קטגוריה:אסתר ה א

מ"ג אסתר · ה · א · >>

כתיב:
ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית.

מנוקד:
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת.

עם טעמים:
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַתִּלְבַּ֤שׁ אֶסְתֵּר֙ מַלְכ֔וּת וַֽתַּעֲמֹ֞ד בַּחֲצַ֤ר בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַפְּנִימִ֔ית נֹ֖כַח בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְ֠הַמֶּ֠לֶךְ יוֹשֵׁ֞ב עַל־כִּסֵּ֤א מַלְכוּתוֹ֙ בְּבֵ֣ית הַמַּלְכ֔וּת נֹ֖כַח פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

והוה ביומא תליתאה דפסחא ולבשת אסתר לבושי מלכותא ושרת עלה רוח קודשא וקמת וצליאת בדרת דבית מלכא גואה דמתבני לקבל בית מלכא די בירושלם ומלכא הוה יתיב על כורסי מלכותיה בבית מלכותא ומסתכל כל קבל תרע ביתיא ענת אסתר וכן אמרת רבון דעלמא לא תמסרנני ביד ערלא הדין ולא תעבד רעות המן רשיעא מני היכמא די עבד מן ושתי דשם טעם על מלכא ופקיד למקטלה בגין דהוה צבי למסביה ית ברתיה וכד אתכנשו עולמתא לידוי דהגי הות תמן ברתיה דהמן והות צבית מן שמיא דכל יומא ויומא הות מקלקלא בריעא עצוצא ובמוי דרגלן ופומה הוה סרי לחדא ואפיקו יתה בבהילו ומינה אסתקף עלי הדא לאתנסבא ליה וכען שוי יתי לרחמין בעינוי דלא יקטלינני דיעביד צבותי ובעותי די אנא בעיא מניה ואוף אנת ברחמך סגיאין חוס על עמך ולא תמסר בנוי דיעקב בידוי דהמן בר המדתא בר עדא בר בזנאי בר אפליטוס בר דיוסוס בר פרוס בר המדן בר תליון בר אתניסומוס בר חרום חרסום בר שגר בר נגר בר פרמשתא בר ויזתא בר אגג בר סומקר בר עמלק בר אליפז בר עשו רשיעא:

והוה ביומא תליתאה כד צמת אסתר תלתא צומין צומא בתר צומא קמת מן עפרא ומן קטמא כד כפיפת קומתה ולא פשיטה ואיתקנת בתיקונא כמה דמיתקניין מלכותא לבשת לבושא דמלכותא מטקס בדהבא טבא דאופיר הוא שיראה פרנגאן טבא דמטקס באבנין טבין ומרגלין דאייתו יתיה ממדינת אפריקי ואחתת ברישא כלילא טבא דדהבא וסמת ברגלהא מסאנין דאובריזין ובתר כן אסתר בצלותא מצליא וכן אמרת אנת הוא אלהיה דאברהם יצחק ויעקב ואלהיה דבנימין אבא. לא מן דשפירא אנא קדמך אנא עלא קדם מלכא טפשא הדין אלהן עמך בית ישראל דלא יאבדון מן עלמא הדין. דבדיל ישראל בריתא ית עלמא כוליה דאין ישראל יאבדון מן עלמא מן יימר קדמך קדוש קדוש קדוש בכל יומא ויומא תלתא זימנין.

כמדעם דשיזבתיה חנניה מישאל ועזריה מן אתון נורא יקדתא וית דניאל מן גוב דאריותא את שיזיב יתי מן ידיה דמלכא טפשא הדין וגמול עמי חינא וחיסדא בעינוי. בבעו אסתר אמרת מילהא ובתחנונים סדרת צלותא. בבעו מינך שמע צליין שמע צלותי בעידנא הדין גלינא וטרידנא מן ארענא ובדיל חבנא מסרתא יתנא דיתקיים בנא פתגם דכתיב ותזדבנון תמן לבעלי דבבינון לעבדין ולאמהן ולית דקני. והא אנחנא מזדבנין ולית דקני ודתא נפקא לקטלא וכולנא מתמסרין לחרבא ולקטלא ולשיציא גמירא כחדא. זרעיה דאברהם לבושין סקא וקטמא רמי להון על רישיהון. אם חטו אבהתא מה חטו בנייא אם נשתיצי מאן מודי קדמך. טפליא אם חטו קדמך ינקי חדייא מה חטו. יתבי ירושלם נעו מקבריהון דמסרתא בניהון למתנסבא. כענני שמיא את מעבר יתנא מה קלילן אינון יומי חדוותן. להמן רשיעא מסרתנא ולבעלי דבבנא לאתנסבא.

