ביאור:בראשית יג יד
בראשית יג יד: "וַיהוָה אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יג יד.
וַיהוָה אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט
[עריכה]כאשר אברם חזר ממצרים עם לוט הוא חזר לבית-אל, "אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשֹׁנָה; ויִַּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם יְהוָה" (ביאור:בראשית יג ד), אבל אלוהים לא ענה לו. עכשיו אחרי שלוט עזב את כנען, אלוהים חוזר ומברך את אברם: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ ורְּאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה, כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, ולְּזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם" (ביאור:בראשית יג טו).
מכאן ניתן להבין שרצונו של אלוהים התממש, לוט עבר לככר הירדן, לארץ המובטחת לזרעו, ועתה אברם חופשי לקבל את כל כנען לזרעו שלו.
אלוהים פותח בדברים בלי שאברם פנה עליו או הקים מחדש את המזבח והעלה קורבן נוסף.
שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם
[עריכה]בית-אל נמצאת על הר גבוה, ועם זאת לא ניתן לראות ממנה את כל ארץ כנען.
האם הגביל אלוהים את הארץ המובטחת רק לשטח הנראה מבית אל?
כמובן שלא. מדובר כאן בעניין פיוטי, בדימוי שמטרתו ללמד את אברם שחרף גודלה הנרחב של הארץ המובטחת, היא מוגבלת. מכאן שלאברם לא הובטח רק השטח אשר הוא רואה סביבו. ולכן אם ביום טוב גם החרמון או עבר הירדן המזרחי יראו משם, אין זה אומר ששטחים אלו הם חלק מכנען.