ויקיטקסט:מקרא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף זה מיועד לתיעוד הטקסט המקראי שמופיע בוויקיטקסט, ולענייני מדיניות הנוגעים בהצגת הטקסט המקראי.

להלן סיכום הדיונים, וההחלטות כפי שהן מופיעות בשיחה:מקרא.

מהדורות המקרא בויקיטקסט[עריכה]

על מנת לאפשר את מירב הגמישות לקורא, הוחלט ליצור בויקיטקסט לכל ספר בתנ"ך תשעה העתקים:

שלוש מהדורות: כתיב, עם ניקוד, ועם טעמי המקרא.

בשלוש תצוגות: ללא סימון אותיות הפסוקים והפרקים, עם הסימון, והצגת כל פסוק (עם סימון) בשורה נפרדת.

הקישור לתשעת דפים אלו נעשה מתוך דף ששמו כשם הספר. למשל שיר השירים.

בשלוש המהדורות, הטקסט נמצא בתצוגה ללא סימון הפסוקים, ושתי התצוגות האחרות "שואבות", מצטטות ממנה את התוכן ורק מציגות אותו באופן שונה. משמעות הדברים היא, שאם למשל ימצא הקורא טעות הדורשת תיקון באחד מטעמי המקרא בשיר השירים טעמים מסומן בשורות, אין הוא צריך לתקן את הטעות בשלושה דפים, אלא רק בגירסא ללא סימון הפסוקים , ושתי התצוגות האחרות יתוקנו אוטומטית.

מקור הטקסט[עריכה]

גירסאות הכתיב, המנוקדות והמוטעמות הן על בסיס כתב יד לנינגרד, כפי שהן מובאות באתר tanach.us.

דף לכל פרק ודף לכל פסוק[עריכה]

כיוון שחלק מספרי התנ"ך ארוכים מאוד, נוצר הצורך לחלק אותם לחלקים קטנים יותר. החלוקה לפרקים היא אמנם נוצרית במקורה (ע"ע חלוקת הפרקים בתנ"ך), אך נתקבלה כבר גם ביהדות, וכך גם הלכנו אנו. לכל פרק ולכל פסוק ישנו דף משל עצמו, אשר "שואב" את תוכנו מתוך התצוגות שתוארו לעיל.

כך למשל שיר השירים א, וכן שיר השירים א ד אינם מכילים בתוכם טקסט מקורי, אלא רק תבנית המצטטת מתוך גירסאות הספר המלא.

הדף הנפרד לכל פסוק נועד לאפשר לכתוב בקלות רבה הפניה לפסוק בתנ"ך (פשוט על ידי כתיבת [[ספר פרק פסוק]]).

הפיכת כל דפי הפסוקים לקטגוריות נועדה לאפשר הכללת דפים בויקיטקסט כשייכים לקטגוריה ששמה כשם הפסוק.

קרי וכתיב[עריכה]

כברוב ההוצאות לאור, הבאנו את הכתיב ללא ניקוד, ואת הקרי עם. בחלק מהתנ"כים הכתיב מופיע בגוף הטקסט והקרי בשוליים (או בסוגריים) ובחלק להיפך. אנו בחרנו להביא את הכתיב ולאחריו את הקרי בתוך סוגריים מלבניות.

סימן לסוף פסוק[עריכה]

ישנו תו מיוחד ביוניקוד לסוף פסוק (דומה לנקודותיים). בחרנו להשתמש בו במהדורה עם טעמי המקרא. במהדורה המנוקדת בסוף כל פסוק באה נקודה רגילה, ובמהדורת הכתיב לא כלום.

הטעם:מקף[עריכה]

המקף מחבר בין שתי מילים ומבחינת טעמי המקרא הן נהגות כאילו היו מילה אחת ארוכה. על כן בחרנו להציג את המקף רק במהדורה עם טעמי המקרא.

פרשה פתוחה וסגורה[עריכה]

במקום לכתוב את האות פ או ס כנהוג בחלק מהחומשים, העדפנו להציג את המילים כפי שהן נכתבות בספר תורה. במקום פ התחלת שורה חדשה, ובמקום ס רווח של כמה אותיות.

דפים לפרשות השבוע ולהפטרות[עריכה]

לכל פרשת שבוע יש דף (שהוא בעצם קטגוריה, לצורך שיוך מאמרים אליו, בדומה לדפי הפסוקים והפרקים). לדוגמא: פרשת בראשית.

באופן דומה ישנו דף לכל הפטרה ובו ההפטרת פרשת השבוע (או המועד) לפי מנהג אשכנז וספרד. רשימת כל ההפטרות: קטגוריה:הפטרה.

מהדורת הביאור[עריכה]

מהדורת הביאור דומה למהדורה המנוקדת עם סימון הפסוקים, למעט ההבדלים הבאים:

  • פרשה פתוחה וסגורה מסומנות (ולאחר שתיהם יש שורה חדשה)
  • הכתיב בסוגריים עגולות ובטקסט מוקטן והקרי בגוף הטקסט
  • הטקסט מפוסק (בספרים שכבר פורשו, ביתר הספרים ישנו פסיק לאחר מילה המוטעמת באתנחתא)

ראו גם[עריכה]