מדכרא אנא קדמך עובדי רחמין מן אברהם אישרי למימר נסיתא יתיה בכל נסיונין בדקתא יתיה ואשתכח מהימן סעיד וסמיך לבני רחימוי דתעיל יתהון כחותם קיימא. עולבננא תבע מן המן ופורענותא מן בר המדתא. פרע מיניה על ידי עמך דבעא לשיצאה יתנא כחדא צר ותשנוק לעמך הוה לאעקא להון בכל אתריהון. קיים עלמא קיימתא עמנא עקידת יצחק זקוף יתנא. רמא המן כספא למלכא למזבן יתנא בעשרא אלפין ככרין. שמע בקלנא ועני יתנא ואפיקנא מן עקא לרווחא. תבר תקיפין תבר ית המן ולא תיהוי תקומה למפלתיה.

אסתר צווחת צווחא רבא וילילת יללה מרורה. בבכיה ובדמעין אמרת מילהא ובתחנונין סדרת צלותהא גרונה איתחר מן קדם פומה ועיינהא איסתמיין מן קדם דמעתהא. דמיית אסתר בלבה ואמרת דילמא איעול קדם מלכא ולא יקבל מני הא אנא עלא קדם מלכא למבעי רחמין על אחסנתי. ומלאך דרחמין יקבל יתי וייעול עמי חינא וחסדא. זכותא דאברהם תיעול קדמיי עקידת יצחק תזקוף יתי חיניה דיעקב יתייהיב בפומי חיסדיה דיוסף על לישני טוביה לאינש דמתרחיץ עלוהי ולא בהית כל דרחיץ ביה. ימיניה ושמאליה יפשוט לי דבהון ברא עלמא כוליה כל ישראל בעון עלי רחמין דעליכון אנא מצליא ומבעי רחמין דמידעם דמתחנן אינש קדם קודשא בריך הוא משתמעה צלותיה בעידן עקתיה. נחזי בעובדי אבהתנא ונעבד כוותהון והוא יעביד לנא ית בעותנא. שמאליה דאברהם אחידא בצואריה דיצחק וימיניה על סכינא למעבד ברעוא רעות מימרך ולא עיכב מן שליחותך.

פתחתה רקיעא כוין כוין למיתן אתר למלאכי מרומא צווחין במרר וכן אמרין חבל לעלמא אם כך עבד. קריא אנא קדמך עני יתי דאנת עני לכל מאן דדחיק ליה ולכל מאן דעייקא ליה ואת חזי לעקתא דנפש רחמנא וחננא איתקריתא מרחיק רגז ומסגי למעבד טיבו וקשוט שביק לעוין ולחובין נטר קיימא וחסדא לרחמוי ולנטרי פיקודי אוריתא לאלפי דרין ואף לאבהתנא דילנא הדין הוא קיימא דקיימתא עמהון. שמעת יונה והות בכיא ויתיבת באיתא על מתברא שמע בקלנא ועני יתנא ואפיק יתנא מצרה לרווחה.

תלתא יומין צמית קדמך לקבל תלתא יומין דאזל אברהם למיעקד בריה על נבי מדבחא קדמך וקיימתא ליה קיימא ואמרת דכל אימת דנעלון בנך לאננקי אידכר להון עקדת יצחק אבוהון ופרוק יתהון. ותוב צמית תלתא יומין לקבל תלתא יומין דקמון ישראל בשיפולי טורא דסיני ואמרו כל דמליל יי נעביד ונקבל ופרוק יתהון מן עקתא הדא. וענת אסתר ואמרת אלהא מרי חילותא בדיק לבבין וכוליין אידכר בשעתא הדא זכותיה דאברהם יצחק ויעקב ומן שאילתי לא אתהדר ומן בעותי לא אתעכב.

וקמת בתרע בית מלכא גואה לקבל בית מלכא ומלכא הוה יתיב על כרסי דמלכותיה בבית מלכותא לקבל תרע מלכא.

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"מלכות" - בגדי מלכות ורבותינו אמרו שלבשתה רוח הקדש כמו דאת אמר (דברי הימים א י"ב) ורוח לבשה את עמשי