קטגוריה:בראשית יב יז
נוסח המקרא
וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם
וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.
וַיְנַגַּ֨ע יְהֹוָ֧ה ׀ אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־בֵּית֑וֹ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃
וַ/יְנַגַּ֨ע יְהוָ֧ה׀ אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְ/אֶת־בֵּית֑/וֹ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאַיְתִי יְיָ עַל פַּרְעֹה מַכְתָּשִׁין רַבְרְבִין וְעַל אֲנָשׁ בֵּיתֵיהּ עַל עֵיסַק שָׂרַי אִתַּת אַבְרָם׃ |
אונקלוס (דפוס): | וְאַיְתִי [נ"א: וְאַיְתֵי] יְיָ עַל פַּרְעֹה מַכְתָּשִׁין רַבְרְבִין וְעַל אֱנַשׁ בֵּיתֵיהּ עַל עֵיסַק שָׂרַי אִתַּת אַבְרָם׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְגָרֵי מֵימְרָא דַיְיָ בְּפַרְעה מַכְתְּשִׁין רַבְרְבִין וְיַת אֵינַשׁ בֵּיתֵיהּ עַל עֵיסַק שָרַי אִתַּת אַבְרָם: |
רש"י
"ואת ביתו" - כתרגומו ועל אנש ביתיה (ומדרשו לרבות כותליו ועמודיו וכליו ברש"י ישן)
"על דבר שרי" - ע"פ דבורה אומרת למלאך הך והוא מכה
על דבר וכו' - דאל"כ הכל מיותר דאנן מי לא ידעי' שהיה ע"ד שרי וא"צ לידחק כמ"ש הרא"ם ז"ל דאל"כ הול"ל על אודות דהא כמה זמני מנינו כן ע"ד אשר קדמו אתכם וכו' ומה שכתוב דכל היכא דאיכא למררש דרשי' אינו ענין לפירוש רש"י דאזיל לפי הפשט כדכתיבנא לעיל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
[וְאֶת בֵּיתוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְעַל אֲנָשׁ בֵּיתֵיהּ". וּמִדְרָשׁוֹ: לְרַבּוֹת כְּתָלָיו וְעַמּוּדָיו וְכֵלָיו.]
עַל דְּבַר שָׂרַי – עַל פִּי דִּבּוּרָהּ: אוֹמֶרֶת לַמַּלְאָךְ "הַךְ" וְהוּא מַכֶּה (בראשית רבה מא,ב).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
רבה מא ב) אמרו שהיה המלאך שואל אותה אכה והיא אומרת הכה, וזהו "על דבר שרי". והנה עדיין אומרו אשת אברם מיותר. ואחשוב בא לתת טעם למה נגעו ה', והלא הוא אמר אחותי היא והיא אמרה אחי הוא, לזה אמר "על דבר שרי" כו', והוא כי אין ספק כי בראות שרי את עצמה בצער ההוא, כי ודאי אמרה לו אינני אחות אברם כי אם אשתו. ועל כן, שלא היה שומע אליה נגעו ה'. וזה יאמר "וינגע ה' את פרעה" וגם "את ביתו" הבלתי מוחים, תדע למה, הלא הוא "על דבר שרי אשת אברם", שהוא על דבורה של שרי שדברה אליו, ומה היה דבורה הוא שהיתה אומרת "אשת אברם" צועקת ואומרת "אשת אברם" אנכי בעולת בעל ולא אחי הוא. ועל פי דרכו רמז שלא התנגע פרעה על שבא עליה, כי אם "על דבר" כו' כי מיד שדברה והיה ממאן, מיד נתנגע באופן שלא שימש, ומה גם לרבותינו ז"ל (שם) שאמרו שלקה בראתן המבטל תשמיש וזהו
