קטגוריה:בראשית יב יח
ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא.
וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא.
וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃
וַיִּקְרָ֤א וַ - ו' החיבור
יִּקְרָ֤א - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7121
מורפ': HC/Vqw3ms פַרְעֹה֙ פַרְעֹה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6547
מורפ': HNp לְאַבְרָ֔ם לְ - מילת יחס
אַבְרָ֔ם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/87
מורפ': HR/Np וַיֹּ֕אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֕אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms מַה מַה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 4100
מורפ': HTi־זֹּ֖את זֹּ֖את - כינוי גוף, רומז, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 2063
מורפ': HPdxfs עָשִׂ֣יתָ עָשִׂ֣יתָ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqp2ms לִּ֑י לִּ֑ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs לָ֚מָּה לָ֚ - מילת יחס
מָּה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: l/4100
מורפ': HR/Ti לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־הִגַּ֣דְתָּ הִגַּ֣דְתָּ - פועל, הפעיל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5046
מורפ': HVhp2ms לִּ֔י לִּ֔ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC אִשְׁתְּךָ֖ אִשְׁתְּ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 802
מורפ': HNcfsc/Sp2ms הִֽוא הִֽוא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיִּקְרָ֤א מהפך (משרת, דרגא 5) פַרְעֹה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְאַבְרָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיֹּ֕אמֶר זקף גדול (מלך, דרגא 2)
מַה־זֹּ֖את טפחא (מלך, דרגא 2)
עָשִׂ֣יתָ מונח (משרת, דרגא 5) לִּ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לָ֚מָּה יתיב (משנה, דרגא 3)
לֹא־הִגַּ֣דְתָּ מונח (משרת, דרגא 5) לִּ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) אִשְׁתְּךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
הִֽוא סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם, וַיֹּאמֶר: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי? לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא?
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַאֲמַר מָא דָא עֲבַדְתְּ לִי לְמָא לָא חַוֵּית לִי אֲרֵי אִתְּתָךְ הִיא׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַאֲמַר מַא דָּא עֲבַדְתְּ לִי לְמָא לָא חַוִּית [נ"א: חַוִּיתָא] לִי אֲרֵי אִתְּתָךְ הִיא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּקְרָא פַּרְעה לְאַבְרָם וַאֲמַר מַה דָא עָבַדְתָּא לִי לְמָא לָא חַוֵיתָא לִי אֲרוּם אִנְתְּתָךְ הִיא: |
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
אומרו "מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי":
(יט) ושמא תאמר כי אחר שהוצאת קול ואמרת לפני העם כי אחותך היא, לא היה לך פתחון פה לשוב לאמר אלי כי אשתך היא, כי תהיה כמו אכזב לבל יראה דעתך למונעה מהמלך עם היותה אחותך. כי הלא מה שאמרתי למה לא הגדת לי, הוא לו הונח שיפה עשית במה שאמרת לפני העם "אחותי" היא, אך לפי האמת אעיקרא דדינא פירכא כי "למה אמרת" מתחלה "אחותי היא", באופן שלא יכולת לומר לי אחר כך אשתי "היא". ושמא תאמר שמא אחד מהעם יהרגך לקחתה, לא יתכן כי אינה ראויה רק למלך, כמו שאמרו ז"ל (רש"י, וע"ע תנחומא ה) על ויהללו אותה אל פרעה שאמרו זו ראויה למלך, וזהו "ואקח אותה לי לאשה", לומר לי בלבד היתה ראויה "לאשה", ולמה יראת יקחנה זולתי. ואם כן מעיקרא היה לך לומר שאשתך היא, כי ממני לא
היית ירא שאהרוג אותך, כי מלך במשפט אני, וכל שכן שלא אקח בעולת בעל. והראיה שממני אין פחד, כי הנה "ועתה הנה אשתך קח ולך" שאיני הורגך לקחתה. גם כיוון אל יעלה על לבך שמחמת הנגעים אני מחזירה, רק למה שהיא "אשתך קח ולך":אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד יתבאר על דרך אומרם ז"ל (רש"י) כי טעם פרעה שאמר לו הנה אשתך קח ולך ואבימלך אמר אליו הנה ארצי לפניך וגו' כי פרעה להיות אנשיו כעורים ושטופי זמה חש על הדבר שיכשלו בו ויענשו מה שאין כן אבימלך שלא היו כעורים וכו', ולזה תמצא שאבימלך אמר אליו מה ראית כי עשית וגו' מה שאין כן פרעה כי יודע טעמו של אברהם כי ירא פן ימות עליה, ומעתה יתבאר הכתוב על נכון להיות שידע פרעה הטעם לא יוצדק לומר לו למה אמרת אחותי היא כי אם שאלה ראשונה למה לא הגדת לי בייחוד כי היא אשתך, ובזה, הגם שתאמר אחותי היא תהיה לך שמירה מהעם ולא היית גורם לי רעה להכשל בה, כי פרעה היה מחזיק עצמו ודאי שלא יעשה דבר מגונה ביודעו כי היא אשתו ולא יחשדנו אברהם. וההגדה היתה מועלת לאברהם לאחד מב' דרכים או יצו עליו פרעה אנשים לשומרו כאשר עשה אחר כך בזמן מועט, או היה ממהר לשולחו. והוסיף לומר למה אמרת וגו' פירוש ואם תאמר וכי חובת גברא הוא שכל איש אשר יביא את אשתו ילך ויגיד לפרעה כי אשתו זאת, לזה אמר למה אמרת וגו', ומהטעם עצמו שאמרת אחותי היא לצד מעלת יופיה לזה עליך בפרט מוטל להודיע:
או יאמר על זה הדרך למה אמרת וגו' וכיון שאמרת היה לך לחוש לי לקחתה לאשה, הן אמת אם לא היית אומר אני הייתי חושש לה מאשת איש אבל כיון שאמרת אחותי היה לך לחוש לי שאקחנה לאשה ותגיד לי בסוד. ולא השיב אברהם דבר כמו שהשיב לאבימלך כי אברהם טעמו היה שהיה חושד לפרעה עצמו ואין ראוי להשיב על זה. ואולי כי לזה חש פרעה ומיהר לשלחו מארצו וזולת זה יצו עליו בתמידות אנשים:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יב יח"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.