קטגוריה:אסתר ה א
ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַתִּלְבַּ֤שׁ אֶסְתֵּר֙ מַלְכ֔וּת וַֽתַּעֲמֹ֞ד בַּחֲצַ֤ר בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַפְּנִימִ֔ית נֹ֖כַח בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְ֠הַמֶּ֠לֶךְ יוֹשֵׁ֞ב עַל־כִּסֵּ֤א מַלְכוּתוֹ֙ בְּבֵ֣ית הַמַּלְכ֔וּת נֹ֖כַח פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְהִ֣י׀ בַּ/יּ֣וֹם הַ/שְּׁלִישִׁ֗י וַ/תִּלְבַּ֤שׁ אֶסְתֵּר֙ מַלְכ֔וּת וַֽ/תַּעֲמֹ֞ד בַּ/חֲצַ֤ר בֵּית־הַ/מֶּ֙לֶךְ֙ הַ/פְּנִימִ֔ית נֹ֖כַח בֵּ֣ית הַ/מֶּ֑לֶךְ וְ֠/הַ/מֶּלֶךְ יוֹשֵׁ֞ב עַל־כִּסֵּ֤א מַלְכוּת/וֹ֙ בְּ/בֵ֣ית הַ/מַּלְכ֔וּת נֹ֖כַח פֶּ֥תַח הַ/בָּֽיִת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
מדרש רבה
רבי עזריה פתח (משלי כג, לא): "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים".
אמר רבי עזריה: "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם" - כי יתאו לדם נדה ולדם זיבה. "כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ" - בכיס כתיב, לשון נקי, היך מה דאת אמר (שם א, יד) "כיס אחד יהיה לכלנו". "יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים" - סוף שאשתו אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי והוא אינו פורש ממנה. אמר רבי אסי: אם תלמיד חכם הוא - סוף שהוא מטמא את הטהור ומטהר את הטמא.
ד"א "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם" ודאי מסמיק ליה "כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ" הוא נותן עיניו בכוס וחנוני נותן עיניו בכיס "יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים" סוף עביד ביתיה מישרא אמר מה דהדין קיתונא דנחשא עביד קיתונא דחספא עביד ומזבין ליה ושתי חמרא בטימיתיה ומה דא קידרא דנחשא עביד קידרא דחספא עביד ומזבין ליה ושתי חמרא בטימיתיה ר' יצחק בר רדיפה אמר בשם ר' אמי סוף שמוכר כל כלי ביתו ושותה בהם יין א"ר אחא מעשה באדם אחד שהיה מוכר כל כלי ביתו ושותה בהם יין אמרי בנוי לית הדין אבונן שביק לן כלום מה עשו אשקוניה ושקלוניה וטענוניה ויהבוניה בחד בית עלם עברין שפאין שנאון בתרע בית עלמא ושמעון אנגריא במדינתא פרקון טועניהון בגו בית עלמא ההוא אמרין ניזל וניחמי מה קלא במדינתא איתער ההוא סבא משינתיה חמא זיקא יהיבא לעיל מן ראשיה שרא יתיה ויהביה בפומיה ושתי שתי עד דניים שינתיה לבתר תלתא יומין אמרין בניה לית אנן אזלינן וחזינן מה ההוא אבונן עביד אזלון ואשכחוניה והא זיקא יהיב בפומיה אמרי אף הכא לא שביק לך ברייך הואיל והוא לך מן שמיא לית אנן ידעין מה נעבד לך עבדי ביניהון תקנה כל חד וחד הוה משקה לי' יומא.