"וינגע" כו':כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וינגע ה' את פרעה. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, על ז' דברים נגעים באין. על לשון הרע, דכתיב: "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית". על שפיכות דמים, דכתיב: "אל יכרת מבית יואב זב ומצורע". על שבועת שוא, דכתיב: "הואל וקח ככרים", ואין אלה אלא שבועה שנאמר: "ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה"; וכתיב: "וצרעת נעמן תדבק בך". ועל גילוי עריות, דכתיב: וינגע ה' את פרעה. ועל גסי הרוח, דכתיב: "וכחזקתו גבה לבו", וכתיב: "והצרעת זרחה במצחו". ועל הגזל, דכתיב: "וציווה הכהן ופינו את הבית". תנא: הוא כנס ממון שאינו שלו, יבוא הכהן ויפזר ממונו. ועל צרות עין דכתיב: "ובא אשר לו הבית", ותנא דבי ר' ישמעאל: מי שייחד ביתו לו:
וינגע ה' את פרעה. כתיב: "צדיק כתמר יפרח". מה תמרה זו, כל העולה לראשה – אם אינו משמר עצמו נופל, כך כל מי שבא להזדווג לישראל, סופו ליטול את שלו מתחת ידיהם. תדע לך שכן הוא, שכן שרה, על ידי שמשכה פרעה לילה אחת לקה הוא וכל ביתו בנגעים; הדא הוא דכתיב: וינגע ה' את פרעה. ריש לקיש בשם בר קפרא: פרעה לקה בראתן. אמר רבי שמעון בן גמליאל, מצאני זקן אחד מוכה שחין בצפורי ואמר לי: כ"ד מיני שחין הן, ואין לך מכולן שהתשמיש קשה לו אלא ראתן בלבד, ובו לקה פרעה הרשע.
ואת ביתו, אפילו קורות ביתו לקו, והכל אומרים: על דבר שרי אשת אברם, על דטולמיסון למקרב למסאנא דמטרונא. וכל אותה הלילה היתה שרה שטוחה על פניה ואומרת: רבונו של עולם! אברהם יצא בהבטחה ואני יצאתי באמנה, אברהם יצא חוץ לסירה ואני בסירה? אמר לה הקב"ה: כל מה שאני עושה בשבילך אני עושה, והכל אומרים: על דבר שרי אשת אברם. אמר רבי לוי: כל אותה הלילה היה המלאך עומד ומגלב בידו, ואי הוה אמרה ליה "מחי" הוה מחי, ואי אמרה ליה "שביק" הוה שביק; וכל כך למה? שהיתה אומרת לו: "אשת איש אני", ולא היה פורש.
שמענו בפרעה שלקה בצרעת, ואבימלך שלקה בעיצור. מנין ליתן האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן? ת"ל "על דבר" "על דבר" לגזרה שוה.רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
וינגע ה' את. צריך לישב מה טעם גבי אבימלך בא אליו הקב"ה בחלום להזהירו ולפרעה לא בא י"ל דנלקחה שרה בית פרעה קודם שיאמר עליה אחותי היא רק בהזכרת פרעה לאברם דכתיב למה אמרתי אחותי היא ואולי לא אמר זה רק אחרי הלקחה אבל גבי אבימלך כתיב ויאמר אברם אל שרה אשתו אחותי היא ואח"כ וישלח אבימלך ויקח את שרה. ועוד כי אבימלך עשה כל החקירות שהיה יכול לעשות שהרי שאל לה ולעבדיה ולשפחותיה דכתיב והיא גם היא אמרה אחי הוא מייתורא דגם מרבינן כל בני הבית ולכן לא ענה לו אברם מאומה כששאל לו למה אמרת אחותי היא כמו שעשה לו לאבימלך כמו שאמר לו כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי וכו'. מהר"ר:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב יז.
ראו פסוק יח
וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ
(אילן סנדובסקי)
"נגעים" - דבר שנוגע במשמעות של מזיק, מחלה, פגע, חולי. במשנה ובתלמוד יש מסכת שלמה של "נגעים". השימוש בשרש 'נ-ג-ע' למחלות, מעיד שכבר בזמנו הבינו את הקשר בין נגיעה להעברת מחלות.
