ביאור:אסתר ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסתר ב ג: "וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וְנָתוֹן תַּמְרוּקֵיהֶן."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב ג.


וְיִקְבְּצוּ[עריכה]

וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים, בְּכָל-מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ[עריכה]

המלך שלח פקידים נאמנים לו אישית, אשר ידעו את דרישותיו, לכל המדינות, לרכז את הנערות. המלך לא פקד על שרי המדינות לבצע את העבודה. המלך חשש ששרי המדינות יתרכזו בבנותיהם וזה יצור מתח וכעס בין שרי המדינות.

כותב המגילה השתמש בסיפור יוסף בהרבה דרכים. תאור דומה נמצא כשיוסף מינה פקידים על כל ארץ מצרים לאסוף 20% (וחמש) מס למלך. "יַעֲשֶׂה פַרְעֹה, וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ; וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע" (בראשית מא לד). בהמשך כשהמן מציע את הצעתו הסתומה לאבד/לעבד עם אפשר לקשר שכשם שהמלך הפקיד פקידים לרכז את הנערות, כך הוא חשב שהמן יפקיד פקידים, כיוסף, לאסוף את המס החדש. וגם כשהמן מציע תהלוכת כבוד "לאיש" הוא מתאר את הכבוד שהוענק ליוסף בתוקף תפקידו כמשנה למלך האחראי לאיסוף מיסים ומכירת האוכל לעם (בראשית מז יג).

וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-נַעֲרָה-בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה[עריכה]

שתי דרישות היו:

  • נערה בתולה ולא נשואה
  • נערה יפה

שתי הדרישות האלה מחיבות שמשפחת הנערה הסכימה לשלוח את הנערה לתחרות, לאחר שהם ידעו שוושתי סרבה לבוא למלך בכתר מלכות (ערומה). מאד קל היה למשפחה להשיא את בתם רגע לפני שפקיד המלך מופיע או ללכלך את הנערה ולכערה. דרישת המלך גרמה שרק מתנדבות יופיעו לפני פקיד המלך והוא קיבץ את הראויות בעיניו.

אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים[עריכה]

הנערות יופקדו בידי סריס המלך האחראי לנשים בבית הנשים של המלך. ההצעה ציינה בפרוש את מקום המגורים של הבתולות ואת האחראי, הגא (בהמשך הוא נקרא הגי). כידוע הגי קיבל את אסתר תחת חסותו בבית המלך ולא בבית הנשים, נתן לה טיפול מיוחד כאילו שהיא כבר זכתה, נפגש עם מרדכי כל יום והודיע לו מה יעשה בה בעתיד. הבתולות לא היו עדיין נשים או פילגשים, ולא היתה חובה להביאם לבית הנשים ולהעמיס את הגי מעל עבודתו הקבועה.

מידע מיותר ושגוי[עריכה]

כמעט כל המידע בפסוק הזה נאמר במקום אחר בסיפור, או שהוא חסר חשיבות למלך.
מה חשוב למלך שפקידים יקבצו נערות מכל הממלכה, והן תובאנה לבית הנשים, שהגי ימונה לתפקיד, ושהן תקבלנה תמרוקים.
מכיון שהפסוק מיותר, חייבים למצוא סיבה שהמחבר הכניס אותו.
אנו רואים שנערי המלך קראו ל"הֵגַי" - "הֵגֶא". אפשרי שזה מראה שהם לא הכירו אותו אישית והמליצו עליו בהוראת אדם אחר.
מכיון שהגי עזר למרדכי מאוד בהמלכתה של אסתר, אפשר להניח, שפרטי התחרות נועדו לתת אפשרות לנערי המלך משרתיו לקדם את מינויו של הגי, ביודעין או לא, כדי למנוע שסריס אחר ימונה להכין את הבתולות. ואכן בהמשך אותם נערי המלך משרתיו, ביודעין או לא, גם הגנו על מרדכי מפני המן הבא לבקש רשות לתלות אותו. האדם שהורה לנערים להציע את ההצעה הזו כנראה פעל למען מרדכי.

שמות[עריכה]

במגילה ישנם מספר שמות שונים לאדם אחד:
שמו בנוכחות המלך . . . . . . . . כותב המגילה מגדיר
אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא . . . . וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים
אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס . . . . . . . . . . . אֶל-יַד הֵגָי
עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ . . . . . . . . . . . קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ
ניתן אולי לחשוב שבנוכחות כבוד המלך שמות מסוימים שונו כדי להראות שהם שם פרסי. לא ברור למה שמות אחרים לא שונו, כמו "המן" ישונה ל-"המנָא".


מקורות[עריכה]

נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)

I Sendowski, Mordecai Did Not Kneel Because The King Did Not Order It!, Crossbooks Publication, Bloomington IN, 2011