קטגוריה:בראשית יב י
ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְהִ֥י רָעָ֖ב בָּ/אָ֑רֶץ וַ/יֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָ/ה֙ לָ/ג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָ/רָעָ֖ב בָּ/אָֽרֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וַהֲוָה כַפְנָא בְּאַרְעָא וּנְחַת אַבְרָם לְמִצְרַיִם לְאִתּוֹתָבָא תַּמָּן אֲרֵי תְּקֵיף כַּפְנָא בְּאַרְעָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה כַפְנָא בְּאַרְעָא וּנְחַת אַבְרָם לְמִצְרַיִם לְאִיתְיַתְבָא תַּמָן אֲרוּם תַּקִיף כַּפְנָא בְּאַרְעָא: |
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
"ויהי רעב בארץ" - הנה אברהם ירד למצרים מפני הרעב לגור שם להחיות נפשו בימי הבצורת, והמצרים עשקו אותו חנם לקחת את אשתו, והקב"ה נקם נקמתם בנגעים גדולים והוציאו משם במקנה בכסף ובזהב, וגם צוה עליו פרעה אנשים לשלחם.
ורמז אליו כי בניו ירדו מצרים מפני הרעב לגור שם בארץ והמצרים, ירעו להם ויקחו מהם הנשים כאשר אמר (שמות א כב) "וכל הבת תחיון", והקב"ה ינקום נקמתם בנגעים גדולים עד שיוציאם בכסף וזהב וצאן ובקר מקנה כבד מאד, והחזיקו בהם לשלחם מן הארץ.
לא נפל דבר מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים והענין הזה פרשוהו בבראשית רבה (ח ו) רבי פנחס בשם רבי אושעיא אמר: אמר הקב"ה לאברהם: צא וכבוש את הדרך לפני בניך, ואתה מוצא כל מה שכתוב באברהם כתוב בבניו:
באברהם כתוב "ויהי רעב בארץ" - בישראל כתיב (להלן מה ו) "כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ".
ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל.
גם יציאתו מן הארץ שנצטווה עליה בתחילה מפני הרעב עון אשר חטא כי האלהים ברעב יפדנו ממות, ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע והחטא (קהלת ג טז).מלבי"ם (כל הפרק)
(י) "ויהי רעב בארץ". גם זה היה נסיון כדברי חז"ל, אם יהרהר על דבר ה' שהבטיח לו ואברככה והיה ברכה והנה מארה וזלעפות רעב, ואברהם לא הרהר כי היה קטן בעיניו שישנה ה' את הטבע בעבורו, ולכן לא סמך ג"כ על הנס שיחייהו ברעב, רק בקש הצלה טבעיית. "וירד מצרימה" לא לקבוע דירה רק לגור שם לפי שעה מצד "שכבד הרעב בארץ", ולחזור כשיפסק הרעב, שבזה יחשב שיושב עדיין בארץ כיון שדעתו לחזור:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה. "הנה עין ה' אל יראיו", זה אברהם: "כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה". "למיחלים לחסדו", זה אברהם: "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם". "להציל ממות נפשם", ממיתתו של נמרוד. "ולחיותם ברעב", ויהי רעב בארץ. "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה", ואם בא להקפיד, "ומתורתך תלמדנו". מה כתיב באברהם? "ואברכך ואגדלה שמך", וכיון שיצא קפץ עליו רעבון ולא הקפיד ולא קרא תגר, אלא וירד אברם מצרימה. "טרף נתן ליראיו", טירוף נתן ליראיו בעולם הזה; אבל בעולם הבא, "יזכור לעולם בריתו". מה כתיב באברהם? "ואגדלה שמך" וכו', עשרה מיני רעבון וכו' (בב"ר):
תנו רבנן: רעב בעיר פזר רגליך, שנאמר: ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה, ואומר: "אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר". מאי ואומר? וכי תימא הני מילי היכא דליכא ספק נפשות, אבל היכא דאיכא ספק נפשות לא, תלמוד לומר "אם אמרנו נבוא העיר":
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב י.
וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם
וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ
אין פלא שיש רעב למי שגר בנגב. בצורת קלה, ובנגב יש רעב. מכאן אפשר ללמוד שאברם לא היה חזק ועשיר, והיה חייב להתרחק מצרות ולחפש מקום פנוי, והמקום היחיד שהיה בנמצא הוא הנגב.
וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם
האפשרויות שעמדו בפני אברם הן:
- לחזור לחרן. אברם לא רצה להגיד: "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי, וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה" (רות א כא) כי כולם היו צוחקים עליו ועל אלוהיו. ייתכן שהיו אפילו רואים בו משוגע השוגה בהזיות ושומע קולות.
- לעלות צפונה בכנען. גם שם היה מחסור בעשב לצאן, ולבטח אברם היה נאלץ להילחם כדי להאכיל את צאנו.
