ביאור:בראשית יב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית יב ב: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב ב.


וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה[עריכה]

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל[עריכה]

אברהם ידע ששרי עקרה, והיא כבר בת 65. ההצהרה "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" בישרה לו שיהיה לו יורש, אולי לא משרי אבל יהיה לו בן. הבן יגדל ויהיו לו בנים. כולם יישארו ביחד, אחים ערבים אחד לשני, ויהיו לגוי גדול.

"גוֹי גָּדוֹל" זהו תיאור יחסי. מה שגדול לאחד יכול להיות קטן לאחר. אלוהים לא הבטיח לאברהם 'גוי גדול מאוד מאוד' או 'עצום ורב' או 'מעצמת על לתמיד'. ההבטחה 'ככוכבי השמים' הינה מתייחסת לזמן אינסופי ולא לכמות אינסופית בזמן מסוים. לישמעאל אדוני אמר: (ביאור:בראשית יז כ), כלומר בכמות, אך לא בזמן.

וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ[עריכה]

הגוי הגדול הזה שעתיד לבוא יזכור לברכה את אברהם אביהם הקדמון. כלומר, הגוי הזה יצליח ויכשל, ירבה ויפחת, אך תמיד יזכור לטובה את אברהם ויברך אותו. לפי דברי אלוהים, העם ימשיך לתמיד: "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וסְּפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוכַּל, לִסְפֹּר אֹתָם; ויַֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ (בראשית טו ה). המשמעות כאן היא אינה שיום אחד יהיו לאברהם כל כך הרבה צאצאים "כּוֹכָבִים", אלא שבכל הדורות יהיו מספר אנשים מזרעו, ולהם יהיו ילדים שימשיכו את הברכה לנצח, ככוכבי השמים, לאין מספר.

וֶהְיֵה בְּרָכָה[עריכה]

"וֶהְיֵה בְּרָכָה" זה איחול להצלחה, אך גם פקודה. הגוי יהיה כפוף לתנאים קשים שיחייבו אותו להיות ברכה לעצמו ולאחרים.