שיחת משתמש:Dovi
הוספת נושאכאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות במקרא על פי המסורה ובתרגום אונקלוס, וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על "פסקה חדשה" כדי להתחיל דיון חדש.
Here at my talk page you can report errors in Miqra according to the Mesorah and Targum Onkelos, or contact me for any other reason. Click on Add topic to begin a new discussion.
ארכיון
[עריכה]ארכיון לדף השיחה שלי:
פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו
[עריכה]אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. Shacoaz (שיחה) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)
- תודה Shacoaz! הוספתי תיעוד. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי"ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח"כ אפשר להוסיף.
- שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת"י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, Dovi (שיחה) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)
מזמור קנ"א\תהלים קנא
[עריכה]ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי למזמור קנ"א \ תהלים קנא, בדיון המתקיים בדף שיחת משתמש:פעמי-עליון? אעריך זאת מאוד. בברכה, נחום • שיחה 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)
קמץ ב"בז לרעהו"
[עריכה]שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב"בז"
אשמח לתשובה J. Nord (שיחה) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)
לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח
[עריכה]פסח השנה (תשפ"ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח. באותו האופן אם לא בד"ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח Yaakov shitrit (שיחה) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
- לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט"ז בניסן קוראים "שור או כשב". מועדים לשמחה, Nahum (שיחה) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)
אנא ה' הושיעה נא
[עריכה]שבוע טוב,
ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות "הוש֫יעה". כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ"ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי"ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. Kurpaph (שיחה) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
- לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ"ד.-- Nahum (שיחה) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
- אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ"ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב"הושיעה" שהיא מלעיל. הוספתי הערה. Dovi (שיחה) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
- תודה רבה @Dovi!
- בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. Kurpaph (שיחה) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
- ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן "השמטה של מסורות הדפוסים", כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת"י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. Dovi (שיחה) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)
- אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ"ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב"הושיעה" שהיא מלעיל. הוספתי הערה. Dovi (שיחה) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
לגרמיה / פסק
[עריכה]אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה "עשב") הוא מוצג כקו עבה:
אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה "החיה"), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:
האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה "מונח" מתחת ליו"ד. 2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
- בבראשית א 21 במלה "החיה" אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה "הרומשת" יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה.
- כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, Nahum (שיחה) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)
תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על ההבחנה בין "פסק" ל"לגרמיה. שבת שלום, Dovi (שיחה) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)
Contacting you
[עריכה]Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? 183.182.111.122 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)
Sure! Just log in to Wikisource, click on "Tools", and select "Email this user". I'd be happy to help however I can. Dovi (שיחה) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)