- להשאר. הוא לא היה יכול להישאר כי "כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ".
אברם לא רצה ללכת מערבה לפלשתים שבגרר או מזרחה למדבר, לכן כל שנותר לו זה רק להדרים מצרימה. מצרים מקבלת אספקת מים סדירה מהנילוס, אשר מקבל את מימיו מהגשמים באפריקה. התבואה במצרים עלולה לסבול מרוחות עזות וחום קיצוני, אבל לא מחוסר מים, שכן כפי שידוע יוסף אגר אוכל, אך לא בנה בריכות ובורות מים.
בתקופת בצורת התבואה לא מבשילה לחיטה, אבל לצאן עדיין יש מספיק עשב וקש למאכל. כאשר יעקב ירד למצרים צאנו נותר בחיים למרות הרעב הכבד בכנען.
וַיֵּרֶד
המילה 'לעלות' מסתמנת בכתוב כמילה חיובית יותר מאשר המילה 'לרדת'. לדוגמא, יורדים מהשמים לארץ, ככתוב: "ויֵַּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנו,ּ בְּנֵי הָאָדָם" (בראשית יא ה). כאן אנו נתקלים לראשונה שתיאור שמציג את המעבר מכנען למצרים כירידה, התדרדרות.
מטרת הרעב
לאלוהים היו הרבה סיבות לעשות נסיונות, והרעב הפעיל את הנסיון שאיפשר לאלוהים ללמוד על הבחירה שבני האדם עושים.
- אלוהים רצה:
- לוודא האם אברם מאמין באלוהים ובהבטחתו, או ישוב לחרן, כי ארץ כנען היא אזור שסובל מרעב. אברם התבייש לשוב למשפחתו ללא יורש ולספר שכנען סבלה רעב. לכן לאברם לא היתה ברירה אלא לרדת למצרים, ששם הנילוס מביא מים כל שנה ויש יבולים גם ללא גשם במצרים.
- אלוהים ראה שאברם נדחף לבאר שבע ולא היה לו כוח להשאר במרכז הארץ המובטחת (ביאור:בראשית יב ט). אלוהים איפשר לו למצוא בארות, אבל זה לא היה מספיק. אלוהים רצה לעשות את אברם עשיר וכך הוא ישוב עם צבא ויוכל להתישב באלוני ממרא ולהיות נשיא בארץ.
- אלוהים רצה שלוט יפרד מאברם. אברם חשב שלוט יהיה יורשו, אבל אלוהים לא רצה שהוא ישפיע על אברם וילדיו. לכן אברם התעשר במצרים ולא התחלק עם לוט. כך נוצר סיכסוך בין הרועים ואברם דרש שלוט יפרד מעליו (ביאור:בראשית יג ט).
- אלוהים יצר את התקדים שבשנת רעב יורדים למצרים, והמצרים יתיחסו יפה ויקבלו את בני ישראל לארצם. יצחק גם הוא רצה לרדת למצרים אבל זה היה יוצר סיבוך (ביאור:בראשית כו ב), ואולי יצחק היה רוצה להשאר שם, כשם שהוא רצה להשאר בגרר.
- אלוהים רצה לוודא האם פרעה יהרוג את בני ישראל כאשר הוא יוריד על פרעה עשר מכות. כך אלוהים הביא מחלה למצרים, ופרעה גרש את שרי ואברם, אבל לא דרש את המתנות חזרה (ביאור:בראשית יב כ). סביר שפרעה הבין שהכל נגוע ומסוכן לבני עמו. כך פרעה הזה הראה מה יעשה פרעה אחר בעתיד, וישלח את בני ישראל עם רכוש גדול.
- אלוהים רצה לוודא האם הקוסמים של מצרים מסוגלים לרפא מחלות (ביאור:בראשית יב יז). כאשר הם לא הצליחו לרפא את המחלה שהוא הביא עליהם, אלוהים ראה את יכולתם הרפואית.
- אלוהים רצה לנסות את שרי האם היא תאמין בו גם כאשר אבדו כל הסיכוים. זאת היתה עקדת שרי, והיא עברה את זה בהצלחה (ביאור:בראשית יב יח).
- אלוהים רצה לספק לשרי שפחה מצריה יפה, הגר, כדי ששרי תתן אותה לאברם והיא תלד לאברם ילד לתרגול (ביאור:בראשית טז ב). הילד הזה יהיה קשור למצרים ולא לכנען ובני ישראל.
- אלוהים ידע שארץ מצרים היא מרכז הקוסמים, והוא ידע שיוסף יזרק לבור כקוסם שמנבא את העתיד, ואחיו ימכרו אותו לשיירה שיורדת למצרים, כי שם מקומו עם כל הקוסמים. לכן יוסף צוחק על אחיו ואומר להם: "הֲלוֹא יְדַעְתֶּם, כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי" (ביאור:בראשית מד טו).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית יב י"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.