קטגוריה:אסתר ו ב
נוסח המקרא
וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש
וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.
וַיִּמָּצֵ֣א כָת֗וּב אֲשֶׁר֩ הִגִּ֨יד מׇרְדֳּכַ֜י עַל־בִּגְתָ֣נָא וָתֶ֗רֶשׁ שְׁנֵי֙ סָרִיסֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ מִשֹּׁמְרֵ֖י הַסַּ֑ף אֲשֶׁ֤ר בִּקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ׃
וַ/יִּמָּצֵ֣א כָת֗וּב אֲשֶׁר֩ הִגִּ֨יד מָרְדֳּכַ֜י עַל־בִּגְתָ֣נָא וָ/תֶ֗רֶשׁ שְׁנֵי֙ סָרִיסֵ֣י הַ/מֶּ֔לֶךְ מִ/שֹּׁמְרֵ֖י הַ/סַּ֑ף אֲשֶׁ֤ר בִּקְשׁוּ֙ לִ/שְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּ/מֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום שני (כל הפרק)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- מלשון וימצא כתוב משמע שהיה חידוש שנמצא כתוב ולא נמחק :
מדרש רבה
"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה"
- "איש" מלמד שהיה מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו דכתיב ביה (במדבר יב, ג): "והאיש משה ענו מאד" מה משה עמד בפרץ דכתיב (תהלים קו, כג): "ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ וגו'" אף מרדכי כן דכתיב (אסתר י, ג): "דֹּרֵשׁ טוב לעמו וְדֹבֵר שלום לכל זרעו" מה משה לימד תורה לישראל דכתיב (דברים ד, ה): "ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים" אף מרדכי כן דכתיב (אסתר ט, ל): "דברי שלום ואמת" וכתיב (משלי כג, כג): "אמת קנה ואל תמכור".
- "וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי" הרשעים קודמין לשמן (ש"א כה, כה): "נבל שמו" (ש"ב כ, כא): "שבע בן בכרי שמו" אבל הצדיקים שמן קודם להם (שופטים יג, ב): "ושמו מנוח" (ש"א ט, א): "ושמו קיש" (שם, ב) "ושמו שאול" (שם א, א) "ושמו אלקנה" (רות ב, א): "ושמו בֹּעַז" "וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי" לפי שדומין לבוראן דכתיב (שמות ו, ג): "ושמי ה' לא נודעתי להם".
- "יְהוּדִי" למה נקרא שמו יהודי והלא ימיני הוא לפי שייחד שמו של הקדוש ברוך הוא כנגד כל באי עולם הה"ד (אסתר ג, ב): "לא יכרע ולא ישתחוה" וכי קנתרן היה ועובר על גזירת המלך אלא כשצוה אחשורוש להשתחוות להמן חקק עבודת כוכבים על לבו ונתכוון כדי שישתחוו לעבודת כוכבים וכשהיה רואה המן שאין מרדכי משתחוה לו נתמלא חימה ומרדכי אומר לו יש אדון המתגאה על כל גאים היאך אני מניחו ואשתחוה לעבודת כוכבים ולפי שייחד שמו של הקב"ה נקרא יהודי לומר יהודי יחידי.
- וי"א שהיה שקול כאברהם בדורו מה אברהם אבינו מסר את עצמו לתוך כבשן האש והחזיר והכיר לבריות גדולתו של הקדוש ברוך הוא הה"ד (בראשית יב, ה): "ואת הנפש אשר עשו בחרן" אף מרדכי בימיו הכירו הבריות גדולתו של הקב"ה הה"ד (אסתר ח, יז): "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" וייחד שמו של הקדוש ברוך הוא וקדשו ולפיכך נקרא יהודי דכתיב "אִישׁ יְהוּדִי" אל תקרי יהודי אלא יחידי:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ו ב.
וַיִּמָּצֵא כָתוּב
אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ
אסתר לא מוזכרת.
בספר הזכרונות של המלך אסתר כנראה לא נכתבה ולכן המלך אולי לא חשב שגם לה מגיע פרס כל-שהוא.
הִגִּיד
מילה זו פרושה: לאמר, לדווח, לגולל וגם להלשין (יהושע ב כ). בהתחלת הסיפור נכתב "וַיִּוָּדַע, וַיַּגֵּד" (ביאור:אסתר ב כב), כאילו שנודע למרדכי בעזרת מרגליו והוא הגיד. בספר הזכרונות לא נאמר שנודע למרדכי, אלא רק שהוא "הגיד".
מכיוון שלא היה סיכוי שהסריסים יומלכו לאחר הריגת המלך, הם עשו זאת למען אדם אחר.
רק הם הומתו - ואפילו אחרי ענויים כבדים מפעילם לא הומת.
אסתר לא מיהרה להזהיר את המלך אלא חיכתה להזמנה - כלומר הסכנה לא היתה גדולה, ונסיון הרצח היה בשליטה של מרדכי.
כאשר המלך שמע את הסיפור הכתוב הוא התרשם שמגיע למרדכי פרס על מעורבותו למרות שהוא עצמו היה מעורב בחשיפת הפושעים.
לכן אפשר להסיק שמפעילם היה מרדכי עצמו, והוא היה זה שהלשין על הסריסים. מרדכי מילכד את הסריסים לרצוח את המלך כאשר נודע לו על נטיתם לכעוס על המלך. כל זה סופר בספר הזכרונות והמלך התרשם מאוד.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ו ב"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.