שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תחזקנה ידיך![עריכה]

עיינתי קצת בנוסח התנ"ך שאתה בונה, ורציתי להביע את התפעמותי והערכתי למפעל הזה, שמעטים מבינים את חשיבותו (בהינתן המשאבים הקיימים). שא ברכה! Ijon (שיחה) 00:06, 5 בינואר 2013 (IST)

נא לחסום 84.109.127.203[עריכה]

תודה--Dmokhtar (שיחה) 19:46, 9 בינואר 2013 (IST)

בעניין הדף שמחקת "ענין אחרית הימים"[עריכה]

א. אני הקמתי את הדף ולא הייתה בשינויו שום חבלה ב. את הטקסט לקחתי מתכנת "תורת אמת" המופצת באינטרנט כך שאין על זה זכויות יוצרים ג. לפחות מן הנימוס, להתריע לבנאדם לפני שאתה מוחק לו עבודה שטרח עליה כל כך הרבה. ד. אני משתמש חדש בויקיטקסט אני לא יודע לעשות קישורים ל"עתיד"

יש על רוב הטקסטים בתורת אמת זכויות מסוימות. העובדה שתוכנה מופצת חופשי אינה אומרת שאין עליה זכויות. החבלן (שיחה) 13:35, 18 בינואר 2013 (IST)
שלום, לגבי התנ"ך בתורת אמת הוא בא מ-tanach.us כמו התנ"ך שלנו ואין בעיה להשתמש בו. לגבי טקסטים אחרים יכול להיות. שבת שלום, Dovi (שיחה) 13:49, 18 בינואר 2013 (IST)
בדקתי עכשיו שם, הטקסטים (חוץ מאלה שנלקחו מווויקיטקסט) מוגשים שם ברישיון Creative Commons-CC-2.5 שלא ניתן להשתמש בו אצלנו מכיוון שהרישיון אצלנו מתיר שימוש מסחרי. החבלן (שיחה)
תסתכל שוב. יש טקסטים שם מכמה מקורות, והם בפירוש כותבים שם שצריך להשתמש בכל טקסט לפי הרשיון שלו. יש שם לא מעט טקסטים גם מוויקיטקסט, והם כותבים שצריך להשתמש בהם ב-GNUL (אמנם ראוי שיעדכנו את זה כבר ל-CC-BY-SA). יש טקסטים רבים ועיקריים שם שנתרמו על ידי מוצאי לאור מסחרי, ועליהם (בגלל דרשית המוציא לאור) הם דורשים שהשימוש בהם לא יהיה מסחרי (דיברתי עם בעל האתר לגבי זה). ויש גם את התנ"ך ששם הם מודים לאנשי ה-WLC וזה תחת הרשיון הנביב שלהם (נחלת הכלל). Dovi (שיחה) 13:05, 20 בינואר 2013 (IST)
אתה צודק. החבלן (שיחה) 00:37, 22 בינואר 2013 (IST)

בנושא מחיקת הדף "ענייני אחרית הימים"[עריכה]

שלום שוב. אני כותב ממחשב ציבורי במקום עבודה, אז כנראה ראית את הכתובת IP וחשבת בטעות שזה אותו משתמש. בכל מקרה יצרתי חשבון. אני משוכנע כמעט במאה אחוז שהעתקתי את הטקסט מתורת אמת אבל אולי אני טועה כי זה היה לפחות לפני שנה. כמו כן לא הבנתי מה כתבת בתגובה לדף שאני צריך לכתוב באופן נייטרלי ושקוף. תוכל להסביר?

בנושא מחיקת הדף "ענייני אחרית הימים"[עריכה]

שלום שוב. אני כותב ממחשב ציבורי במקום עבודה, אז כנראה ראית את הכתובת IP וחשבת בטעות שזה אותו משתמש. בכל מקרה יצרתי חשבון. אני משוכנע במאה אחוז שהעתקתי את הטקסט מתורת אמת. כרגע בדקתי גם את מכון ממרא, וההבדל הוא ברור: מיספור הפסוקים בתורת אמת הוא כזה: {א} {ב} כמו שכתבתי במאמר ואילו במכון ממרא הוא ללא הסוגריים. כמו כן לא הבנתי מה כתבת בתגובה לדף שאני צריך לכתוב באופן נייטרלי ושקוף. תוכל להסביר?

ענייני אחרית הימים[עריכה]

אוקיי הבנתי. בכל מקרה אני הולך הביתה ושם אין לי מחשב ובעבודה אני לא יכול להוריד את תורת אמת. מ"מ בדקתי את תורת אמת אונליין, אין שם תורה עם ניקוד אבל מספור הפסוקים שם הוא כזה {א} {ב} וכו'. במכון ממרא הוא לא כזה אלא רגיל בלי הסוגריים. להתראות עד הפעם הבאה. מאוד מקווה שתחזיר לי את הדף חזרה-אופיר

ציטוט פסוקים עם טעמים בספר בהיכל הברכה[עריכה]

שלום דובי!

הגעתי כרגע בעבודתי בספר היכל הברכה בכמה מקרים שבהם המחבר דורש ענינים השייכים לטעמי המקרא המיוחדים שנמצאים במלים של המקרא. למרות שהסברת לי לפני כן איזה תוכנה ותוספות אני צריך להוריד ולהתקין כדי שבמסך שלי הפונט של הטעמים ייראה תקין עדיין לא הצלחתי שהציטוטים שבהם טעמי מקרא יופיעו כמו שצריך במסך שלי. אבל זה לא רצוני או מטרתי עכשיו.

מה שכן בקשתי אליך, אם תוכל להסתכל בדף של היכל הברכה ולהגיד אם לפחות אצלך הטעמים והפונט נראה בסדר בשני המקרים החדשים שהוספתי הערב. אחד בכותרת של "ויקרא אלהים לרקיע" ואחד בכותרת של "ויאמר אלהים יהי רקיע". תודה רבה!--Dmokhtar (שיחה) 00:20, 21 בינואר 2013 (IST)

שלום דניאל. במסך שלי רואים את הטעמים בסדר גמור (למרות שניתן כמובן לבחור בפונט יותר מתאים). אם אני זוכר נכון, כשדיברנו על זה פעם הנקודה עלתה שאולי זה קשור אצלך למערכת הפעלה ישנה? Dovi (שיחה) 08:35, 21 בינואר 2013 (IST)
אוקיי מצוין. מתישהו אקנה מחשב חדש בכל אופן. תודה רבה. אז אני אמשיך להעתיק ולהדביק באותו דרך שעשיתי להמשך העבודה בספר. (אם אתה יודע על פונט יותר מתאימה אתה מוזמן לשנות ולתקן).--Dmokhtar (שיחה) 10:36, 21 בינואר 2013 (IST)

שלום דובי. מצרף לך קישור לתכנת אמת, משם לקחתי את הטקסט של הדף "ענייני אחרית הימים"[עריכה]

להלן הקישור http://www.ateret4u.com/online/f_00764.html מקווה שעכשיו תחזיר לי את המאמר במלואו.

אני מצטער אבל זה לא משנה: הטקסט הזה הוא ההעתק ממכון ממרא באופן ברור, וגם אם לקחת את זה מאתר אחר אז הם לקחו את זה משם. אנא ממך לפתור את הבעיה אחת ולתמיד בדרך פשוטה: קח את הפרקים שאתה מעתיק מוויקיטקסט ובזה ייגמר כל הסיפור. Dovi (שיחה) 13:46, 21 בינואר 2013 (IST)

תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא[עריכה]

שלום Dovi,

בתבנית:טעמי המקרא באינטרנט כתוב "פונט מומלץ לתנ"ך זה הוא Keter YG", אבל בתבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא הגופן "SBL Hebrew" מופיע לפני "Keter YG", ולכן במחשבים שבהם מותקנים שניהם הטקסט יופיע בגופן "SBL Hebrew", ולא בגופן "Keter YG". האם זה מכוון? תודה, Inkbug (שיחה) 12:50, 22 בינואר 2013 (IST)

שלום. זה לא מכוון, קח בחשבון שמדובר על מהדורה נסיונית בינתיים, ויש מה לשפר (אז תודה על ההערה). נראה לי שהשארתי את זה כך בטעות לאחר קצת נסיונות. אתקן אותו. Dovi (שיחה) 13:16, 23 בינואר 2013 (IST)

שלום, ערכתי את התבנית. השינוי ממתין לסקירה, אך משום מה חלק מהפרקים מופיעים כבר בתצוגה החדשה (לאנשים שאין להם חשבון).

