ביאור:אסתר ב יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אסתר ב יג: "- וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ. אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ."

תרגום ויקיטקסט: - ובאופן זה, ממורקת ומבושמת, היתה הנערה באה אל המלך. ובדרכה מבית הנשים עד בית המלך, היתה הנערה רשאית לבקש כל חפץ שרצתה שיינתן לה, וכל אדם שרצתה שיבוא עמה ללוות אותה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב יג.


מדוע נכשלו הנערות להבחר?[עריכה]

כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ[עריכה]

להבדיל מאסתר אשר (אסתר ב טו): "לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי", הגי נמנע מליעץ לשאר הנערות והשאיר להן להחליט לבד. אפילו אם הנערה לא ביקשה דבר חשוב, או ביקשה דבר מזיק הגי לא עזר ולא הרשה לשאר אנשיו לעזור. הצלחה או כשלון היו באחריותן.

יִנָּתֵן לָהּ[עריכה]

"יִנָּתֵן" פונה לעצם לחפץ: לבוש, קישוטים, כלי רחיצה, מתנה למלך. אולם לא נכתב שכל אשר היא ביקשה "שיעשה לה, או למענה" נעשה. בשאלת המלך (אסתר ו ו): "מַה לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" המלך הגביל את ההוקרה למעשה בלבד, ולא לחפץ. לא כתוב שהגי, עשה או לא עשה, כל אשר הנערה ביקשה שיעשה. הדבר היה לשיקולו. כך שהגי היה יכול להמנע מלעזור לנערה שרצתה, למשל, ללמוד לדבר פרסית.

עַד-בֵּית הַמֶּלֶךְ[עריכה]

המילה "עד" מציינת מקום - (בראשית יא לא): "וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם", וגם זמן - (בראשית לב כה): "עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר", (אסתר ד ב): "וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ: כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק". המילה "עד לפני" מסבירה שמרדכי לא נכנס לתחום שער המלך, אולם הנערה הביאה איתה כרצונה "עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ". המילה "עד" אינה דו-משמעית. הנערה לקחה עימה את מה שהיא רצתה "לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ" כדי לשרת את הופעתה לפני המלך, לפני שהיא המשיכה למיטתו. אם הדבר התאים להיכנס לתוך בית המלך, המילה עד כוללת את בית המלך, אולם אם החפץ לא היה ראוי להכנס לבית המלך, אז המילה עד מגבילה את ההבאה עד לפני בית המלך. לדוגמא אם הנערה ביקשה כלי נשק, החפץ לא הוכנס לבית המלך.

אולם המילה עד גם מגבילה בזמן, כלומר היא החזיקה במה ש"יִנָּתֵן לָהּ" רק עד הבוקר, כי (אסתר ב יד): "בַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי" אשר אינו בית המלך.

אסתר קיבלה את כתר המלכות כאשר היא עזבה את בית המלך ככתוב (אסתר ב יז): "וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ", וכשאסתר הופיעה לא קרואה למלך (אסתר ה א): "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת", ועיקר לבוש מלכות הוא הכתר. כלומר הכתר היה ברשותה.

הופעתה של הנערה[עריכה]

הגי עודד את הנערות לחשוב בצורה זו, ונתן להן אפשרות לבחור את המופע והלבוש המתאים והוא סיפק להם את מבוקשם. כלומר הנערה הביאה כמבוקשה את הופעתה למלך במשתה הערב. כמובן שבעיני הנערות, תרבותם היתה נעלה והם הציגו למלך ואורחיו מופע מרהיב במשתה הערב. המלך לבטח נהנה מהמופע, אבל ראה שהנערה הזרה, שאינה מדברת פרסית, ומציגה את גופה קבל עם ועדה, אינה מתאימה למלכות.

בבוקר, לאחר ההופעה, הנערה נלקחה לבית הפלגשים ולא היתה יכולה ללמד את הנערות מכשלונה.


מקורות[עריכה]

נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014