קטגוריה:אסתר ח טו

<< · מ"ג אסתר ח · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמׇרְדֳּכַ֞י יָצָ֣א ׀ מִלִּפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙ תְּכֵ֣לֶת וָח֔וּר וַעֲטֶ֤רֶת זָהָב֙ גְּדוֹלָ֔ה וְתַכְרִ֥יךְ בּ֖וּץ וְאַרְגָּמָ֑ן וְהָעִ֣יר שׁוּשָׁ֔ן צָהֲלָ֖ה וְשָׂמֵֽחָה׃

ומרדכי נפק מן קדם מלכא בלבושא דמלכותא דתכלא, כד חדי ושפיר לביה ביקרא סגי וברבו יתירא, לביש לבושא דמלכותא, מילא כרפסא ותכלתא שיר בדהב טב דאופיר, ומקבעין ביה מרגלין ואבנין טבן.

לגו מן סרבלא לביש מינקא דכרום ימא מערבא.

לגו מניה לבושא כתונא דארגון, דצירין עלה כל צפר גדפא ועופי שמיא. והוון דמיה דכתונא ארבע מאה ועסרין ככרי דדהבא.

והמינא מחית בחרציה, די מקבעין בארכוהי אבני בורלא.

מוקי פרתיאין רמי ברגליה, מחתין במוקדונין דדהבא ומתחתמין בזמרגדין. וספסרא מדאה תלי בחרציה, מחית בחולת חולית דדהבא, וציר עלה קרתא דירושלם. ועל ידיה דספסרא ציר עלה גדא דמחוזא.

חידא מדאה מחית ברישיה דציר בצבעונין. ועביד לעילא מניה כלילא רבא דדהבא מוקדונא. ולעילא מן כלילא, טוטפן דמקבעין בדהבא, דידעין כל עממיא אומיא ולישניא די הוא מרדכי יהודי, למקימא קריא דכתיב ביה: ויחזון כל עמא דארעא ארום שמא דיי אתקרי עלך.

ובמפקיה מרדכי מן תרעא דמלכא, שוקיא באסיא מכיכין ודרתא בארגונא נגיד (נ"א: נגיר) טולא בחבלי בוצא, עולמן מחתן ברישיהן כלילן, וכהניא נקטין בידיהון חצוצרתא ומכריזין ואמרין: כל דלא יתון לשלמא למרדכי ולשלמא ליהודאי – הדמין (נ"א: חרמין) יתעבד וביתיה נולי ישתוה.

ועסרא בני המן פכירין ידיהון, ואזלין וזמרין קדם מרדכי צדיקא, ואמרין (ומשבחין) למן דיהב אגרא ליהודאי, ומשלם אגרהון דרשיעיא ברישיהון, והדין המן אבונא טפשא דאתרחיץ בעתריה ועל יקריה:

מרדכי ענותנא תבריה בצומיה ובצלותיה, ואסתר צדיקתא מדיקא מן חרכא, דלית אפשר למלכתא למהלכא עם בני נשא בשוקא.

חזר מרדכי עינוהי וחזא יתה ואמר לה: ברוך יי שלא נתנו טרף לשניהם. מתיבא אסתר ואמרת ליה: עזרי מעם יי עושה שמים וארץ.

סגיאין מבני נשא הוו חדין על מפלתיה דהמן רשיעא, ומודין ומשבחין על פורקנא דהוה לון ליהודאי, ומשבחין על פורקנא ויקרא דהוה ליה למרדכי צדיקא. בזמנא ההיא דהכן כתיב: ומרדכי צדיקא נפק מן קדם מלכא בלבושא דמלכותא, תכלא ומילא, וכליל דדהבא רבא, מכריך בוצא וארגונא, וקרתא דשושן צהלה וחדיא:

תרגום שני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ומרדכי נפק מן קדם מלכא בלבושא דמלכותא כד חדי ושפיר ליביה ביקרא סגי וברבו יתירא לבוש לבושא דמלכותא מילתא כרפסא ותכלתא שיר בדהבא טבא דאופיר ומקבעין ביה מרגליין ואבנין טבין לגו מן סרבלא אבנין טבין לביש מינקא דכרום ימא מערבאה לגו מיניה לביש כיתונא דארגווגא דציירין עלה דמות כל ציפר גדפא ועופי שמיא והוו דמיה דכיתונא ארבע מאה ועשרין ככרי דהבא וחמיינא מחית בחרציה ומקבעין בארכוהי אבני בורלא מוקין פרתוון רמי ברגליה מחתן במוקרונן דדהבא ומחין בזמרגזין וספסירא מדאה תלי בחרציה מחתא בחולת חלית דדהבא וצייר עלוהי קרתא דירושלם ועל ידיה דספסירא צייר עלוי נדא דמחוזא הידיא מדאה מחית ברישיה וצעיר בצבעונין ועדיד למלכי לעילא מיניה כלילא דדהבא רבא מקרונא ולעילא מן כלילא טוטפן דמקבעין בדהבא דידעין כל עממיא אומיא ולישניא דהוה מרדכי יהודאה למקיימא קריא דכתיב ויחזון כל עממי ארעא ארום שמא דיי אתקרי עלך וידחלון מינך. ובמפקיה מרדכי מן תרעא דמלכא שוקיא באסא מכיכין ודרוותא בארגוונא נגיד טולא בחבלי בוצא עולמן מחתין ברישיהון כלילא דכהניא נקיטין בידיהון חצוצרוותא ומכריזין ואמרין כל דלא יתן שלמא למרדכי ושלמא ליהודאי הדמין יתעביד ובייתי נוולי ישתווה. ועשרה בני המן סרין ידיהון ואזלין קדם מרדכי צדיקא ואמרין מאן דיהב אגרא ליהודאי ומשלם אגרא דרשיעי ברישיהון והדין המן אבונן טפשא דהתרחיץ על עותריה ועל יקריה מרדכי ענוונא תבריה בצומא ובצלותא דאסתר צדיקתא מדיקא מן חרכא דלית אפשר למלכא דמהלכא עם בני אינשא בשוקא חזר מרדכי עינוי וחזא יתה ואמר ברוך יי שלא נתנני טרף לשניהם. מתיבא אסתר ואמרת עזרינו מעם י״י עושה שמים וארץ. סגיאין מן בני אינשא הוו חדיין על מפלתיה דהמן רשיעא ומודין ומשבחין על פורקנא דהוה להון ליהודאי ומשבחין על פורקנא ויקרא דהוה ליה למרדכי צדיקא בזמנא ההיא דהכין כתיב ומרדכי צדיקא נפק מן קדם מלכא בלבושא דמלכותא תיכלא ומילא וכלילא דדהבא רבא ומכרך בבוצא וארגונא וקרתא דשושן צהלה וחדייה.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ח טו.