ביאור:בראשית יב י
בראשית יב י: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב י.
וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם
[עריכה]וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ
[עריכה]אין פלא שיש רעב למי שגר בנגב. בצורת קלה, ובנגב יש רעב. מכאן אפשר ללמוד שאברם לא היה חזק ועשיר, והיה חייב להתרחק מצרות ולחפש מקום פנוי, והמקום היחיד שהיה בנמצא הוא הנגב.
וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם
[עריכה]האפשרויות שעמדו בפני אברם הן:
- לחזור לחרן. אברם לא רצה להגיד: "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי, וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה" (רות א כא) כי כולם היו צוחקים עליו ועל אלוהיו. ייתכן שהיו אפילו רואים בו משוגע השוגה בהזיות ושומע קולות.
- לעלות צפונה בכנען. גם שם היה מחסור בעשב לצאן, ולבטח אברם היה נאלץ להילחם כדי להאכיל את צאנו.
- להשאר. הוא לא היה יכול להישאר כי "כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ".
אברם לא רצה ללכת מערבה לפלשתים שבגרר או מזרחה למדבר, לכן כל שנותר לו זה רק להדרים מצרימה. מצרים מקבלת אספקת מים סדירה מהנילוס, אשר מקבל את מימיו מהגשמים באפריקה. התבואה במצרים עלולה לסבול מרוחות עזות וחום קיצוני, אבל לא מחוסר מים, שכן כפי שידוע יוסף אגר אוכל, אך לא בנה בריכות ובורות מים.
בתקופת בצורת התבואה לא מבשילה לחיטה, אבל לצאן עדיין יש מספיק עשב וקש למאכל. כאשר יעקב ירד למצרים צאנו נותר בחיים למרות הרעב הכבד בכנען.
וַיֵּרֶד
[עריכה]המילה 'לעלות' מסתמנת בכתוב כמילה חיובית יותר מאשר המילה 'לרדת'. לדוגמא, יורדים מהשמים לארץ, ככתוב: "ויֵַּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנו,ּ בְּנֵי הָאָדָם" (בראשית יא ה). כאן אנו נתקלים לראשונה שתיאור שמציג את המעבר מכנען למצרים כירידה, התדרדרות.
רָעָב
[עריכה]כאשר הגשם לא יורד בְּעִתּוֹ הצמחים לא גדלים כרגיל. מספיק שהגשם יתחיל מאוחר מדי, או חלש מדי, או חזק מדי, או עם הפסקות ארוכות, והנבטים או השיבולים יפגעו ויהיה רעב.
לאלוהים יש שליטה על מזג האוויר והוא יכול להשפיע כרצונו ולצרכיו. אחת הדרכים להשפיע על מזג האוויר על כדור הארץ זה לגרום למספר רב או נמוך של כתמי שמש. מתברר שלכתמי שמש יש מחזוריות של 11 שנים, בין מספר מרבי של כתמים דבר שגורם לחום גבוה על כדור הארץ, למספר נמוך של כתמים שגורם לחום נמוך. נראה שכתמי השמש נגרמים על ידי פגיעות של קבוצת מטאורים (מתכתיים?) הנעים במסלול אליפטי ענקי, שעוברים דרך השמש ויוצרים כתמים כֵּהִים בכניסה, ובצד השני של השמש, ביציאה, הם מתפרצים החוצה עם להבות ענקיות, כל זה במחזוריות של 11 שנים. כאשר המטאורים האלה עוברים דרך השמש הם יוצרים שדות חשמלים שמשפיעים על פני השמש לשחרר יותר או פחות אנרגיה. (לא יכול להיות שהשדות החשמליים הם הגורם הראשוני לכתמים, כי השדות החשמליים האלה הם תופעה אקרעית, כמו רעידת אדמה על כדור הארץ, ולא יתכן שזה יקרה במחזוריות של כל 11 שנים.)
