ביאור:אסתר ב ה
אסתר ב ה: "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי -"
תרגום ויקיטקסט: איש יהודי (מממלכת יהודה) היה בשושן הבירה. שמו היה מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש, והוא היה איש ימיני (משבט בנימין) -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב ה.
איש יהודי או איש ימיני?[עריכה]
בתחילת הפסוק מרדכי נקרא "אִישׁ יְהוּדִי". המילה יהודי נזכרת לראשונה בימי מלכי יהודה המאוחרים, כגון ב(מלכים ב טז ו): "בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם אֶת אֵילַת לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת הַיְהוּדִים מֵאֵילוֹת", (ירמיהו מ יב): "וַיָּשֻׁבוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ יְהוּדָה אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה", (ירמיהו מד א): "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם", (דניאל ג ח): "כָּל קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ זִמְנָא קְרִבוּ גֻּבְרִין כַּשְׂדָּאִין וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא", (דברי הימים א ד יח): "וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר". משמעותו המקורית היא: בן שבט יהודה.
אולם, בסוף הפסוק מרדכי נקרא "אִישׁ יְמִינִי", כלומר משבט בנימין, ואף מתוארת בקצרה שושלת היוחסין שלו הכוללת דמויות-מפתח משבט בנימין. אם כך, מדוע מרדכי נקרא יהודי?
1. בני ישראל (חוץ משבט לוי) איבדו את השיכות השבטית שלהם כשיצאו לגלות, והצטרפו לשבט יהודה. כך מרדכי משבט בנימין מזהה את עצמו כחלק משבט יהודה, שבא מארץ יהודה והיה אזרח של ממלכת יהודה.
בסוף המגילה נאמר (אסתר ח יז): "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם". חלק מהמתיהדים היו שארית מעשרת השבטים שהגלו ממלכת ישראל בצפון, גם הם הצטרפו לשבט יהודה וקיבלו עליהם את מה שכתבו מרדכי ואסתר, וכך הם אבדו סופית.
כל עוד בני ישראל קיימו או קיוו לקיים את חוק גאולת האדמות בשנת היובל, היתה חשיבות גדולה לשמור על הזהות המשפחתית כדי להנות מהיתרון העצום של גאולת קרקע חקלאית. וכך עזרה ונחמיה מרבים בתאור האנשים ומוצאם (נחמיה ז סא): "וְאֵלֶּה הָעֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא כְּרוּב אַדָּן אִמֵּר וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵּית אֲבוֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם". אולם מחוץ לארץ לישראל והפסקת חוק היובל לקרקעות, חשיבות המשפחה ירדה, וכל האנשים נעשו פשוט יהודים.
תשובות נוספות לשאלה זו ניתן למצוא בתלמוד (בבלי מגילה יב:-יג.):
2. "אביו מבנימין ואמו מיהודה" (רבה בר בר חנה בשם רבי יהושע בן לוי).
3. "הכישלון הוא יתום" - מרדכי סיכן את עם ישראל, ולכן כל אחד מהשבטים - יהודה ובנימין - התנער ממנו וטען שהוא שייך לשבט השני (רבא). ומצד שני, "להצלחה אבות רבים" - לאחר שמרדכי הצליח והציל את ישראל, כל אחד מהשבטים טען שהוא שייך אליו (רבנן).
4. המושג 'יהודי' מציין לא רק שבט אלא גם אמונה - הודאה בקיום ה', ייחוד שם ה' בעולם, וכפירה בעבודת אלילים: "כל הכופר בעבודה זרה נקרא 'יהודי'" (רבי יוחנן). גם דניאל חנניה מישאל ועזריה נקראו "יהודים", לא רק משום שבאו משבט יהודה אלא גם מפני שייחדו את שם ה' וסירבו להשתחוות לצלם של מלך בבל, (דניאל ג יב): "אִיתַי גֻּבְרִין יְהוּדָאיִן... לֵאלָהָךְ לָא פָלְחִין". ויש מפרשים שגם בתיה בת פרעה נקראה (דברי הימים א ד יח): "הַיְהֻדִיָּה" משום שכפרה באלהי מצרים וייחדה את שם ה' (רבי שמעון בן פזי).
בן שמעי בן קיש[עריכה]
קיש הוא אביו של שאול, המלך הראשון, (שמואל א יט ב): "וַיְהִי-אִישׁ מבן ימין (מִבִּנְיָמִין), וּשְׁמוֹ קִישׁ בֶּן-אֲבִיאֵל בֶּן-צְרוֹר בֶּן-בְּכוֹרַת בֶּן-אֲפִיחַ--בֶּן-אִישׁ יְמִינִי: גִּבּוֹר, חָיִל. וְלוֹ-הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל"".
שמעי גם הוא קרוב-משפחה של שאול, (שמואל ב טז ה): "וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית-שָׁאוּל, וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא, יֹצֵא יָצוֹא, וּמְקַלֵּל". שמעי היה הראשון משבט בנימין, יורשי שאול המלך, שדבקו בבית דוד ובשבט יהודה, (שמואל ב יט כא): "וְהִנֵּה-בָאתִי הַיּוֹם, רִאשׁוֹן לְכָל-בֵּית יוֹסֵף, לָרֶדֶת, לִקְרַאת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ".
בין קיש ושמעי לבין מרדכי מפרידות מאות שנים ובוודאי עשרות דורות שאינם נזכרים כאן. מדוע נזכרו דווקא שני אלה?
1. מקובל היה לשמור את השמות המקוריים של אבי המשפחה שהיה חשוב בתולדות עמינו, ולתת אותם לצאצאיו. כך כותב המגילה מראה לנו שמרדכי היה ממשפחת קיש אבי שאול המלך.
2. וחכמי התלמוד פירשו שכל השמות הללו מסמלים של מרדכי עצמו, (מגילה יב:): "כולן על שמו נקראו: בֶּן יָאִיר - בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו; בֶּן שִׁמְעִי - בן ששמע אל תפלתו; בֶּן קִישׁ - שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו".
מקורות[עריכה]
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)