ביאור:אסתר ה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסתר ה ב: "וַיְהִי כִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עֹמֶדֶת בֶּחָצֵר נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַתִּקְרַב אֶסְתֵּר וַתִּגַּע בְּרֹאשׁ הַשַּׁרְבִיט."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ה ב.


נשאה חן בעיניו[עריכה]

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי[עריכה]

אסתר הופיעה באור היום לבושה מלכות (ביאור:אסתר ה א). המלכה לא רצתה להפריע למלך בתוכניותיו לערב או ללילה.

וַיְהִי כִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר[עריכה]

אסתר עמדה בחצר הפנימית והמלך מכסא מלכותו, אשר בבית מלכותו, ראה אותה. כידוע למלך היו שומרי סף (דלת), וסביר שהם פתחו את דלת בית מלכותו לכבוד המלכה הבאה. קשה לחשב מה הם הסיכוים שהמלך ישב על כסאו ולא יהיה עסוק בענייני מלכות חשובים בדיוק כשאסתר באה. אסתר הרי דיווחה למרדכי מתי היא תלך למלך (ביאור:אסתר ד טז), וכשם שמרדכי אירגן את הקריאה הלילית בעניין בגתן ותרש, סביר שאנשי מרדכי אירגנו שהמלך ישב על כסאו ולא יהיה עסוק, ואולי הם גם הקריאו לו כיצד אסתר נבחרה למלכה בבית מלכותו.

עֹמֶדֶת[עריכה]

אסתר עמדה לפני המלך והוא ראה את כל גופה לפניו. אסתר נתנה כבוד לעצמה: לא כרעה והתרפסה.

מה חשב המלך[עריכה]

1. אסתר, מלכתו היפה, הזכירה לו את הופעתה הראשונה באהבה (ביאור:אסתר ב יז).

2. אסתר מסכנת את נפשה, הענין חיב להיות חשוב (ביאור:אסתר ד יא).

3. אסתר באה בעצמה ולא שלחה שליח, הנושא חיב להיות אישי.

4. אסתר כבר הצילה אותו פעם אחת, אולי יש נסיון מרד חדש (ביאור:אסתר ב כב).

5. אסתר לא נקראה כבר שלושים יום, אולי היא בהריון עם ילדו (ביאור:אסתר ד יא).

6. אסתר מופיעה בכתר מלכות ובהופעה רשמית (ביאור:אסתר ה א).

7. בפעם הראשונה עברו ארבע שנים עד שהמלך מצא מלכה לטעמו (ביאור:אסתר ב טז). הוא לא רצה להתחיל לחפש מההתחלה (למרות שהוא קיבץ בתולות בשנית (ביאור:אסתר ב יט)).

8. אסתר לא מהוה סכנה למלך, הרי הוא ישן בחיקה כאשר היא מוזמנת.

9. החוק הגביל את המלך לקבל את הבא או להרוג ("אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית" (ביאור:אסתר ד יא)). המלך לא היה יכול פשוט לסרב.

10. החוק "אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית, לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב, וְחָיָה;" (ביאור:אסתר ד יא) אינו ברור. משך הזמן שהמלך יכול לחשוב אינו מוגדר. כך עמדה אסתר לפניו זמן מה ולא נסוגה, והמלך היה חיב להחליט. כך נוצרה הבעיה של וושתי מחדש: האם מותר לסריסי המלך להתקרב למלכה, בבית המלך, ללא הזמנה ולהורגה ללא פקודה מפורשת מהמלך?


לאור המחשבות האלו האפשרות, שהמלך ימנע ממנה לדבר ויהרגנה, היה קלוש מאוד. מרדכי ידע שהוא לא מסכן את אסתר כאשר הוא פקד עליה ללכת למלך (ביאור:אסתר ד ח).