שיחת משתמש:Liadmalone

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תגובה אחרונה: לפני 5 שנים מאת Liadmalone בנושא תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער

For English, please click here

שלום Liadmalone! וברוך בואך לוויקיטקסט – מיזם רב-לשוני ליצירת מאגר טקסטים חופשי על ידי עבודה משותפת של תורמים.

להלן מעט מידע שאנו מקווים שיהיה לך לתועלת:

  • עריכה: אם יש לך מה להוסיף או לתקן בדף שקראת, באפשרותך לעשות זאת, ואף כדאי שתעשה זאת. לחץ על הלשונית "עריכה" בראש העמוד ותקן כמיטב הבנתך. (לפני שמירת השינוי, מומלץ ללחוץ קודם על "תצוגה מקדימה" ולוודא שהעריכה נעשתה כראוי.) לפרטים נוספים: איך לערוך דף וגם היכרות עם האתר.
  • הזנה אוטומטית של תכנים: ניתן להזין קבצים סרוקים באמצעות תוכנת OCR, או להשתמש בבוט להזנה אוטומטית של טקסטים גדולים.
  • דפי שיחה: בראש כל דף בוויקיטקסט, מופיעה לשונית "שיחה", שלחיצה עליה מובילה לדף השיחה על הערך. בדף זה ניתן לדון עם משתמשים אחרים בתוכנו של הערך.
  • חתימות: בסוף כל הערה שכתבת בדפי השיחה, צריך לחתום. כדי לעשות זאת מוסיפים ארבעה סימני ~ (זרקא, tilde) בסוף הטקסט. סימנים אלו יהפכו אוטומטית לחתימה הכוללת את שמך, קישור לדף המשתמש שלך, והשעה והתאריך בהם נכתבה ההודעה. החתימות מיועדות לדפי השיחה בלבד. בוויקיטקסט לא נהוג לחתום על הטקסטים עצמם או על המאמרים במרחב הראשי או במרחב הביאור.
  • דפי משתמש: לכל משתמש רשום בוויקיטקסט יש "דף משתמש" ודף "שיחת משתמש". דף המשתמש (אליו ניתן להגיע בלחיצה על שמו של המשתמש) משמש בדרך כלל את המשתמש כדי להציג פרטים על עצמו. דף השיחה של המשתמש (כמו דף זה) משמש כדי להשאיר למשתמש הודעות אישיות.
  • הודעה אישית: כדי להעביר מסר או הודעה למשתמש מסוים, יש להיכנס לדף השיחה של אותו משתמש (בלחיצה על שמו, ולאחר מכן מעבר ללשונית השיחה) ולהשאיר בו הודעה. לאחר הוספת הודעה בדף השיחה, המשתמש יקבל חיווי על כך שממתינה לו הודעה.
  • לתשומת לבך: אין להכניס לוויקיטקסט חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. מעשה כזה מהווה עבירה פלילית חמורה ופגיעה במדיניות שלנו.

אשמח לעזור אם תתעורר שאלה או בעיה, וכך גם כל שאר הוויקיעורכים.

בהצלחה!

(התנצלות: כדי למנוע סרבול מיותר, וכמקובל בשפה העברית, אנו משתמשים בלשון זכר בהתייחסות אל כלל הגולשות והגולשים ובמתן שמות לערכים. אנא קבלו זאת בהבנה!)Dovi (שיחה) 17:23, 16 באוקטובר 2012 (IST)תגובה

ותודה על המשך העבודה על כתבי יוסף בן מתתיהו! Dovi (שיחה) 17:23, 16 באוקטובר 2012 (IST)תגובה

נגד אפיון[עריכה]

הי ליעד. ראיתי שכבר התחלת לעבוד על הטקסט. אם אני זוכרת נכון, לא סיימתי את הפיסקה האחרונה עליה עבדתי (ז', בחלק ב') - אז כדאי לבדוק את העניין. --קול דממה דקה (שיחה) 21:10, 11 באוקטובר 2012 (IST)תגובה

אלמוני כבר השלים את ז' והתחיל את ח'. ואני כרגע סיימתי את ח'. Liadmalone (שיחה) 21:22, 11 באוקטובר 2012 (IST)תגובה

שמות יווניים[עריכה]

הי ליעד, אני לא כ"כ מוצאת זמן למה שביקשת כרגע. כשאגיע לזה, אעלה את השמות (ללא התעתיק העברי - רק המקור היווני)--קול דממה דקה (שיחה) 21:50, 11 בנובמבר 2012 (IST)תגובה

היי ליעד. אולי זה עוזר לבקשה שלך, ישנה תרגום של נגד אפיון בויקיטקסט אנגלית, הוספתי אותה בדף של נגד אפיון כאן (בצד הדף ימינה). אולי שמה כבר יש לו את התרגומים שלך...--Dmokhtar (שיחה) 19:14, 17 בנובמבר 2012 (IST)תגובה

תודה, הקישור לויקיטקסט באנגלית חשוב מאד. הבקשה שלי היתה לגבי ההגייה היוונית, התרגום האנגלי לא ממש יעזור לי בעניין הזה. Liadmalone (שיחה) 19:19, 17 בנובמבר 2012 (IST)תגובה
מובן. ניסינו :-)--Dmokhtar (שיחה) 19:23, 17 בנובמבר 2012 (IST)תגובה

חזק וברוך על העבודה[עריכה]

מדי פעם קורא בתרומות שלך (אמנם קצת קשה לי להבין את העברית). תודה רבה לך! אהבתי.--Dmokhtar (שיחה) 23:01, 17 בפברואר 2013 (IST)תגובה

תודה רבה! וכרגע סימתי את להקליד את "נגד אפיון". האם ב"תרומות" אתה מתכון לספר הזה או גם לתרומות לויקיפדיה?
ולמה קשה לך להבין את העברית? השפה הישנה? הכתיב החסר? Liadmalone (שיחה) 23:33, 17 בפברואר 2013 (IST)תגובה
כן התכונתי לנגד אפיון. נראה לי שקשה לי גם וגם. הבנתי קצת אבל לא הכל, גם לא קראתי את הכל, אבל עדיין היה מעניין.--Dmokhtar (שיחה) 23:49, 17 בפברואר 2013 (IST)תגובה

הכרת הטוב על "נגד אפיון"[עריכה]

שלום ליעד, התוצר הסופי של נגד אפיון בעריכתך הוא ממש מלאכת מחשבת. לדעתי הוא אחד מהתרומות האיכותיות ביותר שקיימים כעת באתר, וממש תודה!

לגבי העיצוב, השילוב של ההערות לפי פרקים והמפתח בסוף - כולם פשוט מצויינים.

עבודתך גרמה לי לחפש קצת מידע על התרגומים העבריים של הספרות היהודית-הלניסטית בכלל, ומצאתי דבר מעניין: תרגומיהם של שניים מהתרגמים הגדולים לעברית, אלכסנדר שור ומנחם שטיין, יצאו (שניהם) לנחלת הכלל ב-1 לינואר 2014 (שור נפטר ב-1943 בירושלים, ושטיין הי"ד נרצח באותה שנה בשואה). אנסה בימים הקרובים להוסיף מידע וקישורים במקום מתאים כדי שמי שירצה בעתיד לבוא ולערוך יוכל.

ועוד דבר קטן: אולי תכתוב משהו בדף שיחתך כדי שלא יישאר ריק ואדום? :-) אפשר אפילו לשים קישור פשוט לדף האישי שלך בוויקיפדיה.

אני הולך עכשיו להודות גם למשתמשת:קול דממה דקה, כי חלק מהשבח גם שלה. Dovi (שיחה) 09:31, 21 בפברואר 2013 (IST)תגובה

מצטרף לדברים הנ"ל.לייק!--Dmokhtar (שיחה) 10:49, 21 בפברואר 2013 (IST)תגובה
תודה רבה. אם קול דממה דקה לא היתה מתחילה את הפרויקט בעצמה (והקלידה יותר ממחצית הספר), לא הייתי חושב בכלל להתחיל עבודה כזאת בעצמי.
אשמח להעלות את התרגום של שטיין ל"חיי יוסף" ב-2014, אבל מישהו יצטרך להזכיר לי בעוד 10 חודשים... Liad Malone (שיחה) 12:43, 21 בפברואר 2013 (IST)תגובה

יצירה מקורית[עריכה]

שלום ליעד,

ויקיטקסט אינו מיועד ליצירה מקורית, אלא לטקסטים שכבר הופיעו בעבר. אלא אם כן מדובר על יצירת ביאור או כלי לימוד לטקסט קיים, שאפשר לכתוב אותו במרחב השם "ביאור".

עוד יוצא מן הכלל בוויקיטקסט ברוב הלשונות (אבל נראה לי שבעברית עוד לא הייתה לנו הזדמנות לקבל תרומה כזו): יצירה אישית שעברה ביקורת עמיתים מוכרת, כגון דיסרטציה.

