קטגוריה:בראשית יא לא
נוסח המקרא
ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם
וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
וַ/יִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗/וֹ וְ/אֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔/וֹ וְ/אֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔/וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑/וֹ וַ/יֵּצְא֨וּ אִתָּ֜/ם מֵ/א֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָ/לֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָ/ה כְּנַ֔עַן וַ/יָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַ/יֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּדְבַר תֶּרַח יָת אַבְרָם בְּרֵיהּ וְיָת לוֹט בַּר הָרָן בַּר בְּרֵיהּ וְיָת שָׂרַי כַּלְּתֵיהּ אִתַּת אַבְרָם בְּרֵיהּ וּנְפַקוּ עִמְּהוֹן מֵאוּר דְּכַסְדָּאֵי לְמֵיזַל לְאַרְעָא דִּכְנַעַן וַאֲתוֹ עַד חָרָן וִיתִיבוּ תַּמָּן׃ |
אונקלוס (דפוס): | וּדְבַר תֶּרַח יַת אַבְרָם בְּרֵיהּ וְיַת לוֹט בַּר הָרָן בַּר בְּרֵיהּ וְיַת שָׂרַי כַּלְּתֵיהּ אִתַּת אַבְרָם בְּרֵיהּ וּנְפַקוּ עִמְּהוֹן מֵאוּר [נ"א: מֵאוּרָא] דְּכַסְדָּאֵי לְמֵיזַל לְאַרְעָא דִּכְנַעַן וַאֲתוֹ עַד חָרָן וִיתִיבוּ תַּמָּן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּדְבַר תֶּרַח יַת אַבְרָם בְּרֵיהּ וְיַת לוֹט בַּר הָרָן בַּר בְּרֵיהּ וְיַת שָרַי כַּלָתֵיהּ אִתַּת אַבְרָם בְּרֵיהּ וּנְפָקוּ עִמְהוֹן מֵאוּרָא דְכַשְדָאֵי לְמֵיעַל לְאַרְעָא דִכְנָעַן וַאֲתוֹ עַד חָרָן וְיָתִיבוּ תַּמָן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
נאמר למעלה כי ארץ מולדתו היתה אור כשדים. ועוד אומרו ויהיו ימי תרח כו' וימת תרח בחרן כו', כי הלא בן קל"ה שנה היה אברהם כשמת תרח, ואיך נכתבה מיתתו קודם ציוויו יתברך לך לך כו' שהיה בן ע"ה. והנה אמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה לט ז) שהוא לומר שהיה פטור מכבוד אב כי נחשב כמת, ועל כן נאמר לו לך לך וכו'. ועוד קשה לפי פשוטו אומרו בחרן, כי מה צורך בהודעת המקום. אך הודיענו כי אין אדם זוכה לדירת ארץ ישראל אם לא להולך אליה בגללה, אך "ויקח תרח" כו' לברוח "מאור כשדים", הוא הכבשן שהושלך בו אברהם, כי לאו כל שעתא מתרחיש ניסא, וזהו "מאור כשדים". ואחר שהיה לברוח מן האש ולא על חיבת ארץ כנען, על כן גם שהיה "ללכת ארצה כנען", עם כל זה "ויבאו עד חרן וישבו שם". ובזה גם שחי תרח ר"ה שהוא קל"ה אחרי לידת אברהם, סיפרה תורה שלא זכה בכולן עוד ללכת ארצה כנען, כי אם ששם עמד עד ששם מת, וזהו "ויצאו מאור כשדים" כו', ועל ידי שלא יצא לחיבת הארץ, על כן "ויבאו עד חרן" כו', עד שוימת תרח בחרן. מה
שאין כן אברהם שעל שיצא על חיבת הארץ, על כן זכה שלא נשאר במקום, וזהו אומרו אחר כך (יב ה) "ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען":כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יא לא.
וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן
וַיִּקַּח תֶּרַח
תרח הוא ראש המשפחה, עושה ההחלטות. יש לו שלושה בנים: "אֶת אַבְרָם, אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן" (ביאור:בראשית יא כז). אברם מופיע ראשון, ולכן ייתכן שהוא הבכור. אולם נחור נשא את בת הרן לאישהואברם לקח את לוט בן הרן איתו ביוצאו לכנען, לכן אולי ניתן להסיק שהרן הוא הבכור, ושהוא היה מבוגר בהרבה שנים מאברם ונחור, וגם שאברם מופיע ראשון כי ככל הנראה הרן נפטר.
אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ
תרח לוקח את משפחתו לחרן. להלן רשימה המונה את בני לוויתו של תרח שמוזכרים בכתוב:
- אברם ושרי כלתו.
- לוט בן הרן (הרן עצמו נפטר באור כשדים).
