מ"ג בראשית יא ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית יא · ל · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותהי שרי עקרה אין לה ולד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַהֲוָת שָׂרַי עַקְרָא לֵית לַהּ וְלַד׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוַת שָרַי עַקְרָא לֵית לָהּ וָלָד:
ירושלמי (קטעים):
וַהֲוַת שָרַי עַקְרָא לָא הֲוָה לָהּ בַּר:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותהי שרי עקרה אין לה ולד". יש נשים שוהות זמן מרובה שהן עקרות ואח"כ יש להם בנים. והגיד הכתוב שהיתה עקרה והוסיף ואמר אין לה ולד כלומר שאין בטבעה להיות לה ולד לעולם. וע"כ הסכימו שניהם אברהם ושרי לצאת משם וללכת ארצה כנען אולי בזכות הארץ הקדושה יבנו שם. ואע"פ שאמר הכתוב ויקח תרח ידוע כי אברם היה העקר אבל לפי שהיה אברם מכבד את אביו והלך אחריו ומשים אותו אדון לכל ביתו, אמר ויקח תרח כאלו תרח היה העקר כי ההולכים עמהם שרי ולוט היו. וידוע כי בעבור אברם היו הולכים לא בעבור תרח, וכן מצינו בלוט שאף אחרי מות תרח היה הולך את אברם.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ל)" ותהי שרי עקרה". גם מלכה לא ילדה עד שהיה יצחק בן ל"ז, כמ"ש ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם היא, רק שלא היתה עקרה כי ילדה בנות והפילה נפלים, אבל שרי אין לה ולד כלל, ונודע שהיא עקרה:

"ויקח תרח." כל מה שספר עד הנה הוא הצעה להודיע הסבה שהניע את תרח לצאת לארץ כנען, כי באשר הרן מת ואברהם לא ילד, היתה משפחתו קטנה, ובעת ההיא מי שלא היו לו בנים רבים היה חדל כח ורפה ידים, כי האב היה ראש המשפחה, ובהכרח היה כטפל אל נחור אביו שהוליד בנים ובנות, וגם שראה שאברהם בנו נרדף מנמרוד, ואף שניצול בנס לא כל יומא מתרחיש ניסא, וע"כ יצא ללכת לארץ כנען, ששם היו בני שם בעת ההיא שנפרדו מבני חם ונמרוד מלכם, ושם היו גם בית אביו ושם ימלט מחמת נמרוד וממשלתו:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותהי שרי עקרה. אמר רבה בר אחוה: שרה היתה אילונית, שנאמר: ותהי שרי עקרה אין לה ולד, אפילו בית ולד אין לה. רבי אמי אמר: אברהם ושרה טומטומים היו, דכתיב: "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם, הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם".

אמר רבי לוי: כל מקום שנאמר אין לה, הוה לה, שנאמר: ותהי שרי עקרה אין לה ולד, והוה לה: "וה' פקד את שרה". "ולחנה אין ילדים", והוה לה: "ותלד ג' בנים". "ציון היא דורש אין לה", והוה לה: "ובא לציון גואל". משנולד יעקב עד שאמרו בניו שירה על הים, ש"ם שנה; מן המבול ועד דור הפלגה, ש"ם שנה, מדה כנגד מדה. מפני שהיה העולם בברכה מן המבול ועד הפלגה, ומרדו בהקב"ה מתוך השלוה, לפיכך משנולד יעקב אבינו עד שאמרו בניו שירה על הים היו גרים ותושבים ומשועבדין, והודו להקב"ה מתוך מדת היסורין ואמרו לפניו שירה, לכך בחר ביעקב ובבניו שהן משבחין אותו, שנאמר: "עם זו יצרתי לי" וגו'. וכי כל בריותיו אין משבחין אותו? והלא כבר נאמר: "כי ממזרח שמש ועד מבואו" וגו'. מכאן אין ערב לו אלא ישראל, שנאמר: "נעים זמירות ישראל", ואומר: "ואתה קדוש יושב" וגו', ואומר: "כי יעקב בחר לו יה" וגו'. אבל הגוים כאין נגדו, ואומר: "הן גוים כמר מדלי"; ולמה הן בעולם? שלא יצדה העולם, אבל לעתיד לבוא אני לדודי ודודי לי, ואומר: "ה' בדד ינחנו"; באותה שעה, "והגוים חרוב יחרבו":

<< · מ"ג בראשית · יא · ל · >>