קטגוריה:בראשית יג ד

פרק יג מורכב משני סיפורים שזורים: הפרידה מלוט והבטחת אדוני כתשובה לקריאת אברם. האם ישנה משמעות לחיבור הזה?

"ויַַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הואּ וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה. ויֵַּלֶךְ לְמַסָּעָיו, מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה, בֵּין בֵּית אֵל, ובֵּין הָעָי.” בהגיעו לכנען, אברם חוזר למקום שבו ישב לפני צאתו למצרים ומקים שם מזבח לאלוהים, "ויַַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה" (ביאור:בראשית יב ו) "ויִַּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו" (ביאור:בראשית יב ז).

במקום הזה אלוהים נגלה לאברם, ככתוב: "יְהוָה, אֶל אַבְרָם, ויַֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹאּת" (ביאור:בראשית יב ז). עתה, עם שובו, מנסה אברם ליצור קשר עם אלוהים בשנית, "ויִַּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם יְהוָה".

קריאתו של אברם נענית בסוף הפרק "ויַהוָה אָמַר אֶל אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ ורְּאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה" (ביאור:בראשית יג יד)... "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד עוֹלָם" (ביאור:בראשית יג טו). מכאן אנו למדים שזו היתה תשובה לקריאתו של אברם, למרות שלאחר מכן אברם לא עונה או מגיב להבטחת אדוני.

לאחר סיבוב שלם מכנען למצרים אברם חזר למקום מושבו הקודם, וקרא לאדוני לענות לו. לוט לא הצטרף לקריאה לאדוני או לכל התהליך. אלוהים לא ענה. כבר בקריאתו לאדוני אנו רואים שאברם דחה את לוט ולא שיתף אותו בהקמת המזבח או בתפילה לאלוהים. מכאן שאכזבה מלוט כבר הופיעה בלבו של אברם. אברם חשב שאולי אלוהים ממתין לראות האם הוא מאמין בו ומוכן לחכות ליורש יוצא חלציו עליו בושר בהבטחתו הראשונה של אלוהים: "אֶת הָאָרֶץ הַזֹאּת" ו"לְזַרְעֲךָ". ייתכן שאברם הבין שאדוני לא עונה כי ללוט יש מעמד של יורשו, ולכן הוא היה חייב להיפרד מלוט.

הסכסוך והפרדה מלוט למעשה הוכיחו שאברם מאמין בהבטחת אדוני.

מיד לאחר שלוט עזב את ארץ כנען לסדום, אלוהים ענה לאברם וחזר על הבטחתו. הדגש היה על "לְזַרְעֲךָ" אתן, וזה היווה אישור לכך שאדוני מרוצה שלוט עזב, ושלוט לא יקבל חלק ונחלה בארץ המובטחת.