כתיב (לד): "וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל" כהדא אילפא דדמכא בפילגוס דימא "וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל" כהדין תרנגולא דיתיב בריש חבלא אזיל ואתי אזיל ואתי כהדין קברניטא דיתיב בריש תורנא אזיל ואתי אזיל ואתי "הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי" מחו ליה ולא מרגיש "הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי" טלמון ליה ולא ידע שתי שכרא חמשא קוסטין אמרין ליה עשרה קיסטין אישתית וא"ת דמיתער הוא משינתיה ואנשי ליה ת"ל "מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד"
(כט): "לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי" רב הונא אמר למי שאינו עמל בתורה "לְמִי מִדְיָנִים" למי דינין "לְמִי שִׂיחַ" למי פיטטין "לְמִי פְּצָעִים חִנָּם" למי פדעין דמגן (ל): "לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן" עובדא הוה בחד בר נש דהוה אליף למשתי תרי עשר קיסטין דחמר בכל יום יומא חד אישתי חד עשר קיסטין דמך ולא אתא שינתא קם בחשוכא אזל לבי קפילא אמר ליה זבון לי חד קיסטא א"ל לא פתחנא לך דהיא חשיכא וצרי לי מן נטוריא תלא עייניה וחזא נוקבא בתרעא א"ל הב לה מיניה בהדין נוקבא את מפני מלגיו ואנא שתי מלבר עבד ליה כן אשתי ודמך קדם תרעא עברון עליה נטוריא סבורניה דהוא גנב מחיוניה ופדעוניה וקרו עליה "לְמִי פְּצָעִים חִנָּם" למאן פדעין דמגן "לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם" למאן שמשין דעיינין כל אלה למי "לַמְאַחֲרִים עַל הַיַּיִן" זה שנכנס לבי קפילא קדמאי ונפק בתראי לבאים לחקור ממסך מן דשמע הן אית ליה חמרא טבא רדיף בתריה מה כתיב בו בסוף "אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יֶשְׁךָ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ" מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש היין בין אדם לחוה דא"ר יהודה בר' אלעאי אותו העץ שאכל ממנו אדם הראשון ענבים היו הה"ד (דברים לב, לב): "ענבימו ענבי ראש אשכלות מרורות למו" הללו הביאו מרורות לעולם.
ד"א (לב): "וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ" מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש היין בין נח לבניו לעבדות הה"ד (בראשית ט, כא): "וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה" שמתוך כך אמר "ארור כנען"
ד"א "וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ" מה צפעוני זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש היין בין לוט לבנותיו לממזרות הה"ד (שם יט, לא) "ותשקן את אביהן יין בלילה הוא" שמתוך כך "ותהרין שתי בנות לוט מאביהן"
ד"א "וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ" מה צפעוני זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש היין בין אהרן לבניו למיתה דתני ר"ש אומר לא מתו בני אהרן אלא שנכנסו שתויי יין לאהל מועד רבי פנחס בשם רבי לוי אמר משל למלך שהיה לו בן בית נאמן מצאו עומד על פתח הבית והתיז את ראשו בשתיקה ומינה בן בית אחר תחתיו ואין אנו יודעין מפני מה הרג את הראשון אלא ממה שצוה את השני ואמר לו אל תכנס בפתח הבית אנו יודעים שמתוך כך הרג לראשון כך (ויקרא י, ב): "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם" אין אנו יודעין מפני מה מתו אלא ממה שמצוה את אהרן וא"ל (שם, ט) "יין ושכר אל תשת" אנו יודעין מתוך כך שלא מתו אלא מפני היין.
ד"א "וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ" מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש היין בין עשרת השבטים לשבט יהודה ובנימין לגלות הה"ד (ישעיה ה, יא): "הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם" שמתוך כך "לכן גלה עמי מבלי דעת".
ד"א "וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ" מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש היין לשבט יהודה ושבט בנימן לגלות הה"ד (שם כח, ז) "וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו אלה" וגם אלה.
ד"א "וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ" מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש היין בין מלכות למלכות להריגה הה"ד (דניאל ה, ב): "בלשאצר אמר בטעם חמרא" שמתוך כך אמר (שם, ל) "בה בליליא קטיל בלשאצר מלכא כשדיא".
ד"א "וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ" מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש היין בין אחשורוש לושתי להריגה הה"ד "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן" שמתוך כך קצף עליה והרגה:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ה א.
אסתר נכנסה אל אחשורוש בפסח או בחול המועד
גם אדם צנוע ועניו צריך לפעמים "להתחפש" למלך, "להלביש" את נפשו במלכות, על-מנת להשיג מטרות חיוניות:
אֶסְתֵּר ה1 : "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת"
ויהי ביום השלישי
1. בסוף הפרק הקודם סיכמה אסתר עם מרדכי על צום של שלושה ימים: (אסתר ד טז): "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם , גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן, וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי". הצום נועד להיות מעין תפילה ציבורית להצלחת משימתה המסוכנת של אסתר - להיכנס אל המלך בלי שנקראה. הוא נערך, כנראה, בתאריכים י"ד עד ט"ז בניסן (ראו הצום בפסח ). אסתר העזה להיכנס אל המלך רק לאחר שלושה ימים של צום - ביום השלישי - ט"ז בניסן.