תודה על התיקון. הוספתי לך עכשיו הרשאות של "עורך" ו"סוקר" כדי שלא תצטרך להמתין. האמת שהוחלט במזנון לשנות את ההגדרה הזו אבל עדיין צריך לבצע את זה מבחינה טכנית. Dovi (שיחה) 13:16, 23 בינואר 2013 (IST)

עוד הערה: יש רווח לפני הקו של הלגרמיה או של פסיק לבין המילה שלפניה. אני חושב שצריך להשתמש ברווח-לא-מפסיק ( ) ברווח הראשון, כדי שהקו לא יופיע בשורה אחרת מהמילה שלפניה. תודה, Inkbug (שיחה) 11:21, 23 בינואר 2013 (IST)

במהלך העבודה אכן חשבתי על זה, אבל לא רציתי לשנות באמצע, כי אם יהיה מישהו שיכול להפעיל בוט פשוט אז ניתן לתקן את זה באופן אוטומטי בסוף העבודה לכל התנ"ך. אבל אח"כ חשבתי על דבר נוסף: אין דרך להבחין בין לגרמיה לפסק ביוניקוד. אמנם ע"י השימוש ברווח-לא-מפסיק לפני לגרמיה בלבד (כי הוא הטעם של התיבה ואמור להיות קשור אליה) לעומת רווח רגיל לפני פסק, יהיה ניתן להבחין ביניהם ביוניקוד כדי לאפשר הטעמות אוטומטיות בעתיד שיבחינו ביניהם גם בתצוגה. מה אתה חושב? Dovi (שיחה) 13:16, 23 בינואר 2013 (IST)

ועוד דבר, במהדורה שלך אין מספרי פסוקים (חוץ מהדוגמא במשתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ניווט בצדדים). במצב כזה באמת אי אפשר למצוא שום דבר בדפים. יש תכנון להוסיף את המספור בתוך הטקסט או בצד? Inkbug (שיחה) 11:30, 23 בינואר 2013 (IST)

זה נכון. יש כאן שני דברים: העניין העקרוני והעניין ההכרחי. העניין העקרוני הוא תצוגת הפסוקים בדרך שמתאימה למסורה (ברווחים של חלוקת הפרשות), בלי הפרעות של מספרי פרקים ופסוקים שמסיחים את הדעת ומשבשים את התצוגה הרצופה של הפסוקים. העניין ההכרחי הוא בדיוק הסימון הזה שכמובן אי-אפשר לוותר עליו בשום פנים. בגלל שיש קושי לשלב את שני העניינים באופן מיטבי (לא שזה בלתי-אפשרי אבל זה קשה), החלטתי בינתיים לפעול לפי העיקרון בלבד, ורק בסוף לגשת את השאלה הלא-פשוטה של שילוב מספרי הניווט לפרקים ופסוקים. אמנם כבר ניתן לראות דוגמה תרומית כאן. Dovi (שיחה) 13:16, 23 בינואר 2013 (IST)

עוד שאלה: בשירת האזינו (ל"ב:ו') הנוסח אצלך הוא "הֲ לַיהֹוָה֙": הא גדולה עם חטף פתח, רווח, ופתח על הלמד. בכתר עצמו יש פתח (בלי חטף) על ההא (הרגילה), רווח, ושווא על הלמד. בתנ"ך קורן ובתנ"ך סימנים הניקוד הוא כמו הכתר. למה אצלך זה שונה? Inkbug (שיחה) 12:26, 23 בינואר 2013 (IST)

תן לי בבקשה לבדוק את זה ואנסה להשיב לך מאוחר יותר. בכלל, ממש תודה על התגובות וההערות. התחלתי לעבוד על זה במרחב האישי בגלל שעריכת המקרא היא משימה כל כך מורכבת, ורציתי את ה"שקט" למשך חודשים רבים (ואפילו כבר שנתיים) כדי קודם כל לגבש את שיטת העבודה בשביל עצמי ולנסח אותה היטב. אבל זה כבר התקדם מספיק שאני כבר בשלב שאשמח מאוד לקבל הערות והצעות ותיקונים ועזרה. אם תרצה להשתתף בבדיקה או יישום שיפורים (כגון אולי סימני ניווט כמו שהזכרת למעלה) אשמח מאוד. Dovi (שיחה) 13:16, 23 בינואר 2013 (IST)
  1. תודה על ההרשאות.
  2. אני חושב שהרעיון של רווח לא מפסיק רק לפני לגרמיה (כדי להבדיל בינו לבין פסק) זה רעיון טוב.
  3. לדעתי הדוגמה של המספור בצד הוא רעיון טוב (כך הם גם מופיעים בתנ"ך קורן ובתיקונים מסוימים). אני מוכן לעזור עם היישום של זה בשאר הטקסט. מכיוון שזה בתבנית, אם יוחלט שזה לא רעיון טוב, נוכל להחליף את הכל בקלות. הדבר היחיד שאני לא בטוח לגביו זה הקישורים – אני מניח שבסוף נחליף את הטקסט הרגיל שנמצא בויקיטקסט בטקסט הזה (או בנגזרותיו), ולכן אני חושב שזה קצת מיותר. אם לא יהיו קישורים, התבנית תהיה קצרה יותר (מכיוון שרק נצטרך לכתוב אות אחת). אבל זה דבר פחות עקרוני. Inkbug (שיחה) 13:47, 23 בינואר 2013 (IST)

Flatlist[עריכה]

ויקיפדיה האנגלית משתמשת בתבנית en:w:Template:Flatlist, שעושה רשימות בשורה אחת שטובות בשביל נגישות (כמו לקורא מסך). כדי להשתמש בתבנית זו, צריך להוסיף קצת קוד למדיה ויקי:Common.css ולמדיה ויקי:Common.js:

לCommon.js:

/**
 * Helper script for .hlist class in Common.css
 * Last updated: January 6, 2013
 * @maintainer: [[User:Edokter]]
 * @revision: 3.0
 */
/* Fix wrapping issue in IE 8 and up for hlist in table; put a soft-hyphen in front of list items. */
if ( $.client.profile().versionBase > '7' ) {
    mw.util.addCSS( 'table.hlist li:before { content: "\\ad"; }' );
}
/* Add pseudo-selector class to last-child list items in IE 8 */
if ( $.client.profile().versionBase == '8' ) {
    $( '.hlist' ).find( 'dd:last-child, dt:last-child, li:last-child' )
        .addClass( 'hlist-last-child' );
}
/* Generate interpuncts and parentheses for IE < 8 */
if ( $.client.profile().versionBase < '8' ) {
    var hlists = $( '.hlist' );
    hlists.find( 'dt:not(:last-child)' )
        .append( ': ' );
    hlists.find( 'dd:not(:last-child)' )
        .append( '<b>·</b> ' );
    hlists.find( 'li:not(:last-child)' )
        .append( '<b>·</b> ' );
    hlists.find( 'dl dl, dl ol, dl ul, ol dl, ol ol, ol ul, ul dl, ul ol, ul ul' )
        .prepend( '( ' ).append( ') ' );
}

ולCommon.css:

/* Style for horizontal lists (separator following item).
   Note: hlist formatting will break if the resulting HTML lacks a breakable character
   between list items. This happens when the following conditions are true:
   1) The list is made using wiki markup (where HTML is built by parser.php)
   2) HTMLTidy is disabled or unavailable (such as on Special: pages)
   In such cases, building lists with .hlist using HTML instead of wiki markup
   will work around this problem. See also [[Bugzilla:39617]].
   IE8-specific classes are assigned in [[MediaWiki:Common.js/IEFixes.js]].
   Last updated: January 6, 2013
   @maintainer: [[User:Edokter]]
   @revision: 3.0
*/
.skin-monobook .hlist dl,
.skin-modern .hlist dl,
.skin-vector .hlist dl {
    line-height: 1.5em;
}
.hlist dl,
.hlist ol,
.hlist ul {
    margin: 0;
    padding: 0;
}
/* Display list items inline and make them nowrap */
.hlist dd,
.hlist dt,
.hlist li {
    margin: 0;
    display: inline;
    white-space: nowrap;
}
/* Allow wrapping for list items (in tight spaces) */
.hlist.hwrap dd,
.hlist.hwrap dt,
.hlist.hwrap li {
    white-space: normal;
}
/* Display nested lists inline and allow them to wrap */
.hlist dl dl, .hlist dl ol, .hlist dl ul,
.hlist ol dl, .hlist ol ol, .hlist ol ul,
.hlist ul dl, .hlist ul ol, .hlist ul ul {
    display: inline;
    white-space: normal;
}
/* Generate interpuncts */
.hlist dt:after {
    content: ":";
}
.hlist dd:after,
.hlist li:after {
    content: " ·";
    font-weight: bold;
}
.hlist dd:last-child:after,
.hlist dt:last-child:after,
.hlist li:last-child:after {
    content: none;
}
/* For IE8 */
.hlist dd.hlist-last-child:after,
.hlist dt.hlist-last-child:after,
.hlist li.hlist-last-child:after {
    content: none;
}
/* Add parentheses around nested lists */
.hlist dd dd:first-child:before, .hlist dd dt:first-child:before, .hlist dd li:first-child:before,
.hlist dt dd:first-child:before, .hlist dt dt:first-child:before, .hlist dt li:first-child:before,
.hlist li dd:first-child:before, .hlist li dt:first-child:before, .hlist li li:first-child:before {
    content: "(";
    font-weight: normal;
}
.hlist dd dd:last-child:after, .hlist dd dt:last-child:after, .hlist dd li:last-child:after,
.hlist dt dd:last-child:after, .hlist dt dt:last-child:after, .hlist dt li:last-child:after,
.hlist li dd:last-child:after, .hlist li dt:last-child:after, .hlist li li:last-child:after {
    content: ")";
    font-weight: normal;
}
/* For IE8 */
.hlist dd dd.hlist-last-child:after, .hlist dd dt.hlist-last-child:after, .hlist dd li.hlist-last-child:after,
.hlist dt dd.hlist-last-child:after, .hlist dt dt.hlist-last-child:after, .hlist dt li.hlist-last-child:after,
.hlist li dd.hlist-last-child:after, .hlist li dt.hlist-last-child:after, .hlist li li.hlist-last-child:after {
    content: ")";
    font-weight: normal;
}
/* Put numbers in front of ordered list items */
.hlist.hnum ol {
    counter-reset: list-item;
}
.hlist.hnum ol > li {
    counter-increment: list-item;
}
.hlist.hnum ol > li:before {
    content: counter(list-item) " ";
}
.hlist.hnum dd ol > li:first-child:before,
.hlist.hnum dt ol > li:first-child:before,
.hlist.hnum li ol > li:first-child:before {
    content: "(" counter(list-item) " ";
}

מכיוון ששני הדפים הללו מוגנים, האם אתה תוכל להוסיף את הקוד הזה לדפים?

דוגמא:

  • א
  • ב
  • ג

תראה כמו:

א · ב · ג

תודה, Inkbug (שיחה) 13:41, 22 בינואר 2013 (IST)

שלום, אני קצת פוחד לבצע שינויים בדף ההוא כדי שלא אשבור דברים בטעות... :-) האם תוכל לבקש במזנון כדי שאנשים יותר מומחים יבצעו את זה? אם לא אז אנסה לטפל בזה מאוחר יותר. Dovi (שיחה) 13:23, 23 בינואר 2013 (IST)

שמות יב מ[עריכה]

שלום Dovi,

במהדורה שלך על שמות יב מ כתוב "יָֽצְא֛וּ" עם מתג מתחת ליוד. אך, בכ"י לנינגרד נראה שיש שם מרכא ("יָ֥צְא֛וּ"). אני לא בטוח 100% שזה מה שכתוב שם, אבל בכתר המודפס גם יש מרכא כאן. אם הבנתי נכון, אתה משאיר את המרכא במקרים כאלו. האם יש כאן טעות?

תודה, Inkbug (שיחה) 13:09, 29 בינואר 2013 (IST)

גם במהדורת "חורב" של הרב ברויאר יש מרכא. נראה לי שאכן המתג טעות. נחום - שיחה 14:11, 29 בינואר 2013 (IST)
את צודקים ותודה על התיקון. וראו את ההערה כאן. Dovi (שיחה) 15:45, 29 בינואר 2013 (IST)

טעמים של פסק ומקף לעץ חיים[עריכה]

שלום DOVI.

רציתי להוסיף דוגמא של איור על הטעמים של "פסק" ו"מקף" כאן (עץ חיים שער ה פרק ב). אולי אתה יכול במקלדת שלך להקליד את הטעמים באופן מדויקת יותר?--Dmokhtar (שיחה) 09:21, 30 בינואר 2013 (IST)

שיניתי את התווים. זה מה שרצית? Inkbug (שיחה) 10:02, 30 בינואר 2013 (IST)
תודה. Dovi (שיחה) 11:30, 30 בינואר 2013 (IST)
מקף לא מופיע יותר באמצע התיבות מאשר למעלה מהם?...--Dmokhtar (שיחה) 20:28, 30 בינואר 2013 (IST)
מקף מופיע בגובה גגות האותיות עצמן, לא באמצע התיבות ולא מעליהן. נחום - שיחה 05:11, 31 בינואר 2013 (IST)
טוב. כנראה שזה עדיין מתאים לדברי הר' חיים ויטאל כאן שהוא בכלל טעמים שהם "באמצע תיבה" על אף שהוא בגובה הגגות.--Dmokhtar (שיחה) 09:52, 31 בינואר 2013 (IST)

מודה ועוזב ירוחם[עריכה]

סליחה על העיכוב הרב בתשובתי, בדף השיחה שלי. Ijon (שיחה) 03:30, 2 בפברואר 2013 (IST)

מה אתה חושב?[עריכה]

אתה יכול להעיף מבט במשתמש:Inkbug/שער מעוצב? זהו ניסיון לעשות עיצוב מינימליסטי מאוד בשביל דף שער למהדורת התנ"ך שלך, אבל באופן שיתאים לסגנון של הדפים של המהדורה. מה אתה חושב? יש לך רעיונות? Inkbug (שיחה) 20:59, 10 בפברואר 2013 (IST)

תודה על היוזמה! כדי ששער כזה יעבוד כראוי, אצטרך להעביר את דפי הספרים המלאים לחמישה חומשי תורה לדפים של ספר "שלם" ולבנות דפי מפתח לכל אחד מהחומשים (כמו בנ"ך). כמובן שהייתי צריך לעשות את זה בכל מקרה, ועכשיו נתת לי עוד סיבה להתחיל.
הסיבה שלא בניתי דף שער עד כה היא טכנית: התחלתי בדפים של "תורה על פי המסורה" ורק אח"כ בדפים של "נביאים וכתובים על פי המסורה", אבל לכתחילה הייתי צריך לעשות את כולם פשוט "מקרא על פי המסורה". ואז היה ניתן לבנות דף שער למהדורה כולה כאן. אבל עכשיו קשה מדי להעביר מאות רבות של דפים.
לגבי העיצוב גם אני נוטה למינימליזם, אמנם נראה לי שבכל זאת יש מסר חשוב בצורת הטבלה (כגון כאן).
אגב, האם לאחר הנסיונות המוצלחים בסימני הניווט לפסוקים, נראה לך אפשרות לבנות סקריפט בשביל זה? Dovi (שיחה) 09:02, 11 בפברואר 2013 (IST)
שלום. מה אתה חושב על זה עכשיו? זה מה שהתכוונת לגבי הטבלה?
לגבי הסקריפט, אני אנסה להכין משהו, ואעדכן אותך אם אצליח. Inkbug (שיחה) 12:52, 11 בפברואר 2013 (IST)

שלום!

הנה מה שבישלתי: < syntaxhighlight lang="javascript"> if ( mw.config.get("wgAction") === "edit" ) {

 setTimeout(function(){

$(".toolbar.section-advanced").first().append('

מספרי פסוקים
<a href="#" title="פסוק הבא" class="tool tool-button wikiEditor-toolbar-spritedButton" onclick="pasukNumber();return!1" style="background-position: -70px -502px;">פסוק הבא</a><a href="#" title="שנה פרק" class="tool tool-button wikiEditor-toolbar-spritedButton" onclick="pasukNumber.setChapter();return!1" style="background-position: 2px -1798px;">שנה פרק</a><a href="#" title="שנה פסוק" class="tool tool-button wikiEditor-toolbar-spritedButton" onclick="pasukNumber.setVerse();return!1" style="background-position: 2px -1798px;">שנה פסוק</a>

');

 },3000);

}

/* Pasuk Numbers */ var pasukNumber = (function () {

 var prev;
 var prevVerse=2;
 var textbox = $("#wpTextbox1");
 var findVerseEnd = function () {
   var index = textbox.val().indexOf("׃",prev||0)+2;
   textbox.prop("selectionStart",index).prop("selectionEnd",index).focus();
   prev = index;
 }
 var chapter = "א";
 var letter = function (n,t,l){

if ( n === 10 ) return "י"; if ( n === 15 ) return "טו"; if ( n === 16 ) return "טז"; if(!n||n<1||n%1!=0)throw"";for(t="";n>=400;n-=400)t+="ת";t+=["","ק","ר","ש"][n/100>>0]+["","י","כ","ל","מ","נ","ס","ע","פ","צ"][n%100/10>>0];(l="אבגדהוזחט".split()).push();l=l[n%10-1];return(t||"")+l}

 var insertMarker = function () {
   prevVerse = (prevVerse||0)+1;
   var marker = " "+letter(prevVerse)+" ";
   var value = textbox.val();
   var index = textbox.prop("selectionStart");
   var value1 = value.slice(0,index);
   var value2 = value.slice(index);
   textbox.val(value1+marker+value2);
   textbox.prop("selectionStart",index+marker.length);
   textbox.prop("selectionEnd",index+marker.length);
 }
 var toggle = true;
 var first = true;
 var x = function () {
   if ( first ) {
     x.setChapter();
     x.setVerse();
     first = false;
   }
   if ( toggle ) {
     findVerseEnd();
   } else {
     insertMarker();
   }
   toggle = !toggle;
 }
 x.setChapter = function ( ) {
   var c = prompt('פרק');
   if ( c ) chapter = c;
 }
 x.setVerse = function ( c ) {
   var c = prompt('פסוק\n(מספר)');
   if ( c ) prevVerse = c*1;
 }
 return x;

})(); </syntaxhighlight> זה עדיין לא עובד מצויין, אבל רציתי להראות לך. תוסיף את זה לvector.js שלך (שנמצא פה: מיוחד:הדף שלי/vector.js), וזה יוסיף שלושה כפתורים לשורת העריכה. תלחץ על הכפתור הראשון, תכניס את המידע, וזה יביא אותך למקום הראשון בו נמצא התו "׃". לחיצה שנייה תכניס את מספר הפסוק. לחיצה שלישית תביא אותך למקום הבא, ולחיצה רביעית תכניס את מספר הפסוק (וכן הלאה). כשאתה מגיע לפרק הבא, תלחץ על הכפתור השני, ותכניס את מספר הפרק. הכפתור השלישי משנה את מספר הפסוק, אם יש בעיה. אני ממליץ לבדוק את כל השינויים לפני השמירה - אני לא מבטיח שזה יעבוד כמצופה. Inkbug (שיחה) 14:55, 11 בפברואר 2013 (IST)

ואו... ייקח לי קצת זמן ליישם את זה. ייתכן גם שלא דייקתי בטרמינולוגיה: ב"סקריפט" התכוונתי להפעלת בוט אוטומטי שאולי יבצע את המלאכה הזו מאחורי הקלעים.

אגיד לך את האמת, שכעת שאני מבצע הגהה ועריכה בפרקים בנ"ך, הרבה יותר נוח בשבילי לערוך אותם מול כתבי־היד בלי הקידוד הנוסף. כמובן חשוב ואפילו הכרחי שזה יהיה בסוף, אבל עדיף שמלאכת העריכה העיקרית תבוצע קודם.

מבחינה פרקטית, מה אתה חושב על הרעיון הזה: עוד מעט (מקווה שבעוד יומיים) אסיים בעזר"ה את כל ספרי הנביאים. אח"כ יישארו לי מספר ספרים בכתובים ותיקונים אחרונים בתורה, אבל ספרי הנביאים יהיו שלמים לגמרי. מדובר על פרקים שלמים ופשוטים (לא פרשות) שאין בהם עליות לתורה, והדבר היחיד שהוא לפעמים "חריג" בהם מבחינת תבנית הפסוקים הוא סימני הסדרים (וגם הם מופיעים באופן אחיד לגמרי).

אולי כדאי להתנסות בסימון האוטומטי של הפסוקים דווקא בנביאים? Dovi (שיחה) 21:05, 11 בפברואר 2013 (IST)

שלום, אני מצטער מאוד, אבל ממש אין לי ניסיון בבוטים. אני יכול לעזור בכתיבת סקריפט חצי אוטומטי (שמריצים ידנית), אבל בוט אני לא אוכל לכתוב. יכול להיות שאפשר לבקש עזרה בw:en:Wikipedia:Bot requests או בw:ויקיפדיה:בוט/בקשות. Inkbug (שיחה) 11:04, 12 בפברואר 2013 (IST)
מבין, וסליחה שהגזמתי בציפיות. אנסה להתקין את זה בהמשך השבוע ותודה על הכלי השימושי! בנוסף יש אנשים כאן שהפעילו בוטים בעבר (כגון אראל) ואולי כדאי שנפנה אליהם לעזרה. בכל מקרה ההתקדמות סה"כ בסימני הניווט בתנ"ך היא דרמטית: זה ממש עובד וזה נראה טוב מאוד, והכל בזכותך. Dovi (שיחה) 12:16, 12 בפברואר 2013 (IST)

מפתח שמות[עריכה]

שלום Dovi,

אמש סימתי את הקלדת "נגד אפיון" וחשבתי להוסיף פרק שלא נמצא בתרגום המקורי של מנחם שטיין - מפתח שמות בסוף הספר.

  • האם זה אפשרי להוסיף דבר כזה, או שזה נוגד את הכללים בויקיטקסט? נראה לי שמפתח כזה עשוי להיות מאד מועיל.
  • חשבתי לעשות מפתח כזה גם ל"קדמוניות היהודים", שגם שם (בתרגום אברהם שליט) הוא לא קיים במקור. האם ניתן להעלות מפתח כזה לויקיטקסט, מבלי שהספר (קדמוניות) עצמו נמצא שם (אני מניח שזכויות היוצרים על התרגום לא יפקעו עוד הרבה שנים)? משהו כמו "קדמוניות היהודים - מפתח שמות"?

תודה, Liadmalone (שיחה) 15:19, 18 בפברואר 2013 (IST)

שלום. קודם כל, כל הכבוד! הסתכלתי עכשיו וזה נראה מצויין! בגללך (בנוסף לתורמת שקדמה לך) יש נגישות חדשה חסרת תקדים בעברית לספר החשוב הזה.
לגבי יצירת מפתחות שאינם נמצאים במהדורות המודפסות: זה רעיון מצויין ובדיוק בשביל יצירת חומרי עזר כאלה קיים מרחב ה"ביאור" בוויקיטקסט. אתה יכול ליצור לדוגמה דף בשם ביאור:מפתח שמות לנגד אפיון ולבנות בו את המפתח. בהצלחה רבה, Dovi (שיחה) 17:14, 18 בפברואר 2013 (IST)
תודה. אז אני מבין שלא נהוג ליצור מפתח כזה בגוף הערך? תוכל לתת לי דוגמא לביאור כזה? Liadmalone (שיחה) 17:24, 18 בפברואר 2013 (IST)
שלום, לא נראה לי שזה נעשה בעבר, אמנם זה לא אומר שלא יכול להיות. יש תחום אפור של עיצוב מודרני ושימושי לטקסט, כאשר הטקסט עצמו במרחב הראשי אינו מקורי בעיקרו, אמנם בעיצובו יש מקוריות כדי לקרב אותו לְמה שמצופה במהדורה איכותית (וברוב הטקסטים בוויקיטקסט זה נעשה לפחות קצת ולפעמים אף הרבה).
בסופו של דבר, מידת העיצוב והכלים הנוספים שראוי לשים בגוף הערך תלויים בדעתה של קהילת התורמים. אתה יכול כמובן פשוט לעשות את זה, ואז לתת לאנשים להתרשם ממנו ולהגיב. אפשר גם לשאול קודם במזנון, ואולי להסביר שם את החשיבות של מפתח השימות, ומדוע עדיף שהמפתח יהיה בגוף הערך. אני אישית לא רואה בעיה בהוספת מפתח בגוף הערך אם זה שימושי, וכבר הראת בעבודתך שיש לך שיקול דעת נבון כיצד לעצב טקסט חשוב. אמנם גם ייתכן שאחרים יחשבו אחרת לגבי המפתחות. ההחלטה בידך :-) Dovi (שיחה) 22:37, 18 בפברואר 2013 (IST)
תודה. ומה לגבי דוגמא קימת לערך במרחב ה"ביאור"? הייתי רוצה לראות את מידת הקשר בינו לבין הדף בו נמצא הטקסט שהוא מתיחס אליו.
ומה אומרת המילה "ביאור" בתחילת השם שהצעת לדף? למה לא פשוט מפתח שמות לנגד אפיון? Liadmalone (שיחה) 23:58, 18 בפברואר 2013 (IST)
המילה ביאור עם הנקודתיים מהווה "מרחב שם" נפרד, וחיפושים לערך המוגבלים למשל למרחב השם הראשי לא ימצאו אותו. זה בעיקר עניין פרוצדורלי. אין לנו למיטב ידיעתי דוגמאות לדברים מהסוג הזה במרחב "ביאור". אני אישית לא רואה סיבה שזה לא יהיה במרחב הראשי. נחום - שיחה 01:46, 19 בפברואר 2013 (IST)
שלום! אני חושב שמפתח הוא לא ממש ביאור. אין כאן פירוש לטקסט - לדעתי הוא דומה יותר לתרגום מקורי, שגם נמצא במרחב הראשי. אני הייתי קורא לדף קדמות היהודים - נגד אפיון - מפתח או משהו דומה, והייתי כותב למעלה שהתוכן נוצר ע"י עורכי ויקיטקסט. בברכה, Inkbug (שיחה) 08:06, 19 בפברואר 2013 (IST)

