ביאור:אסתר ה ג
אסתר ה ג: "וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ 'מַה לָּךְ, אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה? וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ? עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ.'"
תרגום ויקיטקסט: והמלך אחשוורוש אמר לאסתר בעדינות וחמלה: 'מה רע קרה לך, אסתר המלכה, שגרם לך לבוא אליי? ומה את מבקשת ממני? כל דבר שתבקשי, שיהיה פחות מחצי המלכות, אני מבטיח שיינתן לך.'
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ה ג.
דקויות
[עריכה]ויאמר לה המלך
[עריכה]סגנון דבריו של המלך ממחיש את אהבתו וחמלתו על אסתר (ע"פ אילן סנדובסקי):
א. וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ - הוא לא פוקד עליה להסביר את מעשיה, אלא רק אומר לה בעדינות. גם בהמשך, אחר שאסתר דוחה את בקשתו, הוא ממשיך פעמים נוספות לבקש תשובה מבלי לצוות עליה.
ב. מַה לָּךְ? - הוא קודם-כל שואל אותה בדאגה מה יש לה - האם יש לה צרה או מחלה או מחסור כלשהו? (ע"פ מלבי"ם ומהר"ל). ואולי אחשוורוש חשב שאסתר באה לבשר לו שהיא בהריון, לאחר שלושים יום שלא היתה אצלו (ע"פ אילן סנדובסקי).
ג. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה - המלך פונה לאסתר בכבוד, בשמה ותוארה כמלכתו. הוא העריך את הכבוד שמלכתו העניקה לו.
ד. עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ - הוא מבטיח למלא את בקשתה עוד לפני ששמע אותה.
עד חצי המלכות
[עריכה]עד ולא עד בכלל: אחשוורוש מוכן לתת לאסתר כל דבר השווה פחות מחצי המלכות, אך לא חצי המלכות או יותר.
1. אחשוורוש נוהג כבעל-מניות בחברה פרטית, המוכנים למכור לציבור עד 49% ממניות החברה, ומשאירים בידם 51%, כך שכוח ההחלטה יישאר שלהם (ראו מהר"ל). ואכן אסתר קיבלה הרבה, אבל פחות מחצי המלכות: היא קיבלה את בית המן, וזכות לתפקיד כשר המלך היושב לפניו ועונה לשאלותיו. אסתר בקשה תוספת - היא רצתה את עמה. פרופ. האופט מסביר שכאשר אדם נמכר לעבדות הוא מקבל את דת אדוניו [1] וכך כשאסתר בקשה את חיי עמה תמורת היותם עבדים (אסתר ז ד) היא נעשתה לאדון לעמה, והיה בזכותה לקבוע שהיהודים חיביים להיות יהודים והם "קִיְּמוּ וקבל (וְקִבְּלוּ)" (אסתר ט כז) את אשר כתבו עליהם מרדכי ואסתר.
2. וחכמי המדרש דרשו ש"חצי המלכות" רומז לבית המקדש: אם מפני שהוא נמצא באמצע הממלכה (רש"י), או משום שהוא "חוצץ במלכות" - מעניק מלכות לישראל וכך פוגע בשליטתו המוחלטת של אחשוורוש (המהר"ל). ואכן, גם בספר עזרא מסופר, שבימי אחשוורוש נעצרה בניית בית המקדש השני (עזרא ד ו): "וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָים".
בנושא זה כתב פרופ' דניאל מיכלסון: "המרחק משושן (מקום ארמון דריוש בשושה) עד מרכז קודש הקודשים הוא 1230.88 ק"מ. המרחק משושן עד הנקודה הקרובה ביותר של פקיסטן היום [שבעבר נחשבה חלק מהודו] הוא 1231.05 ק"מ. המרחק ממרכז קודש הקודשים עד הגבול הצפוני של סודן היום משתנה בין 1484.2 ק"מ במערב לבין 1095.7 במזרח; יכול להיות שבאותם הזמנים הגבול הצפוני של נוביה על הנילוס היה במרחק כ- 1230 ק"מ מירושלים... אחשורוש הציע לאסתר עד חצי המלכות - מכוש עד ירושלים, שהיא חצי המלכות העיקרית שלו - מירושלים עד הודו. אבל עד ולא עד בכלל, כלומר ירושלים לא בכלל."
מקורות
[עריכה]Haupt, P. “Critical Notes on Esther.” AJSLL 24 (1907–1908). 135 .1.
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
I Senodwski, Mordecai Did Not Kneel Because The King Did Not Order It!, Crossbooks Publication, Bloomington IN, 2011