אולם, יש מפרשים שאסתר נכנסה בט"ו בניסן: "בי"ג בניסן כתב המן את הספרים להשמיד להרוג וגו', בט"ו בניסן נכנסה אסתר לפני המלך..." ( סדר עולם רבה פרק כט ) , וישנן שתי דרכים ליישב זאת עם הפסוק שלנו:
2. "היום השלישי " הוא השלישי לגזירת ההשמדה, שהיתה בי"ג בניסן: "יום שלישי לשילוח הרצים היה" (רש"י על בבלי מגילה טז א ) .
- אולם, לפי זה לא ברור מדוע אסתר ביקשה "וצומו עלי שלושת ימים לילה ויום" אם היא נכנסה אל אחשורוש ביום השני של הצום?
- ועוד: בהמשך הפרק מסופר שאסתר הזמינה את אחשורוש והמן למשתה. אם אסתר אמורה לצום שלושה ימים, איך היא יכולה להשתתף שנערך במשתה ביום השני? והרי המלך בוודאי לא היה מאפשר לה לצום כשהוא שותה. הדבר היה מאד לא מקובל ונחשב לפגיעה בכבוד המלך. בתחילת הספר נאמר "והשתיה כדת אין אונס", כי בדרך-כלל כן היו אונסים את הקרואים לשתות - ביאור:אסתר א ח . ואילו כוונת אסתר היתה לצום בכוונה במהלך המשתה כדי למשוך את תשומת לבו של אחשורוש, הכתוב היה מציין בפירוש שאחשורוש שאל אותה "למה לא תשתי ולמה ירע לבבך" - כמו שאלקנה שאל את חנה ב שמואל א א ח !
לפי הפירוש הראשון, שאסתר נכנסה ביום השלישי של הצום, ניתן לפרש בשתי דרכים:
א. ייתכן שהמשתה התחיל לפנות ערב, ועד שערכו את השולחנות כבר ירד הלילה והסתיים הצום.
ב. ואבן עזרא כתב: "וצומו עליי שלושת ימים - עד היום השלישי. והנה, לא אכלו בערב, והתענו שני ימים ושני לילות, כי הכתוב הוא לילה ויום" (אבן עזרא על אסתר ד טז) . הדברים נאמרו בי"ג בניסן, ולדבריו לא אכלו בערב (שהוא כבר ליל י"ד), והתענו עוד שני ימים ושני לילות, כלומר עד וכולל ליל ט"ז; אבל ביום ט"ז כבר לא התענו.
3. הצום התחיל בי"ג בניסן, כך שט"ו בניסן היה אכן היום השלישי לצום.
- אולם, הצום התחיל בלילה (" לילה ויום "), והגזירה היתה ביום י"ג בניסן, ולכן הצום בהכרח התחיל לא לפני י"ד בניסן.
עוד על סוגיית התאריכים, ראו במאמר 70 יום במגילת אסתר .
ותלבש אסתר מלכות
אסתר התכוננה לפגישה בכך ש"לבשה מלכות"; ניתן לפרש את ההכנות שלה בכמה רבדים:
1. חיצוני - אסתר לבשה בגדי מלכות ( רש"י ) , בגדים שיאפשרו לה לעבור על-פני השומרים בלי שיעצרו אותה עד שתגיע אל המלך (ע"פ אבן עזרא) , או בגדים יפים שימצאו חן בעיני המלך.
2. התנהגותי - אסתר לבשה התנהגות מלכותית, הרגילה את עצמה לדבר בטון סמכותי ומצווה כדי שתוכל לעבור את השומרים; או: התחילה להתנהג כמו מלכה, היוזמת ופועלת ומושכת בחוטים: "האקטיביות שהייתה חבויה בה יצאה מן הכוח אל הפועל. מרדכי, שנבעת מהאיום על עצמו ועל עמו, שינה באורח מהפכני את הנחיותיו לאסתר בת טיפוחיו. בהיותו חונך לאסתר עודד אותה לציית "וציווה עליה אשר לא תגיד", ואילו בעקבות המשבר הוא מצווה עליה לשנות את הליכותיה. ואמנם, מאישה פסיבית, המעדיפה את השתיקה על הדיבור, הפכה אסתר לפעלתנית ובעלת לשון" ( ניצה לקר ) .