נראה לי שמרחב שם נפרד עלול לגרום לסרבול ולקושי במציאת הדף (למרות שמן הסתם יהיה קישור אליו מהדף הראשי של "נגד אפיון"), אבל נשארו לי 2 שאלות:

כתבת: "אני מבין שאין תומכים להכנסת מפתח כזה לפסקה נפרדת בדף הראשי". ממש לא! אף אחד כאן לא הביע התנגדות. אמנם המחשבה הראשונה שלי היה מרחב הביאור כי זה לא ממש הטקסט עצמו, אבל גם אני ממש לא מתנגד שיהיה בדף הערך עצמו כחלק מעיצוב הטקסט. אני גם לא חושב (לעומת Inkbug) שיש סיבה לשנות את השם של הדף, הרי בסה"כ מדובר על כלי ניווט שימושי בתוך המקור. נראה לי שהיו יותר מדי דיבורים והססנות כאן, ואולי זה בגללי שבטעות עכבתי אותך בהתחלה ללא צורך. העבודה שלך נהדרת. לך על זה! Dovi (שיחה) 12:13, 19 בפברואר 2013 (IST)

תודה. אם אין מתנגדים, אתחיל במלאכה.
ושאלה נוספת: גיליתי עכשיו, ב[דף הקובץ הסרוק] של "נגד אפיון", קישור בצד בשם "קישור לדף המפתח". מה זה? מה אומרת המילה "מפתח" בהקשר הזה"? האם זה לא עלול לגרום לבלבול בין שני המושגים? Liad Malone (שיחה) 12:28, 19 בפברואר 2013 (IST)
המפתח עליו מדובר בקישור שם הוא דף כמו זה - לא מה שאתה מתכוון אליו. אם לא תקרא לדף מפתח: קדמות היהודים - נגד אפיון (עם נקודתיים אחרי המפתח) לא תהיה בעיה. Inkbug (שיחה) 13:07, 19 בפברואר 2013 (IST)

פרשת שמיני[עריכה]

שלום דובי,

  1. הוספתי סימני פסק ולגרמיה לפרשת שמיני (עריכה זו). הלגרמיה בפרק י:ו הוא על פי ברויאר – האם צריך להוסיף הערת נוסח?
  2. בפרק י:יב כתוב "וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮" (קדמא ומרכא לפני הזרקא). על פי ברויאר (טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת עמ' 90) המשרת של זרקא הוא תמיד מונח חוץ מבעשרה מקרים (והוא לא מזכיר את מקרה זה). האם אני לא הבנתי משהו נכון, או הוא פספס משהו?
  3. "קִ֠רְב֞וּ" (י:ד) – על פי ברויאר (שם עמ' 64 הערה 39) מנהג הכתר (וכן כמה כ"י אחרים) הוא לשים את הגרשיים לפני התלישא. האם כדאי ללכת לפי שיטת הכתר או לפי שיטת כ"י לנינגרד?

ערב טוב, Inkbug (שיחה) 21:04, 1 באפריל 2013 (IDT)

שבוע טוב, תודה על העדכונים ועל השאיפה לדיוק, וסליחה שאין לי זמן לבדוק את הדברים עכשיו. דבר אחד לא הבנתי: "הלגרמיה בפרק י:ו הוא על פי ברויאר" - מה זאת אומרת "על פי ברויאר"? Dovi (שיחה) 22:28, 1 באפריל 2013 (IDT)

ברויאר כותב (שם עמ' 66) שפרק י:ו הוא אחד משלושה מקרים בתנ"ך (האחרים הם ויקרא כא:י ורות א:ב) שבהם לגרמיה מופיע לפני מהפך פשטא במקום לפני רביע. Inkbug (שיחה) 23:09, 1 באפריל 2013 (IDT)

תודה הבנתי. לדעתי:

  1. לא מדובר על קביעה או הכרעה בנוסח, כי נוסח משותף בכל המקורות, אלא על הערה של ברויאר לגבי תופעה חריגה בנוסח. אז לא צריך הערת נוסח.
  2. ברויאר לא מיצה את הנושא, וראה בהרחבה אצל ייבין, 223-224, שם בהערה 7 הוא מביא את הפסוק הזה ומעיר שהחריגה בטעם המשרת בגלל הפסק (ראה כה.3).
  3. ראה ייבין כח.2 (עמ' 232) לתיאור מלא של שיטות כתבי־היד. בשביל תיקון קוראים נראה לי שנכון להביא את הגרשיים בהברה המוטעמת כמו שהוא בדרך כלל, וכמו שמקובל בדפוסים גם במקרים הללו (כאשר ההברה המוטעמת בשני טעמים אינה באות הראשונה). וזה דומה לעוד שיטות המתאימות לתיקון קוראים, כגון סימון כפול של טעמים באופן קבוע בהברה המוטעמת, או סימון מלא קבוע בטעמי אמ"ת לעולה ויורד ורביע מוגרש בהברה אחת. Dovi (שיחה) 23:56, 1 באפריל 2013 (IDT)

עוד מחשבה לגבי מספר 3: אולי <קִ֞‍֠רְב֞וּ>? או אפילו <קִ֞‍֠רְב֞‍֠וּ>? אמנם לא נעים לחדש נוהג חדש שלא נמצא בפועל באף מהדורה אחרת. Dovi (שיחה) 00:04, 2 באפריל 2013 (IDT)

תודה על ההבהרות. ההצעה שלך ל"קרבו" דומה לנוסח כי"ל ביחזקאל מח:י (גרש על ה"ו" ועל ה"א"), אבל שם מדובר בגרש רגיל ולא בגרשיים. אני חושב שיותר פשוט להשאיר את הנוסח כמו שהוא עכשיו, וטוב כי"ל לסמוך עליו בשעת הדחק. Inkbug (שיחה) 07:46, 2 באפריל 2013 (IDT)

יצירה מקורית[עריכה]

שלום דובי,

סימתי את פרויקט מפתח השמות ל"נגד אפיון" ובאותו הקשר יש לי שאלה: האם מותר להעלות לויקיטקסט יצירות מקוריות שלא פורסמו מעולם? האם יש דוגמאות לטקסטים כאלה, שנוצרו על ידי המשתמש שהעלה אותן ורשם את עצמו כיוצר שלהן? Liadmalone (שיחה) 15:58, 10 באפריל 2013 (IDT)

אני שוקל ליצור מפתח שמות ל"קדמוניות היהודים" (שלא קיים בתרגום אברהם שליט, היחיד שקיים בעברית), כדוגמת המפתח שיצרתי ל"נגד אפיון" (רק בדף נפרד מהדף העתידי של הספר עצמו, שאותו עדיין לא ניתן להעלות בגלל זכויות יוצרים), ואני מעונין לדעת אם מותר לי להעלות מפתח כזה, כששמי מופיע כיוצרו. האם זה אפשרי רק במרחב הביאור? תוכל להפנות אותי לדוגמאות קרובות לזה? Liadmalone (שיחה) 15:53, 12 באפריל 2013 (IDT)

איך מפנים ל...[עריכה]

שלום דובי

לא הצלחתי להפנות ל"קדמות היהודים" מאמר שני פרק ט. ההפניה מביאה אותי לכותרת של קדמות היהודים. מה הסוד?

אגב: האם יש גם דרך להפנות לפיסקה מסויימת בדף גדול, כגון מדרש ספרא (כשם שאני מצליח להפנות למשנה מסויימת בתוך פרק)?

