משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מידע על התקנת גופנים לטעמי המקרא במסך המחשב
שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מידע על גופנים · English
תקציר המבוא למהדורה · המבוא המלא למהדורה · הבסיס הטכני לפרויקט בגליון נתונים · מדריך טכני · דיווח על טעות

כתובים על פי המסורה
ספרי אמ"ת[1] חמש מגילות כתובים אחרונים
תהלים
משלי
איוב
שיר השירים
רות
איכה
קֹהלת
אסתר
דניאל
עזרא
דברי הימים
צורת השיר בספרי הכתובים
שירת העִתים במגילת קֹהלת · בני המן במגילת אסתר
שירת אסף בספר דברי הימים
טעמי אמ"ת · שמות הטעמים (כ"א הספרים)
מידע על מהדורה זו[2] רשיון חופשי נוסח המקרא שייך לכולם.
נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,
ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.[3]

ספר תהלים[עריכה]

מקרא ותפסיר: ספר תהלים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון.
טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה (מתוך מדריך לקריאת נביאים וכתובים).
טבלה לקריאת ספר תהלים בחצי שנה מעוברת, מתשרי עד אדר שני (מתוך מדריך לקריאת נביאים וכתובים).

ספר תהלים על פי המסורה[עריכה]

קריאת ספר תהלים[עריכה]

מחזורי קריאה ולימוד:

  • מדריך לקריאת נביאים וכתובים: מחזור קריאה לחצי שנה, מזמור אחד ליום בממוצע (ראו את התמונה בצד שמאל)
  • "פרשות השבוע" בכתובים (ספרי השירה והחכמה), כחלק מהתוכנית של "פרשות השבוע בנביאים וכתובים"
  • קריאה יומית לפי חלוקת הסדרים (באתר תנ"ך יומי)
  • ספר תהלים באתר 929 תנ"ך ביחד (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בקריאה מוטעמת וחומרי לימוד רבים ומגוונים)
  • ספר תהלים באתר תנ"ך הרצוג (מחזור קריאה לפי פרקים, המלווה בחומרי לימוד רבים ומגוונים)
  • החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בשבוע:
    • יום ראשון: מזמורים א'-כ"ט
    • יום שני: מזמורים ל'-נ'
    • יום שלישי: מזמורים נ"א-ע"ב
    • יום רביעי: מזמורים ע"ג-פ"ט
    • יום חמישי: מזמורים צ'-ק"ו
    • יום ששי: מזמורים ק"ז-קי"ט
    • יום שבת: מזמורים ק"כ-ק"נ
  • החלוקה המקובלת לקריאת ספר תהלים בחודש:
    • יום א': מזמורים א'-ט'
    • יום ב': מזמורים י'-י"ז
    • יום ג': מזמורים י"ח-כ"ב
    • יום ד': מזמורים כ"ג-כ"ח
    • יום ה': מזמורים כ"ט-ל"ד
    • יום ו': מזמורים ל"ה-ל"ח
    • יום ז': מזמורים ל"ט-מ"ג
    • יום ח': מזמורים מ"ד-מ"ח
    • יום ט': מזמורים מ"ט-נ"ד
    • יום י': מזמורים נ"ה-נ"ט
    • יום י"א: מזמורים ס'-ס"ה
    • יום י"ב: מזמורים ס"ו-ס"ח
    • יום י"ג: מזמורים ס"ט-ע"א
    • יום י"ד: מזמורים ע"ב-ע"ו
    • יום ט"ו: מזמורים ע"ז-ע"ח
    • יום ט"ז: מזמורים ע"ט-פ"ב
    • יום י"ז: מזמורים פ"ג-פ"ז
    • יום י"ח: מזמורים פ"ח-פ"ט
    • יום י"ט: מזמורים צ'-צ"ו
    • יום כ': מזמורים צ"ז-ק"ג
    • יום כ"א: מזמורים ק"ד-ק"ה
    • יום כ"ב: מזמורים ק"ו-ק"ז
    • יום כ"ג: מזמורים ק"ח-קי"ב
    • יום כ"ד: מזמורים קי"ג-קי"ח
    • יום כ"ה: מזמור קי"ט אותיות א'-ל'
    • יום כ"ו: מזמורים קי"ט אותיות מ'-ת'
    • יום כ"ז: מזמורים ק"כ-קל"ד
    • יום כ"ח: מזמורים קל"ה-קל"ט
    • יום כ"ט: מזמורים ק"מ-קמ"ד
    • יום ל': מזמורים קמ"ה-ק"נ

קובצי אודיו:

ספר משלי[עריכה]

מקרא ותפסיר

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: ספר משלי בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: ספר משלי במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

ספר משלי על פי המסורה[עריכה]

קריאת ספר משלי[עריכה]

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




ספר איוב[עריכה]

מקרא ותפסיר

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: ספר איוב בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: ספר איוב במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

ספר איוב על פי המסורה[עריכה]

קריאת ספר איוב[עריכה]

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




מגילת שיר השירים[עריכה]

מקרא ותרגום ותפסיר

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: מגילת שיר השירים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), תרגום (ארמית בניקוד עליון בבלי), והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: מגילת שיר השירים במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

מגילת איכה על פי המסורה[עריכה]

קריאת מגילת שיר השירים[עריכה]

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




מגילת רות[עריכה]

מקרא ותרגום ותפסיר

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: מגילת רות בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), תרגום (ארמית בניקוד עליון בבלי), והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. כתב־היד פגום בחלק הראשון של מגילת רות, וחבל על דאבדין. בצד שמאל: מגילת רות במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

מגילת איכה על פי המסורה[עריכה]

קריאת מגילת רות[עריכה]

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




מגילת איכה[עריכה]

מקרא ותרגום ותפסיר

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: מגילת איכה בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), תרגום (ארמית בניקוד עליון בבלי), והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: מגילת איכה במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

מגילת איכה על פי המסורה[עריכה]

קריאת מגילת איכה[עריכה]

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




מגילת קֹהלת[עריכה]

מקרא ותרגום ותפסיר

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: מגילת קֹהלת בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), תרגום (ארמית בניקוד עליון בבלי), והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: מגילת קֹהלת במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

מגילת קֹהלת על פי המסורה[עריכה]

קריאת מגילת קֹהלת[עריכה]

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




מגילת אסתר[עריכה]

מקרא ותרגום ותפסיר

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: מגילת אסתר בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה), תרגום (ארמית בניקוד עליון בבלי), והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: מגילת אסתר במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

מגילת אסתר על פי המסורה[עריכה]

קריאת מגילת אסתר[עריכה]

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




ספר דניאל[עריכה]

מקרא ותפסיר

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: ספר דניאל בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. כל פסוק נכתב פעמיים ברציפות: מקרא (בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה) והתפסיר של ר' סעדיה גאון (ערבית באותיות עבריות). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: ספר דניאל במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

ספר דניאל על פי המסורה[עריכה]

קריאת ספר דניאל[עריכה]

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




ספר עזרא[עריכה]

מקרא

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: ספר עזרא בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר עזרא בכתב־היד). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: ספר דניאל במדריך לקריאת נביאים וכתובים.

ספר עזרא על פי המסורה[עריכה]

קריאת ספר עזרא[עריכה]

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:




ספר דברי הימים[עריכה]

מקרא

מדריך לקריאת נביאים וכתובים

בצד ימין: ספר דברי הימים בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים. המקרא נכתב בניקוד טברני מלווה בהערות מסורה (אין תרגום ותפסיר על ספר דברי הימים בכתב־היד). הסופר סיים את כתיבתו בסביבות שנת ר"מ (1480), וכתב־היד שוכן היום בספרייה הבריטית בלונדון. בצד שמאל: ספר דברי הימים במדריך לקריאת נביאים וכתובים (עמוד 1 מתוך 2).

ספר דברי הימים על פי המסורה[עריכה]

קריאת ספר דברי הימים[עריכה]

מחזורי קריאה ולימוד:

קובצי אודיו:

  • (בינתיים אין)

הערות[עריכה]

  1. ^ להסבר מלא על הכתיבה השירית של ספרי אמ"ת (בכתבי־היד ובדפוסים ובמהדורתנו), ראו במבוא המלא למהדורה, פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא, סעיף 8 ("צורת השיר בספרי אמ"ת"). להסבר מפורט על דרכי העיצוב של טעמי אמ"ת במהדורתנו, ראו שם, סעיף 5.6 ("פרטים בטעמי אמ"ת").
  2. ^ לגירסה המקורית של "נביאים וכתובים על פי המסורה" ראו כאן.
  3. ^ את ה"ייחוס" לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע"י קישור לשער הראשי של הפרויקט כאן (או לדף השער במרחב הראשי לאחר שהתוכן יועתק לשם).