ביאור:בראשית יב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית יב יב: "וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב יב.


וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים[עריכה]

ואכן כדבריו קרה: "וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה, כִּי יָפָה הִוא מְאֹד. וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית יב טו).

ניתן לשער שפרעה נתן פקודה לאנשיו שדומה לפקודת אחשורוש: "וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכותּוֹ, וְיִקְבְּצו אֶּת כָּל נַעֲרָה בְתולָּה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁושַּׁן הַבִּירָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים" (ביאור:אסתר ב ג). כלומר, גם פרעה דרש לעצמו כל אישה יפה ומיוחדת שהופיעה במצרים. לא נאמר שפרעה עשה אותה למלכה, אלא נאמר שהוא שילם עבורה סכום ענק: "ולְּאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבורָּהּ; ויְַהִי לוֹ צֹאן ובָּקָר וחֲַמֹרִים ועֲַבָדִים ושְּׁפָחֹת ואֲַתֹנֹת וגְּמַלִּים" (ביאור:בראשית יב טז). לפרעה היה אוסף של נשים יפות, אוצר גנטי יקר-מציאות.

וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ[עריכה]

המצרים כנראה קיבלו תמורה עבור הבאת אישה יפה לאוסף המלך, אולם המלך לא רצה נשים נשואות (שאינן בתולות), ולכן הם היו הורגים את הבעל (והילדים) כדי להביא את האישה כבתולה.

לשרי זה לא היה משנה. אם היא לא תילקח מה טוב, אם היא תילקח, אז לפחות אברם לא ירצח. שרי הבינה שברכת אלוהים לאברם לא תתקיים אם אברם ימות, ואולי היא חששה שאברם ישאר בחיים אבל ישא אישה אחרת.

קשה להאמין שאברם חשב להיפטר משרי כדי לשאת אישה חדשה. שרי שהתה במשך זמן מה בארמון פרעה "ויְַנַגַּע יְהוָה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים, וְאֶת בֵּיתוֹ" (ביאור:בראשית יב יז), וככל הנראה אברם לא חיפש אישה אחרת במקומה.

תוכניתו של אברם[עריכה]

הרבה אנשים נדהמים מתוכניתו של אברם להקריב את שרי כדי להציל את עצמו.

אברם החליט לא לשוב לחרן וכך להוציא דיבה רעה על הארץ שאלוהים הבטיח לו, וגם לשוב ללא בן אחרי שהוא טען שאלוהים הבטיח לו גוי גדול (ביאור:בראשית יא ב).

לכאורה נראה שגורלה של שרי היה מחוץ לידיו של אברם והוא ניסה להציל את עצמו. אולם, למעשה אברם נתן פתרון חוקי לנכבדי מצרים לזכות באישה היפה במכירה פומבית. אברם לא הסתיר את שרי ולא כיער אותה, להפך הוא הציג אותה לראווה, וכך נכבדי מצרים באו והציעו לו בכבוד כסף רב תמורת שרי. אברם העלה את המחיר ודרש יותר, ותוכניתו היתה להמשיך בדיונים עד שהרעב בכנען יגמר והוא ישוב עם שרי לכנען.

התוכנית היתה מעולה, ולכן אברם השתמש בה גם פעם נוספת בגרר (ביאור:בראשית כ ב), אולם בשני המקרים קרה דבר לא צפוי, שהמלך בעצמו חשק בשרי. פרעה לקח את שרי בכוח הרשות ונתן לה ולאברם מתנות אדירות. היה ברור שאברם לא היה יכול לדרוש יותר, ואלוהים הראה את גדולתו לאברם ושרי כאשר הוא הציל אותה בדרך פלא והשיב אותה לאברם.

תוכניתו של אלוהים[עריכה]

לאלוהים היתה תוכנית לוודא איך פרעה והמצרים יגיבו לבני ישראל כאשר הוא יביא את עשרת המכות על המצרים.
אמנם אלוהים יודע הכל, אבל כיוות שהוא נתן לבני האדם את זכות הבחירה, בדבריו לקין, ככתוב: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (ביאור:בראשית ד ז), היתה אפשרות שהמצרים יהרגו את בני ישראל ולא יתנו להם לצאת ממצרים, לכן אלוהים שלח את אברם ושרי למצרים, גרם שפרעה יקח את שרי, פרעה העניק מתנות לאברם ושרי, ולאחר שקיבל מכת מחלות בביתו, שלח את אברם ושרי חזרה לכנען, בלי נסיון להרוג אותם או לקחת את מתנותיו חזרה.

הנסיון עבר בהצלחה ואלוהים היה מוכן להביא את בני ישראל למצרים, כדי להתרבות לעם גדול, שיצא ממצרים בזרוע נטויה, ויקבל את התורה בהר סיני.

עקדת שרי[עריכה]

אלוהים העמיד את שרי בנסיון של חיים ומוות כשם שאברם הסכים לעזוב את ארצו ומולדתו, ישמעאל נשלח למדבר, יצחק נעקד, יעקב נשלח בחוסר כול לחרן, ויוסף הושלך לבור ולכלא.
אלוהים בדק האם שרי תהיה מוכנה להקריב את עתידה ולהציל את אברם. כאשר היא נלקחה לארמון פרעה שרי לבטח חשבה שעולמה חרב. לא היתה לה אפשרות לצאת מהארמון. והנה אלוהים הביא מחלה על בית פרעה, ככתוב: "וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים, וְאֶת בֵּיתוֹ" (ביאור:בראשית יב יז), ושרי לא חלתה ולא נפגעה, פרעה השיב אותה לאברם, לא הרג את אברם ולא לקח את המתנות שהוא נתן להם.

שרי עברה את העקדה שלה בהצלחה והראתה שהיא מאמינה באלוהים שיביא לא בן, וכך זכתה ללדת את יצחק.