ביאור:בראשית כט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כט א: "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו, וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם[עריכה]

קֶדֶם[עריכה]

האם "קֶדֶם" זה מקום, ארץ או שמא הכוונה היא למילה שפירושה קדום, ישן, עתיק? "ויִַּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן, מִקֶּדֶם" - שני הפירושים של המילה "קדם", כלומר קדום או שם של מקום מתאימים למשפט.

אלוהים אמר לאברהם: "ורְּאֵה ... צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה" (ביאור:בראשית יג יד), וליעקב: "ופָּרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" (בראשית כח יד).
  1. יָמָּה – הכוונה היא לים התיכון שנמצא ממערב לכנען.
  2. נֶגְבָּה – הכוונה היא לנגב שנמצא דרומית לכנען.
  3. צפונה – כך אנו מכנים את כיוון הציר הצפוני של כדור הארץ בסיבובו סביב עצמו, אולם אין מניעה שגם זה היה מקום, אחרת ארץ כנען מתפשטת עד לקוטב הצפוני.
  4. קֵדְמָה – זה שמה של ארץ קדומים, שנראה שזה האזור של העיר בבל וסביבתה.

ראו: | מה מקור למילים צפון ודרום, מאת: ד"ר מאיר ברק. נראה שהמילה "קֶדֶם" היתה שם של מקום ועם הזמן היא הפכה למילה נרדפת למזרח. מערב ומזרח הם כיוונים יחסיים, ומשמעותם תלויה במקום שבו נמצא הדובר. ארץ קדם: בבל, שנער, ארם וחרן היו ממזרח לכנען.

בְנֵי קֶדֶם[עריכה]

מקום שבו גרו בני קדם:

  • ככתוב: "ויְַהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; ויִַּמְצְאו בִּקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר ויֵַּשְׁבו שָּׁם" (ביאור:בראשית יא ב), ושם הם בנו את מגדל בבל.
  • מקום שתושביו כונו הקדמוני, ככתוב: "עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִיּ וְאֵת הַקַּדְמֹנִי" (בראשית טו יט). נהר הפרת היה הנהר שיעקב חצה בשובו לכנען: "ויַָּקָם ויַַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר; ויַָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד" (ביאור:בראשית לא כא).
  • "ויְַשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּו חַּי, קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם" (ביאור:בראשית כה ו), וכך אברהם שלח את בניו מקטורה מזרחה למקום ממנו הוא יצא, מחרן.
  • "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוץּ ... ויְַהִי הָאִישׁ הַהואּ גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" (איוב א ג). ועוץ היה "ובְּנֵי אֲרָם: עוץּ וְחולּ וְגֶתֶר וָמַשׁ" (בראשית י כג), ששם גר "לָבָן הָאֲרַמִּי" (ביאור:בראשית כה כ).

רַגְלָיו[עריכה]

  • פירוש צר: ממש ברגליו בלבד, ללא גמל או חיית משא אחרת, ככתוב "כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶהּ" (ביאור:בראשית לב יא). מכאן ניתן להסיק שיעקב לא חצה את הירדן ברכיבה על גמל.
  • פירוש רחב: "נשא רגליו" - בכל דרך שהיא, הוא קם ונע לכיוון ארץ קדם. ייתכן שזה רמז לכך שיעקב יצא לשאת אישה.