶ֝בֶן); כז,ח (א=כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א=וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א=בֶ֝צַע); כח,כא (א=וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א=ה֝וּא); כט,ה (א=רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א=וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א=ה֝וּא); לא,ח (א=אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א=כֹּ֝ל); לא,כו (א=חֶ֝סֶד).

איוב: ה,ז (א=וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א=מַ֝יִם); ו,ג (א=עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א=יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א=אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א=הֵ֝מָּה); ו,כט (א=ע֝וֹד); ז,טו (א=מָ֝וֶת); ח,טו (א=בּ֝וֹ); ח,יח (א=בּ֝וֹ); ט,כ (א=תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א=לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א=וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א=פֶּ֝רֶא); יב,יג (א=ל֝וֹ); יב,יד (א=עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א=ל֝וֹ); יג,יב (א=לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א=עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א=כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א=יַ֝חַד); טז,יב (א=ל֝וֹ); יז,ג (א=ה֝וּא); יז,ד (א=עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א=א֝וֹר); יח,ד (א=וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א=ל֝וֹ); יט,טז (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י);^[46] כ,ט (א=וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א=עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א=וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א=וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א=וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א=אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א=לֶ֝חֶם); כה,ג (א=וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א=וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א=מַ֝יִם); כו,ז (א=אֶ֝רֶץ); כז,יב (א=וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א=לַ֝יְלָה); כח,יב (א=זֶ֝ה); כח,כ (א=זֶ֝ה); ל,ג (א=אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א=וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א=תַּ֝מּוּ); לד,יא (א=אִ֝ישׁ); לד,יג (א=שָׂ֝ם); לד,כב (א=שָׁ֝ם); לד,כג (א=אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א=לַ֝יְלָה); לה,טז (א=בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א=וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א=כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א=אֶ֝רֶץ); לז,כ (א=אִ֝ישׁ); לט,יז (א=לָ֝הּ); לט,כח (א=שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א=ה֝וּא); מא,יא (א=אֵ֝שׁ); מא,כג (א=יָ֝ם); מא,כו (א=ה֝וּא).

תיבה הראויה להיות מוקפת (מקף אפור)

להסבר מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ"ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו בפרק השני של המבוא.

חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים

בניגוד לחלוקת הסדרים בתורה, חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחולקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינו ידוע לנו. אמנם לפי הסבר רווח תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).^[47]

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה"כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:^[48]

1. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת" (יהושע ח א) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי"ל וברשימת כתי"ל ובספר החילופים).
2. "וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה" (ירמיהו יז כו) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי"ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי"ל).
3. "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" (שיר השירים ה ב) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי"ל וברשימת כתי"ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
4. "יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ" (רות ב יב) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי"ל, אבל קיים ברשימת כתי"ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע"פ המקורות העתיקים):

• יהושע 14* | ד*
• שופטים 14
• שמואל 34
• מלכים 35
• ישעיהו 26
• ירמיהו 31* | (ט*)
• יחזקאל 29
• תרי עשר 21
  • סה"כ נביאים 204 (206*)
• תהלים 19
• משלי 8
• איוב 8
• שיר השירים 1* | א*
• רות 1* | [א*]
• איכה 1
• קהלת 4
• אסתר 5
• דניאל 7
• עזרא 10
• דברי הימים 25
  • סה"כ כתובים 89 (91*)
  • סה"כ נביאים וכתובים 293 (297*)

תחילת ספר: ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ"ד ספרי המקרא (במספר הרצוף "א"), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ"ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי"ל (תורה, נביאים, כתובים).

התבנית: תחילת כל "סדר" מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך תבנית:מ:פסוק, ע"י השימוש בפרמטר "סדר=". תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של "סדר=", מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ"ך.

הערות

1. אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת "מפעל המקרא" של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת "סימנים" של פלדהיים.
2. ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על "למעלה מ-50 טעויות סופר", אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.
3. הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): "מִֽי־בִקֵּ֥שׁ" (א ט), "וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים" (ט יד). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י"א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.
4. למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו כאן.
5. ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.
6. גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו "מָעוּז֗וֹ" ו"בְּמָעוּזִ֔י" כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.
7. כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשתי המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.
8. בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד"י הגדולה ב"צֹפָ֞ו" (נו,י) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.
9. למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו, השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.
10. לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה במסורה הגדולה של כתי"ש1 על במדבר א', אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: "[מלין] דכתב' חדה וכן קורין ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג'...". קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.
11. היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת באנציקלופדיה היהודית (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.
12. אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור "יש דפוסים".
13. ראו עוד בתיעוד הנוסח ובהערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי"ל.
14. כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: כת"י פריז Heb 25 ובהערה לצדו ("אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל"); בתנ"ך סירבירה ובהערה לצדו ("אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם"); בתנ"ך קטלוניה ובהערה לצדו ("במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי"); בתנ"ך ליסבון ובהערה לצדו ("אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי"). אמנם בכתר שם טוב התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: "ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בחפ] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז"ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות." בכתי"ב1 מתימן התוספת לא נמצאת, אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: כאן וכאן; ובעוד אחד הוא כתוב בסוגריים.
15. ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא נכתבה ואח"כ נמחקה, וכמו כן בתנ"ך סירבירה.
16. ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי"ל. בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע"י המסרן בעקביות ברוב המכריע של כתב־היד.
17. הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.
18. רשימה זו לא כוללת את שמ"ב ז,י (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו"ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.
19. לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי"ש1. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב שאין פעמיים תביר בכתי"ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי"ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג"ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.
20. ראו בצילומים של הדף הקרוע: עמוד ראשון, עמוד שני.
21. ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.
22. ראו גם ברשימת הכתיב בכתר לגבי אות יו"ד הראשונה.
23. ולא כספיקת ברויאר.
24. יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו"ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ"ד מהשורה למטה.
25. במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע"י תבנית:מ:קמץ. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.
26. ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף ("וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ", "וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ"). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על שה"ש ב,ז. למידע נוסף על "מרכא בתיבת תביר" בכתר ומקורות נוספים ראו בהפניות כאן.
27. פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.
28. פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.
29. בטעות "יט,כו" ברשימת ברויאר בסוף תנ"ך כתר ירושלים.
30. רשימה זו אינה כוללת את הפריט מח,לב (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד ("מִבְּכִ֨י"), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם במג"ה.
31. בן־נפתלי,ל,ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ"ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד"ק, ודבריו הובאו במ"ש.
32. הפריט חסר ברשימות ברויאר.
33. פריט זה חסר ברשימת ברויאר.
34. פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.
35. ראו אותו פריט ברשימת הניקוד והטעמים.
36. לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.
37. פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.
38. פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.
39. פריט זה זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.
40. פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.
41. יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי"ש, ושמא נמחק ה"עולה" (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).
42. במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי"ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.
43. השתמשנו לשם כך בתבנית:מ:מקף אפור.
44. וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב"עולה ויורד".
45. יש התחלה של כתיבת ה"עולה" גם מעל האות עי"ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ"ד, ולא מחק את הראשון.
46. ראו גם ברשימת החריגים בספר איוב.
47. הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים פורסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: "על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז"ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר "איכה"); ויום זה אף הוא נקרא "מועד", ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע "סדר" קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו." לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, מסורת התורה והנביאים (וילנה תרס"ו) עמ' 39-45.
48. כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע"פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.