אבל אם ברצונך להשתמש באתר בשביל כתיבה עצמית, תמיד אפשר לעשות את זה כמובן במרחב האישי שלך. Dovi (שיחה) 14:29, 11 באפריל 2013 (IDT)תגובה

שבוע טוב ליעד ושלום. כששאלת לגבי יצירה אישית, חשבתי שאתה מדבר על כתיבה מקורית ממש משלך (סיפור, מחקר...). אם מדובר על מפתח לספר חשוב שכבר יצא לאור אז בוודאי שיש מקום בשבילו בוויקיטקסט, כי מדובר על כלי עזר בשביל הטקסט. אפשר בוודאי לשים אותו במרחב הביאור, וייתכן שאפשר לשים אותו אפילו במרחב הראשי אם הקהילה תסכים.
לגבי שמך שיופיע כיוצרו, מה כוונה? קודם כל בדף יש רשימה אוטומטית של התורמים לו. היצירות בוויקיטקסט הן יצירות קהילתיות בעיקרון, למרות שבפועל לרוב הדפים יש תורם מרכזי אחד בלבד. בסופו של דבר אם תעלה יצירה כגון המפתח הזה, ייתכן שבעתיד אנשים אחרים יתרמו לו גם הם. האם הכוונה לשים בראש הדף "מאת ..."?
לגבי הפניות לדוגמאות טובות, הדוגמה היחידה שאני יכול לחשוב עליה כעת הוא התנ"ך שאני עובד עליו במרחב האישי שלי. וכל דבר במרחב האישי יכול כמובן להיקרא על שמך כרצונך. אמנם לאחר שהתנ"ך שעבדתי עליו במרחב האישי יועתק למרחב הראשי (כך אני מקווה שיהיה בעתיד) הוא כבר לא יוכל "להיקרא" על שמי. Dovi (שיחה) 20:36, 13 באפריל 2013 (IDT)תגובה

ציטוט מ"נגד אפיון" בשביל מדור "ציטוט השבוע"[עריכה]

שלום לך! התחלתי לעבוד קצת על מדור "ציטוט השבוע" שמופיע בעמוד הראשי. הייתי רוצה לצטט משהו מתוך הספר הנ"ל. עולה לך לראש איזה משהו שהתרשמת ממנו במשך העבודה שלך על הספר? בברכה,--Roxette5 (שיחה) 00:50, 9 במאי 2014 (IDT)תגובה

