ביאור:אסתר ב כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסתר ב כג: "וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא, וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ; וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ."

תרגום ויקיטקסט: אנשי אחשורוש ביקשו (חקרו) את דברי אסתר על בגתן ותרש, ומצאו שהם נכונים, ולכן תלו את שניהם על עץ; וכל האירוע הזה נכתב בספר דברי-הימים לפני המלך.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב כג.


דקויות[עריכה]

וַיִּכָּתֵב - אין ספק שהמלך לא ישב וכתב. המגילה לא מלמדת אותנו אודות סופר המלך. לאחר החקירה נודעו פרטים אשר לבטח היו חשובים למלך, אולם נראה שהדגש בכתיבה היה להרחיב ולהלל את מרדכי (אסתר ו ב). למרות שהמלך שמע מאסתר על נסיון הרצח בזמנו, הוא לא חשב שמגיע למרדכי שיעשה (אסתר ו ג): "יְקָר וּגְדוּלָּה לְמָרְדֳּכַי, עַל זֶה". אבל אחרי הקריאה לפני המלך, המלך מיד שואל (אסתר ו ג): "מַה נַּעֲשָׂה". הכתיבה המועדפת הזו תהיה בעתיד נכס חשוב למרדכי.

כנראה שהמן לא היה מודע לקשרים בין מרדכי ואנשי הארמון, וגם לא היה מודע שמרדכי היה זה שהודיע לאסתר את פשעם של בגתן ותרש שנתלו בתליה רשמית (אסתר ב כב). כמו כן, המן לא ידע שמעשיו הטובים של מרדכי נכתבו בספר דברי הימים לפני המלך (אסתר ב כג).

מקורות[עריכה]

נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014