קטגוריה:בראשית יא כט
נוסח המקרא
ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה
וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה.
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃
וַ/יִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְ/נָח֛וֹר לָ/הֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְ/שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽ/אֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּנְסֵיב אַבְרָם וְנָחוֹר לְהוֹן נְשִׁין שׁוֹם אִתַּת אַבְרָם שָׂרָי וְשׁוֹם אִתַּת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבוּהָא דְּמִלְכָּה וַאֲבוּהָא דְּיִסְכָּה׃ |
אונקלוס (דפוס): | וּנְסִיב אַבְרָם וְנָחוֹר לְהוֹן נְשִׁין שׁוּם אִתַּת אַבְרָם שָׂרָי וְשׁוּם אִתַּת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבוּהָא דְמִלְכָּה וַאֲבוּהָא דְיִסְכָּה׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּנְסִיב אַבְרָם וְנָחוֹר לְהוֹן נְשִׁין שׁוּם אִתַּת אַבְרָם שָרַי וְשׁוּם אִתַּת נָחוֹר מִלְכָּה בְּרַת הָרָן אֲבוֹי דְמִלְכָּא וַאֲבוֹי דְיִסְכָּה הִיא שָרַי: |
רש"י
אמנם דבר זה הוא נפלא מאד למבין, שהוא אשר אמרו חכמים ז"ל 'כל הנושא אשה לשם שמים כאילו ילדה', בפרק קמא דסוטה (ריש יב.), ולפיכך יש לאשה ב' בחינות, והם ב' לידות; האחד לאישה, ואחד לאביה. וכל אחד ואחד כאילו ילדה, אבל הוא מצד ב' בחינות; כי הבעל נותן לאשה (שהיא) מציאות שלם, כמו שהצורה נותן לחומר, ולפיכך הוי כאילו ילדה מי שנושא אשה לשם שמים. ולפיכך הא דכתיב "ואת שרה כלתו אשת אברהם בנו" כתב לה שם מיוחד, כי שם זה היה לשרה בשביל אברהם, כי לעולם היה שם שרי נמשך אחר שם אברהם, שכשהוסיף ה' לאברהם (להלן יז, ה) - הוסיף ה' לשרי (שם שם טו), ולפיכך שם שרי מפני אברהם, אבל שם "יסכה" לא היה לה מפני אברהם, שהרי אברהם היה טפל לשרה בנביאות (רש"י להלן כא, יב), ולפיכך מזכיר שם "יסכה" אצל אביה, והוא עניין נפלא למבין:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יא כט.
וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים
האחים, אברם ונחור, התחתנו. "ויִַּקַּח" מופיע ביחיד, כלומר כל אח לקח לעצמו אישה, ולמרות ש"נָשִׁים" מופיע ברבים, כל אחד מהאחים לקח אישה אחת, והרי השימוש ברבות נקבה מתייחס לשתי הנשים ביחד. ייתכן שהניסוח רומז לכך שהם התחתנו יחד באותו זמן.
הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה
רש"י מעלה דעה ש-"יִסְכָּה" היא בעצם שרה, על שם שסוכה ברוח הקודש ושהכל סוכין ביפיה (ס"א כמו שנאמר ויראו אותה שרי פרעה) ועוד יסכה לשון נסיכות (וכן הוא סנהדרין לט להדיא) כמו שרה לשון שררה.
שרה היתה צעירה מאברהם בעשר שנים, ככתוב: "הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָלֵּד, וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (ביאור:בראשית יז יז). אם הרן הוא הבן השלישי, אז הוא היה בן שבע כאשר שרי נולדה, ואולי אפילו צעיר יותר כאשר "מִלְכָּה" הבת הבכירה נולדה. ייתכן שהרן לא היה הבן הצעיר ביותר, אלא הבכור, ושבנותיו תאמו בגילן לאחיו, שהיה דודן.
שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי
אברהם אמר: "אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ, לֹא בַת אִמִּי; ותְַּהִי לִי, לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כ יב). הוא לא אמר שהיא בת אחיו. אבן עזרא מסביר: "והאומרים כי שרה היתה אחות אברהם איננו ישר בעיני זה הטעם, ואילו היה כן היה הכתוב אומר: 'ויקח תרח את אברהם בנו ושרי בתו אשת אברם בנו'.”
המילה "אח" היא מילה בעלת משמעות רחבה מאוד שכן ניתן לרשה בתור אח, בן, קרוב משפחה, חבר ואפילו זר, ככתוב: "ויַֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם" (ביאור:בראשית כט ד). עם-זאת, אברהם אומר בפירוש "אֲחֹתִי בַת אָבִי", אך בהינתן שהוא שיקר מקודם באומרו שהיא אחותו ולא אשתו, אין זה מפתיע אם הוא שיקר גם כאן. כבר בתחילת מסעם, אברם אמר לשרה: "אִמְרִי נָא, אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבורֵּךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" (ביאור:בראשית יב יג), הרי לא היו תעודות או דרכים אחרות לוודא את זהותו של אדם.
יש רואים בשם שרי (שר, שליט, אדון) - קשר למלכה (מלך, שליט, מושל, נגיד) - ולכן חושבים שגם שרי היתה בן הרן אחות למלכה וללוט, וכך אברם נשא את בת אחיו היתומה מאב. לא נראה שהדבר אפשרי הן אברם היה הבכור באחיו (ביאור:בראשית יא כז), ושרי היתה צעירה מאברם בעשר שנים (ביאור:בראשית יז יז).
למרות שזה אפשרי, לא סביר ששרי היא "יִסְכָּה" בת הרן. יסכה אינה מוזכרת בשום מקום, וגם לא מתייחסים לשרי בתור בת הרן. שרי לא מתייחסת ללוט כאחיה, והוא אינו מתייחס אליה כאחותו. היא לא מתחלקת איתו ברכוש שהיא קיבלה מפרעה, והיא אף לא מתנגדת לפירוד מאברהם.
אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן
לפי חוק חמורבי מספר 145, בארץ בני קדם היה נהוג לשאת רק אישה אחת. אם האישה לא הצליחה להביא ילדים, אזי היה מותר לקחת אישה נוספת או פילגש, אבל מעמד האישה הראשונה כשליטה על כל שאר הנשים נותר בעינו.
על נחור נאמר בפרוש שהוא נשא לאישה את מילכה בת הרן, ושמה אף מופיעה מספר פעמים: "הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא, בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ" (ביאור:בראשית כב כ). אולם שם אביה או אימה של שרי או שרה אינו מופיע בשום מקום, ולכן אין קשר ברור להרן אבי לוט, מלכה ויסכה.
ייתכן שהיה מנהג שבו גברים נשאו לאישה את היתומות של אחיהם,[1] ושמא זוהי הסיבה שבגללה זכה נחור בחלק הארי של ירושתו של תרח. ייתכן שאברם ונחור התחלקו כך: נחור לקח את מילכה, ואברם לקח את לוט. לא ברור מה קרה ליסכה, אבל ניתן להניח ששמה לא שונה על-מנת שלא לנתקה מאביה ומירושתה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ כך נעשה עם בנות צלופחד שינשאו לבני שיבטם (במדבר לו ו)
דפים בקטגוריה "בראשית יא כט"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.