נראה שאלוהים יכול להוסיף עוד פגיעות בשמש, או להטות מטאורים בדרכם לשמש וכך לשלוט על תנאי מזג האוויר על כדור הארץ, ולכן, בחלום של פרעה כפי שיוסף פרש, עומדות לבוא שבע שנות ברכה, ואחריהן שבע שנות רעב, ביחד 14 שנים, שזה קרוב למחזוריות של 11 שנים של כתמי השמש.
מטרת הרעב
[עריכה]לאלוהים היו הרבה סיבות לעשות נסיונות, והרעב הפעיל את הנסיון שאיפשר לאלוהים ללמוד על הבחירה שבני האדם עושים.
- אלוהים רצה:
- לוודא האם אברם מאמין באלוהים ובהבטחתו, או ישוב לחרן, כי ארץ כנען היא אזור שסובל מרעב. אברם התבייש לשוב למשפחתו ללא יורש ולספר שכנען סבלה רעב. לכן לאברם לא היתה ברירה אלא לרדת למצרים, ששם הנילוס מביא מים כל שנה ויש יבולים גם ללא גשם במצרים.
- אלוהים ראה שאברם נדחף לבאר שבע ולא היה לו כוח להשאר במרכז הארץ המובטחת (ביאור:בראשית יב ט). אלוהים איפשר לו למצוא בארות, אבל זה לא היה מספיק. אלוהים רצה לעשות את אברם עשיר וכך הוא ישוב עם צבא ויוכל להתישב באלוני ממרא ולהיות נשיא בארץ.
- אלוהים רצה שלוט יפרד מאברם. אברם חשב שלוט יהיה יורשו, אבל אלוהים לא רצה שהוא ישפיע על אברם וילדיו. לכן אברם התעשר במצרים ולא התחלק עם לוט. כך נוצר סיכסוך בין הרועים ואברם דרש שלוט יפרד מעליו (ביאור:בראשית יג ט).
- אלוהים יצר את התקדים שבשנת רעב יורדים למצרים, והמצרים יתיחסו יפה ויקבלו את בני ישראל לארצם. יצחק גם הוא רצה לרדת למצרים אבל זה היה יוצר סיבוך (ביאור:בראשית כו ב), ואולי יצחק היה רוצה להשאר שם, כשם שהוא רצה להשאר בגרר.
- אלוהים רצה לוודא האם פרעה יהרוג את בני ישראל כאשר הוא יוריד על פרעה עשר מכות. כך אלוהים הביא מחלה למצרים, ופרעה גרש את שרי ואברם, אבל לא דרש את המתנות חזרה (ביאור:בראשית יב כ). סביר שפרעה הבין שהכל נגוע ומסוכן לבני עמו. כך פרעה הזה הראה מה יעשה פרעה אחר בעתיד, וישלח את בני ישראל עם רכוש גדול.
- אלוהים רצה לוודא האם הקוסמים של מצרים מסוגלים לרפא מחלות (ביאור:בראשית יב יז). כאשר הם לא הצליחו לרפא את המחלה שהוא הביא עליהם, אלוהים ראה את יכולתם הרפואית.
- אלוהים רצה לנסות את שרי האם היא תאמין בו גם כאשר אבדו כל הסיכוים. זאת היתה עקדת שרי, והיא עברה את זה בהצלחה (ביאור:בראשית יב יח).
- אלוהים רצה לספק לשרי שפחה מצריה יפה, הגר, כדי ששרי תתן אותה לאברם והיא תלד לאברם ילד לתרגול (ביאור:בראשית טז ב). הילד הזה יהיה קשור למצרים ולא לכנען ובני ישראל.
- אלוהים ידע שארץ מצרים היא מרכז הקוסמים, והוא ידע שיוסף יזרק לבור כקוסם שמנבא את העתיד, ואחיו ימכרו אותו לשיירה שיורדת למצרים, כי שם מקומו עם כל הקוסמים. לכן יוסף צוחק על אחיו ואומר להם: "הֲלוֹא יְדַעְתֶּם, כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי" (ביאור:בראשית מד טו).