ביאור:בראשית יב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית יב יד: "וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב יד.


וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד[עריכה]

שרה היתה כרטיס הכניסה של אברם[עריכה]

(אילן סנדובסקי)
כפי שאברם חשב כך קרה. בבואו למצרים שרי נהפכה לאטרקציה, אישה יפה ומיוחדת. האנשים שהבחינו בה דיווחו עליה לפקידי המלך, והללו דיווחו לשרי המלך, ככתוב: "וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית יב טו).

לא נאמר שאברם נשאל מי היא שרי עבורו, אולם בהמשך פרעה טוען שאברם אמר שהיא אחותו. כנראה שאברם התייחס אליה כאל אחותו, היינו, הלבישה בגדים המתאימים לאישה לא נשואה, שיכנה באוהל לחוד, ולא בא אליה. ילדים לא היו במחנה של אברם, ולכן כולם הניחו שהיא באמת אחותו.

האנשים ראו שהיא יפה. כלומר, אברם לא הסתיר אותה, כיסה אותה מכף רגל עד ראש, או פגע ביופייה. להפך, הוא קישט אותה כדי שתראה יפה ומרשימה. שרי היתה כרטיס הכניסה שלו לארמון המלך. והנה למרות ש"לֹא יוכְּלוןּ הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם, כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מג לב), פרעה לקח את שרי העברייה והתייחס יפה לאברם.

תוכנית ב'[עריכה]

אברם כנראה רצה ששרי תילקח לארמון פרעה. עם זאת, לא כל כך ברור איך הוא חשב להוציא אותה משם או איך למנוע מפרעה להרוג את שניהם בכעס. כמובן, קיימת אפשרות שכאשר פרעה יגלה ששרי עקרה הוא ישחרר אותה חזרה לאחיה.