מ"ג בראשית יב יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית יב · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְנַגַּ֨ע יְהֹוָ֧ה ׀ אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־בֵּית֑וֹ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאַיְתִי יְיָ עַל פַּרְעֹה מַכְתָּשִׁין רַבְרְבִין וְעַל אֲנָשׁ בֵּיתֵיהּ עַל עֵיסַק שָׂרַי אִתַּת אַבְרָם׃
ירושלמי (יונתן):
וְגָרֵי מֵימְרָא דַיְיָ בְּפַרְעה מַכְתְּשִׁין רַבְרְבִין וְיַת אֵינַשׁ בֵּיתֵיהּ עַל עֵיסַק שָרַי אִתַּת אַבְרָם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וינגע ה' וגו'" - במכת ראתן לקה שהתשמיש קשה לו (ב"ר)

"ואת ביתו" - כתרגומו ועל אנש ביתיה (ומדרשו לרבות כותליו ועמודיו וכליו ברש"י ישן)

"על דבר שרי" - ע"פ דבורה אומרת למלאך הך והוא מכה

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וינגע ה' את פרעה על דבר שרי" — כמו "בעבור". והטעם, על זה הדבר:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם על דבר שרי אשת אברם" - כי בעבור החמס שעשה לשרה גם לאברהם ובזכות שניהם באו עליו הנגעים הגדולים ההם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יז)" וינגע ה'". כמ"ש ויוכח עליהם מלכים, וכמ"ש חז"ל ששרה בצר לה גלתה לו שהיא אשת אברהם, וז"ש על דבר שרי, והוא רצה לאנסה, וממה שלא אמר וינגע ה' את פרעה ואת ביתו נגעים גדולים, שכן חוקי הלשון וסדרו, מבואר שרק הוא לקה בנגעים גדולים, ופי' חז"ל בראתן שהתשמיש קשה לו, ובני ביתו לקו בנגעים אחרים קטנים מזה:


 

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על דבר שרי אשת אברם". וכי עדיין לא ידענו ששרי אשת אברם, ועוד מה פשעו של פרעה הרי סבור שהיא אחותו, ומה שפירש רש"י על דבר שרי שאומרת למלאך הך והוא מכה לא נזכר בפסוק הך. על כן נ"ל אע"פ שבפני ההמון עם אמרה שרה אחותו אני, מ"מ לפרעה הגידה האמת שהיא אשת אברם בחשבה שמלך יושב על כסא דין לא יעשה עול, ופרעה לא השגיח בה כי אמר לדבריך הראשונים אני מאמין על כן נגעו ה' על דבר שרי בשביל דבורה של שרי ומה היה דבורה. אשת אברם. כי היא דברה אליו אשת אברם אני. ואמר פרעה לאברם למה אמרת אחותי היא כי לך הייתי מאמין ולא לה כי חשבתי אולי אומרת כן כדי להינצל מן התשמיש שהוא בלא אישות. ד"א על דבר שרי אשת אברם לפי שהיתה אשת איש על כן באו עליו נגעים אלו.

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

וינגע ה' את פרעה. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, על ז' דברים נגעים באין. על לשון הרע, דכתיב: "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית". על שפיכות דמים, דכתיב: "אל יכרת מבית יואב זב ומצורע". על שבועת שוא, דכתיב: "הואל וקח ככרים", ואין אלה אלא שבועה שנאמר: "ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה"; וכתיב: "וצרעת נעמן תדבק בך". ועל גילוי עריות, דכתיב: וינגע ה' את פרעה. ועל גסי הרוח, דכתיב: "וכחזקתו גבה לבו", וכתיב: "והצרעת זרחה במצחו". ועל הגזל, דכתיב: "וציווה הכהן ופינו את הבית". תנא: הוא כנס ממון שאינו שלו, יבוא הכהן ויפזר ממונו. ועל צרות עין דכתיב: "ובא אשר לו הבית", ותנא דבי ר' ישמעאל: מי שייחד ביתו לו:

וינגע ה' את פרעה. כתיב: "צדיק כתמר יפרח". מה תמרה זו, כל העולה לראשה – אם אינו משמר עצמו נופל, כך כל מי שבא להזדווג לישראל, סופו ליטול את שלו מתחת ידיהם. תדע לך שכן הוא, שכן שרה, על ידי שמשכה פרעה לילה אחת לקה הוא וכל ביתו בנגעים; הדא הוא דכתיב: וינגע ה' את פרעה. ריש לקיש בשם בר קפרא: פרעה לקה בראתן. אמר רבי שמעון בן גמליאל, מצאני זקן אחד מוכה שחין בצפורי ואמר לי: כ"ד מיני שחין הן, ואין לך מכולן שהתשמיש קשה לו אלא ראתן בלבד, ובו לקה פרעה הרשע.

ואת ביתו, אפילו קורות ביתו לקו, והכל אומרים: על דבר שרי אשת אברם, על דטולמיסון למקרב למסאנא דמטרונא. וכל אותה הלילה היתה שרה שטוחה על פניה ואומרת: רבונו של עולם! אברהם יצא בהבטחה ואני יצאתי באמנה, אברהם יצא חוץ לסירה ואני בסירה? אמר לה הקב"ה: כל מה שאני עושה בשבילך אני עושה, והכל אומרים: על דבר שרי אשת אברם. אמר רבי לוי: כל אותה הלילה היה המלאך עומד ומגלב בידו, ואי הוה אמרה ליה "מחי" הוה מחי, ואי אמרה ליה "שביק" הוה שביק; וכל כך למה? שהיתה אומרת לו: "אשת איש אני", ולא היה פורש.

שמענו בפרעה שלקה בצרעת, ואבימלך שלקה בעיצור. מנין ליתן האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן? ת"ל "על דבר" "על דבר" לגזרה שוה.