ביאור:אסתר ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסתר ב ג: "וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וְנָתוֹן תַּמְרוּקֵיהֶן."

תרגום ויקיטקסט: הנערים הציעו שהמלך ימנה פקידים בכל מדינות מלכותו. הפקידים בכל מדינה יקבצו (יאספו) כל נערה בתולה טובת-מראה באותה מדינה, יביאו אותה אל שושן הבירה וימסרו אותה אל בית הנשים, שהיה תחת שליטתו של הגא סריס המלך שומר הנשים. שם יתנו להן תמרוקים (שמנים ובשמים לניקוי ועידון הגוף) -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב ג.


דקויות[עריכה]

וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים, בְּכָל-מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ[עריכה]

המלך שלח פקידים נאמנים לו אישית, אשר ידעו את דרישותיו, לכל המדינות, לרכז את הנערות. המלך לא פקד על שרי המדינות לבצע את העבודה. המלך חשש ששרי המדינות יתרכזו בבנותיהם וזה יצור מתח וכעס בין שרי המדינות.

וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-נַעֲרָה-בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה[עריכה]

שתי דרישות היו:

  • נערה בתולה ולא נשואה
  • נערה יפה

שתי הדרישות האלה מחיבות שמשפחת הנערה הסכימה לשלוח את הנערה לתחרות, לאחר שהם ידעו שוושתי סרבה לבוא למלך בכתר מלכות (ערומה). מאד קל היה למשפחה להשיא את בתם רגע לפני שפקיד המלך מופיע או ללכלך את הנערה ולכערה. דרישת המלך גרמה שרק מתנדבות יופיעו לפני פקיד המלך והוא קיבץ את הראויות בעיניו.

אֶל בֵּית הַנָּשִׁים, אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים[עריכה]

משפט זה מעורר מספר שאלות.

  • ההצעה ציינה בפרוש את מקום המגורים של הבתולות ואת האחראי, הגא. מדוע היה חשוב לציין פרטים אלה - מה זה משנה למלך שהבתולות תובאנה לבית הנשים ושהגי ימונה לתפקיד?
  • הבתולות לא היו עדיין נשים או פילגשים של המלך, אם כך מדוע היתה להביאם לבית הנשים ולהעמיס את הגי מעל עבודתו הקבועה?
  • אותו הגא נקרא בהמשך הגי - אם כך, מדוע נערי המלך קראו לו"הֵגֶא"?

ייתכן שהנערים לא הכירו אותו אישית, אלא המליצו עליו בהוראת אדם אחר. בהמשך (פסוק ט) רואים שהגי עזר לאסתר להצליח בתחרות. אם כך, ייתכן שפרטי התחרות נועדו מלכתחילה לקדם את מינויו של הגי, ביודעין או לא, כדי למנוע שסריס אחר ימונה להכין את הבתולות. ואכן בהמשך אותם נערי המלך משרתיו, ביודעין או לא, גם הגנו על מרדכי מפני המן הבא לבקש רשות לתלות אותו (פרק ו). האדם שהורה לנערים להציע את ההצעה הזו כנראה פעל בשליחות מרדכי.

הקבלות[עריכה]

יוסף[עריכה]

כותב המגילה השתמש בסיפור יוסף בהרבה דרכים. תאור דומה נמצא כשיוסף מינה פקידים על כל ארץ מצרים לאסוף 20% (וחמש) מס למלך. (בראשית מא לד): "יַעֲשֶׂה פַרְעֹה, וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ; וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע".

בהמשך, כשהמן מציע את הצעתו הסתומה לאבד/לעבד עם, אפשר לקשר שכשם שהמלך הפקיד פקידים לרכז את הנערות, כך הוא חשב שהמן יפקיד פקידים, כיוסף, לאסוף את המס החדש. וגם כשהמן מציע תהלוכת כבוד "לאיש" הוא מתאר את הכבוד שהוענק ליוסף בתוקף תפקידו כמשנה למלך האחראי לאיסוף מיסים ומכירת האוכל לעם (בראשית מז יג).

שמות[עריכה]

במגילה ישנם מספר שמות שונים לאדם אחד:
שמו בנוכחות המלך . . . . . . . . כותב המגילה מגדיר
אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא . . . . וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים
אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס . . . . . . . . . . . אֶל-יַד הֵגָי
עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ . . . . . . . . . . . קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ
ניתן אולי לחשוב שבנוכחות כבוד המלך שמות מסוימים שונו כדי להראות שהם שם פרסי. לא ברור למה שמות אחרים לא שונו, כמו "המן" ישונה ל-"המנָא".

מקורות[עריכה]

נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)

I Sendowski, Mordecai Did Not Kneel Because The King Did Not Order It!, Crossbooks Publication, Bloomington IN, 2011