שלא מוזכרים בכתוב:
- אשת לוט. כנראה שלוט היה צעיר ולא התחתן עדיין בחרן. בהמשך, בסדום, ללוט יהיו 4 בנות לפחות. אך לא נראה שאשת לוט היא מחרן. סביר שהיא מסדום, ולכן היא הביטה לאחור לראות את משפחתה ועמה.
- נחור. אם נחור לא עבר עם תרח, אז כשאברם עזב את חרן, תרח הזקן נשאר ללא בנים, וגם נחור לא היה יורש את רכושו של תרח. ניתן להסיק שנחור בא בהמשך לחרן וירש את תרח, הלוא כתוב שעבד אברהם הלך: "אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר" (ביאור:בראשית כד י), ומשם הביא את רבקה "בַּת בְּתואֵּל בֶּן נָחוֹר" (ביאור:בראשית כד מז). בהמשך לבן בן בתואל בן נחור, אחי רבקה, גר ב"פַּדַּן אֲרָם" (ביאור:בראשית כה כ) שגם נקראת חרן, ככתוב: "וְקוםּ בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי, חָרָנָה" (ביאור:בראשית כז מג). וחרן היא העיר שתרח ישב בה אחרי לכתו מארם נהריים.
וַיֵּצְאוּ ... לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן
לתרח לבטח היו הרבה סיבות לצאת מאור כשדים כאשר הוא לקח את משפחתו ויצא. אולם הכתוב אומר בפרוש "לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן". אם-כן, מהו המניע של איש מאנשי-קדם, הגר בארם עם הכשדים, לעזוב את ביתו ולצאת לארץ כנען?
נאמר שהחיתים גרו בכנען, "ויַַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת" (ביאור:בראשית כג י). האימפריה החתית היתה מעצמה עולמית שהשתרעה מטורקיה לכנען ועד מצרים, ולכן כשם שהחיתים התיישבו והתנחלו בעיר חברון שבכנען, כך גם תרח חשב לעבור לכנען ולמצוא מקום למשפחתו. קיימת אפשרות שאברם המשיך לכנען כי אביו התחיל במסע, ולמעשה בהתחלה אלוהים אמר לתרח "לך לך", אולם תרח הגיע לחרן ועצר.
וַיֵּשְׁבוּ שָׁם
תרח ומשפחתו התיישבו בחרן. לפי הכתוב אברם ולוט יצאו ולקחו את "כָּל רְכושָּׁם אֲשֶׁר רָכָשׁו"ּ (ביאור:בראשית יב ה) בחרן. המילה "רְכושָּׁם" מופיעה בצורת הרבים, לאמור, הן אברם והן לוט היו בעלי רכוש שנרכש בחרן. ניתן לחשוב שרכושו של אברם היה צאן ובקר, כי לא נאמר שלוט קיבל מתנות מפרעה במצרים, ובכל זאת, בחוזרם ממצרים, "גַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ, אֶת אַבְרָם, הָיָה צֹאן ובָּקָר וְאֹהָלִים" (ביאור:בראשית יג ה) שהוא הביא מחרן.
ניתן להסיק שלתרח היה צאן שאותו הוא לקח עמו מאור כשדים לחרן. לכן הוא לבטח שכר או קנה אדמות וזכויות מים לצאנו, הרי רואים בהמשך שלבן ממשיך לעסוק במקצוע הזה בחרן בזמן בואו של עבד אברהם לקחת את רבקה ככלה עבור יצחק, וכן בזמן בואו של יעקב.
אברהם נולד כאשר תרח היה בן 70. הוא עזב את חרן בגיל 75, כאשר תרח היה בן 145. כשיצחק נולד תרח היה בן 170, כשתרח מת יצחק היה בן 35, ואברהם נעשה ראש המשפחה.
ירושת אברהם
במותו הוריש תרח למשפחתו את אדמותיו, זכויות המים שלו ואת צאנו. לפי חוק חמורבי מספר 167, כל בן צריך לקבל חלק שווה מאדמת אביו ומרכושו. לא נאמר שתרח הוריש בחייו את אדמתו לנחור, כפי שמותר לפי חוק מספר 165 בחוקי חמורבי. נאמר שאברם לקח את "כָּל רְכושָּׁם אֲשֶׁר רָכָשׁו"ּ (ביאור:בראשית יב ה), ואפשרי שזאת נדוניתה של שרי שאברם קיבל מאביה, אך זה לא כולל את האדמה ואת רכושו של תרח אביו. לא נאמר האם תרח נתן לאברם את חלקו בירושה מהצאן, אולם יש להניח שזכותו של אברם לשליש מאדמה תרח נותרה בעינה. מכאן שאת האדמה הזו החזיק נחור, ואחריו בניו.
- מכאן ששליש מאדמתו של לבן בן בתואל בן נחור בן תרח היתה שייכת לאברהם ויורשיו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יא לא"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.