מ"ג אסתר ו ג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדוּלָּה לְמָרְדֳּכַי עַל זֶה וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו לֹא נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַֽה־נַּעֲשָׂ֞ה יְקָ֧ר וּגְדוּלָּ֛ה לְמׇרְדֳּכַ֖י עַל־זֶ֑ה וַיֹּ֨אמְר֜וּ נַעֲרֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ מְשָׁ֣רְתָ֔יו לֹא־נַעֲשָׂ֥ה עִמּ֖וֹ דָּבָֽר׃
תרגום שני (כל הפרק)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- מהו הכפל יקר וגדולה, ולהמן לא אמר רק אשר המלך חפץ ביקרו,
- מלות על זה מיותר :
מדרש רבה
א"ר יוחנן: כל מי שנאמר בו היה, הוא תחלתו והוא סופו.
- איתיבון ליה: והכתיב (יחזקאל לג, כד): "אחד היה אברהם" מעתה הוא תחלתו והוא סופו?!
- אמר לון: אף היא לא תברה, דא"ר חנינא ור' יוחנן תרוויהון "בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו", הה"ד (בראשית כו, ה): "עקב אשר שמע אברהם בקולי", מנין עקב 172 שמע אברהם בקול בוראו, והוו שנותיו קע"ה, מה מקיים בו "היה"? שהיה מתוקן להדריך כל העולם כולו בתשובה.
- (שם ג, כב) "הן האדם היה" - שהיה מתוקן למיתה.
- (שם, א) "והנחש היה ערום" - מתוקן לפורענות.
- (שם ד, ב) "וקין היה עובד אדמה" - מתוקן לגלות, כד"א (שם, טז) "ויצא קין מלפני ה' וגו'", לומר נע ונד.
- (איוב א, א): "איש היה בארץ עוץ" - מתוקן ליסורין.
- (בראשית ו, ט): "נח איש צדיק תמים היה" - היה מתוקן להכיר בוראו.
- (שמות ג, א): "ומשה היה רֹעֶה" - היה מתוקן לגאולה.
- מרדכי -היה מתוקן לגאולה.
ר' לוי ורבנן:
ר' לוי אמר: כל מי שנאמר בו היה, ראה עולם חדש. א"ר שמואל בר נחמן: וחמשה הן:
- נח - אתמול (איוב יד, יט): "אבנים שחקו מים", דא"ר לוי בשם ר' יוחנן אפילו אצטרובולין של רחים נימוחו בימי המבול; והכא אמר (בראשית ט, יח): "ויהיו בני נח היוצאין מן התיבה", לומר ראה עולם חדש.
- יוסף - אתמול (תהלים קה, יח): "ענו בבבל" ועכשיו (בראשית מב, ו): "ויוסף הוא השליט על הארץ", אלא ראה עולם חדש.
- משה - אתמול בורח מפני פרעה ועכשיו משקעו בים, אלא שראה עולם חדש.
- איוב - אתמול (איוב טז, יג): "יִשְׁפֹּךְ לארץ מְרֵרָתִי" ועכשו (שם מב, י) "ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה", אלא ראה עולם חדש.
- מרדכי - אתמול (אסתר ד, א): "וילבש שק ואפר", ועכשיו (שם ח, טו) "יצא מלפני המלך בלבוש מלכות".
"וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי" - מה מר ראש לכל הבשמים, אף מרדכי ראש לצדיקים בדורו:
אור חדש
פרק ו/פסוק ג
לא נעשה עמו דבר (אסתר ו, ג) ויש לשאול למה לא עשה לו בתחלה ויש לומר כי מן הש"י הי' דבר זה שיהיה שמור למרדכי באחרונה ועוד יש לפרש כי מתחלה חשב אחשורוש כי אין צריך לעשות יקר וגדולה מי שמציל את המלך מן המיתה כי חייב לעשות דבר זה אפי' להדיוט שבהדיוטים ולכך למה נעשה לו יקר וגדולה ואחר שחשב כי אולי אסתר והמן יועצים עלי רעה מאחר כי אסתר זמנתה את המן ואין אדם רוצה לגלות כאשר לא יהיה לו דבר טובה מזה כי ירא מן אסתר והמן וכמו שלא עשה אחשורוש דבר טוב אל מרדכי שגלה על בגתן ותרש כך לא יעשה טובה למי שהוא מגלה על אסתר והמן ועל זה אמר מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה כי יש לעשות טובה מי שמגלה דבר כמו זה.
פרק ו/פסוק ג
יקר וגדולה (אסתר ו, ג) פי' יקר הוא הכבוד והוא לפי שעה ויכול לעשות לפי שעה יקר גדול מאוד וגדולה הוא גדולה שהיא תמידות נשארת וכדי שיחשוב המן כי המלך רוצה לעשות לו יקר זה שאם ידע שאין הדבר מגיע לו יהיה ממעט מן הכבוד ולכך לא שאל רק מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו אבל גדולה לא שאל כי אז יהיה יודע המן כי לא אליו מגיעת הדברים כי המן כבר גדלו המלך מכל השרים ומה יעשה לו יותר לכך אמר המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו כי גדולה תמידית אי אפשר לעשות להמן יותר.