תודה

Ahituvrs (שיחה) 10:12, 25 באפריל 2013 (IDT)

אופס.. מצאתי את הסוד בקדמות היהודים, על פי המפתח. עדיין אשמח לתשובה בנושא הספרא. Ahituvrs (שיחה) 10:16, 25 באפריל 2013 (IDT)

שלום רונן. צריך "עוגן" במקום המסויים בתוך הדף כדי להפנות אליו. אם ההפנייה לקטע בדף המסומן בכותרת בתוך == אז העוגן נוצר אוטומטית. אם אין כותרת אוטומטית כזו אז צריך ליצור את העוגן בתוך הדף, ע"י השימוש בתבנית:עוגן ותבנית:עוגן בשורה.
הראתי הבוקר את הביאור שלך למשנה למישהו מול המסך והוא מאוד אהב את זה :) Dovi (שיחה) 13:57, 25 באפריל 2013 (IDT)

Forced user renames coming soon for SUL[עריכה]

Hi, sorry for writing in English. I'm writing to ask you, as a bureaucrat of this wiki, to translate and review the notification that will be sent to all users, also on this wiki, who will be forced to change their user name on May 27 and will probably need your help with renames. You may also want to help with the pages m:Rename practices and m:Global rename policy. Thank you, Nemo 16:28, 3 במאי 2013 (IDT)

קריאת שמע בפרוייקט ויבינו במקרא[עריכה]

היי דובי,

שמתי לב עכשיו שהדף של קריאת שמע לא מעוצב באופן הסטנדרטי ויפה כמו דפי הפרשות. אני חושב זה יהיה טוב אם תוכל להוסיף קטע, כמו שראיתי נגיד שיש בדף של פרשת בהר לפני ההפטרה... בברכה, --SuperJewמכל מלמדיי השכלתישירו ל-ה' כי גאה גאה • כ"ו באייר ה'תשע"ג 14:08, 6 במאי 2013 (IDT)

שלום, אתה מתכוון לתיאור של ההפטרה? זה לא שייך כמובן לקריאת שמע. אולי התכוונת לתבנית בראש הדף? Dovi (שיחה) 22:16, 6 במאי 2013 (IDT)
כן, התכוונתי לתיאור של ההפטרה. פשוט שיהיה משהו שמתאר את מיקום הפרשות בצורה מסודרת. --SuperJewמכל מלמדיי השכלתישירו ל-ה' כי גאה גאה • כ"ז באייר ה'תשע"ג 12:57, 7 במאי 2013 (IDT)
אז אתה מציע לציין את מספרי הפסוקים לשלושת הפרשות? אין כמובן שום בעייה להוסיף את זה. Dovi (שיחה) 19:39, 7 במאי 2013 (IDT)
כן, בצורה עיצובית יפה המתאימה לשאר. כי כרגע זה איזה תבנית עם קישור שבור. --SuperJewמכל מלמדיי השכלתישירו ל-ה' כי גאה גאה • כ"ז באייר ה'תשע"ג 19:59, 7 במאי 2013 (IDT)

ירושלמי[עריכה]

אשמח לעזור. אנא תן לי איזה נוהל עבודה מסודר כלשהו שאפעל לפיו • אור שפיראשיחהתרומות • כ"ו באייר ה'תשע"ג • 14:12, 6 במאי 2013 (IDT)

רק עכשיו אני שמה לב שמדובר בפרויקט נפרד מכלל התלמוד הירושלמי, למה ככה? מדוע לא לאחד את הפרויקטים (שניהם לא מלאים...)• אור שפיראשיחהתרומות • כ"ז באייר ה'תשע"ג • 15:29, 7 במאי 2013 (IDT)
נראה לי שההבדל בין גירסאות ותוכן בין שני הטקסטים (ירושלמי של דפוס הישן ושל הרב בארי) משמעותי מספיק שיהיה קשה מדי להכיל את שתיהם במשולב תוך יחידה אחת. עניות דעתי.--Dmokhtar (שיחה) 15:42, 7 במאי 2013 (IDT)
לידעתך, רציתי לתת לך רשימה לא ממצה של מסכתות שזכורים לי מלאים תוכן של דפוס הישן (כדי שלא תצטרכי ללחוץ ולבדוק על כל מסכת בנפרד): סוטה (חלקי), שבת, פסחים (פרק אחרון), ראש השנה, תענית, מגילה (טיפונת), נדרים (הוקלד ע"י נחום. לא יודע על בסיס איזה דפוס).--Dmokhtar (שיחה) 15:42, 7 במאי 2013 (IDT)


נראה לי מגוחך לשבת ולחכות להקלדה של טקסט לא מנוקד בעוד שיש כבר טקסט מנוקד, צריך להבין, דפים בויקיפדיה מובילים לאתר לפרויקט של הירושלמי ומגיעים ל404, אין סיבה לכך• אור שפיראשיחהתרומות • כ"ז באייר ה'תשע"ג • 18:15, 7 במאי 2013 (IDT)
ממה שאני הבנתי הנוסחא של הרב בארי שונה גם לענין גירסאות ופרשנות (לעתים קרובות באופן משמעותי). זה לא רק ענין של מנוקד מול לא מנוקד. בירושלמי קיים הרבה קונפליקטים של גירסאות ופרשנות (לפעמים ג' או ד' דרכים של נוסחאות ופיסוק תוך מפרשי הדף בלבד). אם תשלבי את הכל ביחד יהיה עבודה כפולה וסרבול אחר כך לפצל את הנוסחאות השונות אחת מחברתה. ומה הועלנו.--Dmokhtar (שיחה) 18:25, 7 במאי 2013 (IDT)

שלום אור ודניאל, אתם מעלים נושא חשוב. אני נוטה להסכים עם אור ואסביר למה.

לגבי הנוסח, המצב בירושלמי אינו דומה בכלל לתלמוד הבבלי (לגביו יש כמה כתבי יד ודפוסים חשובים, וגם דפוס וילנא חשוב ביותר מכמה סיבות גם אם הוא רחוק מלהיות מושלם). אמנם לגבי התלמוד הירושלמי יש רק כתב יד אחד שלם, וכל הדפוסים נובעים ממנו בסופו של דבר (רק שהוסיפו עליו שיבושים לרוב). מהדורתו של הרב בארי מבוסס על כתב יד זה ברובו, וראוי שהוא יהיה הנוסח העיקרי אצלנו. אמנם יש גם ערך להציג את הנוסח (המשובש) המוכר מהדפוסים (כגון דפוס וילנא שעל פיו קבעו את "הדף היומי" לתלמוד הירושלמי).

הסיבה שעד כה לא שילבתי את הטקסט של הרב בארי בדפים הרגילים של הירושלמי הייתה בעיקר עניין של נוחות: זה היה הרבה יותר קל לקחת קובץ המכיל פרק שלם ולהעלות אותו בדף אחד. כך חשבתי שאוכל להספיק יותר, ובעתיד יבואו אנשים אחרים ויחלקו את הטקסט גם בדפים של ההלכות. אבל יש גם עוד סיבה: זה שימושי לאפשר דפדוף בפרק שלם, וגם שהפרק מהווה יחידה מובהקת יותר מההלכה (ואכן חלוקת ההלכות שונה לפעמים בכתב היד מול הדפוסים).

לדעתי הפתרון האידיאלי הוא להראות את הטקסט של הרב בארי בדפים של פרקים, וגם בדפי ההלכות (ע"י הכללה). בדפי ההלכות אני מציע לשים את הטקסט של הרב בארי במקום הראשון בדף כטקסט העיקרי (לאותן הלכות שבהן הוא קיים), אח"כ באותו דף להוסיף את נוסח הדפוסים (אם הוא קיים אצלנו). לרעיון דומה ראו ברמב”ם, שם יש טקסט מוגה למעלה ונוסח הדפוסים למטה (וכן בעוד מספר פרקים ברמב”ם).

לגבי חלוקת ההלכות בדפוסים שלא תמיד מתאימה לכתב היד, נראה לי שאין כאן בעייה גדולה וניתן לפתור אותה בדרכים פשוטים ואלגנטיים (ע"י הערה מיוחדת וקישור). מדובר בעיקר במסכת שקלים.

