ביאור:בראשית יג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית יג טז: "וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה."



וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ[עריכה]

תמיד חשבתי, וכנראה שכך הסבירו לי בבית הספר, שבעתיד מספר היהודים בעולם יהיה מעל ביליון. כל אוכלוסיית העולם תהיה רק מזרעו של אברם.

לאחר שנים למדתי שהכוונה היא לא שבנקודת זמן ספציפית יהיו כל כך הרבה יהודים, אלא שבכל זמן וזמן תהיה קבוצה מייצגת של זרעו של אברם, המקבלת ולומדת את דרך האלוהים עד עולם. הקבוצה המייצגת של היהודים לא תהיה גדולה מאוד, אך בעלת חשיבות משמעותית בעולם.

לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ[עריכה]

אלוהים מציג את הבעיה בתור "אִם יוכַּל אִישׁ לִמְנוֹת" – לספור. ניתן לחשב, לפי משקל הארץ ומשקלו של גרגר עפר, כמה גרגרי עפר יש על כדור הארץ. אולם מכיוון שהמילים: 'עפר' ו-'ארץ' אינן מוגדרות, או בעלות הגדרה קבועה, לא ניתן לחשב בדיוק את המספר. לכן, אין דאגה שיגיע היום שבו נלמד שכילינו את מספר הנפשות שהקצה לנו אלוהים.