רש"י על בראשית יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · יג · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעל אברם וגו' הנגבה" - לבא לדרומה של א"י כמו שאמר למעלה הלוך ונסוע הנגבה להר המוריה ומ"מ כשהוא הולך ממצרים לארץ כנען מדרום לצפון הוא מהלך שארץ מצרים בדרומה של א"י כמו שמוכיח במסעות ובגבולי הארץ

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כבד מאד" - טעון משאות

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וילך למסעיו" - כשחזר ממצרים לארץ כנען היה הולך ולן באכסניות שלן בהם בהליכתו למצרים למדך דרך ארץ שלא ישנה אדם מאכסניא שלו ד"א (ב"ר) בחזרתו פרע הקפותיו

"מנגב" - ארץ מצרים בדרומה של ארץ כנען

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם" - ואשר קרא שם אברם בשם ה' וגם יש לומר ויקרא שם עכשיו בשם ה'

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ההולך את אברם" - מי גרם שהיתה לו זאת הליכתו עם אברם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא נשא אותם" - לא היתה יכולה להספיק מרעה למקניהם ולשון קצר הוא וצריך להוסיף עליו כמו ולא נשא אותם מרעה הארץ לפיכך כתב ולא נשא בל' זכר

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי ריב" - לפי שהיו רועיו של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל והם אומרים נתנה הארץ לאברם ולו אין יורש ולוט יורשו ואין זה גזל והכתוב אומר והכנעני והפרזי אז יושב בארץ ולא זכה בה אברם עדיין (ב"ר)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אנשים אחים" - קרובים ומ"א דומין בקלסתר פנים

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם השמאל ואימנה" - בכל אשר תשב (אשב) לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר וסוף דבר הוצרך לו שנאמר וישמע אברם כי נשבה אחיו וגו'

"ואימנה" - אימין את עצמי כמו ואשמאילה אשמאיל את עצמי וא"ת היה לו לינקד ואיימינה כך מצינו במקום אחר (ש"ב יד) אם יש להימין ואין נקוד להיימין

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי כלה משקה" - ארץ נחלי מים לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה היה אותו מישור

"כגן ה'" - לאילנות

"כארץ מצרים" - לזרעים (ב"ר)

"באכה צער" - עד צער ומ"א דורשה לגנאי על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונתם במס' הוריות

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ככר" - מישור כתרגומו

"מקדם" - נסע מאצל אברם (למזרח) והלך לו למערבו של אברם נמצא נוסע ממזרח למערב ומדרש אגדה הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי לא באברם ולא באלהיו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאהל" - נטה אהלים לרועיו ולמקנהו עד סדום

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואנשי סדום רעים" - ואעפ"כ לא נמנע לוט מלשכון עמהם ורבותינו (יומא לח) למדו מכאן (משלי י) שם רשעים ירקב

"רעים" - (סנהדרין קט) בגופם

"וחטאים" - בממונם

"לה' מאוד" - יודעים רבונם ומתכוונים למרוד בו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחרי הפרד לוט" - כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו (ולעיל שהי' לוט אצלו וכתיב וירא ה' אל אברם באותה שעה כשר היה וק"ל)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר אם יוכל איש" - כשם שא"א לעפר להמנות כך זרעך לא ימנה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ממרא" - שם אדם