קטגוריה:בראשית יב ב

תרגום

וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל

אברהם ידע ששרי עקרה, והיא כבר בת 65. ההצהרה "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" בישרה לו שיהיה לו יורש, אולי לא משרי אבל יהיה לו בן. הבן יגדל ויהיו לו בנים. כולם יישארו ביחד, אחים ערבים אחד לשני, ויהיו לגוי גדול.

"גוֹי גָּדוֹל" זהו תיאור יחסי. מה שגדול לאחד יכול להיות קטן לאחר. אלוהים לא הבטיח לאברהם 'גוי גדול מאוד מאוד' או 'עצום ורב' או 'מעצמת על לתמיד'. ההבטחה 'ככוכבי השמים' הינה מתייחסת לזמן אינסופי ולא לכמות אינסופית בזמן מסוים. לישמעאל אדוני אמר: (ביאור:בראשית יז כ), כלומר בכמות, אך לא בזמן.

וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ

הגוי הגדול הזה שעתיד לבוא יזכור לברכה את אברהם אביהם הקדמון. כלומר, הגוי הזה יצליח ויכשל, ירבה ויפחת, אך תמיד יזכור לטובה את אברהם ויברך אותו. לפי דברי אלוהים, העם ימשיך לתמיד: "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וסְּפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוכַּל, לִסְפֹּר אֹתָם; ויַֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ (בראשית טו ה). המשמעות כאן היא אינה שיום אחד יהיו לאברהם כל כך הרבה צאצאים "כּוֹכָבִים", אלא שבכל הדורות יהיו מספר אנשים מזרעו, ולהם יהיו ילדים שימשיכו את הברכה לנצח, ככוכבי השמים, לאין מספר.

וֶהְיֵה בְּרָכָה

"וֶהְיֵה בְּרָכָה"

• זה איחול להצלחה,
• זאת פקודה להביא ברכה לעולם.

בני אברהם יהיו לגוי גדול. תהיה להם הצלחה חברתית וכלכלית. הם יהיו ברכה לעצמם ולאחרים. אסור להם להצליח על חשבון אחרים. הם חייבים להביא הצלחה לכולם. אלוהים פוקד עליהם לעמול ולדאוג לגויים סביבם כדי להראות את ברכת אלוהים שמקבלים המאמינים בו, והמצטרפים לעמו. אלוהים מטיל חובה על בני אברהם לפעול בדרך אלוהים של "צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט), ולשמור את "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה).

במשך שנים רבות היהודים הביאו תועלת וברכה כלכלית ומוסרית לערים בהם הם שכנו. אנשים ושליטים הכירו בערכם ושמרו עליהם.

• כך יצחק מצא ברכה בגרר - ככתוב: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית כו יב).
• כך יעקב הביא ברכה ללבן - ככתוב: "אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ; נִחַשְׁתִּי, וַיְבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ" (ביאור:בראשית ל כז).
• כך יוסף הביא ברכה לפוטיפר במצרים - ככתוב: "וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת בֵּית הַמִּצְרִי, בִּגְלַל יוֹסֵף; וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ, בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה" (ביאור:בראשית לט ה).
• כך יוסף הביא ברכה והצלה לפרעה ומצרים - ככתוב: "הֶחֱיִתָנוּ; נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי, וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה" (ביאור:בראשית מז כה).
• כך יונה הציל את נינווה - ככתוב: "וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם, וְלֹא עָשָׂה" (יונה ג י).
• וכך פעל מרדכי עבור אחשורוש - ככתוב: "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו. דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ" (ביאור:אסתר י ג).
• ישנם דוגמאות נוספות בהיסטוריה של ספרד, פורטוגל, מרוקו, מצרים, תורכיה, הולנד, פולין, אוקרינה, הונגריה, גרמניה, ארה"ב. לכל מקום שהיהודים באו הופיעה פריחה כלכלית, ופגיעה בהם הביאה דעיכה.

אולם בשלב מסוים, היהודים איבדו את הבסיס הכלכלי שלהם:
- הדתיים התרכזו בתוך עצמם בבידוד, התנכרו לתפקידם להביא רווח וברכה לגויים, איבדו את ערכם לשליטים, וצרות באו עלינו.
- החילונים התפזרו וחיפשו דרכים לשיפור חיי האדם, ומתוך שאיפה לאדיאל מוסרי, פיתחו סוציאליזם (שהפך לקומוניזם הרסני). (לו אלוהים היה חושב שבני אדם צריכים לחיות כנמלים, הוא היה יוצר אותנו חסרי חופש בחירה לעשות את הטוב והרע וללמוד את תורתו.)