ביאור:בראשית כט א
בראשית כט א: "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו, וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט א.
וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם[עריכה]
קֶדֶם[עריכה]
האם "קֶדֶם" זה מקום, ארץ או שמא הכוונה היא למילה שפירושה קדום, ישן, עתיק? "ויִַּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן, מִקֶּדֶם" - שני הפירושים של המילה "קדם", כלומר קדום או שם של מקום מתאימים למשפט.
- אלוהים אמר לאברהם: "ורְּאֵה ... צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה" (ביאור:בראשית יג יד), וליעקב: "ופָּרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" (בראשית כח יד).
- יָמָּה – הכוונה היא לים התיכון שנמצא ממערב לכנען.
- נֶגְבָּה – הכוונה היא לנגב שנמצא דרומית לכנען.
- צפונה – כך אנו מכנים את כיוון הציר הצפוני של כדור הארץ בסיבובו סביב עצמו, אולם אין מניעה שגם זה היה מקום, אחרת ארץ כנען מתפשטת עד לקוטב הצפוני.
- קֵדְמָה – זה שמה של ארץ קדומים, שנראה שזה האזור של העיר בבל וסביבתה.
ראו: | מה מקור למילים צפון ודרום, מאת: ד"ר מאיר ברק. נראה שהמילה "קֶדֶם" היתה שם של מקום ועם הזמן היא הפכה למילה נרדפת למזרח. מערב ומזרח הם כיוונים יחסיים, ומשמעותם תלויה במקום שבו נמצא הדובר. ארץ קדם: בבל, שנער, ארם וחרן היו ממזרח לכנען.
בְנֵי קֶדֶם[עריכה]
מקום שבו גרו בני קדם:
- ככתוב: "ויְַהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; ויִַּמְצְאו בִּקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר ויֵַּשְׁבו שָּׁם" (ביאור:בראשית יא ב), ושם הם בנו את מגדל בבל.
- מקום שתושביו כונו הקדמוני, ככתוב: "עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִיּ וְאֵת הַקַּדְמֹנִי" (בראשית טו יט). נהר הפרת היה הנהר שיעקב חצה בשובו לכנען: "ויַָּקָם ויַַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר; ויַָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד" (ביאור:בראשית לא כא).
- "ויְַשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּו חַּי, קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם" (ביאור:בראשית כה ו), וכך אברהם שלח את בניו מקטורה מזרחה למקום ממנו הוא יצא, מחרן.
- "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוץּ ... ויְַהִי הָאִישׁ הַהואּ גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" (איוב א ג). ועוץ היה "ובְּנֵי אֲרָם: עוץּ וְחולּ וְגֶתֶר וָמַשׁ" (בראשית י כג), ששם גר "לָבָן הָאֲרַמִּי" (ביאור:בראשית כה כ).
רַגְלָיו[עריכה]
- פירוש צר: ממש ברגליו בלבד, ללא גמל או חיית משא אחרת, ככתוב "כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶהּ" (ביאור:בראשית לב יא). מכאן ניתן להסיק שיעקב לא חצה את הירדן ברכיבה על גמל.
- פירוש רחב: "נשא רגליו" - בכל דרך שהיא, הוא קם ונע לכיוון ארץ קדם. ייתכן שזה רמז לכך שיעקב יצא לשאת אישה.