3. רגשי - אסתר לבשה תחושה מלכותית, הרגילה את עצמה להרגיש כמו מלכה, כך שתוכל לעמוד לפני המלך בלי להתעלף.
4. רוחני - "ורבותינו אמרו שלבשתה רוח הקדש, כמו דאת אמר (דה"א יב) ורוח לבשה את עמשי" ( רש"י ע"פ בבלי מגילה יד ב ) . אסתר "הלבישה" את עצמה בקשר עם ה', מלך מלכי המלכים, שעזר לה לעמוד באומץ מול מלך בשר ודם (בקבלה, "מלכות " היא שמה של אחת מעשר ה"ספירות", המציינת את הקשר בין ה' לבין בני האדם, "רוח הקודש").
ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך
נוכח = בטווח ראיה .
המשימה הקשה והמסוכנת ביותר עבור אסתר היתה להגיע לטווח ראיה של המלך, מבלי שהמלך ייבהל ממנה וייתן פקודה לעצור אותה.
והמלך יושב על כסא מלכותו
גם אחשורוש היה "לבוש מלכות" - הוא ישב על כיסא המסמל מלכות (ראו כיסא = משל לכוחו של השליט ).
עוד על כניסתה של אסתר לפני אחשורוש:
- מדרש רבה: "ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר בגדי יפיה ואת עדי תפארתה ותקח עמה את שתי נערותיה... ותצהיל פניה ותכס הדאגה אשר בלבה, ותבא בחצר הפנימית נכח המלך ותעמד לפניו. והמלך יושב על כסא מלכותו בלבוש זהב ואבן יקרה וישא עיניו וירא אסתר עומדת למול פניו ותבער בו חמתו מאד על אשר הפרה תורתו ותבא לפניו בלא קריאה, ותשא אסתר את עיניה ותרא את פני המלך והנה עיניו כאש בוערות מרוב החמה אשר בלבו ותכר המלכה את קצף המלך ותתבהל מאד ותפג רוחה ותשם ראשה על הנערה הסומכת ימינה. וירא אלהינו ויחמול על עמו, ויפן לצער היתומה אשר בטחה בו ויתן לה חן לפני המלך ויוסף יופי על יפיה והדר על הדרה, ויקם המלך בבהלה מכסאו, וירץ אל אסתר ויחבקה וינשקה וישלך זרועו על צוארה, ויאמר לה המלך אסתר המלכה למה תפחדי... ויאמר לה מדוע כאשר ראיתיך לא תדברי אלי..." (אסתר רבה ט א) .
- אסתר מפצירה באחשורוש / ניסן מינדל
- הקבלות בין אסתר לבין יוסף - שלושה ימים ולבוש מלכות / רננה אילן
- אסתר - כוחה של חולשה (על הציור "אסתר עומדת לפני אחשורוש" מאת ארטמיסיה ג'נטילצ'י) / ענת קוטנר
חלק מהתוכנית של אסתר ומרדכי היתה להבטיח שהמלך ישב על כסאו, ולא יהיה עסוק עם שליחים ונציגים של המדינות בנושאים כלכליים ובטחוניים, וכך הוא יוכל להושיט לה את השרביט (אסתר ד טו). אסתר הודיעה שהיא תבוא בדיוק בעוד שלושה ימים ומרדכי היה חייב לארגן זאת. זה לא היה מבצע קל, כי למה למלך לשבת על כסאו ולא לצאת לאכול או לשתות או לשחק? ואכן מרדכי הצליח: המן היה עסוק בשער המלך או במקום אחר ולא הקפיד למנוע מהמלכה לדבר עם המלך, המלך ישב משועמם על כסאו ולא היה עסוק בדבר חשוב, וברגע שאסתר הזמינה את המלך הוא מיד בא למשתה והריץ את המן להצטרף.
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
- אסתר ואחשורוש / אלחנן ליב לוינסקי : ובדמיוני ג€“ והנה אני רואה את המלך יושב על כסא-מלכותו בבית -המלכות נוכח פתח הבית. ואסתר עומדת ומחכה לדעת את גורלה וגורל עמה. לבה בקרבה ג€“ הולם פעם, ... ( cache )
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-07.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
קטגוריות משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "אסתר ה א"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.