משה גדל כנסיך בבית פרעה ובהמשך הוא כתב את ספר ויקרא המכיל הרבה חוקי טומאה וטהרה. לפי זה ניתן להניח שהמצרים היו בקיאים מאוד בתחום אפידמיולוגיה, מה שמחזק את הטיעון שהמצרים ידעו על הקשר שבין ביקורה של שרי (הזרה) למחלות החדשות, ואת הסכנה בחפצים שאברם ושרי נגעו בהם.
"אֶת פַּרְעֹה ... וְאֶת בֵּיתוֹ" - אילו היה נאמר "פַּרְעֹה" בלבד, אזי ניתן היה לחשוב שמדובר בפרעה וכל ארץ מצרים. אולם בגלל התוספת "וְאֶת בֵּיתוֹ" ניתן להבין ש-'פרעה' מתייחס רק לגופו שלו.
אלוהים הביא מחלות על פרעה עצמו. כאשר אחשורוש הביא נערות לבית הנשים הוא החזיק אותן עד "מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ" ביאור:אסתר ב יב). ייתכן שפרעה לא היה מוכן לחכות זמן כה רב כדי לוודא שהנערות לא בהריון ולא חולות. פרעה כנראה התכוון לבוא לשרי, וכדי למנוע זאת אלוהים פגע בבריאותו ובבריאות בני ביתו שהיו במגע עם שרי.
שרי באה מחרן, ואנשים שבאו מרחוק הביאו עמן מחלות לא ידועות למצרים. פרעה ואנשי ביתו כנראה לא היה מחוסנים, ותוך זמן מה לאחר בואה של שרי התפשטו מחלות בבית לאנשים ונשים שהיו במגע עם שרי. כך הבין פרעה שהוא מקבל עונש בגללה.
"נְגָעִים גְּדֹלִים" - למרות הכתוב, לא נראה שפרעה וביתו מתו מהמחלה. ולא נראה שהמחלה פגעה בכל מצרים וגרמה לאסון לאומי. כנראה המחלה היתה מפחידה ומכאיבה. המחלה כיסתה חלק גדול מהגוף ועברה אחרי מספר ימים.
עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם
"דְּבַר" - משהו, עצם, גוף; אבל כל זה קשור למילה "דיבור". כלומר, בגלל המחלות התחילו לדבר על שרי, שמאז שהיא הופיעה בארמון המלך סובל ממחלות.
לפי ספר ויקרא נראה שמשה, שגדל בבית פרעה, ידע על התפשטות מחלות, ודרכי מניעה וטיפול בהן. אפשרי שפרעה לא בא לשרי והיה היתה בתקופת המתנה, כפי שמשה כתב: "וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ ... יֶרַח יָמִים, וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה" (דברים כא יג). במשך התקופה הזו באו מחלות על אנשים שהיו במגע עם שרי, ופרעה הבין את מקור הנגע.
ייתכן שפרעה שאל אותה: "למה אני חולה מאז שאת באת?", והיא ענתה: 'אני אשת אברם ואלוהי אברם מעניש אותך'. למרות שיותר סביר שפרעה התפלל ובקש עזרה, ואלוהים אמר לו כפי שאלוהים אמר לאבימלך "בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה ויַֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ, וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל. ... עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ ... וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הואּ, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וחְֶיֵה; וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמותּ, אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ" (בראשית כ ז). כך או אחרת, פרעה למד ששרי היא אשת אברם ושהוא חייב להשאיר את המתנות בידו ולא לפגוע בו. פרעה פחד לקחת את המתנות בחזרה לאחר שאברם נגע בהם פן יקבל נגעים נוספים.
יציאת מצרים הראשונה
אברם ושרי זכו לכבוד גדול במצרים. כשפרעה החזיק את שרי, אלוהים הביא נגעים למצרים. לבסוף הם יצאו ברכוש גדול, ולמדו לקח גדול על כוחו של אדוני.
כל הסיפור מזכיר את יציאת מצרים של משה כאשר גם אז: רעב הביא את בני ישראל למצרים, והם יצאו ברכוש גדול אחרי שהמצרים הוכו קשות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יב יז"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.