ביאור:חלד - ארץ - עולם - לעולם - נצח
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ארץ (אדמה) מקביל ל: עולם
עולם משמעו גם לעולם – תמיד – נצח
האם יש משמעות כזאת גם לארץ? מסתבר שכן
אחד השמות של ארץ הוא חלד
חלד עניינו ארץ וגם נצח (כך גם בערבית)
גם כשד עניינו נצח (אכדית)
לכן הכשדים כונו כלדיים (מלשון חלד)
--
ויקרא יא כט: "וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו"
חלד זה גם עכברוש (חולדה - rat ) וגם חפרפרת ( mole ) (כך גם בערבית)
ישעיהו ב כ: "ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים"
--
לח'פר(פרת) יש קשר לדעתי לע'פר (ארץ / אדמה) אותיות ח/ע מתחלפות
--
העפר נרדף לארץ , וגם הוא (והכוכבים – עולמות - ארצות) מסמל נצח / אין סוף
בראשית יג טז: "ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה"
בראשית טו ה: "ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך"
--
החולד / חפרפרת נקרא גם אישות
תהלים נח ט: "כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש"
--
כידוע החפרפרת עיוורת – וזה גם המשמעות של המלה חפר(ה) – התכסתה / נעלמה / נסתרה / נסוגה / יבשה
ישעיהו כד כג: " וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד"
--
יש קשר בין עכברוש / חולדה לעפולים / טחורים
שמואל א ו ה: "ועשיתם צלמי עפליכם (טחריכם) וצלמי עכבריכם המשחיתם את הארץ .."
עופל – אופל – חושך - אפלה
טחור – טחו מלראות
ישעיהו מד יח: "לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם"
עופל זה מקור שמו של "האל" היוני אפולו , אשר כונה מלך העכברים
--
בעברית אנחנו קוראים למרגל חפרפרת ( mole )
דברים א כב: "ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ..."
יהושע ב ב: "ויאמר למלך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל לחפר את הארץ"
גם בשפות אחרות למשל באנגלית קוראים למרגל/בוגד חפרפרת ( mole ) , חולדה/עכברורש ( rat )
--
העיר אמאוס כונתה ניקופוליס = עיר הנצחון
החוקרים טוענים שמקור השם אמאוס הוא במלה העברית חמה
ולדעתי העיר נקראה אמה (אומה – ל-אום – עם – ארץ – חלד – נצח) נצחון
ויתכן שהיא העיר חפר
שמואל ב ח א: "ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים" {מתג = מגת}
יהושע יט יג: "ומשם עבר קדמה מזרחה גתה חפר עתה קצין ויצא רמון המתאר הנעה"
(כמובן שלפי זיהוי המקומות המקובל היום זה לא מתאים..)
--
ישעיהו לח יא: "אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל " { = חלד }
תהלים יז יד: "ממתים ידך ה' ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם"
תהלים לט ו: "הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה"
תהלים מט ב: "שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד "
תהלים פט מח: "זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם"
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-03-25.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_xld_0