מה אתם חושבים? Dovi (שיחה) 19:36, 7 במאי 2013 (IDT)

אני חושבת שצריך לעשות הכול כדי שגולש סתמי (או אפילו קישור מויקיפדיה) שמכניס חיפוש בפורמט "ירושלמי {מסכת} {דף} {עמוד}" או "ירושלמי {מסכת} {פרק} {הלכה}" לא ייתקל ב"דף לא נמצא", לגבי איך ומה לעשות אני מאוד אשמח אם יהיה לי פרק לדוגמה ללמוד ממנו איך לעשות את השאר • אור שפיראשיחהתרומות • כ"ז באייר ה'תשע"ג • 19:47, 7 במאי 2013 (IDT)
אני לא מסכים. בכל זאת, בסופו של דבר הענין תלוי באלה שנכנסו בעובי קורה (דהיינו אתם). לא רואה הרבה תועלת בהכנסת פירוש/נוסחא/פיסוק מחודשת של הרב בארי כברירת המחדל של האתר כאשר רוב מפרשי הירושלמי שקיימים אצלנו (כמו הפני משה, קרבן העדה, והגהות הגר"א) לוקחים את הגירסאות שנמצאות בדפוס כמובנים מאליהם ומתחילים את הפירוש שלהם מתוך גירסת הדפוס כנקודת מוצא. שוב הייתי מעדיף לחלק את הכל תחת תת-שם בסוגריים --ירושלמי (בארי), ירושלמי (דפוס), ירושלמי (גר"א)-- (כמו שאני מתכנן לעשות אצל העבודה שלי בספרא), אבל אני מוותר את עמדתי בדיון הזה. No offense taken. בהצלחה על הפרויקט. --Dmokhtar (שיחה) 22:49, 7 במאי 2013 (IDT)
דניאל, אני דווקא מסכים. הסיבה שיש ערך להביא גם את נוסח הדפוסים הוא בגלל הפירושים שנכתבו לפיו. אבל מעבר לכך אין בו ערך. (לרוב פירושי האחרונים שנכתבו על הירושלמי הרבה פחות חשובים מהראשונים והאחרונים ביחד שנכתבו על הבבלי, ועיקר הלימוד בירושלמי הוא בירושלמי עצמו [והשוואתו לבבלי ושאר ספרות חז"ל] ולא לימוד מפרשיו.) אני גם מסכים שהכותרות בכל דף יציינו את מקורו של כל נוסח בדומה למה שאתה מציע. Dovi (שיחה) 22:56, 7 במאי 2013 (IDT)
אני מציע גם וגם: הירושלמי העיקרי יהיה בדף אחד, ובו תגיות קטע שיאפשרו יצירת דפים נפרדים כפי שהציע דניאל. על הדפים הנפרדים של הדפוס, למשל, יהיה אפשר להוסיף פירושים. בברכה, נחום - שיחה 06:29, 8 במאי 2013 (IDT)
או אולי שזה יהיה כמו שמוצג התנ"ך, שיש אפשרות לראות גרסה עם טעמים,רק עם ניקוד, ללא ניקוד ואף גרסה עם ביאור, ואז אם אין אחת הגרסאות לפחות יראו את מה שיש • אור שפיראשיחהתרומות • כ"ח באייר ה'תשע"ג • 17:05, 8 במאי 2013 (IDT)

שלום, חזרתי ואענה בקצרה לפני השינה. אור, נראה לי שאת בנחום בעצם אומרים אותו דבר, וגם אני מסכים. אם נשים את כל הגרסאות הקיימות בדף אחד (הדף של ההלכה), יהיה אפשרי על ידי השימוש בתגיות להראות גרסאות שונות של הטקסט וגם לבנות מהדורה עם פירושים. Dovi (שיחה) 22:43, 12 במאי 2013 (IDT)

קטגוריה:תבניות הקשורות לתוספתא[עריכה]

שלום דובי,

בוודאי שמת לב לעבודה המבורכת של משתמש:שילוני בהקלדה, הגהה, עריכה ועיצוב של התוספתא (ואני הקטן מנסה לעזור בצד הטכני). תוך כדי עבודה, התברר שיש כמה תבניות הקשורות לתוספתא, נראה שיש שם כפילות, ולא ברור מה בדיוק התפקיד של כל תבנית. מכיוון שרוב התבניות הן שלך, נשמח אם תוכל לבדוק את העניין, למחוק תבניות מיותרות ולאחד תבניות כפולות. זה יעזור מאד להמשך המבצע! --אראל סגלשיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ג 20:44, 6 במאי 2013 (IDT)

שלום אראל. אני לא זוכר באמת... :-) נראה לי במבט חטוף על האוסף שמדובר על תבניות ניווט לרמות השונות: מסכת, פרק, הלכה. קשה לי לדעת מה מהם יהיה חשוב למעשה במפעלו של משתמש:שילוני ומה לא, כי ייתכן שהוא מארגן את החומר ובונה את הדפים באופן שונה. לכן אני קצת פוחד למחוק בעצמי, אמנם אם תרצו לארגן את התבניות (כולל מחיקה) לפי תכנית העבודה המתגבשת לתוספתא אין לי כמובן שום התנגדות. ההיפך שיהיה בהצלחה! Dovi (שיחה) 22:26, 6 במאי 2013 (IDT)

עריכת האלמוני בערוך השולחן[עריכה]

האלמוני ככל הנראה ביקש לתקן טעות הדומות בערוך השולחן הנדפס, שכן נראה שהטקסט שמחק שם נכפל ללא סיבה הנראית לעין. בברכה, נחום - שיחה 02:53, 17 במאי 2013 (IDT)

השארת הודעה אצלי לגבי מחיקת משפט. יתכן שמדובר בי ובטעות הזו - אשמח לדעת יישר כח על המאמצים הרבים בעריכת ערוך השולחן. יש לי קירבה אישית גדולה מאד לענין (אני מתקן ומעיר מפעם לפעם. מקוה להסתדר שלמה בר (שיחה) 12:08, 19 במאי 2013 (IDT)

תלמודון[עריכה]

שלום דובי

לפי מיעוט התגובות במזנון אני מניח שהאתר אינו מוכר לקהילת ויקיטקסט.

נראה לי נכון יותר שאתה תפנה אליהם בשם האתר, ותציע להם לשתף פעולה.

כתובת האתר: http://talmudon.com/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

המייל שלהם: talmudon@gmail.com

בברכה

רונן Ahituvrs (שיחה) 07:05, 17 ביוני 2013 (IDT)

שלום רונן, תודה אתה צודק שכדאי לפנות אליהם כדי שלא תהיה כפילות סתם. הם יכולים לבנות בדיוק אותו דבר גם כאן אם ירצו, וליהנות מהחיבור הישיר לשאר הספרות התורנית.
אמנם נראה לי שיהיה יותר חזק אם נכתוב מכתב ביחד, כי אתה הרי המחבר של ביאור יפה למשנה כאן... נראה לך שאחד ממנו יכתוב טיוטה, נשפץ אותו ונשלח יחד? Dovi (שיחה) 09:01, 17 ביוני 2013 (IDT)

אני רק מבקש לדעת מה בדיוק אנחנו מציעים להם: האם יש דרך קלה להעביר את כל העבודה שלהם לויקיטקסט? האם ניתן לבנות עבורם מחיצה נפרדת, כדי שלא יתערבבו עם ביאור:בבלי ברכות דף ב ועם ביאור:תלמוד בבלי בשיטת הרמות? או אולי נסתפק בהפניות הדדיות? Ahituvrs (שיחה) 13:16, 17 ביוני 2013 (IDT)

על העברה אוטומטית אני לא יודע (כמה דפים יש שם?). אבל לגבי מקום בשביל ביאור בעל מאפיינים מסויימים בוודאי: אפשר בקלות לעשות ביאור:תלמודון, ביאור:תלמודון ברכות ד:, וכו'. זה פשוט מאוד. Dovi (שיחה) 15:20, 17 ביוני 2013 (IDT)

להערכתי יש שם בערך 250 דפים. כרגיל, מתחילים בקול תרועה, ומשלימים את מסכת ברכות, ואז במסכת שבת יש 2 דפים וכן הלאה...

יש להם רעיון יפה - עבדו במיוחד על החומר לבגרות.

העבודה שלהם על חלק מהדפים מושקעת ויפה, כולל שימוש בצבעים ובהערות רבות.

בקשתי קצת עזרה טכנית מאראל, אבל אולי הדבר הפשוט ביותר הוא להעביר כל מי שנכנס לאתר שלהם לויקיטקסט, ועדיין להשאיר את הכינוי "תלמודון" ואת כל הרקע. ככה זה גם לא יפגע בפירסום שהם עשו מצד אחד, וגם יאפשר להם להשתמש בחומרי הויקיטקסט מצד שני. מקווה שזה אפשרי.

דעתך?

