ביאור:בראשית יג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית יג א: "וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יג א.


וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם[עריכה]

וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם ... הַנֶּגְבָּה[עריכה]

אברם גורש ממצרים בבושת פנים, אבל הוא חוזר שמח לכנען "כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף ובַּזָהָּב" (ביאור:בראשית יג ב). בכנען תקופת הרעב הסתיימה, ואברם חוזר עמוס ברכוש וממון, תודות למתנות שקיבל מפרעה עבור שרי ומסחר שהוא עשה במצרים.

"הַנֶּגְבָּה"? - למרות שלאברם יש עכשיו "צֹאן ובָּקָר וחֲַמֹרִים ועֲַבָדִים ושְּׁפָחֹת ואֲַתֹנֹת וגְּמַלִּים" (ביאור:בראשית יב טז), הוא לא נדחף למרכז הארץ, אלא חוזר לנגב, למקום אשר ממנו יצא. במשך הזמן אברם ישמור לעצמו את הנגב, ויחפור בארות ובורות לאגירת מים, ככתוב: "ויַָּשָׁב יִצְחָק ויַַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרו בִּּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו" (בראשית כו יח).