קטגוריה:בראשית יג יג
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד
המהדורה המנוקדת: וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיהוָה מְאֹד.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַנְשֵׁי סְדוֹם בִּישִׁין בְּמָמוֹנְהוֹן וְחַיָּבִין בְּגִוְיָתְהוֹן קֳדָם יְיָ לַחְדָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאֵינָשִׁין דִסְדוֹם בִּישִׁין בְּמָמוֹנְהוֹן דֵין לְדֵין וְחַיָיבִין בְּגוּפְהוֹן בְּגִילוּי עֶרְיְיתָא וְשַׁדְיוּת אֲדַם זַכְּאַי וּפַלְחַן פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה וּמְרָדִין לִשְׁמָא דַיְיָ לַחֲדָא: |
רש"י
"רעים" - (סנהדרין קט) בגופם
"וחטאים" - בממונם
"לה' מאוד" - יודעים רבונם ומתכוונים למרוד בו
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רָעִים – בְּגוּפָם.
וְחַטָּאִים – בְּמָמוֹנָם.
לַה' מְאֹד – יוֹדְעִים רִבּוֹנָם וּמִתְכַּוְּנִים לִמְרוֹד בּוֹ (סנהדרין ק"ט ע"א).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ואנשי סדום רעים. אלו לאלו. חטאים, בגילוי עריות. לה', בעבודה זרה. מאד, בשפיכות דמים:
אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא אבל עומדין בדין, שנאמר: רעים וחטאים; רעים בעולם הזה, וחטאים לעולם הבא. רבי נחמיה אומר: אלו ואלו אין עומדין בדין, שנאמר: "על כן לא יקומו רשעים במשפט", זה דור המבול; "וחטאים בעדת צדיקים", אלו אנשי סדום. א"ל: בעדת צדיקים אינן עומדין, אבל עומדין הן בעדת רשעים. ר' יהודה אומר: רעים בגופם וחטאים בממונם. רעים בגופם, דכתיב: "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת"; חטאים בממונם, דכתיב: "והיה בך חטא". לה', זו ברכת השם. מאד, שמתכוונין וחוטאין. במתניתא תנא: רעים בממונן, דכתיב: "ורעה עינך באחיך האביון". חטאים בגופם, דכתיב: "וחטאתי לאלקים". לה', זו ברכת השם. מאד, זה שפיכות דמים, שנאמר: "וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד".
תנו רבנן: אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להן הקב"ה. כתיב: "ארץ ממנה יצא לחם מקום ספיר אבניה נתיב לא ידעו עיט". אמרו: וכי מאחר שממנה יצא לחם ועפרות זהב לו, למה לנו עוברי דרכים, שאין באין אלא לחסרנו? בואו ונשכח תורת רגל מארצנו, שנאמר: "פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל". אמרו: דאית ליה תורא מרעי חד יומא, דלית ליה לירעי תרי יומי. ההוא יתמא בר ארמלתא דלא הוה ליה תורא, יהבו ליה תורי למירעי. אזל שקלינהו וקטלינהו, א"ל: דאית ליה תורא נשקול חד משכא, דלית ליה נשקול תרי. דעבר במברא נתיב חד זוזא, דלא עבר במברא נתיב תרי. דהוה ליה דרא דלבני אתי כל חד וחד ושקיל חד, א"ל: אנא חד הוא דשקלי. דהוה שדי תומי או שמכי, אתא כל חד וחד ושקיל חד; אמר: אנא חד הוא דשקלי. מאן דעבר במברא יהיב ארבע זוזי, ומאן דעבר במיא יהיב תמניא זוזי. זמנא חדא אתא ההוא כובס להתם, א"ל הב לי ד' זוזי כו' א"ל הב לי תמניא. פדעיה, אתייה לדיינא, א"ל: זיל הב ליה ארבע זוזי דשקל לך דמא ותמניא דעברת במיא. ארבעה דייני הוו בסדום, שקריי ושקרוריי זייפאי ומצלי דין. דמחי לה לאיתתא דחבריה ומפלה אמרי ליה יהבה נהליה עד דמעברא לך. דפסיק ליה לאודניה דחמריה דחבריה אמרי ליה הבה ניהליה עד דקרחא אודניה. דפדעיה ליה לחבריה אמרי ליה הב ליה אגרא דשקל לך דמא. אליעזר עבד אברהם אתרמי להתם פדעוהו ואתא לקמא דיינא א"ל הב ליה אגרא דשקל לך דמא שקל גלליה פדעיה איהו לדיינא א"ל מההוא אגרא דנפיק לי מינך הב ליה את וזוזיי כדקיימי קיימי. הוה להו הלולא אתא אליעזר יתיב אסיפא דכולהו א"ל מאן זימנך להכא א"ל אנת שקל גלימא ורהט יתיב גבי אחרינא א"ל הכי. נפק עד דנפקי כולהו ואכיל לסעודתא. הוה להו פוריא דהוו מגנו אורחין עלה כי אריך גייזי מניה וכי גוץ מתחי ליה. איקלע אליעזר להתם אמרי ליה קום גני אפוריא א"ל נדרא נדרי מיומא דמיתת שרה לא גנינא אפוריא. כי הוה מתרמי להו עניא יהיב ליה כל חד וחד דינר וכתיב שמיה עלה וריפתא לא הוו ממטי ליה. כי הוה מיית, אתי כל חד וחד שקיל דידיה. הואי ההיא רביתא דהות מפקא ריפתא לעניא בחצבא, הות תלתא יומי ולא מיית. אתו כולי עלמא ומצערי ליה. איגלאי מילתא ושפיוה דובשא אוקמוה על אגר שורא, אתו זיבורי ואכלוה. שנאמר: "זעקת סדום ועמורה כי רבה", אמר רב יהודה אמר רב: על עסקי ריבה. והיינו דכתיב: "ארדה נא ואראה הכצעקתה", כצעקת ריבה זו:
אמר ליה רב המנונא לההוא מרבנן דהוה מסדר אגדתא קמיה: מנא הא מילתא דאמור רבנן: "זכר צדיק לברכה" וכו', מדאורייתא מנלן? דכתיב: "וה' אמר המכסה אני מאברהם" וגו'. מנא הא מילתא, "ושם רשעים ירקב"? דכתיב: ויאהל עד סדום ואנשי סדום רעים וחטאים:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יג יג.
אַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיהוָה מְאֹד
(אילן סנדובסקי)
רָעִים וְחַטָּאִים לַיהוָה
מסופר שאנשי סדום התעללו בזרים שנשארו לישון בעירם ללא אישור, ככתוב: "הוֹצִיאֵם אֵלֵינו,ּ וְנֵדְעָה אֹתָם" (ביאור:בראשית יט ה). אנשי סדום הפעילו חוקי בעלות וטריטוריה הקיימים בכל מקום (גם בימינו) – לדוגמא פרעה גרש את אברם ממצרים, אבימלך גרש את יצחק מגרר, והפלישתים נהגו לסתום בארות במדבר כדי לגרש מתנחלים. אבל אנשי סדום הוסיפו התעללות בזרים והראו שהם רעים ורשעים מעל ומעבר לכל חוק אנושי.
לא נראה שהם היו "רָעִים וְחַטָּאִים לַיהוָה" - מה הם יכולים לעשות לאדוני? הם לבטח לא היו עובדי אלילים גדולים יותר משאר העמים, ולא ניסו לבנות מגדל גבוה כדי להגיע לשמים.
כנראה הכתוב היה צריך להיות "רָעִים וְחַטָּאִים [בעיניי] יהוָה".
הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ, לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט
סדום היתה עיר משגשגת מאוד. המקום היה "כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (ביאור:בראשית יג י).
עצם הקיום של עיר כסדום, עיר שמלאה באנשים רעים ורשעים, שולל את קיומו של אלוהים – כלומר, כיצד ייתכן שאנשים חוטאים יחיו את חייהם בצורה כזו נפלאה?
כאשר אלוהים שלח את המלאכים להעניש את סדום אברם שואל: "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ, לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח כה), אבל אברם ידע כבר אז שאנשי סדום היו רשעים לזרים, וכבר בנקודה הזו אברם היה צריך לתהות מדוע אנשי סדום הרשעים לא מובאים למשפט?!
עונשם
פעמיים ניסה אלוהים ללמד את אנשי סדום לחזור מדרכם הרעה:
- הוא נתן לכְּדָרְלָעֹמֶר לנצח אותם ולהטיל עליהם מס וחוקים (חוקי נח, או חוקי חמורבי), ככתוב: "שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עָבְדו אֶּת כְּדָרְלָעֹמֶר" (ביאור:בראשית יד ד). זה לא עזר לחנך אותם.
- הם מרדו בכדרלעמר, ואדוני נתן לכְּדָרְלָעֹמֶר לנצח "ויִַּקְחו אֶּת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם ועֲַמֹרָה, וְאֶת כָּל אָכְלָם ויֵַּלֵכו"ּ (ביאור:בראשית יד יא). ואברם ומלכי-צדק מהללים את אלוהים על הנצחון (ביאור:בראשית יד יט) וגם זה לא חינך אותם. להפך, אנשי סדום חשבו שאלוהים הציל אותם בזכותם.
לבסוף לא נשארה לאדוני ברירה אלא להפוך את האדמה, להרוס את "גַן יְהוָה" ולגרש את הרשעים מנחלתם.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יג יג"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.