Ahituvrs (שיחה) 16:33, 17 ביוני 2013 (IDT)

שלום, אי אפשר סתם להביא את הכל, לא רק בגלל שהרבה יותר נימוסי לפנות אליהם ישירות, אלא גם בגלל שהם בחרו רשיון לא מתאים ולכן חייבים לקבל רשות. אפשר לנסח פנייה קצרה ויפה שידגיש את היתרונות, כי די ברור מנסיון העבר שהאיחוד בין שנינו יהיה לטובת כולם. אולי תהיה לי הזדמנות לכתוב מחר אלא אם כן אתה רוצה בינתיים, ואז אפשר לשלוח במייל בשמנו (כדאי גם להזמין את אראל כמובן). Dovi (שיחה) 16:51, 17 ביוני 2013 (IDT)

ברור! חס ושלום לא עלה על דעתי להעביר לכאן אתר בלי רשות של יוצריו! חשבתי רק מה בדיוק נציע להם. כלומר, אם יסכימו - איזה שיתוף פעולה בדיוק אנחנו מציעים. הרבה מזה תלוי בשאלה הטכנית, כי אינני יודע אם אפשר בכלל (טכנית) להעביר הנה דפים שלהם, אפילו אם יסכימו.Ahituvrs (שיחה) 17:21, 17 ביוני 2013 (IDT)


בודאי ראית מה ענה לי אראל. אני מציע כאן טיוטא ראשונה לפניה אליהם:


לאנשי ועורכי "תלמודון" שלום רב

ראינו את העבודה שלכם והתרשמנו מאד.

המטרה שלכם, להפיץ את היכולת להתמודד עם התלמוד - היא גם אחת ממטרותינו.

אנחנו מציעים לכם לשתף פעולה עם אתר "ויקיטקסט", במסגרת איזור ה"ביאור". ראו בקישור http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90

למה זה כדאי לשני הצדדים? - אז ככה:

  1. בויקיטקסט יש מאגר גדול של ארון הספרים היהודי, מוקלד וללא זכויות יוצרים. ניתן להפנות בקלות רבה ממקור אחד למשנהו.
  2. הקהילה של קוראי ויקיטקסט גדולה ויכולה לסייע לכם ולהסתייע בחזרה בכתיבה ובקריאה.
  3. השרתים של ויקיטקסט מגובים באופן בטוח ויציב, יחד עם אלו של ויקיפדיה, ומקנים ביטחון מאובדן חומר.

אמנם ויקיטקסט מיועד להקלדת כל חומר בעברית, אבל למעשה, מסיבות שונות, התמקדנו בעיקר בטקסטים מארון הספרים היהודי. ראו בקישור http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

אם תסכימו לשתף פעולה, נשמח להעביר את החומרים שלכם למדור מיוחד בויקיטקסט, אם תרצו תוכלו להשאר בנפרד משאר הפרוייקטים של הביאור שלנו. כמובן ניתן גם לשקול שיתוף פעולה הדוק יותר, כי גם אצלנו יש פרויקט של ביאור התלמוד, ראו http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%A3_%D7%91

בנוסף יש אצלנו גם ביאור טוב למשנה, שאולי יעניין אתכם, ראו http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94

וכן למקרא, וכו'.

המעבר לויקיטקסט לא יחייב אתכם לשנות את שם הפרויקט שלכם, ואם תרצו - נוכל להשאיר אותו כמו היום. בקיצור - יש הרבה מה להרויח.

אם תסכימו נשמח להבהיר בדיוק את הצדדים הטכניים השונים. יש בינתיים רק בעיה קטנה - עליכם לשנות את הרישיון שלכם, כי ויקיטקסט מרשה להשתמש בחומרים שבה גם למטרות רווח (למרות שקשה לראות מי משתמש בזה).

בברכה

רונן אחיטוב - כותב הפירוש למשנה

אבי קדיש - מייסד ויקיטקסט בעברית.

שלום, תודה על הניסוח! אעבור עליו עכשיו. בעיקר אני רוצה לשנות קצת לגבי הרשיון ולהבהיר את הדברים באופן ראוי, כי הרבה אנשים חושבים בטעות שהרשיון שלנו נותן לאנשים "לגזול" את עבודתם של אחרים לעשות כסף. וזה לא נכון וצריך לתקן את רושם המוטעה, כדי שדבר שהוא לא באמת חשוב לא יפריע לפנייה. בעוד כמה דקות אציע את הנוסח ואשלח לך במייל. Dovi (שיחה) 11:16, 18 ביוני 2013 (IDT)
סליחה שאני מתערב, אבל מי זה אבי קדיש? נחום - שיחה 15:17, 18 ביוני 2013 (IDT)
הסתכל נא בדף המשתמש שלי. אפשר להחתים גם אותך? Dovi (שיחה) 15:52, 18 ביוני 2013 (IDT)

תוספתא מנוקדת[עריכה]

יפה ונוח!

מאיפה זה?

יש עוד? Ahituvrs (שיחה) 13:43, 11 ביולי 2013 (IDT)

שלום רונן. התוספתא המנוקדת והמעוצבת למסכת ברכות היא פרי מלאכתו של הרב דן בארי, כמו גם מסכתות בעיצוב דומה בתלמוד הירושלמי ובפרקים נבחרים מהתלמוד הבבלי. הפרויקט העיקרי שלו הוא הירושלמי, אמנם הוא לקח "פסק זמן" לאחרונה בשביל תוספתא ברכות.
הפיסוק והעיצוב חשובים מאוד. חבל לי שבזמן שכתבת את הביאור היפה שלך לארבעה סדרי משנה, לא הייתה אפשרות להציע לך טקסט מנוקד של המשנה להשתמש בו, כי זה עוד לא קיים בגירסה חופשית. אילו היה דבר כזה בזמנו, זה היה תורם הרבה ליעילות של הפירוש שלך בידי הלומדים. אבל אולי בעתיד עוד תהיה אפשרות להוסיף דבר כזה.
ראיתי שלאחרונה כמה אנשים התמסרו להעלת הירושלמי ברציפות מתוך הקלדה של דפוס ישן. זוהי עבודה חשובה מאוד, כדי שהטקסט יהיה קיים ולא ריק. אמנם ממש חבל לי שעוד לא מצאנו כוח אדם לקחת את המסכתות של הירושלמי המעוצב והמנוקד של הרב בארי ולהעלות אותם בנוסף, כי בסופו של דבר הם מהווים תרומה גדולה בהרבה לציבור מהטקסט הפשוט. זוהי תרומה מיוחדת במינה. Dovi (שיחה) 15:20, 11 ביולי 2013 (IDT)

קבוצת משתמשים לויקיטקסט[עריכה]

ויקיטקסט, הספריה החופשית, שואפת לשפר את תכונות ניהול הספרים, ההגהות, וההעלאות. כל קהילות ויקיטקסט, בשפות השונות, חשובות. כמה פעילים מקימים קבוצת משתמשים לויקיטקסט (שנקרא Wikisource באנגלית), שתהווה מסגרת התנדבותית לארגון פעילויות שיחוּר ולעודד פיתוחים טכנולוגיים. אנא הצטרפו אם יש לכם ענין בזה. בנוסף, תאפשר קבוצת המשתמשים שיתוף יעיל יותר של מידע וכלים בין קהילות ויקיטקסט השונות. אתם מוזמנים להירשם לרשימת הדיוור ויקיסורס (שמתנהלת באנגלית), לערוץ ה-IRC #wikisource, לדף הפייסבוק, או לחשבון הטוויטר. במסגרת מיזם Google Summer of Code של חברת גוגל נתמכים ארבעה מיזמי פיתוח עבור ויקיטקסט. כדי להפיק את המירב מאלו, אנו מבקשים מכם משוב עליהם. המיזמים מופיעים בדף ויקיטקסט במיזמים אחרים במטא-ויקי. לסיום, אנו מזמינים אתכם לעיין בדו"ח האמצע על עבודת פיתוח החזון האסטרטגי לויקיטקסט, במסגרת תכנית המענקים של קרן ויקימדיה, כאן.

Global message delivery, 03:40, 25 ביולי 2013 (IDT)

כתב יד קאופמן למשנה[עריכה]

רציתי לשאול אם זה יעזור אם אני יקליד רק טקסט ללא ניקוד או שזה מיותר ציון הלוי (שיחה) 09:24, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

יכול להיות מישהו שבשבילו חשוב שהציג את האותיות בלבד (במיוחד בגלל שהניקוד בכתב־היד הוא לפי מסורת הגייה אחרת מהאותיות). אמנם לדעתי הכי חשוב זה דווקא להציג את כתב־היד כפי שהוא כולל כל מרכיביו. אנא ראה גם מה שכתבתי לך במייל אישי. יישר כוח עצום וחודש טוב! Dovi (שיחה) 11:04, 7 באוגוסט 2013 (IDT)