ביאור:בראשית יג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית יג יב: "אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם."



וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר[עריכה]

(אילן סנדובסקי)
חלוקת הארץ:

  • אלוהים ברך את אברם שכנען תהיה לזרעו - לכן "אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן"
  • אלוהים בירך והבטיח ללוט שעבר הירדן המזרחית תוענק לזרעו – לכן לוט עזב את כנען ו-"ְיָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר" (דברים ב ט, דברים ב יט).

אברם הציע ללוט חצי מנחלתם כאשר הוא אמר: "אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה" (ביאור:בראשית יג ט), אולם לוט הותיר הכל לאברם ויצא מכנען לעבר הירדן המזרחית. אברם נשאר בעל חוב ללוט. כל זה רומז שלאלוהים היו תוכניות עבור לוט – לוט לא יומת, יהיה לו בן יורש, ומזרעו יתפתח עם. גם לוט בורך בנחלה שתעבור בירושה, וזאת הודות לנכונותו לעזוב את ארץ כנען ולהותירה לאברהם וזרעו.

ואכן ניתן ללמוד על הבטחת אלוהים ללוט מדברי אלוהים למשה:

  • "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְאַל תִּתְגָּר בָּם, מִלְחָמָה: כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ, יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט, נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה" (דברים ב ט).
  • "וְקָרַבְתָּ, מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם, וְאַל תִּתְגָּר בָּם: כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ, יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט, נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה" (דברים ב יט)

וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם[עריכה]

בשלב הזה לוט חי כנווד באוהלים, והוא נודד בין ככר הירדן עד לסדום, אך לא נכנס לסדום.

לא ברור עם "עַד סְדֹם" משמעו עד חומות העיר, או שמא עד אדמות העיר שמסביב לסדום, כי כתוב: "וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיהוָה מְאֹד" (ביאור:בראשית יג יג).

אולם בהמשך אנו רואים:

  • לוט עבר לשבת בסדום עצמה.
  • בזכות לוט אברם רדף אחרי ארבעת המלכים והציל את אנשי סדום ועמורה ואת רכושם.
  • לוט התחתן ויש לו ארבע (או יותר) בנות.
  • יש לו בית בסדום.
  • שתיים (או יותר) מבנותיו התחתנו בסדום והן גרות בבית בעליהן.
  • לוט העפיל למעמד מכובד ועתה הוא יושב בשער העיר.