ביאור:אסתר ה ה
אסתר ה ה: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ 'מַהֲרוּ אֶת הָמָן לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר!' וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשְׂתָה אֶסְתֵּר."
תרגום ויקיטקסט: והמלך אמר: 'קחו את המן מהר, כדי לעשות את מה שאמרה אסתר - להביא אותו אל המשתה!' והמלך בא יחד עם המן, אל המשתה אשר עשתה אסתר.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ה ה.
דקויות
[עריכה]מַהֲרוּ אֶת הָמָן - למה למהר?
[עריכה]1. דברי אחשוורוש מביעים חיבה רבה לאסתר: ברגע ששמע את בקשתה, דרש שהיא תתבצע במהירות האפשרית.
2. במקביל, דברי אחשוורוש מביעים זלזול בהמן. כלפי המלך הוא לא "משנה למלך" אלא אחד ממשרתיו, אשר אפשר להריץ ("למהר") אותם. כך גם היה יחסו של המלך אל ושתי המלכה, כאשר הוא קרא לה לבוא מיד (אסתר א יא) (ע"פ אילן סנדובסקי). וכן (מלבי"ם על אסתר ה#ה): "המן יבוא מצד ציווי אסתר ופקודתה, כעבד המחוייב לעשות רצון אדוניו".
3. אסתר אמרה (בפסוק הקודם) שהיא כבר עשתה והכינה את המשתה, ולכן יש למהר ולבוא, לפני שהאוכל יתקלקל .
4. אחשוורוש היה מהיר ונמרץ בכל מעשיו. גם כשדרש לבצע לפי החוק את משפטה של וושתי (אסתר א טו), גם כאן, גם במשתה השני (אסתר ו יד): "וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן", גם כשפקד לתלות את המן (אסתר ז ט). מכאן ניתן להסיק שהמלך לא היה מסכים לפקודה שתוצא לפועל רק עוד אחת עשר חודשים, כפי שנכתב בפתשגן כתב הדת (אסתר ג יג). המן ידע שהמלך ממהר בביצוע, ולכן הוא הכין את העץ לפני שהוא בקש רשות לתלות את מרדכי. אולם עם אסתר המלך היה סבלני יותר: הוא הרשה לה להוציא לפועל את תוכניתה במשך יומים (ע"פ אילן סנדובסקי).
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן - למה בלשון יחיד?
[עריכה]נאמר ויבוא בלשון יחיד, למרות ששניהם באים, כי המלך הוא העיקר, והמן רק נספח שני לו. ואולי יש בזה גם רמז שרק המלך והמן הוזמנו, ביחידות, בלי סריסי המלך ושומריו (וכן בדברי אסתר בפסוק הקודם).
מה ידע המן
[עריכה]לא ברור מה אמרו משרתי המלך להמן. המלך אמר למשרתים לעשות את "דבר אסתר", שאמרה "יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ". המשרתים שמעו את שיחת אסתר והמלך, אבל אין פירוט האם הם סיפרו להמן שאסתר סיכנה את נפשה, שהמלך בחיבה קיבל אותה, והתיר לה לבקש "עד חצי המלכות". כל אשר ידע המן זה שהוא מורץ למשתה עם המלך והמלכה בחדרה, בלי יכולת לסרב.