בראשית רבה סד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ג.    [ עריכה ]
"וילך יצחק אל אבימלך גררה" לגרדיקי {{{2}}} רבי דוסתאי בשם ר' שמואל בר נחמן מפני מה גזרו על הנוה שבגרדיקי מפני שהוא נוה רע ועד היכן רבי חנין אמר עד נחל מצרים.

"וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ" עשה שכונה בארץ ישראל הוי נוטע הוי זורע הוי נציב.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "שכון בארץ" שכן את השכינה בארץ.
"גור בארץ הזאת" א"ר הושעיה את עולה תמימה מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת אף את אם יצאת חוץ לארץ נפסלת.
"כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות [האל]". "האל" - קשות כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (יחזקאל יז, יג): "ואת אילי הארץ לקח".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף למה לא נאמר האלה אלא האל לומר מקצתן אני נותן לך ואימתי אני נותן את השאר לעתיד לבא: