קטגוריה:בראשית יא כט
ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְ/נָח֛וֹר לָ/הֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְ/שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽ/אֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּנְסֵיב אַבְרָם וְנָחוֹר לְהוֹן נְשִׁין שׁוֹם אִתַּת אַבְרָם שָׂרָי וְשׁוֹם אִתַּת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבוּהָא דְּמִלְכָּה וַאֲבוּהָא דְּיִסְכָּה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְסִיב אַבְרָם וְנָחוֹר לְהוֹן נְשִׁין שׁוּם אִתַּת אַבְרָם שָרַי וְשׁוּם אִתַּת נָחוֹר מִלְכָּה בְּרַת הָרָן אֲבוֹי דְמִלְכָּא וַאֲבוֹי דְיִסְכָּה הִיא שָרַי: |
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כט) "ויקח". ובאשר נשארו שתי בנות מהרן לקחום אברהם ונחור לנשים, לגמול חסד עם אחיהם המת. ומ"ש בת הרן מוסב על שניהם ששרי וכן מלכה היתה "בת הרן", שהרן היה "אבי מלכה ואבי יסכה". היא שרי שבילדותה נקראת יסכה וכמ"ש חז"ל, ומשנשאה אברהם קראה שרי ע"ש שררה, וכן מלכה מענין מלכות קראוה לכבוד, וזה מוכרח שאם יכוין על הרן אחר למה יאמר שהיה אבי יסכה, שלא נודע כלל מי היא יסכה זאת. ולפי הפשט נולד הרן קודם אברהם, (הגם שנחשב אברהם בראשונה בעבור חשיבותו, כמו שם חם ויפת, ויפת הוא הגדול) ולא נצטרך לדחוק שהרן ילד בן שמונה שנה, שלא כדרך הדורות שלא ילדו עד שלשים שנה, וכן מסקנת הגמרא סנהדרין (דף סט):
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויקח אברם ונחור להם נשים. אברם גדול מנחור שנה, נחור גדול מהרן שנה., וכתיב: ויקח אברם ונחור להם נשים וגו', ואמר ר' יצחק: יסכה זו שרה, ולמה נקרא שמה יסכה? שסוכה ברוח הקודש, והיינו דכתיב: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". דבר אחר: יסכה, שהכל סוכין ביפיה. וכתיב: "ויפול אברהם על פניו ויצחק" וגו'; כמה קשיש אברהם משרה? עשר שנין, וקשיש מאחוה תרתין שנין, אשתכח כי אוליד הרן לשרה בתמני אולידה. וממאי? דלמא אברהם זוטא דאחי הוה, ודרך חכמתן קא חשיב להון? תדע דקא חשיב קרא דרך חכמתן, דכתיב: "ויולד נח את שם את חם ואת יפת" וגו'? אלא מהכא: "ובצלאל בן אורי בן חור" וגו', כדכתיב ברמז תי"ג:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יא כט.
וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים
האחים, אברם ונחור, התחתנו. "ויִַּקַּח" מופיע ביחיד, כלומר כל אח לקח לעצמו אישה, ולמרות ש"נָשִׁים" מופיע ברבים, כל אחד מהאחים לקח אישה אחת, והרי השימוש ברבות נקבה מתייחס לשתי הנשים ביחד. ייתכן שהניסוח רומז לכך שהם התחתנו יחד באותו זמן.
הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה
רש"י מעלה דעה ש-"יִסְכָּה" היא בעצם שרה, על שם שסוכה ברוח הקודש ושהכל סוכין ביפיה (ס"א כמו שנאמר ויראו אותה שרי פרעה) ועוד יסכה לשון נסיכות (וכן הוא סנהדרין לט להדיא) כמו שרה לשון שררה.
שרה היתה צעירה מאברהם בעשר שנים, ככתוב: "הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָלֵּד, וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (ביאור:בראשית יז יז). אם הרן הוא הבן השלישי, אז הוא היה בן שבע כאשר שרי נולדה, ואולי אפילו צעיר יותר כאשר "מִלְכָּה" הבת הבכירה נולדה. ייתכן שהרן לא היה הבן הצעיר ביותר, אלא הבכור, ושבנותיו תאמו בגילן לאחיו, שהיה דודן.
שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי
אברהם אמר: "אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ, לֹא בַת אִמִּי; ותְַּהִי לִי, לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כ יב). הוא לא אמר שהיא בת אחיו. אבן עזרא מסביר: "והאומרים כי שרה היתה אחות אברהם איננו ישר בעיני זה הטעם, ואילו היה כן היה הכתוב אומר: 'ויקח תרח את אברהם בנו ושרי בתו אשת אברם בנו'.”
המילה "אח" היא מילה בעלת משמעות רחבה מאוד שכן ניתן לרשה בתור אח, בן, קרוב משפחה, חבר ואפילו זר, ככתוב: "ויַֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם" (ביאור:בראשית כט ד). עם-זאת, אברהם אומר בפירוש "אֲחֹתִי בַת אָבִי", אך בהינתן שהוא שיקר מקודם באומרו שהיא אחותו ולא אשתו, אין זה מפתיע אם הוא שיקר גם כאן. כבר בתחילת מסעם, אברם אמר לשרה: "אִמְרִי נָא, אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבורֵּךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" (ביאור:בראשית יב יג), הרי לא היו תעודות או דרכים אחרות לוודא את זהותו של אדם.
למרות שזה אפשרי, לא סביר ששרי היא "יִסְכָּה" בת הרן. יסכה אינה מוזכרת בשום מקום, וגם לא מתייחסים לשרי בתור בת הרן. שרי לא מתייחסת ללוט כאחיה, והוא אינו מתייחס אליה כאחותו. היא לא מתחלקת איתו ברכוש שהיא קיבלה מפרעה, והיא אף לא מתנגדת לפירוד מאברהם.
אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן
לפי חוק חמורבי מספר 145, בארץ בני קדם היה נהוג לשאת רק אישה אחת. אם האישה לא הצליחה להביא ילדים, אזי היה מותר לקחת אישה נוספת או פילגש, אבל מעמד האישה הראשונה כשליטה על כל שאר הנשים נותר בעינו.
על חרן נאמר בפרוש שהוא נשא לאישה את מילכה בת הרן, ושמה אף מופיעה מספר פעמים: "הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא, בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ" (ביאור:בראשית כב כ). אולם שם אביה או אימה של שרי או שרה אינו מופיע בשום מקום, ולכן אין קשר ברור ליסכה או הרן.
ייתכן שהיה מנהג שבו גברים נשאו לאישה את היתומות של אחיהם,[1] ושמא זוהי הסיבה שבגללה זכה נחור בחלק הארי של ירושתו של תרח. ייתכן שאברם ונחור התחלקו כך: נחור לקח את מילכה, ואברם לקח את לוט. לא ברור מה קרה ליסכה, אבל ניתן להניח ששמה לא שונה על-מנת שלא לנתקה מאביה ומירושתה.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
- ^ כך נעשה עם בנות צלופחד שינשאו לבני שיבטם (במדבר לו ו)
דפים בקטגוריה "בראשית יא כט"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.
