לדלג לתוכן

מ"ג בראשית יא כט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃


תרגום

​ ​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּנְסֵיב אַבְרָם וְנָחוֹר לְהוֹן נְשִׁין שׁוֹם אִתַּת אַבְרָם שָׂרָי וְשׁוֹם אִתַּת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבוּהָא דְּמִלְכָּה וַאֲבוּהָא דְּיִסְכָּה׃
אונקלוס (דפוס):
וּנְסִיב אַבְרָם וְנָחוֹר לְהוֹן נְשִׁין שׁוּם אִתַּת אַבְרָם שָׂרָי וְשׁוּם אִתַּת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבוּהָא דְמִלְכָּה וַאֲבוּהָא דְיִסְכָּה׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְסִיב אַבְרָם וְנָחוֹר לְהוֹן נְשִׁין שׁוּם אִתַּת אַבְרָם שָרַי וְשׁוּם אִתַּת נָחוֹר מִלְכָּה בְּרַת הָרָן אֲבוֹי דְמִלְכָּא וַאֲבוֹי דְיִסְכָּה הִיא שָרַי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יסכה" - זו שרה על שם שסוכה ברוח הקודש ושהכל סוכין ביפיה (ס"א כמו שנאמר ויראו אותה שרי פרעה) ועוד יסכה לשון נסיכות (וכן הוא סנהדרין לט להדיא) כמו שרה לשון שררה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יִסְכָּה – זוֹ שָׂרָה, עַל שֵׁם שֶׁסּוֹכָה בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ, וְשֶׁהַכֹּל סוֹכִין בְּיָפְיָהּ. וְעוֹד: "יִסְכָּה" לְשׁוֹן נְסִיכוּת, כְּמוֹ "שָׂרָה" לְשׁוֹן שְׂרָרָה.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

והזכיר שם אשת נחור, להודיע יחוס רבקה ורחל ולאה. וקדמונינו ז"ל אמרו שיסכה היא שרה; ואם קבלה, נקבל. והאומרים כי אברהם היה עקר ולא שרה, אמרו היפך הכתוב; והעד – ישמעאל בנו, ובני קטורה. והאומרים כי שרה היתה אחות אברהם, איננו ישר בעיני זה הטעם, ואילו היה כן היה הכתוב אומר: 'ויקח תרח את אברהם בנו ושרי בתו אשת אברם בנו'. גם כן אילו היתה אחות לוט, היה הכתוב אומר: 'ואת שרי בת בנו,' כאשר כאשר כתב על לוט. ויתכן שנחור בנו הלך בתחילה אל חרן, או בא אחר אביו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כט) "ויקח". ובאשר נשארו שתי בנות מהרן לקחום אברהם ונחור לנשים, לגמול חסד עם אחיהם המת. ומ"ש בת הרן מוסב על שניהם ששרי וכן מלכה היתה "בת הרן", שהרן היה "אבי מלכה ואבי יסכה". היא שרי שבילדותה נקראת יסכה וכמ"ש חז"ל, ומשנשאה אברהם קראה שרי ע"ש שררה, וכן מלכה מענין מלכות קראוה לכבוד, וזה מוכרח שאם יכוין על הרן אחר למה יאמר שהיה אבי יסכה, שלא נודע כלל מי היא יסכה זאת. ולפי הפשט נולד הרן קודם אברהם, (הגם שנחשב אברהם בראשונה בעבור חשיבותו, כמו שם חם ויפת, ויפת הוא הגדול) ולא נצטרך לדחוק שהרן ילד בן שמונה שנה, שלא כדרך הדורות שלא ילדו עד שלשים שנה, וכן מסקנת הגמרא סנהדרין (דף סט):  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויקח אברם ונחור להם נשים. אברם גדול מנחור שנה, נחור גדול מהרן שנה., וכתיב: ויקח אברם ונחור להם נשים וגו', ואמר ר' יצחק: יסכה זו שרה, ולמה נקרא שמה יסכה? שסוכה ברוח הקודש, והיינו דכתיב: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". דבר אחר: יסכה, שהכל סוכין ביפיה. וכתיב: "ויפול אברהם על פניו ויצחק" וגו'; כמה קשיש אברהם משרה? עשר שנין, וקשיש מאחוה תרתין שנין, אשתכח כי אוליד הרן לשרה בתמני אולידה. וממאי? דלמא אברהם זוטא דאחי הוה, ודרך חכמתן קא חשיב להון? תדע דקא חשיב קרא דרך חכמתן, דכתיב: "ויולד נח את שם את חם ואת יפת" וגו'? אלא מהכא: "ובצלאל בן אורי בן חור" וגו', כדכתיב ברמז תי"ג:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שרה. בא"ת ב"ש בג"ץ שהוא בגימטריא יסכה. זו היא רמז למה שאחז"ל יסכה זו שרה: