רש"י על בראשית יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · יב · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לך לך" - להנאתך ולטובתך ושם אעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים ועוד שאודיע טבעך בעולם

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואעשך לגוי גדול" - לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים ממעטת פריה ורביה וממעטת את הממון וממעטת את השם לכך הוזקק לשלשה ברכות הללו שהבטיחו על הבנים ועל הממון ועל השם (ס"א וזהו ואגדלה שמך הריני מוסיף אות על שמך שעד עכשיו שמך אברם מכאן ואילך אברהם ואברהם עולה רמ"ח כנגד איבריו של אדם ברש"י ישן)

"ואברכך" - בממון ב"ר

"והיה ברכה" - הברכות נתונות בידך עד עכשיו היו בידי ברכתי לאדם ונח ומעכשיו אתה תברך את אשר תחפוץ ב"ר ד"א ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלהי אברהם ואברכך זהו שאומרים אלהי יצחק ואגדלה שמך זהו שאומרים אלהי יעקב יכול יהיו חותמין בכולן ת"ל והיה ברכה בך חותמין ולא בהם

"מארצך" - והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד לחרן אלא כך אמר לו התרחק עוד משם וצא מבית אביך

"אשר אראך" - לא גלה לו הארץ מיד כדי לחבבה בעיניו ולתת לו שכר על כל דבור ודבור כיוצא בו (בראשית כב) את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק כיוצא בו (שם) על אחד ההרים אשר אומר אליך כיוצא בו (יונה ג) וקרא עליה את הקריאה אשר אנכי דובר אליך

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונברכו בך" - יש אגדות רבות וזהו פשוטו אדם אומר לבנו תהא כאברהם וכן כל ונברכו בך שבמקרא וזה מוכיח (בראשית מח) בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר עשו בחרן" - שהכניסן תחת כנפי השכינה אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת הנשים ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום (לכך כתיב אשר עשו) ופשוטו של מקרא עבדים ושפחות שקנו להם כמו (שם לא) עשה את כל הכבוד הזה (לשון קנין) (במדבר כד) וישראל עושה חיל לשון קונה וכונס

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעבר אברם בארץ" - נכנס לתוכה

"עד מקום שכם" - להתפלל על בני יעקב כשיבאו להלחם בשכם

"אלון מורה" - הוא שכם הראהו הר גריזים והר עיבל ששם קבלו ישראל שבועת התורה

"והכנעני אז בארץ" - היה הולך וכובש את א"י מזרעו של שם שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו שנאמר (בראשית יד) ומלכי צדק מלך שלם לפיכך ויאמר אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבן שם מזבח" - על בשורת הזרע ועל בשורת א"י

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעתק משם" - אהלו

"מקדם לבית אל" - במזרחה של בית אל נמצאת בית אל במערבו הוא שנאמר בית אל מים

"אהלו" - אהלה כתיב בתחלה נטה את אהל אשתו ואח"כ את שלו ב"ר

"ויבן שם מזבח" - נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן והתפלל שם עליהם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הלוך ונסוע" - לפרקים יושב כאן חדש או יותר ונוסע משם ונוטה אהלו במקום אחר וכל מסעיו הנגבה ללכת לדרומה של א"י והוא לצד ירושלים (פי' ירושלים היתה באמצע העולם וסוף ארץ ישראל כן פי' בישעי') שהיא בחלקו של יהודה שנטלו בדרומה של א"י הר המוריה שהיא נחלתו בב"ר

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רעב בארץ" - באותה הארץ לבדה לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה נא ידעתי" - מ"א עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם ועכשיו הכיר בה ע"י מעשה ד"א מנהג העולם שע"י טורח הדרך אדם מתבזה וזאת עמדה ביופיה ופשוטו של מקרא הנה נא הגיע השעה שיש לדאוג על יפיך ידעתי זה ימים רבים כי יפת מראה את ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים אחיהם של כושים ולא הורגלו באשה יפה ודומה לו (בראשית יט) הנה נא אדוני סורו נא

