קטגוריה:בראשית יג טז
ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה.
וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה.
וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר ׀ אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּֽם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה׃
וְשַׂמְתִּ֥י וְ - ו' החיבור
שַׂמְתִּ֥י - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/7760 a
מורפ': HC/Vqq1cs אֶֽת אֶֽת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־זַרְעֲךָ֖ זַרְעֲ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2233
מורפ': HNcmsc/Sp2ms כַּעֲפַ֣ר כַּ - מילת יחס
עֲפַ֣ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: k/6083
מורפ': HR/Ncmsc הָאָ֑רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֑רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr׀ אִם אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: 518 a
מורפ': HC־יוּכַ֣ל יוּכַ֣ל - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3201
מורפ': HVqi3ms אִ֗ישׁ אִ֗ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa לִמְנוֹת֙ לִ - מילת יחס
מְנוֹת֙ - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/4487
מורפ': HR/Vqc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עֲפַ֣ר עֲפַ֣ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6083
מורפ': HNcmsc הָאָ֔רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֔רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa גַּֽם גַּֽם - מילית, חיוב
צורת יסוד: 1571
מורפ': HTa־זַרְעֲךָ֖ זַרְעֲ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2233
מורפ': HNcmsc/Sp2ms יִמָּנֶֽה יִמָּנֶֽה - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4487
מורפ': HVNi3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְשַׂמְתִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
כַּעֲפַ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) הָאָ֑רֶץ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֲשֶׁ֣ר מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
אִם־יוּכַ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) אִ֗ישׁ רביעי (משנה, דרגא 3)
לִמְנוֹת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־עֲפַ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) הָאָ֔רֶץ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
גַּֽם־זַרְעֲךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
יִמָּנֶֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ, גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲשַׁוֵּי יָת בְּנָךְ סַגִּיאִין כְּעַפְרָא דְּאַרְעָא כְּמָא דְּלֵית אִפְשָׁר לִגְבַר לְמִמְנֵי יָת עַפְרָא דְּאַרְעָא אַף בְּנָךְ לָא יִתְמְנוֹן׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וְאֵישַׁוֵּי [נ"א: וַאֲשַׁוִּי] יַת בְּנָךְ סַגִּיאִין כְּעַפְרָא דְּאַרְעָא כְּמָא דְּלֵית אִפְשַׁר לִגְבַר לְמִמְנֵי יַת עַפְרָא דְּאַרְעָא אַף בְּנָךְ לָא יִתְמְנוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאֵשַׁוֵי יַת בְּנָךְ סַגִיאִין כְּעַפְרָא דְאַרְעָא דְהֵיכְמָא דְאִית אֶפְשַר לִגְבַר לְמִימְנֵי יַת עַפְרָא דְאַרְעָא אַף כֵּן בְּנָךְ אֶפְשַׁר דְיִתְמְנוּן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ – כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶעָפָר לְהִמָּנוֹת, כָּךְ זַרְעֲךָ לֹא יִמָּנֶה.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ושמתי את זרעך כעפר הארץ. מה הארץ מסוף העולם ועד סופו, כך בניך מסוף העולם ועד סופו. ומה עפר הארץ אין מתברך אלא במים, כך בניך אין מתברכין אלא בזכות התורה שנמשלה למים. ומה עפר הארץ מכלה כלי מתכות, כך ישראל, העכו"ם בטלים והם קיימים. ומה עפר הארץ עשוי דייש, כך בניך עשויין דייש למלכיות, הדא הוא דכתיב: "ושמתיה ביד מוגיך", אלין דממיגין לך. ואפילו כן, לטובתך, מקשקשין לך מן חוביך, כמה דאת אמר: "ברביבים תמוגגנה צמחה תברך". "אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה", מה היו עושים? מרביצין אותן בפלטראות ומעבירין ורדין עליהן והא סימן טב, מה פלטיא זו מכלה את העוברים ואת השבים והיא קיימת, כך בניך מכלים את העכו"ם והן קיימין:
כשבא בלעם וראה את המדבר מלא ערלות של ישראל, אמר: מי יוכל לעמוד בזכות דם ברית מילה? זאת היא מכוסה בעפר, שנאמר: "מי מנה עפר יעקב". מכאן התקינו חכמים שיהיו מכסין את הערלה ואת הדם בעפר הארץ, שנמשלו לעפר שנאמר: ושמתי את זרעך כעפר הארץ. וכך היו ישראל מלין, עד שנחלקו לשתי ממלכות, אפרים מנעו מהם ברית מילה, ועמד אליהו זכור לטוב וקנא קנאה גדולה, "ויאמר קנא קנאתי". א"ל הקב"ה: לעולם אתה מקנא! קנאת בשטים על גלוי עריות, וקנאת כאן. חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך. מכאן התקינו חכמים להיות עושין מושב כבוד למלאך הברית, שנקרא אליהו ז"ל מלאך הברית שנאמר: "ומלאך הברית אשר אתם חפצים":
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יג טז"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.