בראשית רבה סד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ב.    [ עריכה ]
(משלי י, ג): "לא ירעיב ה' נפש צדיק" זה יצחק "גור בארץ הזאת".

"וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף" זה אבימלך.

"וַיְהִי רָעָב" עשרה רעבון באו לעולם:

  1. אחד בימי אדם הראשון (בראשית ג, יז): "ארורה האדמה בעבורך".
  2. אחד בימי למך (שם ה, כט) "מן האדמה אשר אררה ה'".
  3. אחד בימי אברהם (שם יב, י) "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה".
  4. ואחד בימי יצחק "ויהי רעב בארץ".
  5. ואחד בימי יעקב (שם מה, ו) "כי זה שנתים הרעב".
  6. ואחד בימי שפוט השופטים שנאמר (רות א, א): "ויהי בימי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים ויהי רעב בארץ".
  7. ואחד בימי דוד (ש"ב כא, א): "ויהי רעב בימי דוד".
  8. ואחד בימי אליהו (מ"א יז, א): "חי ה' אלהים וגו'".
  9. ואחד בימי אלישע (שם ב ו, כה) "ויהי רעב גדול בשומרון".
  10. ואחד שהוא מתגלגל ובא לעולם.
ואחד - שעדיין לא בא
ראה: ביאור ב"ר כה,ג
לעתיד שנאמר (עמוס ח, יא): "והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים וגו'".

ר' שמואל בר נחמן אמר עיקר אוותנטיאה תוקף שלו היה בימי דוד ולא היה ראוי לבא אלא בימי שאול אלא על ידי שהיה שאול גרופית של שקמה גילגלו הקב"ה והביאו בימי דוד שילא חטא ויוחנא משתלמא.
א"ר חייא רבה משל לזגג שהיה בידו קופה מליאה כוסות ודיטרוטין ובשעה שמבקש לתלות את קופתו היה מביא יתד ותוקעה ונתלה בה ואחר כך היה תולה את קופתו לפיכך כולם לא באו בימי בני אדם שפופים אלא בימי בני אדם גבורים שיכולים לעמוד.
ר' ברכיה הוה קרי עליהן (ישעיה מ, כט): "נותן ליעף כח".
ר' חלבו אמר שנים באו בימי אברהם ר' אחא אמר אחד בימי אברהם ואחד בימי למך ורעב שבא בימי אליהו רעב של בצורת היה שנה עבדא ושנה לא עבדא רעב שבא בימי אלישע רעב של מהומה היה (מ"ב ו, כה): "עד היות ראש חמור בשמונים כסף" רעב שבא בימי שפוט השופטים רבי הונא בשם רבי אחא אמר מ' ושתים סאין היו ונעשים מ"א והא וכן תני לא יצא אדם לחוץ לארץ אא"כ היו סאתים של חטים הולכים בסלע אר"ש אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח אבל מוצא ליקח אפילו סאה בסלע לא יצא לח"ל ולפי שיצא אלימלך לח"ל נענש שמת הוא ובניו: