ביאור:בראשית יג ו
בראשית יג ו: "וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יג ו.
וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו
[עריכה]העורך מביע את דעתו: "וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו" כי רכושם היה רב. לפני כן השניים גרו יחדיו, ועברו ביחד לשכם ומשם לבית-אל ומשם הנגבה. בכל הזמן הזה הם חיו יחדיו ללא בעיות, והנה עתה יש להם בעיה.
וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו
[עריכה]רכושו של אברם גדל, ולעומת לוט הוא עכשיו עשיר גדול. לוט ממשיך לגור יחד עם אברם, אולי כיורשו העתידי, ולכן הרועים והעדרים נשארים ביחד. בכנען, הרחק מהירדן, רוב הנחלים הם נחלי אכזב, שמתמלאים בחורף ויבשים בקיץ, ומספר הבארות והמעיינות מוגבל, מה גם שהכנענים כנראה כבר שלטו בהם. רועי הצאן יכלו להיפרד ולהתרחק בחיפוש אחר מרעה ומים, כשם שבני יעקב עזבו את חברון ורעו את צאנם בשכם ובדותן. אולם אברם ולוט לא הורו לרועיהם להתרחק.
לָשֶׁבֶת יַחְדָּו
[עריכה]המילים "לָשֶׁבֶת יַחְדָּו" מופיעות פעמיים במשפט. הדגש הוא לא על הרכוש והצאן, אלא על המצב החדש שבו אברם ולוט, לא יכלו "לָשֶׁבֶת יַחְדָּו". אברם נעשה עצבני כאשר אדוני לא ענה לקריאותיו, ולוט, שהרגיש בלחץ, קרא את המצב שבו הוא ואברם מחזיקים את צאנם בנפרד כסימן לניתוק – שלי שלי, ושלך שלך.
ייתכן שלוט פחד לעזוב את אברם ולאבד את ההגנה של אלוהים ושל צבאו של אברם, או אולי לוט כבר רצה אישה, ואברם לא עזר לו או הנחה אותו בעניין. כך או כך, הם ישבו ביחד כועסים ומבולבלים ולא ידעו מה לעשות.