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

{{צ|ם לאבימלך מלך פלשתים אמר כן גם הוא גם יצחק שהיה דר בארץ ההיא במצות ה' אולי היו הכנענים בדור ההוא שטופים בעבודה זרה וגדורים מן העריות יותר מאנשי מצרים והפלשתים ואיננו נכון ויתכן כי לא היה להם פחד רק בבואם בעיר מושב המלכים כי היה דרכם להביא למלך האשה היפה מאד ולהרוג את בעלה בעלילה שישימו עליו והנכון בעיני כי זה דרכם למו מעת צאתם מחרן בכל מקום היה אומר "אחותי היא" כי כן אמר (להלן כ יג) ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי אבל הכתוב יזכיר זה במקומות אשר יתחדש להם ענין בדבר והנה זרז אותה עתה כאשר צוה לה מתחילה ויצחק לא פחד בארצו ובעירו רק בבואו אל ארץ פלשתים אחז דרך אביו ואמר למען יטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך כל ימי היותנו גרים בארץ הזאת עד עבור הרעב כי אברהם מפני הרעב בא לגור בארץ וכעבור הרעב ישוב לארץ אשר נצטוה עליה ונתנה השם לו ולזרעו והיה חושב שיחיו נפשם ברעב ויבא להם ריוח והצלה מאת האלהים לשוב או שיתכן להם לברוח לארץ כנען בהתיאשם ממנה וכתב רש"י הנה נא ידעתי מדרש אגדה עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעותה ועכשיו על ידי מעשה דבר אחר שעל ידי הדרך אדם מתבזה וזו עמדה ביופיה ולפי פשוטו הנה נא הגיע השעה שיש לדאוג על יופייך וידעתי זה כמה ימים כי יפת מראה את ועכשיו אנו באים בין בני אדם שחורים אחיהם של כושים ולא הורגלו באשה יפה ודומה לו הנה נא אדני סורו נא כל זה לשון הרב והמדרש קבלה בענוה שבהם ונסמך למקרא אבל אין צורך לכל הדברים האלה שאין מלת "נא" מורה על דבר שיתחדש בעת ההיא בלבד אבל על כל דבר הווה ועומד יאמרו כן כי הוא רומז על הענין לומר שהוא עתה ככה הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את מאז ועד עתה וכן הנה נא עצרני ה' מלדת (להלן טז ב) מנעורי ועד היום הזה וכן הנה נא לי שתי בנות (להלן יט ח) כי לא נולדו עתה וכולם ככה ויראה מפשט הכתובים כי שרה לא קבלה עליה לאמר כן אבל המצרים היו רעים וחטאים מאד וכאשר ראו אותה ויהללו אותה אל פרעה לוקחה אל ביתו ולא שאלו בהם כלל אם אשתו היא או אם אחותו היא והיא שתקה ולא הגידה כי אשתו ואברהם ספר מעצמו כי אחותו היא ולכך הטיבו לו בעבורה וזהו שאמר הכתוב מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא (להלן פסוק יח) האשים אותו כי בראותו שיקחו אותה היה לו להגיד לפרעה כי אשתו היא וחזר והאשים אותו על אמרו אחרי כן לשרים ולבית פרעה כי אחותו היא ולא האשים את האשה כלל כי אין ראוי שתכחיש היא את בעלה והראוי לה שתשתוק

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למען ייטב לי בעבורך" - יתנו לי מתנות

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי כבוא אברם מצרימה" - היה לו לומר כבואם מצרימה אלא למד שהטמין אותה בתיבה וע"י שתבעו את המכס פתחו וראו אותה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהללו אותה אל פרעה" - הללוה ביניהם לומר הגונה זו למלך

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולאברם היטיב" - פרעה בעבורה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וינגע ה' וגו'" - במכת ראתן לקה שהתשמיש קשה לו (ב"ר)

"ואת ביתו" - כתרגומו ועל אנש ביתיה (ומדרשו לרבות כותליו ועמודיו וכליו ברש"י ישן)

"על דבר שרי" - ע"פ דבורה אומרת למלאך הך והוא מכה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קח ולך" - לא כאבימלך שא"ל הנה ארצי לפניך אלא א"ל לך ואל תעמוד שהמצרים שטופי זמה הם שנא' (יחזקאל כג) וזרמת סוסים זרמתם

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויצו עליו" - על אודותיו לשלחו ולשמרו

"וישלחו" - כתרגומו ואלויאו