שלום Roxette5, הספר הזה מאד קשה לציטוטים קצרים וקולעים, אבל הנה כמה הצעות:
  • על אמינותה של היסטוריוגרפיה:
  1. "מתמיהה מאוד דעת המאמינים, שבכל דברי קדומים יש לפנות רק אל סופרי היונים לבד, ולחקור את כל האמת מפיהם, ואין להאמין לנו ולשאר בני אדם...כי הנה כל הדברים הם חדשים בקרב היונים – ואם תרצה לאמור: תמול-שלשום הגיעו לידם...אך חדשה מכל אלה כמעט היא השקידה על כתיבת דברי הימים." (ראשון, ב)
  2. "לאוולת תחשב לנו גאוות היוונים בהתאמרם, כי הם לבדם יודעים מעשי קדומים...כי מי לא ילמד על נקלה מדברי סופריהם שלא כתבו מעולם את הדברים אשר ידעו לאשורם, רק כל אחד כתב על המעשים אשר דימה בנפשו. על כן הם מרבים להכחיש את דברי עצמם בספריהם, ואין הם יראים לספר דבר והפכו." (ראשון, ג)
  3. "במלאכת הדיבור ובכח המליצה ניתן את הבכורה לסופרי היונים עלינו, אולם לא בדברי ימי קדומים לאמיתם" (ראשון, ה)
  4. על אי אזכורם של היהודים בכתבי ההיסטוריונים היוונים הראשונים:
    "שער בנפשך, כי בחרנו להביא ראיה בדבר היונים, שאינם עם עתיק, באשר לא נמצא עליהם דבר בספרינו. האם לא מלאו צחוק פיהם?" (ראשון, יג)
  5. "(אבותינו הקפידו) לכתוב את המעשים לזכרון...והכתבים נשמרו עד ימינו אלה בדיוק רב, ואם מותר לי להעיז בדברי – עוד ישׇׁמרו (לדורות)" (ראשון, ו)
  • על התורה היהודית:
  1. "כי לא רבבות ספרים נמצאו בידינו, ולא ספרים מכחישים זה את זה ונחלקים ביניהם, רק עשרים ושנים ספרים כוללים את כל כתיבת הזמן ההוא, ובצדק נאמנים הם (בעינינו) כספרי אלהים." (ראשון, ח)
  2. "כי בדורות הרבים שעברו עליהם, לא ערב איש את לבו להוסיף על הספרים, ולא לגרוע מהם, וגם לא לשנות בהם דבר, כי בלב כל איש יהודי נטועה מראשית בריאתו האמונה בספרים האלה, כי הם דברי אלהים, והוא קיבל עליו להחזיק בהם, וגם למות עליהם בשמחה, בשעת הצורך." (ראשון, ח)
  3. "הנה אנחנו (היהודים), לא שפת הים היא מושבנו, ולא המסחר נותן שמחה בלבנו, ובעבור זה אין אנו באים בקהל עמים זרים, כי ערינו בנויות מרחוק לים. ונחלתנו היא ארץ טובה ופורייה, ואת אדמתה אנחנו עובדים. ומכל חמדה, יקר בעינינו לגדל את בנינו (לתורה ולמצוות), ולעצם עבודת חיינו נחשב בעינינו לשמר את החוקים (התּורה)...וגם לא נמשכו אבותינו אחרי המלחמה למען שלול שלל, או להרחיב את נחלתם כדרך יתר העמים, אף כי מלאה הארץ רבבות אנשים גיבורי חיל." (ראשון יב)
  4. "כי גם בהלקח ממנו יקרנו וערינו וכל יתר מחמדינו, הנה תשאר לנו תורתנו לנצח נצחים" (שני, לח)
  5. על תפוצת השבת בעולם הנוכרי:
    "ואין עיר מערי היונים או עם מעמי הלועזים, אשר לא פשט שם מנהג היום השביעי שבו שובתים אנחנו מכל עבודה" (שני, לט)
  • על תוכנה של עלילת דם נגד היהודים:
"יש חק נעלם ליהודים ועל פי החק הזה...הם תופשים איש יוני הבא מארץ נכריה ומפטמים אותוֹ שנה שלמה, ואחרי זאת הם מוציאים את האיש אל אחד היערות וממיתים אותו בזבחם אותו לקרבן על פי משפטיהם ומנהגיהם, וטועמים ממעיו ונשבעים איש לרעהו על בשר זבח היוני לנטר שנאה ליונים" (שני, ח)
  • יוסף בן מתתיהו מספר על משה וממציא מילה חדשה ביוונית:
"אלה נתנו את ממשל מדינתם בידי שליט יחיד (מונארכיה), ואלה בידי שליטים מתי מספר (אוליגיורכיה), ואלה בידי המון העם, אולם מחוקקנו לא שם את לבו אף לאחד מדרכי הממשל האלה, רק צוה לנו „ממשלת אלהים” (תאוקרטיה)...כי לאלהים לבדו הקדיש את המלוכה והשלטון". (שני, טז)
  • על ידיעת החוקים בקרב היהודים:
"ובקרבנו אין אף איש אחד אשר לא יקל לו לספר את כל החוקים (בעל־פה) מלפרש את שמו, כי כה הסכַּנו להגות בהם מראשית הגיענו לבינה עד אשר נעשו חרותים בלבבנו, ועל כן יקר למצוא בינינו את העובר על החוקים, כי לא יוכל למצא טענה ולפטור את עצמו מענש." (שני, יח)
  • יוסף בן מתתיהו לועג לסיפורי האלים במיתולוגיה היוונית:
"כי שמו מספר לאלים ככל הטוב בעיניהם וספרו עליהם שהאחד יולד למשנהו, ותולדותיהם היו שונות אלה מאלה, וגם חלקו אותם למקומותיהם ולהליכות חייהם, את אלה הושיבו ביבשה ואת אלה - בים, ואת הזקנים שבהם נתנו במאסר בארץ תחתיות‏ ועל האלים אשר להם נתנו את השמים לנחלה, שמו לראש את האחד אשר קראו לו בשם אב ושמו אותו לעריץ בכל עלילותיו, וגם טפלו עליו כי לדבר הזה התנקשו בנפשו אשתו, היא אחותו, ובתו אשר הוליד אותה מראשו...אֵל אחד עולה במחשבה בלא חתימת זקן והוא עול ימים, וחברו גדול ממנו בשנים וזקנו מגודל, ואלים אחרים נמנו על המלאכות, זה חרש ברזל, וזאת אורגת וזה - איש-מלחמה היוצא לקרב עם בני האדם, ואלה מנגנים בכנור‏ או שמחים למתוח קשת, ומריבות-אחים קמות ביניהם והם מקנאים זה בזה על דבר בני האדם, ולא רק איש עם רעהו הם עושים מלחמה, כי אם-גם את בני האדם הם מתנגחים ונפצעים על ידם ומיללים וסובלים מכאובים....כמעט כלם הזכרים והנקבות יחדו שטופים בזמה ובעגבים, וגם הנכבד והראשון בחברתם, הוא אביהם בכבודו ובעצמו, מעלים עיניו מן הנשים אשר פתה בשקריו ואשר הרו ממנו ונותן להשליך אותן במאסר או להטביען במצולות-ים, ואין בכחו לעזר את הבנים הנולדים לו בבוא עת פקודתם וגם לא למנוע את עיניו מדמעה למראה מותם...הם רואים בעיניהם כל מעשה זמה בשמים בלא בושה וכלמה, ורבים מהם מודים בפיהם, כי הם מקנאים ב[חבריהם] אשר נלכדו במעשים האלה...והאלים עובדים את בני האדם: אלה בונים להם בתים בשָׂכר, ואלה רועים את מקניהם, ורבים מהם הושמו במאסר ברזל כמשפט כל עושה רשעה." (שני, לג-לד)

Liadmalone (שיחה) 16:26, 9 במאי 2014 (IDT)תגובה


נפלא!! אחלק ואפרוש מספר מהם על פני מחזור השנה. המון תודה!!--Roxette5 (שיחה) 16:32, 9 במאי 2014 (IDT)תגובה

סקור עריכות אוטומטית[עריכה]

סקור עריכות אוטומטית שלום Liadmalone,

כפי שניתן לראות ביומן התפקידים, סומנת כ"סקור עריכות אוטומטית". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף ויקיטקסט:סקור עריכות אוטומטית.

בתמצית, אין לסימון זה כל השפעה על פעילותך בוויקיטקסט. הסימון נועד להקל על מלאכתם של העורכים והסוקרים.

בברכה, איתן96 (שיחה) א' בתמוז ה'תשע"ד • 17:01, 29 ביוני 2014 (IDT)תגובה

איתן, תודה רבה. סופסוף... זה באמת היה קצת מוזר שאני צריך לחכות לאישור של תיקון בטקסט שאני עצמי הקלדתי... Liadmalone (שיחה) 23:23, 30 ביוני 2014 (IDT)תגובה
על לא דבר, באמת הגיע הזמן. אם תרצה אוכל להוסיף גם הרשאת עורך, כך שתוכל גם לסמן דפים כבדוקים. איתן96 (שיחה) ג' בתמוז ה'תשע"ד • 09:59, 1 ביולי 2014 (IDT)תגובה

עריכות אלמוני - קדמות[עריכה]

שלום לך. נא לשים לב למספר עריכות שערך אלמוני בקדמות היהודים - נגד אפיון ולהביע את דעתך. תודה.--Roxette5 (שיחה) 23:33, 12 בינואר 2015 (IST)תגובה

Roxette5, תודה שהערת את תשומת לבי באימייל, הרבה זמן לא בקרתי כאן. האלמוני אכן דייק בתיקונים. הקטעים שתוקנו מופיעים בתחילת הספר ולא הוקלדו על ידי במקור, אבל התיקונים שלהם נעשו על ידי האלמוני ברוח ההקלדה שלי, שנצמדת בעיקשות לכתיב המקורי של התרגום וההדפסה, כלומר בכתיב חסר ולפעמים עם ניקוד. תודה שאתם עוקבים, ואם האלמוני הוא לא משתמש שערך מחוץ לחשבון, הייתי מאד ממליץ שיירשם. דיוק כזה נחוץ בויקיטקסט. Liad Malone (שיחה) 11:24, 13 בינואר 2015 (IST)תגובה

תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער[עריכה]

היי תוכל להוריד את דליה מנדלמן זוננפלד ממנכלות התיאטרון בפברואר 2019?81.218.162.117 13:01, 22 באפריל 2019 (IDT)תגובה

שלום. עניתי לפנייתך בדף השיחה של הערך על התאטרון בויקיפדיה. נמשיך שם, כי ויקיטקסט זה לא המיזם הנכון. Liad Malone (שיחה) 18:28, 22 באפריל 2019 (IDT)תגובה